|
|
| נשלח ב-2/10/2011 20:42 |
 |
| |
| אש_לוהט כתב: |  | לא הבנתי את הקשר בין מה שאני כתבתי למה שענית
אני אמרתי שבתורה כתוב שקודם נחזור בתשובה ורק אח"כ נבוא לארץ.
ואז הסברת שניתן לפרש בדוחק את הפסוק בצורה שונה
ענית לך שהפרוש הזה הוא לא כתוב מפורש ולכן לא ניתן להוכיח שנבואת התורה התממשה.
ואתה מביא לי שהתורה אומרת שנחזור לארץ.
את זה אני יודע אבל אני יודע לקרוא עוד כמה פסוקים קודם שכתוב שנחזור לפני כן בתשובה וזה לא קרה. |
|
מעניין שבפרשת האזינו לא נזכרת שום תשובה של העם מתואר מצב עלוב ביותר של עם ישראל
"כי אפס עצור ועזוב" ואז ה' יגאל אותנו בלי שום התעוררות רוחנית מצידנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2011 20:58 |
|
| |
אפס עצור ועזוב מדבר על כך שאין שלטון בישראל, לא שאין או יש תשובה...
ירוחם ודייר:
השאלה באשכול ההוא הייתה למה לא צוין למשל שבחנוכת מקדש שלמה התעלמו מיום כיפור.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2011 21:02 |
|
| |
הכוונה שעם ישראל על הקרשים בלשון העם וזה מה שגורם לה' לגאול אותנו
לא מוזכרת חזרה בתשובה של העם כמו בפרשה הקודמת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2011 21:18 |
|
| |
הכוונה שעם ישראל על הקרשים בלשון העם וזה מה שגורם לה' לגאול אותנו
איני יודע לאיזה עם ישראל כונתך? אם להיום- מעולם מצבו של עם ישראל לא היה יותר טוב ממצבו היום! משום בחינה!
ואם למצבו במדבר- הדבר באמת מוזר, למה באמת היה מצבו על הקרשים? הרי המנהיגים היו משה אהרון מרים חור מנהיגים מהשורה הראשונה.
אז למה בעצם הם היו על הקרשים? הרי אלוקים בכבודו הנהיג אותם ודאג למחסורם, מחר בבוקר הם נכנסים לארץ המובטחת!
למה הם היו על הקרשים? למה שאלוקים יגלה אותנו? בכדי שיגאל אותם אחר כך? בכל מצב ובכל מקרה!
נוכח
בענין שכתבת על רגשות האשם שמחדירים בנו- לכן באמת הימים הללו נקראים- ימים נוראים- הדבר הזה הוא באמת נוראה
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2011 21:22 |
|
| |
ירוחם הכוונה לגלות שהמצב שלנו היה על הפנים אין מדינה יש פרעות רדיפות
דם יהודים הפקר.
ה' כביכול כבר לא יכול לסבול את המצב ואז בלי שום קשר למעשינו הוא גואל אותנו.
נוכחי קח פירוש מפתיע של המשך חוכמה על עניין שלמה
הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק, לענייננו, בספרן משך חכמה[]: על הפסוק שעניינו יום הכיפורים - "כל מלאכה לא תעשו חוקת עולם לדורותיכם בכל מושבותיכם" (ויקרא כ"ג, לא) - הוא כותב בין השאר: "הנה כפל במלאכה ובתענית וכתב "חוקת עולם לדורותיכם" בתר מלאכה ולא אחר הציווי להתענות. ובראה דמרמז ביום הכיפורים שנתחנך המקדש שעשה שלמה, שאז לא התענו יוהכ"פ כמבואר פ"ק דמועד קטן. ולא היה נוהג רק איסור מלאכה לבד, ואין חוק עולם רק למלאכה ולדורותיכם אינו בתענית. הרב המחבר מדייק בלשון הכתוב ומציין כי הביטוי "חוקת עולם לדורותיכם" בא רק בצמוד לאיסור המלאכה ביום הכיפורים, ואינו מופיע לאחר הציווי להתענות. משמע מכאן ששלמה המלך יכול היה לחגוג אוו חנוכת המקדש גם ביום הכיפורים באכילה ושתייה. וצריך לעיין בשאלה המתבקשת כאן, אם בהדגשתו של מחבר משך חכמה "ולא היה נוהג רק (= אלא) איסור מלאכה לבד, ואין חוק עולם רק (=אלא) למלאכה, ולדורותיכם אינו בתענית" - הכוונה רק למקרה הספציפי של המלך שלמה - אולי כהוראת שעה, כפי שאמר הרלב"ג - או אולי גם לכל תקופת הבית הראשון. ואם כך הדבר, קרובה דעתו לדעתם של מבקרי מקרא מסוימים (ראה לעיל הערה ), "שיום הכיפורים לא היה ידוע במשך כל ימי הבית הראשון". ודברים אלה בפיו של רב גדול כבעל משך חכמה, אם אמנם זו דעתו, מפתיעים מאד.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2011 21:45 |
|
| |
איך שאני שונא את הדברים האלו...
