בית פורומים עצור כאן חושבים

האם בקבלה יש ח"ו חשש מינות או ע"ז?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-17/5/2011 12:28 לינק ישיר 

ירוחמשמ

הקובלנה היחידה שיש לך על הקבלה היא היותה נגועה בחשש מינות ע"ז פיצול ושיתוף?

לא נראה לי נכון להיכנס לשאלה מהו אמונת הייחוד מהבחינה ההיסטורית ומהבחינה הפילוסופית לאורך השנים. נכון להיום אנו יודעים שהחובה ההלכתית המעשית היא להאמין בבורא עולם יחיד המנהל את כל מה שקורה בעולם. אתה גם טוען כך לאורך כל האשכול.
חכמי הקבלה כולם מאמינים בבורא אחד (הם קוראים לו משום מה אור אין סוף) שהוא שורש כל "העולמות". כל השאר הוא (לטענתם) תיאור אמיתי  של עולמות/הנהגות/מלאכים וכל מה שקשור למאתפיזיקה ואינו עילת העילות עצמו.

ואם נפריד את השאלה האם תפלת לשם ייחוד מתאימה להמון, אם אדם מכוון את לבו ליחוד לבו ולב העולם לבורא, והוא קורא להם בשמות יחוד קודשא בריך ושכינתא, הסבר מה מינות ואפיקורסות מצאת בזה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/5/2011 12:46 לינק ישיר 

פרספקטיבה

אם אני מבקש בתפילתי ליחד את הקב"ה ואת השכינה= זכר נקבה. כלומר- אני מכריז בזאת כי הם בעצם לא אחד. הם אמנם יהפכו לאחד לאחר המצווה הזו או התפילה הז.
 הרי, אם הם אחד? בשביל מה אני צריך ליחד אותם? מיחדים שני דברים  או ישויות נפרדות. אבל לא מיחדים את האחד המושלם.
אתה ואחרים יכולים לספר לי כל מיני כוונות שזה לא כמו שזה נראה. אבל זה בדיוק איך שזה נראה ונשמע.
ח"ו איני חושב שהמקובלים רוצים לעבוד ע"ז, אבל הרמב"ם בהלכות ע"ז מתאר זאת בדיוק את תחילת הע"ז בעולם ברצון האדם לעבוד את ה' דרך שליחים- המקובלים עושים זאת עם שליחים שהם המלאכים



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/5/2011 12:57 לינק ישיר 

ירוחםשמ

יש בדבריך 2 טענות, ותקנני אם טועה אני
1 אין רצינות בטענת המקובלים אודות כוונתם לייחוד קוב"ה ושכינתיה, ובטח המילים כפשטן והם מתכוונים לשני אלהות המתייחדים כזכר ונקבה.
2 טענה חדשה אותה את מצטט בשם הרמב"ם שכך תחילתה של ע"ז, היום אומר לו עבוד למלאכים קוב"ה ושכינתיה, ובהמשך הם הופכים לאלילים לעצמם.

הגדרתי נכון? שאדע לפני שאני עונה מה הם טענותיך.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/5/2011 13:18 לינק ישיר 

פרספקטיבה.
ה1 נכון היתי מנסח זאת קצת אחרת אבל בעקרון נכון
2. לא הסברתי את עצמי נכון- הרמב"ם כותב כי האנשים רצו לעבוד את אלוקים. הבינו כי השמש הירח וכד' הם המשמשים של האלוקים, ולכן התחילו לעבוד למקורבים לאלוקים- וכך התפתחה הע"ז.

המקובלים והרבה מאחינו בני ישראל. מתפללים אל המלאכים- יש מלאך הממונה על הפרנסה- מתפללים אליו שיעזור
מלאך על הרפואה מלאך על הישועה והצלחה מתפללים ספצפית למלאכים המיוחדים- כמובן שהם יפעלו אצל אלוקים.
 גם את זאת רובם לא עושים.  מכאן זה ממשיך התפילה למתים על הקברים, ומכאן  התפילה לר' נחמן. לרבי המת החי. וכמובן הבקשות והתפילות המופנות לבבות לאדמורים וכד'
אף אחד לא רוצה לעבוד ע"ז. ולא מעלה בדעתו שהוא עושה זאת. אבל אלו התוצאות הסופיות כאמור
אני מביא את הרמב"ם במקור המדבר בעד עצמו.

רמב"ם הלכות עבודת כוכבים פרק א

הלכה א
בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדול ונבערה עצת חכמי אותו הדור ואנוש עצמו מן הטועים היה, וזו היתה טעותם, אמרו הואיל והאלהים ברא כוכבים אלו וגלגלים להנהיג את העולם ונתנם במרום וחלק להם כבוד והם שמשים המשמשים לפניו ראויין הם לשבחם ולפארם ולחלוק להם כבוד, וזהו רצון האל ברוך הוא לגדל ולכבד מי שגדלו וכבדו, כמו שהמלך רוצה לכבד העומדים לפניו וזהו כבודו של מלך, כיון שעלה דבר זה על לבם התחילו לבנות לכוכבים היכלות ולהקריב להן קרבנות ולשבחם ולפארם בדברים ולהשתחוות למולם כדי להשיג רצון הבורא בדעתם הרעה, וזה היה עיקר עבודת כוכבים, וכך היו אומרים עובדיה היודעים עיקרה, לא שהן אומרים שאין שם אלוה אלא כוכב זה, הוא שירמיהו אומר מי לא ייראך מלך הגוים כי לך יאתה כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא, כלומר הכל יודעים שאתה הוא לבדך אבל טעותם וכסילותם שמדמים שזה ההבל רצונך הוא.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/5/2011 13:35 לינק ישיר 

תודה

לגבי ה1 מדובר בויכוח סרק שלא יוביל לשום מקום. ברור שהמקובלים בטוחים ברצינות כוונותיהם.

