|
|
| נשלח ב-30/5/2011 01:01 |
 |
| |
| בדק_בית כתב: |  | בתקופת המתח של הקנאים עם הגראי"ל שטיינמן אודות חוק טל והנח"ל החרדי, התבטא רא"י בהזכירו את הסיפור הידוע על סבו הנצי"ב שכאשר הדפיס את ספרו 'העמק שאלה' ערך מסיבה גדולה, במהלך המסיבה ביקש הנצי"ב את רשות הדיבור ותיאר בפני השומעים כיצד בעצם היה אמור להיות 'סנדלר' פשוט ו'יהודי טוב' העוסק למלאכתו הבטוח כי כשיעלה לשמים ידונוהו למוטב, ולא היא, כי בשמיים היו שואלים אותו: "ר' הירש לייב, היכן העמק שאלה שלך"?. הפטיר רא"י, הרב שטיינמן יעלה לשמים מתוך צפייה שיפארוהו על ספריו 'אילת השחר' וכו', ולא היא, השאלה הראשונה שישאלו אותו תהיה: "היכן הנעליים"?
|
|
חשוב לציין שהגרא''י סיפר את סיפור הנ''ל בלי לציין שם של הרב שטיינמן או שם אחר רק אמר ''די היינטגע מחברי ספרים''.
אני גם נזכר בסיפור שקרה בפורים לפני כמה שנים. בחור אמריקאי עילוי שאל את הגרא''י מה הפשט שבגמ' יש מחלוקת אם אחשוורש היה מלך חכם או מלך טיש, הרי ניתן לדבר איתו ונראה אם הוא מדבר לעניין? אלא התירוץ שאחשוורש כל דיבוריו היה של אביו או של זקינו אז אין ראיה אם הוא חכם או לא....
בכלל כדאי לציין ממה שאני אישית התרשמתי שכשהגרא''י אומר אימרה או מספר סיפור או מוחה מחאה אתה רואה שהוא צועק מעימקא דליבא ובאמת מתכוון לכך.
אני גם מציע שאחד מן ה''חוקרי בריסק'' שבפורום דינן יעשה מחקר על היחסים המאוד מורכבים בין בית בריסק להרב שך זצ''ל
תוקן על ידי יחביאנו ב- 30/05/2011 01:31:32
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2011 01:30 |
|
| |
| אורהאמת כתב: | | ראשית בענין המעשה בדרך אמונה נהוג לנסח את משפט הסיום כך: בדרך אמונה אמנם מסודר בקרונות כמו רכבת, אבל זה לא 'נוסע'.
|
|
אוי, כמה שאתה צודק. ואני ברוב פזיזותי שכחתי את התיאור המדויק והרסתי את כל הסיפור. אם היה לי קצת מהזיכרון של רא"י, דברים שכאלו לא היו קורים. כידוע רא"י הוא מומחה אגדי בלספר סיפור משובח, הדיוק האבסולוטי לפרטים הקטנים, זה לא היה כך, זה היה כך... וכו'
מהאנקדוטה הבאה, תבינו עד כמה בבריסק בכלל ואצל רא"י בפרט, קיימת חשיבות נוראה ליכולת תיאור מדוייק של סיפור על כל פרטיו הקטנים. מסופר מפי השמועה [אינני יודע עד כמה מוסמך] על רא"י שנוכח ב'ניחום אבלים' בביתו של פלוני, כדרכו בקודש, ריתק רא"י את קהל המנחמים כיד ה' הטובה עליו בסיפור ארוך ונאה על הרב מבריסק, לכשסיים את הסיפור. קם יהודי ירושלמי בעל הדרת פנים, ספק ציני ספק מרושע, הניף את ידיו בביטול לעברו של רא"י ואמר: "אה, הסיפור לא הולך ככה, הסיפור הוא אחרת לגמרי... כך וכך היה... וכו'. לפי השמועה חלשה דעתו של רא"י וברח חיוור ומושפל מן המקום. יש המוספים כי רא"י אף פנה ליהודי הירושלמי ואמר לו "איני מוחל לך", אך ערב אני לכך שלא יצאו מפי רא"י מילים אלו ודו"ק.
יחביאנו, נכון, אמנם רא"י משתדל בדרך כלל שלא לנקוט בשמות, אך רמזיו עבים כעור של פיל, הוא דואג שאיש לא ייצא מן השיעור מבלי להבין על מי בדיוק הייתה כוונתו.
בקשר ליחסים המורכבים בין בריסק - הרב שך, אכן יש הרבה לדרוש בעניין ואולי יצא לדון על כך בהמשך.
