עזרה בהבחנה בין שתי הוכחות

תוקן על ידי רדףהשיג ב- 09/05/2011 17:59:57

_________________

סיפורים הנוגעים לעבר כוללים ערב רב של סיפורי מסגרת ופרטים שונים ומשונים, המתגבשים לסיפורים על אירועים, אישים, מלחמות ותהליכים אחרים.

כל סיפור היסטורי ניתן לסווג לאחת משלוש מחלקות:

1) עובדה היסטורית.               2) אפיזודה היסטורית.                3) מיתוס.

כיצד מתבצעת ההפרדה בין המחלקות הללו?

לעובדה היסטורית ייחשב כל סיפור שלא ניתן לפקפק במהימנותו, עקב העובדה שהסיפור נוגע לגורלו של עם ומספר על אירוע משמעותי לגביו, שדווח עליו בפרוטרוט על ידי אנשים שחיו בזמן התרחשותו, שהבינו היטב את טיב העובדה שעליה הם מדווחים, ושעובדה זו הייתה ידועה בעת ההתרחשות למספר גדול מאוד של אנשים חיים.

אם יתברר לנו שסיפור מסוים נכתב ופורסם ברבים באותו זמן שלפי הסיפור הוא התרחש, והוא עומד בקריטריונים הנוספים לעיל – הוא ייחשב לעובדה היסטורית מאומתת.

דוגמא לאירועים השייכים למחלקה זו: מלחמת אלכסנדר מוקדון וחילו עם דריוש הפרסי וחילותיו. על אירוע זה מדווחים כותבים בני התקופה. הוא נוגע לקורותיהם של עמים ופורסם זמן מועט לאחר המלחמה על ידי אנשים שהבינו את משמעותה (כלומר, הם לא סברו שניתן לפרש את האירוע כמצעד פיוס של אלכסנדר לעבר פרס, ואת כיבושה של פרס כמסירתה מרצון ע"י דריוש).

דוגמא נוספת לאירוע שאינו מוטל בספק מבחינה היסטורית הוא חורבן בית המקדש השני ע"י הרומאים. אירוע זה מדווח ע"י היסטוריון בן התקופה (יוסף בן מתתיהו – יוספוס פלאביוס), שספריו פורסמו באותה תקופה ואיש בעולם אינו מפקפק בקיומו.

המשותף הבולט לאירועים אלו הוא העובדה שהם גורליים ומשמעותיים למיליוני בני אדם שחיו באותה תקופה, ולכן לא ניתן לבדות ולהפיץ סיפור שאינו נכון, כאשר כל הנוגעים בדבר יודעים שאירוע כזה לא התרחש כלל, או שהוא התרחש באופן שונה משמעותית ממה שמסופר. אם בכל אופן יפורסם סיפור כזה בספר כלשהו, הוא יתפרסם כסיפור שיקרי, לא מבוסס ולא מאומת, ואין לו כל סיכוי לעבור כמידע היסטורי מדור לדור, ובפרט אצל בני העם אליהם מתייחס ילקוט הכזבים.

אפיזודה היסטורית תוגדר כל עובדה שהתפרסמה אף היא בזמן שהתרחשה, אך היות ומשמעותה ההיסטורית זניחה ולא חשובה, או שלא ניתן היה לברר את נכונות התרחשותה – אין להתייחס אליה כעובדה היסטורית ברורה ומאומתת, אלא כאירוע שייתכן שהתרחש וייתכן שלא.

דוגמאות לאפיזודות היסטוריות:

·        אלכסנדר מוקדון מת ממחלת הקדחת. בעוד שלא נפקפק על קיומו של אלכסנדר ועל כיבושיו הצבאיים, בעובדה זו ניתן בהחלט לפקפק. אולי הוא מת מהרעלה אך הדבר הוצנע במכוון? אולי נרצח באופן אחר? אף שהאירוע פורסם בסמוך להתרחשותו אין לנו ערובה היסטורית לדיוקו.

·        התגלות המלאך למוחמד. מכיוון שההתגלות - הייתה או לא הייתה - נוגעת רק לאדם אחד שהוא זה שבא וסיפר את האירוע, ולבני דורו ומקומו לא הייתה כל אפשרות לצפות באירוע ההוא, להבין את טיבו ואת אופן התרחשותו, לפיכך אף שהדבר פורסם בסמוך לזמן שנטען שהתרחש, אין הוא יותר מאפיזודה היסטורית שקיומה זקוק לבירור והוכחה נוספים.

·        רציחתו של אברהם לינקולן היא עובדה היסטורית שלא ניתן לפקפק עליה, אך צבעו של הסמוקינג שהוא לבש בעת הרצח הוא לכל היותר אפיזודה היסטורית.

מיתוס הוא כל אירוע שהדיווחים הקיימים בידינו על התרחשותו, פורסמו זמן רב מאד אחרי ההתרחשות ומבלי שניתן היה לעמת את הסיפור עם בני התקופה והעמים שהמיתוס קשור בגורלם.

למשל, מלחמות טרויה ומיקנה הם מיתוס, שכן למרות שהומרוס מספר על התרחשותן ולמרות שלפי הסיפור השתתפו בהם אלפי איש ונודעה להן השפעה מכרעת על עריה של יון, הרי שהסיפור פורסם שנים רבות לאחר הזמן שנטען שהתרחשו, ואם כן אין אפשרות לדעת האם זה אכן קרה או שמא הומרוס המציא את הסיפור. (לא ידוע בדיוק מתי חי הומרוס, אך הוא לא התיימר לטעון שמלחמות טרויה התרחשו בזמנו). לפיכך, ייחשב סיפור זה כמיתוס ותו לא. (למעשה נמצאו לו קצת הוכחות ארכאולוגיות, אך אלו הוכחות חיצוניות, בעוד שאנו דנים על הוכחה מתוך נסיבות הסיפור ההיסטורי).

מיתוס נוסף הוא הליכתו של ישו על פני המים. למרות שלפי הסיפור נעשה הנס בפני 3,000 איש, אך פרסומו של הסיפור לא היה בעת שבה הוא התרחש לפי הנטען, אלא לאחר זמן רב ובמקום מרוחק ממקום ההתרחשות. באופן זה איש אינו יכול להכחיש או לאשר את הסיפור, ולכן הוא אינו עובדה או אפיזודה היסטורית, אלא מיתוס.

_________________

תוקן על ידי thepresent ב- 09/05/2011 23:20:00

תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 10/05/2011 11:25:41