|
|
| נשלח ב-6/9/2011 10:31 |
 |
| |
אולי הפשט הפשוט הוא- ושבת אל ה' אלוקיך-
כלומר עזבת את כל המצוות שאספת ואגרת מן כל הבא ליד, מכל רב וערב רב. במשך הגלות הארוכה. ואתה שב אל ה' נטו. ולא אל הספיחים, שהפכו את הטפל לעיקר.
ולאחר שהציונים עשו זאת הקים ה' להם מדינה לתפארת.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2011 12:34 |
|
| |
| אש_לוהט כתב: |  | נו....
ולהסברים כאלו אפשר לקרוא הוכחות? |
|
כשלא נוח לך אז אתה מתרץ לא יודע מה זה ומל את לבבך.
יש פה סתירה מצד אחד חזרה בתשובה מלאה מצד העם מצד שני ומל את לבבך שאם אתה לא מבין
אז אני אסביר לך מדובר בלב ערל ואטום שלא רוצה לשמוע ולא רוצה להקשיב.
אז יואיל כבודו לתרץ איך זה מסתדר.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2011 13:19 |
|
| |
זה שאני לא יודע להסביר כל דבר לא הופך כל הסבר קלוש להוכחה.
להכריח את הפסוק לדבר על שתי גלויות בצורה שכזאת זה לא הוכחה על אף נבואה שהתקיימה זה מקסימום וורט טוב.
שרוצים לתת נבואות לעתיד לבוא כדי שנוכל להכיר בספר הזה שהוא יודע את העתיד צריך שלפחות חלק מהנבואות יהיו מפורשות ולא שילובים מוזרים של כמה נבואות במשפט אחד שרק בדיעבד ניתן לפרש שזו הייתה הכוונה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2011 13:45 |
|
| |
זה ממש לא מפורש ומעורפל שזה פשוט קשה להבנה רק יודעי ח"ן ספורים מבינים מה כתוב
פה מיועד למקובלים בלבד.
וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, שָׁמָּה ד אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם--מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ. ה וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ--וִירִשְׁתָּהּ; וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ
תוקנה צורת שם השם לפי חוקי הפורום
תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 07/09/2011 05:35:54
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2011 19:52 |
|
| |
לא הבנתי את הקשר בין מה שאני כתבתי למה שענית
אני אמרתי שבתורה כתוב שקודם נחזור בתשובה ורק אח"כ נבוא לארץ.
ואז הסברת שניתן לפרש בדוחק את הפסוק בצורה שונה
ענית לך שהפרוש הזה הוא לא כתוב מפורש ולכן לא ניתן להוכיח שנבואת התורה התממשה.
ואתה מביא לי שהתורה אומרת שנחזור לארץ.
את זה אני יודע אבל אני יודע לקרוא עוד כמה פסוקים קודם שכתוב שנחזור לפני כן בתשובה וזה לא קרה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2011 19:58 |
|
| |
הרי חזרנו בתשובה שלמה חזרנו אל ה' (לא כולם החרדים לא) אבל רוב העם חזר בתשובה שלימה. זנח וזרק את ההבלים .
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2011 22:36 |
|
| |
תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 07/09/2011 05:33:36
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2011 23:12 |
|
| |
איני יודע מי כתב את הערך בויקופדיה ועד כמה הוא אמין
היום רוב עם ישראל יושב בציון. כבר בתקופת שלמה החלה הישיבה של יהודים במצריים.
בתקופת בית שני- רוב רובו של העם ישב בבבל ובאלכסנדריה במצריים, גם בית מקדש היה להם- ואף אחד לא פקפק בשיבת ציון ובגאולה ובמדינה היהודית שחיה בארץ.
שיבת ציון וקיבוץ הגלויות שהתרחש בדורנו ובדור קודם. אין לה תקדים בשום צורה ואופן.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2011 23:29 |
|
| |
ירוחם
אז אתה סתם איפכא מסתברא...
להצביע על הנקודות הבעיתיות בתנ"ך - כן, אבל להתעלם מהבעיות בנראטיב הדתי-לאומי המקודש - לא? :)
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2011 12:20 |
|
| |
נוכח
איני מבין מה הסתירה- כשיש בעיה בתנ"ך, אני מנסה לברר אותה, וללמוד .