תוקן על ידי בדק_בית ב- 30/05/2011 01:37:18
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2011 01:54 |
|
| |
| בדק_בית כתב: | | | ואני ברוב פזיזותי שכחתי את התיאור המדויק והרסתי את כל הסיפור. אם היה לי קצת מהזיכרון של רא"י, דברים שכאלו לא היו קורים. כידוע רא"י הוא מומחה אגדי בלספר סיפור משובח, הדיוק האבסולוטי לפרטים הקטנים, זה לא היה כך, זה היה כך... וכו'
|
|
אז אם כבר מתקנים אותך בסיפור הרכבת, לפי איך ששמעתי גם תחילת הסיפור מעט שונה מאיך שכתבת:
הילד חיים חיבר את הכסאות זה לזה וצהל 'הנה רכבת'. קמה לעומתו אחותו ליפשא ושאלה אותו 'לשמחה מה זו עושה", וטענתה עימה: "ממה נפשך: אם זו רכבת כהלכתה, אז על מה ההתרגשות? וכי בכל פעם שאתה רואה רכבת אתה קופץ משמחה? ואם זו לא רכבת אלא כסאות סתם אז בכלל השמחה מופרכת". ענה לה הילד כך (בערך כפי שייחסת לליפשא עצמה): "ברכבת רגילה יש צווי דינים, א' צורתה החיצונית שדבר מחובר לדבר. ב' העובדה שהיא נוסעת. אמנם ברכבת שלי יש חידוש: הצורה החיצונית היא כשל רכבת, אבער 'סי פארט נישט'. ואידך זיל גמור..
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2011 02:09 |
|
| |
יחביאנו כתב: "אני גם נזכר בסיפור שקרה בפורים לפני כמה שנים. בחור אמריקאי עילוי שאל את הגרא''י מה הפשט שבגמ' יש מחלוקת אם אחשוורש היה מלך חכם או מלך טיש, הרי ניתן לדבר איתו ונראה אם הוא מדבר לעניין? אלא התירוץ שאחשוורש כל דיבוריו היה של אביו או של זקינו אז אין ראיה אם הוא חכם או לא...."
שומעי לקחם של גאוני בריסק בדורינו מבדילים מאוד בין החידושים שהם מצטטים בדייקנות רבה ומדהימה מאביהם ולמעלה בקודש לבין החידושים שמוסיפים הם מדיליה....
ואידך זיל גמור
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2011 02:22 |
|
| |
על למדנותו הגדולה של רא"י , יש לי חברים רבים מאד תלמידי הרא"י, חידוש הלכתי לא שמעתי מהם ממנו (וכששמעתי לא היה ממה להתפעל ממש) רק הוורטליך והעקיצות הפוליטיות . לענ"ד זה מראה על משהו. על הרב מבריסק זצ"ל בעיקר אמרו את הלמדנות ורק בסוף על ההשקפה וכך בהגר"ח.
כמובן שאני סבור שהוא אכן ת"ח ולמדן, אך לגודל חוצפתו האט ער גאדארפט זיין א גאון ועילוי בקנה מדה מיוחד. (לפחות בקי בכל הש"ס כולו כולל טהרות זרעים (על הידע בקשים זה לא חכמה) ירושלמי תוספתא ספרי ספרא מדרשים וזהר, ארבע חלקי שו"ע על קצה לשונו בעיון עצום זה מינמום). ופשוט שאינו כלל בסוג הנ"ל. לא מניה ולא מקצתיה. (מספרים על גביר גדול שנתקל ביהודי חסידי חריף שהיה שקוע בחסידות, אמר הגביר לחסיד: לפי ריבוי הזמן שאתה שקוע בחסידות כבר היית צריך להיות עובד ה' גדול יותר, נענה לו החסיד: כפי מדות חוצפתך כבר היית צריך להיות גביר יותר גדול...)
