| נשלח ב-1/6/2011 00:30 |
 |
| |
הגאון רבי מיכל פיינשטיין זצ"ל היה האישיות הבכירה ומהמכובדת ביותר אחרי מרן הרב מבריסק זי"ע
ומה שאמר להצביע זה היה דעתו האישית ולא דעת חמיו מרן זי"ע
אבל כולם ידעו והפנימו שהסמכות הבחירה לגבי השקפה זה בנו הגדול רבי יושע בער זצ"ל
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2011 01:41 |
|
| |
חומר למחשבה.
באשכול הזאת כותבים פחות ממנין אנשים, ובכל זאת יש קרוב לעשרים אלף צפיות שזאת רייטינג חסר תקדים.!!
.
מה ההסבר להתופעה?? כנראה שבדור שלנו שהבלבול שולטת ברוב עוצמתה והאמת נעדרת ואין נביא לעיר אז אם יש עוד פינה שקטה בירושלים בהאולפנא דבריסק שיש עוד גרגיר אמת אז כולם נמשכים אליה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2011 08:05 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2011 11:54 |
|
| |
כל מה שנכתב פה על בריסק זה עדיין קצה קרחון.
ההנהגות והחומרות, התנועות הביטויים והחיקויים
שסובבים ממש את כל יום ממעגל השנה יכולים לספק כמה כרכי כתיבה.
במשך השבעים שנה מאז עלותו של הרב זצ"ל לא"י
הצטבר חומר אדיר עליו ועל כל צאציו- שמביא אנשים לעיסוק בלתי פוסק
ולחיטוט בלתי נדלה בנעשה בתוך החצר פנימה.
כל אחד מאמין שהוא ה"מבין" הכי גדול בנושא בריסק ותמיד צריך שיהיה באמתחתו משהו למכור בענין.
לתופעה הזו דרוש "פאנל" גדול של מומחים לפענח אותה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2011 14:52 |
|
| |
קיימת תופעה בבריסק החייבת בירור. מלבד משפחת פיינשטיין, כל נכדי וניני הרב מבריסק מגדלים את פיאותיהן העבות והרחבות מלפנים האוזן. פיאותיו של הרב מבריסק עצמו, גם הן היו כדרך גידולן מלפנים האוזן. לעומתם, כל בניו של הרב, ר' יושע בער, ר' דוד, ר' רפאל הניחו את פיאותיהן לאחור - מאחורי האוזניים, מלבד ר' מאיר (ואחד מבניו) הטומן את פיאותיו תחת לכיפה כמנהג חסידי גור.
אם במשפחות רגילות, שינויים שכאלו בין אב לבן יכולים שיקרו באופן אקראי ומבלי שתהיה להם משמעות עקרונית כלשהי, הרי בבריסק כידוע, דברים שכאלו אינם מתגלגלים בדרך המקרה. וברור שפיאותיהן מלפנים האוזן של דור הנכדים, לא הושפעה מאווירת 'החיידר' עץ חיים, של הישוב הישן. אלא שלבני הרב מבריסק היה עיקרון ברור, כי כך יראו ילדיהם, אם ע"י הוראה מהאבא הרב מבריסק, אם ע"י מסורת משפחתית.
השאלה שנשאלת היא, מה הביא את בניו של הרב, לשנות מדרכו של אבא, ולהניח את פיאותיהן מאחורי האוזן? שמא הדבר קשור לילדותם בליטא, האם הדבר היה חריג שם עד כדי כך? או שמא היה חשש מן הגויים?
אשמח על תשובות מלומדות.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2011 15:57 |
|
| |
בדק הבית.
דווקא בענייני לבוש נראה לי שאין ''מסורה'' מדוייקת. למשל בנוגע לכובעים אז כרגע הבנים של הגרא''י הולכים עם כובע קנייטש. האם יש גיל מסויים שמחליפים לכובע רגיל? מתי התחילו הבנים של הגרי''ד ללבוש כובע רגיל?
הבנים של הגרמ''ד אחד הולך עם קנייטש (ר' אשר) ואחד הולך רגיל. וכן הגרא''י הלך תמיד בשבת עם כובע קפוטה לפני כמה שנים הוא התחיל ללכת גם בימות החול האם ע''ז יש גם מסורה? וכן האם יש הוראות מסויימות מתי הולכים עם עניבה שחורה?