איני יודע על איזו בעיה אתה מדבר? לי אין כל בעיה בנראטיב הדתי הלאומי- אדרבא תגיד אתה-איזו בעיה יש לאדם דתי לאומי ולא חרדי עם המדינה?
לא הכל מושלם?- אף פעם לא היה הכל מושלם! הכל לא יכול להיות מושלם! רק אצל הפילוסופים על הנייר-
אבל היום הרוב יותר מושלם מאשר אי פעם היה בתולדות עם ישראל לכלל ולפרט יותר מושלם.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2011 10:53 |
|
| |
גם בעל הטורים מסביר את סמיכות הפרשיות בפרשת שופטים דיני המלך
ואחר כך דיני הכהנים ואזהרת אוב וידעוני שהכל מרמז על שאול המלך חטאו בנוב עיר הכהנים
ובקשתו של שאול באוב.
כמו כן בפתיחת הפרשה מוזכר איסור נטיעת אשרה אצל המזבח שיש פרשנויות שונות לעניין
אבל אפשר להגיד שזה מרמז על מנשה שאצלו הוזכר בפירוש בספר מלכים נטיעת האשרה דווקא
בבית המקדש שכידוע חטאיו גרמו לחורבן ולכן התורה ציינה את חטאו במפורש.
תוקן על ידי דייר ב- 08/09/2011 10:53:24
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2011 20:31 |
|
| |
עוד רמב"ן בפרשת האזינו שהזכיר לי את האשכול הזה
מכעס בניו ובנתיו -
הזכיר הכתוב הבנות בכאן שלא כמנהג, כאשר אמר למעלה (פסוק ה): לא בניו, וכן בכל מקום יזכיר הבנים, והבנות הן בכלל. אבל זה מרמזותיו כי יהיה בדור החורבן רשע הנשים ופשעיהם גדול מאד להכעיסו, כי היו נצמדות לע"ז ביותר והן שמפתות את האנשים לעבדה, כאשר מפורש בדברי ירמיהו (מד טו): ויענו כל האנשים היודעים כי מקטרות נשיהם לאלוהים אחרים וכל הנשים העומדות קהל גדול, והן שהעיזו פניהם בנביא לאמר לו (שם פסוק יז): עשה נעשה את כל הדבר אשר יצא מפינו לקטר למלכת השמים, וכתוב עוד שם (פסוק ה): מפורש להכעסני במעשי ידיכם לקטר לאלוהים אחרים, וכתוב עוד שם (פסוק ט): השכחתם את רעות אבותיכם ואת רעות מלכי יהודה ואת רעות נשיו ואת רעותיכם ואת רעות נשיכם. וביחזקאל (ח יג יד): נאמר, עוד תשוב תראה תועבות גדולות אשר המה עושים ויבא אותי אל פתח שער בית ה' וגו' והנה שם הנשים יושבות מבכות את התמוז:
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2011 20:44 |
|
| |
בחג ניסיתי לברר את המקור ל2 ימי ר"ה. עינתי בגמרות. מצאתי את רש"י סותר את עצמו. בין פרושו בר"ה ובין פרושו במנחות, עיינתי במקור בספר נחמיה, ולא נחה דעתי. אבל בלי משים המשכתי לקרא בנ"ך והנה נתקלתי בדבר פלא
נחמיה פרק ט (א) וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַזֶּה נֶאֶסְפוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצוֹם וּבְשַׂקִּים וַאֲדָמָה עֲלֵיהֶם:
מאיפה צץ התאריך הזה בחודש השבעי?
ומה שהכי הכי פלא בעייני ומוזר. שיום העשירי לחודש השבעי- יום הכיפורים-לא מוזכר בנחמיה! ופלא גדול הוא לא מוזכר בכל הנ"ך כולו! הנביא יחזקאל מונה את כל המועדים והחגים. את יום הכיפורים-לא. אפילו לא ברמז
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2011 20:51 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2011 20:55 |
|
| |
תוקן על ידי thepresent ב- 01/10/2011 21:01:53
|
|
|
|
|