ביהדות היו גאונים מיוחדים שפצחו פה על כולם כמו הגאון הרוגוצבי למשל, ר' אייזיל חריף וכיו"ב וכולם הבינו שהם גאונים עילויים שאורייתא מרתחא בהם, הם באמת האפילו על כולם בגאונות מיוחדת יוצאת דופן, ודבריהם לא היו לצנות מבדרות אלא אש שהגיעה מהסתכלות חד פעמית כזאת שגדולי ישראל היו לגבם כקליפת השום. אך הרא"י הזה? כלום הוא מתקרב להגדרה הנ"ל? בגאונות והתמדה? עיקר כחו בשנינותו וליצנותו כאחרון הבדחנים התוספות כעס בלתי מרוסן (כמו הכעס המתפרץ נגד עוז והדר? כלום הופעת עוז והדר היא שלילת ליהדות כל כך שזה צריך לקומם אותו? מדוע התפרץ כמטורף? אז לא נעים לו את התופעה, גם לי לא, אך בגלל זה אני יזמין לביתי שני אנשים ואצרח עליהם? זוהי מדות טובות של תלמיד חכם שמדותיו צריכים להיות מעודנות? כך נהג ר"ח כך ראו את הגרי"ז שנהגו בעדינות מרבית. קנאות מילא, אך איזו קנאות יש כאן? מישהו קינתר אותו בכלל? אם היו מדפיסים משהו נגד בריסק אז מילא. אך סתם התפרצות כזאת תינוקית תת רמה)
תוקן על ידי אתנחתא ב- 30/05/2011 02:35:35
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2011 02:38 |
|
| |
יש טענה מסויימת בדבריך. זה נכון שרוב תלמידיו מסתובבים עם הרבה יותר אימרות שפר וחידודי לשון, מאשר עם חידושי תורה מפיו, התופעה הזו בהחלט חייבת מענה הולם. אצל אביו וכ"ש אצל הסבא, רצו שמועות על גבי שמועות מחידו"ת, אז מה קורה אצל רא"י?
אין לי תשובה מספקת לע"ע.
לגבי 'הלכה'. כידוע, בבריסק החשיבו את ה- 'לדעת ללמוד' ולמרבה האירוניה, לדעת ללמוד בשיטת בריסק, אין לזה קשר ישיר לפסק הלכה, האבסורד הוא שכל ה'לדעת ללמוד' מתמקד בעיקר על ספר הרמב"ם (חידושי הגר"ח והגרי"ז), וספר הרמב"ם היה לא פחות ולא יותר מספר הלכה.
מלבד העובדה שבבריסק לא התמקדו בהלכה, שושלת בריסק הייתה כידוע גם 'יראי הוראה', הגר"ח והגרי"ז אמנם כיהנו כרבני בריסק, אך את השאלות בהלכה או בדיינות הם הפנו לר' שמחה זעליג ריגר. גם היום קיימים כל מיני 'ר' שמחה זעליגים' בזעיר אנפין, כמו למשל ר' אברהם בער ליטמנוביץ וכיוצ"ב אשר את הדבר הקשה בהלכה במראות וכו' יביאון אליו.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2011 02:57 |
|
| |
| אתנחתא כתב: | | על למדנותו הגדולה של רא"י , יש לי חברים רבים מאד תלמידי הרא"י, חידוש הלכתי לא שמעתי מהם ממנו (וכששמעתי לא היה ממה להתפעל ממש) רק הוורטליך והעקיצות הפוליטיות . לענ"ד זה מראה על משהו. על הרב מבריסק זצ"ל בעיקר אמרו את הלמדנות ורק בסוף על ההשקפה וכך בהגר"ח.
|
|
השאלה שהינך מעלה היא קשה, אמנם היא לא רק על רא"י אלא על הרבה מגדולי הדור האחרון שהשמועות שיוצאים מבית מדרשם עוסקות בדרך כלל במילי דקטנות ולא בחידושים למדניים מאתגרים. ואולי הבעיה היא קודם בדור ואח"כ בדורשיו ואכמ"ל.
הייתי אומר שלרא"י יש אפילו רבותא, שהוורטליך שמספרים משמו בדרך כלל חדים כתער, לעומת שו"ת הזויים ושאר מעשיות מוזרות הנושרות ממעונותיהם של גדולים אחרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2011 03:41 |
|
| |
נאמרו כאן דברים רבים על הרב א"י.אני רוצה להוסיף נקודה שלא שמתי לב שהתייחסו אליה והיא מצבי הרוח הקיצוניים המשתנים שלו (ושל אחיו אך הוא זה שעלה על שולחן מלכים זה).אין מדובר במשהו שניתן להתעלם ממנו ולבטלו במחי יד.מדור בתופעה שמשתלטת על כל אורחות חייו ואתן דוגמא ליחסי אנוש:רא"י,כשזקוק למאן דהו או סתם כשהוא במצב רוח סביר, מתבדח ומבלה עד כדי שעות עם הנ"ל,אולם ענין של דקות של שינוי במצב רוח והנ"ל הופך לאוויר או גרוע מכך לשונא ממש.כל תלמיד שלו יכול להעיד על השינויים הללו מבדיחה וצחוק מתגלגל עד לזעם כמעט בלתי נשלט.אם נשפוט את הרב עם הוא ראוי להנהיג קהילה או אפילו דור בודאי תופעה זו (שלעמך נותנים ריטלין במקרה כזה) תהיה לו לרועץ.וטוב,אם כן, שהוא אינו בעל השפעה יתרה...
