פרספקטיבה.
ה1 נכון היתי מנסח זאת קצת אחרת אבל בעקרון נכון
2. לא הסברתי את עצמי נכון- הרמב"ם כותב כי האנשים רצו לעבוד את אלוקים. הבינו כי השמש הירח וכד' הם המשמשים של האלוקים, ולכן התחילו לעבוד למקורבים לאלוקים- וכך התפתחה הע"ז.
המקובלים והרבה מאחינו בני ישראל. מתפללים אל המלאכים- יש מלאך הממונה על הפרנסה- מתפללים אליו שיעזור
מלאך על הרפואה מלאך על הישועה והצלחה מתפללים ספצפית למלאכים המיוחדים- כמובן שהם יפעלו אצל אלוקים.
גם את זאת רובם לא עושים. מכאן זה ממשיך התפילה למתים על הקברים, ומכאן התפילה לר' נחמן. לרבי המת החי. וכמובן הבקשות והתפילות המופנות לבבות לאדמורים וכד'
אף אחד לא רוצה לעבוד ע"ז. ולא מעלה בדעתו שהוא עושה זאת. אבל אלו התוצאות הסופיות כאמור
אני מביא את הרמב"ם במקור המדבר בעד עצמו.
רמב"ם הלכות עבודת כוכבים פרק א
הלכה א
בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדול ונבערה עצת חכמי אותו הדור ואנוש עצמו מן הטועים היה, וזו היתה טעותם, אמרו הואיל והאלהים ברא כוכבים אלו וגלגלים להנהיג את העולם ונתנם במרום וחלק להם כבוד והם שמשים המשמשים לפניו ראויין הם לשבחם ולפארם ולחלוק להם כבוד, וזהו רצון האל ברוך הוא לגדל ולכבד מי שגדלו וכבדו, כמו שהמלך רוצה לכבד העומדים לפניו וזהו כבודו של מלך, כיון שעלה דבר זה על לבם התחילו לבנות לכוכבים היכלות ולהקריב להן קרבנות ולשבחם ולפארם בדברים ולהשתחוות למולם כדי להשיג רצון הבורא בדעתם הרעה, וזה היה עיקר עבודת כוכבים, וכך היו אומרים עובדיה היודעים עיקרה, לא שהן אומרים שאין שם אלוה אלא כוכב זה, הוא שירמיהו אומר מי לא ייראך מלך הגוים כי לך יאתה כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא, כלומר הכל יודעים שאתה הוא לבדך אבל טעותם וכסילותם שמדמים שזה ההבל רצונך הוא.
