|
|
| נשלח ב-12/5/2011 17:23 |
 |
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | ההסבר שלך הוא אולי מעני,ן אבל לא נכון- אנחנו מדברים בלשם יחוד- על יחוד של 2 יחידים עם שני שמות של אחד זכר ואחד נקבה.. |
|
מה פירוש ההסבר לא נכון ?
אתה מניח בשאלתך שמדובר בשני דברים שונים (ראובן ושמעון) שמתחברים ביניהם, וע"ז אתה זועק לשמיים.
אני עונה לך שמדובר בקב"ה ובהשראת הקדושה בעולם, וממילא שאלתך איננה מוצדקת.
ואז אתה עונה לא,זה לא נכון,אני מעדיף להישאר בהנחתי ובקושייתי.
דו שיח של חרשים ? אז מה הדיון פה ?
אל תניח הנחות ואל תתקשה בהן.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2011 17:28 |
|
| |
יפה אמרת טרמינולוגיה , זה אכן שם המשחק.
הענין הוא שטרמינולוגיה (או שפה בלשוני שלי) לא קובעת תוכן , והנושא הנידון כאן הוא תוכן, הרי כפי שכבר הוזכר פעמים רבות הטמינולוגיה של עבודת הקרבנות די דומה לזו של הקרבת בע"ח לע"ז, ובעצם גם תפילה לאלילים לא שונה מהותית מתפילה לא-להי אמת, חוץ מהתוכן עליו מתפללים ומכוונים, ואולי גם הגורם (לא מוצא ניסוח טוב יותר , סלח לי) אליו מכוונים את התפילה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2011 17:39 |
|
| |
שותף
אני לא מניח הנחות- הנוסח הוא- לשם יחוד קב"ה- ושכינתה, אם זו אותה ישות?- אז למה צריכים ליחד אותם לאחד? למה אחד בלשון זכר? והשני בלשון נקבה?
תענה בבקשה בצורה ישירה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2011 17:46 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | שותף
אני לא מניח הנחות- הנוסח הוא- לשם יחוד קב"ה- ושכינתה, אם זו אותה ישות?- אז למה צריכים ליחד אותם לאחד? למה אחד בלשון זכר? והשני בלשון נקבה?
תענה בבקשה בצורה ישירה. |
|
שכינתיה בארמית זו השכינה שלו, זה כמו שתאמר לשם ייחוד כוונת האדם ומעשיו שלו.
בגלל שהעולם שלנו בלול מאור וחושך, אנחנו מתפללים ומכוונים שיתגלה (ע"י מעשה מצוותינו) הקשר בין הבורא ובין מעשיו שלו גם אצלנו למטה.
ומה ששאלת בעניין זכר ונקבה הכוונה שהמעשים מתייחסים לעושה כמו הנקבה אל הזכר (ולא ארחיב כדי לא להכנס לשדה המוקשים הפמינסטי).
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2011 18:11 |
|
| |
לירוחםשמ - אני מסכים עם אישציפור כי הפעם הגזמת!
על נבואות יחזקאל כתבת "היזיון (!?) סוריאליסטי" והחרשתי, אבל הכותרת הזו שמתאימה לצהובון + התגובות שלך שאינן מגובות בשום טיעון רציני מחייבות קריאה לסדר לדעתי - מיימוני? מישהו?... ואגב - למה אתה מסתפק במועט ומאשים את הקבלה? תאשים את התורה והנבואה שמלאות בהגשמה אלילית של ה'!