אגב בענין חידושי תורה שלו,אכן הם ספורים ולא מרשימים.יחודו הוא ביכולת המסירה המדוייקת של אביו וזקנו זצ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2011 04:40 |
|
| |
.
תוקן על ידי אקס_אל ב- 30/05/2011 04:42:50
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2011 04:52 |
|
| |
קלעפער, העובדה שדנים כאן על הנהגותיו וסגולותיו הציבוריות של רא"י, לטוב ולרע. אף אם פה ושם יגעו הדברים בהכרח גם בתכונותיו הבולטות. אין הדבר אומר, כי הותר דמו ויכול כל חצוף וחסר לב לבוא ולשפוך את זעמו על האיש באופן אישי.
לא אסכים לשתף פעולה עם רכילויות אישיות מרושעות שכאלו, עליו ועל כל אדם מישראל.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2011 05:10 |
|
| |
איני זועם על האיש כלל וכלל ולא אמרתי את דברי כדי שתשתף פעולה עמדי וכמובן שעומדת לך הזכות לא לשתף פעולה.מדובר בדמות מוערכת לגמרי,גם על ידי,אבל אני מדבר על הנקודה האם ראוי האיש להנהיג.אם לא היו לא יומרות הנהגה אזי מצבי הרוח שלו לא היו משנים דבר הוא יכול וראוי להיות ראש ישיבה גדול ולעסוק בקמחא דפסחא כפי שהוא עושה כל שנה ושנה.הוא היה נשאר איש טוב (באופן כללי) ותלמיד חכם מופלג ובעיקר אדם שכיף לבלות איתו שעות בשיחת רעים.אין המדובר ברכילות גרידא אלא בענין חשוב לגמרי.
שלא לדבר שהאחרון שיכול להתלונן על השמצתו זה רא"י בעצמו,כמויות גדולי תלמידי החכמים שבוזו והושמצו על ידו ממלאה בטור ישר את הדרך מהטורים עד לפרס...
ואגב ה"ביקורת" (השמצות וזלזול כמובן) של הרב מופנות בעיקר כלפי גדולי התורה הליטאים.הוא נזהר מאד מלדבר כנגד חסידים אפילו לא שביב ביקורת (הכוונה כמובן באוזני חסידים,מאחורי גבם הוא לא נזהר).יש לי שתי השערות מדוע זה כך אבל אתן קודם לאחרים מומחים ממני להסביר את הסיבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2011 10:35 |
|
| |
| פליימען כתב: | | בדק, אני באמת לא מצליח להבין מה הקשר של רמ"י לרא"י עד כדי שהטריח את עצמו ממרומי גילו המופלג להתאמץ ולשלוח לרא"י מכתב "חיזוק ועידוד" בכל מקרה לא הצלחתי להבין מה הייתה תגובתו של רא"י ומה מיוחד בה, גם אני הייתי מופתע לקבל מכתב מאיש מבוגר שאנני מכירו.
אינני יכול לאשר או לשלול את הסיפורים שנכתבו כאן, הן מחוסר ידיעה והן מחוסר עניין, תמיד אוהבים לקחת חלק מדגמי ולא מובן ולהפוך את זה לעיקר הדברים, תחושה שלי שאין פה אף אחד שמכיר את הרא"י (מלבד אולי בדק בית) קל מאד להשען ולסמוך על כל שמועה ולהסיק את המסקנות המעותות, מי מכם הכותבים המוכשרים (שעד כה עשו עבודה נהדרת ומושקעת, חבל להרוס...) מכיר או דיבר עם הרא"י??? אולי תנסו את זה פעם ואח"כ תחזרו לשולחן הניתוחים, אם יצא לי מחר לפגוש אותו בשטעבלך רשב"ם מגיע לקריאת התורה (בדרך כלל הוא גם קורא והגבאי מכבד אותו בלוי) אנסה בעדינות לשאול אותו על דבר עצה שאני זקוק לה ובל"נ אעלה את תשובתו עם השאלה לעיון המגיבים.