קודם כל תוקפים את מבקרי המקרא ואומרים שהם הזויים,
בסוף מוצאים איזה סרך של רמז של ניצוץ ל שמץ שיתכן שיכול להיות שאולי מישהו כבר רמז לעניין דומה (שאם היה יודע איך הבינו את דבריו היה קוצץ גם את המעי הגס והטחול וכותב עשרה 'ונתנה תוקף'*) ואז פוצחים במנטרה הידועה: היהדות, שלא כמו הנוצרים הפונדמנטליסטים, מעולם לא התכחשה ל(השלם את החסר), וחז"ל ידעו להתמודד עם הענין באופן דיאלקטי בלהבלהבלה...
לענייננו: זהו הבל. חנוכת המקדש הייתה פעם אחת והוראת שעה... מילא. אבל לא יתכן שיכתב ציווי כרת והוא יתייחס אך ורק לזמנים של 'בדיעבד' שהתורה בכלל לא מתייחסת אליהם בצורה מסודרת.
וכמובן שבפרשת אחרי מות, המציינת שבמקביל לכיפור המקדש יש להתענות, הדברים כתובים בצורה ברורה לחלוטין:
ויקרא טז כט וְהָיְתָה לָכֶם, לְחֻקַּת עוֹלָם: בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם, וְכָל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ--הָאֶזְרָח, וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם. ל כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם: מִכֹּל, חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי יְהווָה, תִּטְהָרוּ. לא שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם--חֻקַּת, עוֹלָם. לב וְכִפֶּר הַכֹּהֵן אֲשֶׁר-יִמְשַׁח אֹתוֹ, וַאֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת-יָדוֹ, לְכַהֵן, תַּחַת אָבִיו; וְלָבַשׁ אֶת-בִּגְדֵי הַבָּד, בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ. לג וְכִפֶּר אֶת-מִקְדַּשׁ הַקֹּדֶשׁ, וְאֶת-אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת-הַמִּזְבֵּחַ יְכַפֵּר; וְעַל הַכֹּהֲנִים וְעַל-כָּל-עַם הַקָּהָל, יְכַפֵּר. לד וְהָיְתָה-זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם, לְכַפֵּר עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל-חַטֹּאתָם--אַחַת, בַּשָּׁנָה
*למי שלא הבין, זו פרפרזה על האגדה אודות רבי אמנון ממגנצא.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2011 21:55 |
|
| |
דייר
מתי היה מצבנו יותר טוב? לפני 70 שנה? לפני מאתיים שנה? בגרוש ספרד? בגזירות ת"ח. או במסעי הצלב?
בימי גאולת בית שני? או אולי בגאולת בית ראשון? השופטים? מתי? בגלות מצריים?
בפר האזינו יש מסר אחד עיקרי- הלה' תגמלו זאת? עם נבל ולא חכם. אתם כפויי טובה אלוקים נתן לנו את הזכות הגדולה לחיות בעולם ובארץ ובמדינה שאף אחד מאבותנו לא זכה לטוב כזה,
ואנחנו כפויי טובה אומרים שאנו על הקרשים!?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2011 21:58 |
|
| |
נראה לי שהדיוק שלו מהמילה "דורותיכם" שדווקא איסור מלאכה ינהג כל הדורות ולא איסור אכילה ושתייה
כמו בפרשת ציצית שגם שם נאמר לדורותיכם על עיקר המצווה אבל לא על פתיל התכלת שזה רמז
שהתכלת אבדה לנו במרוצת הדורות.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2011 22:01 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | דייר
מתי היה מצבנו יותר טוב? לפני 70 שנה? לפני מאתיים שנה? בגרוש ספרד? בגזירות ת"ח. או במסעי הצלב?
בימי גאולת בית שני? או אולי בגאולת בית ראשון? השופטים? מתי? בגלות מצריים?
בפר האזינו יש מסר אחד עיקרי- הלה' תגמלו זאת? עם נבל ולא חכם. אתם כפויי טובה אלוקים נתן לנו את הזכות הגדולה לחיות בעולם ובארץ ובמדינה שאף אחד מאבותנו לא זכה לטוב כזה,
ואנחנו כפויי טובה אומרים שאנו על הקרשים!? |
|
נראה לי שלא הבנת אותי בכלל.
מי אמר שעכשיו אנחנו במצב גרוע?