לעצם העניין, בקצרה - מכיוון שלא מקובל אני ולא בן מקובל, אין לי אלא דברי מקובל "רשמי" - הלא הוא הרא"ש כמובן (שלמד קבלה אצל הרש"ב אשלג והרב גץ) - תקרא, תפנים, ותבדוק את עצמך שוב:
1. הקבלה היא המשכה של הנבואה - מה שהנבואה תיארה באופן חווייתי, באה הקבלה וניסתה לשמר במושגי החכמה/השכל, כמו שמשמרים פרח ע"י ייבושו (וכהגדרת הגמ' דברי נבואה כ"דברי קבלה") 2. הקבלה - כנבואה - הינה אליגוריה עם עולם דימויים משלה, וכל קריאה שלה כפשוטה היא פאתטית, בדיוק כמו להביט בפרח המיובש ולטעון שזה מייצג את עולם הצומח וכד'. 3. הקבלה - כנבואה - דורשת הכנה מוסרית ואינה כחכמה רגילה היכולה להילמד מספרים - נדרש לימוד מפי מקובל שקיבל וכו' (לכן זה נקרא "קבלה") וכמובן זיכוך מידות ודרך חיים. 4. הקבלה - כנבואה - עוסקת בעיקר בעם ישראל (ולכן כמעט תמיד המקובלים היו ציוניים יותר, ודוק...). אחד היסודות של הקבלה הוא הצער על "גלות השכינה" (וידועים דברי הזוהר שבזכות לימודו ייצאו מן הגלות ברחמים) - והכוונה היא לגלות עם ישראל (השכינה היא כנסת ישראל) 5. הקבלה - כנבואה - מצוייה בדיאלוג עם בעולם שסביבה: בתקופת הנבואה עם המיתולוגיה, בתקופת התנאים (רשב"י) עם המיסטיקה האזוטרית, בתקופת הזוהר (האר"י) עם הפילוסופיה, בתקופת החסידות (הבעש"ט) עם מצוקות הפרט, ובתקופה המודרנית (הרב קוק) עם הלאומיות.
(יודגש כי החסידות היא צמצום ניכר של הקבלה אל עולם הפרט, והיא מהווה למעשה מעין שימוש במונחים קבליים לבעיות הנפש, דבר החורג מעולמה המקורי של הקבלה, שעסק בעם ישראל)
ומכאן למשל לטענתך על "לשם ייחוד קוב"ה ושכינתיה" - הלא "שכינתיה" היא כנסת ישראל, ושאיפתנו - ומטרת כל המצוות - היא ייחוד ה' ועמו בארצו, ולכן טורחים המקובלים להדגיש לפני קיום כל מצווה, כי זו המטרה העיקרית.
בקיצור, ירוחםשמ היקר - נאה דרשת בחתימתך "ומודה ועוזב (ירוחם)" - הגיע הזמן שגם נאה תקיים...
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2011 18:17 |
|
| |
אהה, ושכחתי עיקרון יסוד חשוב (עפ"י הרא"ש) -
קבלה דורשת חוש הומור. זאת מכיוון שכשעוסקים בדברים שהם מעבר ליכולת ההכלה הרגילה, נדרש הצחוק (=צֵא-חוק) שמרחיב את יכולת הקליטה מצד אחד, ומצד שני מאפשר לחיות עם הידיעה שבאמת-באמת גם המקובל לא יבין על מה מדובר, שהרי הוא לא נביא.
וחוש הומור הוא משהו שקצת חסר בכל הדיונים הנשגבים כאן :)
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2011 19:54 |
|
| |
אברם-
את ההומור סיפקת בשפע בציטוטיך. בפלקטים שאין בהם כל יסוד ממשי. חוץ ממילים מילים.
יש לראש שלך טפט לכל דבר.
שותף.
שאלה קטנה- האם את הסברך ביססת על ספרי הקבלה?. או שכתבת מדעתך? אם זו דעתך- נראה לי.
אבל ביננו תבדוק מה נכתב באמת.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2011 20:00 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | שותף.
שאלה קטנה- האם את הסברך ביססת על ספרי הקבלה?. או שכתבת מדעתך? אם זו דעתך- נראה לי.
אבל ביננו תבדוק מה נכתב באמת.
|
|
עכשיו אתה מדגים יפה למה הלימוד צריך להיות מפי אנשים חיים ולא מפי ספרים דוממים.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2011 20:09 |
|
| |
במקום לתת לאשכול לשקוע אתם מציפים אותו בטענות חדשות ..מילא תגובתו הראשונית של אישציפור היתה מחאה אבל שאר התגובות פשוט נועדו לאוזניים ערלות ועל זה אמרו חכמים והמבין יבין ומי שאינו מבין יעשה עצמו כמבין...