אל נא מכם להסחף לרמה קטנונית ועממית וגם אם יש לכם ביקורת על האיש אפשר לנסח את זה בחכמה ע"י ניסוח הולם ומכבד את האשכול המפואר והיצירתי הזה, (צל"ש לכל העוזרים והתורמים לאיכות ורמת האשכול)
|
|
אגיב לנקודה אחת בדבריך, אני אישית למשל מכיר את רא"י ואף 'גדלתי על ברכיו' עד גיל מסוים. וכילד היה בוחן אותי אף בחשבון ודקדוק. יותר מזה לא אפרט...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2011 11:42 |
|
| |
אני חושב שהדיון עבר את טעםהטוב. מה שהתחיל כדיו ןמרתק סביב תורת בריסק ומסורתיה, התגלש מהר מאוד למסע רצח אופי על הגאון ר' אברהם יהושע שליט''א. והרי הגרא''י ומעגלו הקרובה אינם גולשים פה ולא אפשר להם להגיב, אז חוששנ שיש פה חשש רציני של איסור ארו מכה רעה ובסתר בסופו של יום מדובר באחד ממרביצי תורה הכי גדולים שיש בימינו ואל לנו לזלזל בכך.
אני דווקא רוצה לציין נקודה שמראה שיש לו גם את סגולת ההבלגה ואיפוק. הרי עפּ''י תורה רק הוא היורש של ישיבת בריסק .ולאחרונה צצים כמו פטריות כל מיני ישבות וכוללים בשם בריסק אם דבר כזה היה קורה אצל אדמו''ר אז כבר היה מלחמות עולם, ואצלו לא שומעים זמזום ע''ז. איך אמר שרון איפוק זה כוח ....
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2011 11:47 |
|
| |
רבותי, באמת קורה פה דבר מדהים
הגרא"י כבן ששים והוא אומר שיעורים כשלושים שנה [כארבעה מחזורים]
ואנחנו כותבים עליו חפשי חפשי בלי שום רספקט, כאילו היה איזה תינוק עילוי המהנה את הוריו בכל
"קונץ" שלו, או כאיזה "חיית מחמד" שאוהבים להשתעשע איתה.
האם זה בגלל שאנחנו אטומים?
או שבאמת יש כאן תופעת "כמים הפנים לפנים", ובגלל שהוא פוגע בצורה גסה באחרים אין אנו מרגישים שום תחושת אשמה בפגיעה בו.
פליימען
אתה טוען שאתה מכיר אותו-אז בבקשה תביא עליו איזה סיפור על יראת שמים, על איזה חמימות במצווה, או חמלה אמיתית על הזולת, איזה שברון לב, האם משהו גרם לו לדמוע.
אנחנו צריכים משהו על האיש הזה ע"מ שאפשר יהיה להתייחס אליו בתור מישהו רוחני יותר, ולא כעל איזה "טכנוקרט" שמדקלם פתגמי בריסק.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2011 16:00 |
|
| |
| frak38 כתב: | | פליימען
אתה טוען שאתה מכיר אותו-אז בבקשה תביא עליו איזה סיפור על יראת שמים, על איזה חמימות במצווה, או חמלה אמיתית על הזולת, איזה שברון לב, האם משהו גרם לו לדמוע.
אנחנו צריכים משהו על האיש הזה ע"מ שאפשר יהיה להתייחס אליו בתור מישהו רוחני יותר, ולא כעל איזה "טכנוקרט" שמדקלם פתגמי בריסק. |
|
רא"י הוא בהחלט איש רגשן ובעל נפש עדינה ורגישה. תבקר פעם בבריסק בט' באב, תשמע את הבכיות והיללות בעת קריאת הקינות. המקום אפוף אבל ודיכאון יותר מכל מקום אחר שאני מכיר, הקינה 'מי יתן ראשי מים ועיני מקור נוזלי ואבכה כל ימותי ולילי' מתקיימת שם כפשוטו. איש לא יסיח שם דעתו מנהי ובכי תמרורים על חורבן הבית ובודאי שלא בדברים בטלים קודם לחצות היום.
או תבוא לראות את רא"י קורא בנגינתו המיוחדת את 'שיר השירים' בשבת חוה"מ פסח, כיצד קולו הערב והצלול נשנק ונחנק מבכי בקטעים מסויימים והקהל כולו עוקב בעירנות ובהשתוקקות אחרי כל מילה היוצאת מפיו עונה אחריו בדממה והתרגשות.
הושענא רבה, זה בכלל מחזה מרהיב, רא"י עטוף בטלית, מחזיק בהידוק ובשתי ידיו את ארבעת המינים אשר שווים לא יסולא בפז ואומר בעל פה! את כל סדר ההושענות בקול רם, בבכיות מרטיטות ובדמעות נשפחות כמים וצועקות "הושע נא זועקיך תושיע, הושענא, הושע נא חוכיך הושיע הושענא". אשרי עין ראתה פרישת כהן ברשם, צועק אנא השם.
עכשיו תתאר לך איך נראה יום כיפור בבריסק...
|
|
|
|
|
