רדףהשיג,
קראתי את דבריך, ואני חייב להודות שפעמים רבות אני חש כמוך, שרבות מהמעשים שלנו הם בגדר טקס בעלמא, ולא צריכים להתייחס אליהם יותר מדי ברצינות.
זה שהם טקסים בעלמא לא אומר שלא צריך להתייחס אליהם ברצינות. צריך להתייחס אליהם במלוא הרצינות -- אבל כטקסים ולא כמשהו אחר. הטעות של בעלי תשובה מסויימים בתחילת דרכם מחד ושל אנטי דתיים שלא מבינים עניין מאידך היא להתייחס לאספקטים מסויימים של הדת בתור משהו אחר מאשר מוסכמות.
אך בכל זאת, יש לי כמה שאלות:
ראשית, למה שנמשיך לשחק במשחק הזה? אם אין באמת מישהו ששומע למילים שאני מדקלם יום יום, ולי עצמי אין ממש עונג לעשות זאת, למה להמשיך עם זה?
וכשאתה שר המנון או מצדיע לדגל מישהו מקשיב לך? (האם מישהו אפילו מעמיד פנים שמישהו מקשיב לו כשהוא מבצע פעולות אלו?) הטקס ממלא צרכים פסיכולוגיים שתופעות אחרות אינן ממלאות -- וזו הסיבה שאנשים משתתפים בהם. עכשיו -- אם אתה לא רוצה להשתתף בכה"ג --- אני לא אלך לשכנע אותך לעשות זאת. כל שאני יכול לעשות הוא לנסות להסביר למה בפועל אנשים עושים את זה.
[והערה: אני אישית מאמין באלוהים ובהשגחה ובתפילה --- אבל הפואנטה שלי היא רק שמה שאנו קוראים לו "תפילה" איננו תפילה אלא רק "תפילה"... ואני לא נגד, אגב, כאמור.
(אגב -- זו תמצית הביקורת של ישו על התפילה הממוסדת. אלא שהוא ראה בכך משהו רע -- "צביעות" בלשונו -- ואני לא: אני חושב ש"צביעות" היא שם אחר, בעל קונוטאציות שליליות, ל"תרבות". ואי לכך, כל אדם שקצת עולה על דרגת קוף -- כלומר, כל אדם --- שומה עליו שיהיה "צבוע" -- לפחות קצת. וככל שהוא תרבותי יותר כך הוא גם יותר "צבוע".)]
שנית, אני חולק על התובנה שהעלית כי כמעט כולם חשים כך. אני לא חושב שרבים כל כך היו מוכנים לחיות חיי עוני רק כדי לקיים ריטואל טקסי.
אני דיברתי על טקסים ומיתוסים ---- לא על כל האספקטים של אורחות החיים הדתיים. הראיה שהבאת מה"ווארטים" שבו כל אחד אומר ככל העולה על דעתו לא שכנעה אותי. עובדה היא שבענייני הלכה אנשים נזהרים יותר ואומרים רק דברים שבעיניהם ראויים להיאמר. יש עניין נפרד של "דרוש וקבל שכר", גם אם הדברים הם במפורש לא נכונים.
זו ממש ההגדרה של בדיון --- ש"יש עניין" לעסוק בו הגם שכולם יודעים שזה שקר... -- הלא כן?
גם דיבור עם אלוקים מחוץ לתפילה אינו כל כך מופקע. יש סיטואציות רבות בהן אתה רואה מישהו (או מישהי) מצמיד ידיים וממלמל משהו כמו: "ה', בבקשה תעשה ש...".
בהחלט -- וגם אני עושה כן (לעתים קרובות יותר מן הממוצע -- להערכתי). אני מדבר על התפילה הממוסדת.
אולי התירוץ הליטאי על תפילה כעומד בפני מלך הוא תירוץ אמיתי, לשם שינוי (ולא סתם ווארט...).
אני חושב שיש הרבה מה להאריך בזה. אולי כדאי לפתוח אשכול מיוחד על הנושא.
תפתח -- אם יהיו דברים מעניינים ואם יאפשר לי הזמן, אני אצטרף..