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2011 20:20 |
|
| |
שותף רציתי להבייא את דבריו הנודעים של הנודע ביהודה, אבל שותף אני בטוח שאתה מכיר את דבריו, את הסברך המענין נתת בהשפעת הפורום הזה השנוא עליך כל כך,
שו"ת חוות יאיר סימן רי - מתוך השות שבו הוא מספר כי הוא לא מבין את הלשם
אמרתי להפיס דעתו שיאמין לי בהן צדקי שגם אני אינני מבין תכלית דיבור דברים אלו וענינם וכן האמת ואולי לא ידעו ולא יבינו את זה כל חכמי הקבלה דורתינו אף המצפצפים והמהגים בקבלת האר"י ובספ"ר שער ג' פ"ח לא ידעו מה הוא. ומעתה צא ולמד שאסור לחדש דבר ולהבין דבר חדש מתוך דבר הנכתב בספר מדעתו פן לא יכווין אל האמת ויהיה בכלל עושה פסל כבזוהר אמנם לבאר פסוקים ע"פ מ"ש המקובלים שההקדמה קדומה ומוסכמת רק שעל זה מבאר הפסוק או אומר שנרמז בו ע"פ הגמטר' ר"ת וס"ת וחילופי אותיות ודרוש הרמזים שכתב בספ"ר שער ל' ובפרט פ"ח טוב ויפה הוא רק שיאמרו בדרך אפשרי לא להחליט הדבר כמ"ש לעיל שכל מלה שבתורה ושבדברי חז"ל יש (עי' ספ"ר מהות והנהגה ספ"ב וש' המציאות ספ"א גם בפ' בג"ד שם) לו פני
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2011 20:30 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | שו"ת חוות יאיר סימן רי - מתוך השות שבו הוא מספר כי הוא לא מבין את הלשם |
|
איפה החוות יאיר ואיפה הלשם ? מאתיים שנה הפרש.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2011 22:17 |
|
| |
הדיון הוא על- ה לשם יחוד- טעות שלי שחשבתי שזה ברור שזה- הלשם יחוד -
כותב בעל חוות יאיר כי הוא לא מבין את הנאמר בה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2011 22:52 |
|
| |
ירוחם,
ממי אתה מביא הוכחה, ממי שהטיעון הכי טוב שלו הוא, שהוא לא מבין , ושאסור לחדש, זה נשמע לך רציני ?
הרי זה בדיוק סוג הטענות שעושה "אלרגיות" לעצכ"חניקים (ובענין הזה אני בהחלט נכלל) .
פתאום טיעון כזה הוכשר בעיניך, כי הוא מתאים למסקנות חסרות הדעת שלך בענין ? שמעת על המושג יושר אינטלקטואלי ? עד כמה שאני זוכר זה אחד הלוגואים של עצכ"ח אם לא המרכזי שבהם.
מסתבר שגם זה תלוי בהקשרים פוליטו-דתיים.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2011 12:19 |
|
| |
איש
אזרת חלציך כאיש מלחמה נגדי! אתה קורא קטעים ולא מעמיק- או מגיב לא לענין.
השותף- נתן הסבר יפה על פרושו של הלשם יחוד- קיבלתי את הסברו- כהסברו- ולא כהסבר המקובל, אצל המקובלים. לשבחו של השותף-הבאתי דעתו של אחד מגדולי ישראל- שהודה שהוא לא יודע הסבר,
מכאן לומדים- שמה שגדולי ישראל בעבר אמרו או לא אמרו, הבינו או לא הבינו למדו קבלה או כפרו בה, אינו אסמכתא לנו ולהבנתנו,
מה שקובע לי, מה שאני מבין. יותר מענין אותי הסברו של השותף מהסברו כביכול של איזה גדול שאתו אנו מיישרים קו, . ולא בודקים אחריו ואחרי דעתו. הוא כתב. עוברים לדום. הוא עסק בקבלה- דום. ולא היא. כל תורה כל דעה חייבת בדיקה, אין פרוטקשן בדעות.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2011 12:58 |
|
| |
ירוחם,
להשתמש במילים שאומרים נגדך הוא טריק ישן , ולא ממש משכנע בטח שלא אותי.
חבל שאנשים פותחים במלחמות בלי להבין נגד מה ומי הם נלחמים, וחבל עוד יותר שהם לא יודעים להפסיד בכבוד.
אבל זה בסדר, אין לי ענין שתצא מושפל מהקרב הזה, אתה מביא את הדברים האלו על עצמך, ולמען האמת אני בעיקר מצטער על כך. גם אם בסופו של דבר דרך התבוסה שלך מתבררות אמיתות חשובות, היה אפשר (ועדין אפשר) לעשות את זה באופן הגון ונאות יותר, כמנהג בני אדם, אם היית אתה נוהג אתה בהגינות וביושר לבב, אבל אם אתה בוחר בדרכי נכלולים ובמלחמה לא הוגנת, הדרך פתוחה בפניך להפסיד שוב ושוב ושוב, עד כמה שתתעקש. (בשל חיבתי אליך אני מקוה ומשתדל מאוד שזה יקרה לפני "זיבולא בתריתא", אבל כאמור זה לא לגמרי בידי...)
_________________
|
|
|
|
|