התכוונתי שבזמן הגלות מצבנו היה רע ללא שלטון עצמי ללא מדינה
"לא עצור ולא עזוב" ואז ה' גואל אותנו בלי קשר למעשינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2011 22:19 |
|
| |
הוכחה לאמיתות הנבואה של נוסטרדמוס, בלי טריקים ובלי שטיקים
נוסטרדמוס מזכיר את התורה במובן זה שאף אחד לא הצליח לנבא בעזרתו כלום, אבל בדיעבד מתברר שהוא צדק (עלק) בהכל. אינספור הוכחות לנבואותיו אפשר למצוא בגוגל. להלן רק אחת מהפנינים - היחידה שמצאתי בעברית
סבורני שדי בזאת כדי להתחיל להאמין בו (עכ"פ לפי ההגיון באשכול).
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2011 22:22 |
|
| |
מהמקרא אין ראיה שלא צמו ביום כיפור, ייתכן שביום שצריך לצום צמו, והסעודה היתה בערב אחרי הצום, מי אמר שזה דבר שצריך לציין אותו ובשביל מה? ועוד ייתכן כיון שיום כיפור כל ענינו הוא לכפר ולטהר את המקדש מהטומאות שהצטברו בו בשגגות במשך השנה, אין טעם לעשותו בעת חנוכת המקדש, זה משהו שמובן מאליו למי שחי את התוכן של הדברים. בכל אופן במקום אחר הראיתי שיום כיפור נזכר בתורה בכמה וכמה מקומות בסיסים שקשה לומר שהם מאוחרים, ובין השאר השם 'כפורת' כל עצמו נובע ממעשה הכפרה שעושים בו פעם בשנה כדי לכפר על הטומאות במקדש. (לכפר = לנגב).
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2011 22:24 |
|
| |
ועי' גם הופמן שמביא מכמה וכמה מקומות בנביאים שהזכירו את יום צום ואת כל המעשים שנעשים בו והתפילה וכו' שאפשר בהחלט שמדובר לפחות בחלק מהם על יום הכיפורים, וכן יש לעיין ביחזקאל הכותב: 'בראש השנה בעשור לחודש' שכפי הנראה מתכוין ליום הכיפורים, שנתפס כחג השני של ראש השנה, הראשון זכרון ותרועה והשני ניגוב וכיפור, אבל אלו שני שלבים של ארגון עבודת ה' לשנה החדשה. בין שאר החוקים השלובים ביום כיפור הוא חוק היובל המוזכר גם הוא ביחזקאל ובתקופתו, ויש להאריך.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2011 22:29 |
|
| |
אולי דווקא כן בקשר למעשנו- כי התחלנו לעשות. הפסקנו לצפות למשיח- הבאנו אותו. הפסקנו להתפלל- עשינו. לפני קריעת ים סוף משה ראה את המצרים קרבים נעמד להתפלל, אמר לו ה' לא עת תפילה עכשיו! דבר אל בני ישראל ויסעו
רש"י שמות פרק יד
מה תצעק אלי - למדנו שהיה משה עומד ומתפלל, אמר לו הקדוש ברוך הוא לא עת עתה להאריך בתפלה שישראל נתונין בצרה. זה מה שעשינו נסענו עשינו לא התפללנו, התפילות כנראה נמאסו גם על אלוקים. הוא רצה מעשים. עשינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2011 23:27 |
|
| |
| xibolaiyu כתב: | | נוסטרדמוס מזכיר את התורה במובן זה שאף אחד לא הצליח לנבא בעזרתו כלום, אבל בדיעבד מתברר שהוא צדק (עלק) בהכל. אינספור הוכחות לנבואותיו אפשר למצוא בגוגל. להלן רק אחת מהפנינים - היחידה שמצאתי בעברית
סבורני שדי בזאת כדי להתחיל להאמין בו (עכ"פ לפי ההגיון באשכול).
|
|
מענין שבעזרת נוסטרדמוס לא הצליחו לנבא כלום, אבל בעזרת התורה הנביאים נבאו חורבן (הרבה לפני שזה עמד על הפרק מבחינה מדינית), וכל עם ישראל ידעו שנחזור לארצינו, מה שאכן קרה. ואין מדובר בנבואה שהגשימה את עצמה (עלק מעניין מדוע אף עם לא דאג לעצמו לכאלו אחלה נבואות שמגשימות את עצמם) כי הארץ היתה ריקה, אם היינו מגיעים שלשים שנה מאוחר יותר, היה כאן 'עם' פלשתינאי ולא היתה שום אפשרות לעולם להתיישב ולהיאחז בה. אלפיים שנה שכבשו אותה 8 עמים וניסו להיאחז בה, אבל הארץ הקיאה אותם, וגם זה כתוב בתורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2011 23:29 |
|
| |
| thepresent כתב: | | אפס עצור ועזוב מדבר על כך שאין שלטון בישראל, לא שאין או יש תשובה...
. |
|
אפס עצור ועזוב אינו מתכוין שאין שלטון, ראה מלכים ב' יד' כו'
|
|
|
|
|