לגבי 2 יתכן ויש בקבלה דבר היכול לגרום לאנשים להיגרר לע"ז שיתוף ואמונה בכוחות עצמאיים, אבל אין בהסבר ההיסטורי הזה כל "איסור" חדש של ע"ז לייט (גם ביהמ"ק היה דבר שעלול לגרור אנשים לע"ז ושיתוף).



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/5/2011 13:55 לינק ישיר 

מה רצינות כונותיהם? ליחד 2 ישויות?
גם  מיד אחר מעמד הר סיני היו שאיפות רוחניות לעם. כשהרגישו שאין להם מנהיג ויד מכונת.

אין כאן כל ויכוח יש כאן גילוי נאות על פגם שלדעתי שיש לאנשים לשים לב אליו.
 השותף ימשיך להיות מכובד בעייני למרות שימשיך לדבוק באמונתו.


תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 17/05/2011 14:00:09




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/5/2011 14:31 לינק ישיר 

לירוחם

"מכאן זה ממשיך התפילה למתים על הקברים "

האם כלב בן יפונה עבד ע"ז?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/5/2011 16:06 לינק ישיר 

כלב בן יפונה והסיפור על התפילה היא אגדה לא הגיונית שאין לה כל בסיס עובדתי. מדוע יהושוע לא הצטרף אליו? התפילה והדרישה אל המתים היתה כבר בימים הקדומים-ולכן מקום קבורתו של  משה  ניסתרת. יעקב ביקש שלא יקברו אותו במצריים- שלא יעלו לרגל מהארץ להתפלל על קברו.
לא זכור לי בגמרא תפילות על קברי האבות. חוץ מהסיפור הזה של כלב. שעונה כביכול על קושי כביכול של הפסוק. כל הפולחן סביב המתים תולדותיה מאוחרות



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/5/2011 16:33 לינק ישיר 

לא משנה אם זו אגדה או מציאות.

העובדה שהדבר סופר לשבחו  של כלב מוכיחה שאין בכך איסור אלא להפך.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/5/2011 16:45 לינק ישיר 

אם כך למה אין עוד סיפור כזה בכל התנ"ך ובכל הש"ם עם זו כזו זכות גדולה?. מאגדה את רוצה ללמוד התר נגד הלכה מפורשת לא תדרשו אל המתים?
האמת שאת צודקת אגדות מנהגים וסיפור חסידים מקויימים יותר ממצוות התורה.
אגב שאלה לחידוד- האם ראית חרדי או דתי כשבאים אליו אורחים- ישב איתם ולא ילך להתפלל במנין? הסיפור של אברהם עם המלאכים הרי גם היה. למה היא לא הפכה להלכה למעשה?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/5/2011 16:55 לינק ישיר 

האגדה על רחל מבכה על בניה שאמר יעקב ליוסף כסיבה לקבורתה על אם הדרך היא לא מופיעה בחז״ל אלא איפה?

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/5/2011 17:02 לינק ישיר 

האם אלה שכתבו את האגדה על כלב בן יפונה לא הכירו את הפסוק "אל תדרשו אל המתים"?

מסקנה:צריך להבין מתי זו דרישה אל המתים ומתי לא.

הרי כל פסוק בתורה זקוק לפרשנות ופסוק זה אינו יוצא מן הכלל.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/5/2011 17:48 לינק ישיר 

פי האתון
קודם כל לא מוזכר בכלל באגדה הזאת עלייה לקבר, רק שישראל יעברו ליד המקום הזה ורחל "תצא על קברה".
שנית, אני לא יודע מאיפה אם הפרט בסיפור שישראל יעברו ליד הקבר הוא ג"כ מדברי חז"ל או מדברי רש"י..

צענע

ואני יודע שאפשר שתחפשו ותמצאו דברי יחידים מחכמי האמת רבותינו ע"ה בתלמוד ובמשנה ובמדרשות, שדבריהם מראים שבעת תולדות של אדם גרמו הכוכבים כך וכך. אל יקשה זה בעיניכם, שאין דרך שנניח הלכה למעשה ונהדר אפירכי ואשינויי. וכן אין ראוי לאדם להניח דברים של דעת שכבר נתאמתו הראיות בהן, וינער כפיו מהן ויתלה בדברי יחיד מן החכמים ע"ה, שאפשר שנתעלם ממנו דבר באותה שעה, או שיש באותם הדברים רמז, או אמרם לפי שעה ומעשה שהיה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/5/2011 18:00 לינק ישיר 

יונתן,
איך שלא יהיה לא זכור לי מקור שאומר שעצם ההליכה לקברי צדיקים הוא דרישה אל המתים. (להבדיל מהסתייגות עקרונית מביקור בבתי קברות וכד' שאני בהחלט כן מכיר, אבל זו לא הלכה אלא הנהגה , וכידוע יש גם הנהגות אחרות בענין הזה)

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/5/2011 18:11 לינק ישיר 

יונתן

לא הבנתי מה ענין הכוכבים לכאן.


תוקן על ידי צענערענע ב- 17/05/2011 18:53:29




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > האם בקבלה יש ח"ו חשש מינות או ע"ז?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 5 6 7 לדף הבא סך הכל 7 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.