כנראה שבענייני לבוש יש ליברליות מסויימת בבית בריסק.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2011 16:10 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2011 16:15 |
|
| |
יחביאנו, לא הייתי מנסח זאת כ'מסורת'. זה מאפיין יותר 'שמרנות' אדוקה שעם הזמן הופכת לקוד משפחתי - בריסקאי.
כפי שהם נהגו לחבוש לראשם כובעי קסקט ומגבעות אפורים כשאיש ברחוב כבר לא חבש אותם, כך הוא גם בשאר הדברים.
ההחלפה מכובעי קנייטש לכובעים עגולים בהחלט קשורה למעבר מסויים בגיל. גם רא"י ואחיו לבשו כולם קנייטש עד לגיל מסויים. גם עניבות שחורות, ילבשו רק בשבת ויו"ט כאשר בימי חול איש לא לובש שם עניבה.
כך שבגדול, יש לך בהחלט מאפיינים משפחתיים כמעט אחידים בקשר לרוב פרטי הלבוש.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2011 16:24 |
|
| |
בשנים עברו
כל הנכדים הירושלמים הלכו לאחר הבר מצוה עם קסקט
בגיל 17-19 עברו לכובע אפור
לאט במשך השנים הגיל של הכובע הוקדם והקסקט כמעט ונעלם
רק הגרי"ד מבני מרן הרב זי"ע לבש, כמדומני רוב השנים, כובע עם קטיפה {לא קפוטה}
הגרי"ד גם לבש "פראק" [לבוש רבני] עוד בהיותו בבריסק לפני המלחמה, הוא התחתן רק לאחר מלחמת העולם פה באר"י
ולאחר פטירתו רא"י המתין כמה שנים וקנה גם הוא כובע קטיפה
וכנראה לאחר שקנה כובע חדש השאיר את הישן לימות החול
האחים שלו כעשר שנים לאחר פטירת אביהם התחילו בזה אחר זה [לא ביחד] לעבור לכובע עגול לא קנייטש
בנו הגדול של הגרמ"ד רק לאחרונה החליף לכובע עגול, אולי כאשר התחיל לחתן ילדים
וכן גיסו הרב קפלן ולאחר מכן רוב הנכדים של מרן הרב הולכים בכובע עגול
למעט משפחת שיף
תוקן על ידי פאת_השולחן ב- 01/06/2011 16:25:53
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2011 16:24 |
|
| |
עוד בנושא בריסק- הרב שך
היו כמה אירועים מרכזיים בפעלו של הרב שך זצ"ל
א. בסוף שנות השישים-מערכה כבדה נגד איחוד עם פא"י
ב. שנת תשל"ג-המערכה נגד גורן וכל נושא הריחוק מהרבנות הראשית
ג. שנת תשל"ז- הכניסה לקואליציה
ד. שנת תשמ"ד- הקמת ש"ס
ה. שנת תשמ"ט- הקמת דגל התורה.
בשתי התקופות הראשונות היו הייחסים עמו מצויינים כיון שהוא ממש "הלך בתלם" והכניס השקפה חזקה בקרב בני הישיבות נגד הציונות ואביזריה.
המהפך התחולל כשנתן את האישור להכנס לקואליציה-שלא רק שהיתה בזה סטיה השקפתית כלפי אחרויות שלטונית ולקיחת תקציבים-אלא עצם העובדה שהוא הכניס את התודעה של בני הישיבות לנעשה במדמנה הפוליטית-דבר שהתרחקו ממנו כמטחווי קשת לפני"כ.
ואשר על כן גם כשהקים את ש"ס וגם כשהקים את דגה"ת, היתה הטענה שהוא מכניס את בני הישיבות יותר ויותר עמוק לנעשה בביצה הפוליטית, והוא הופך אותם ל"ציונים" בהזדהותם עם הנעשה במדינה.
דורשי רשומות אמרו אז:
תקופה א-הפרדות מפא"י- הוא מעין יציאת מצרים [בפאראפרזה כמובן]
תקופה ב-מלחמת גורן וההפרדות מהרבנות-מעין קבלת התורה
תקופה ג-כניסה לקואליציה-מעין מעשה העגל
תקופה ד-הקמת ש"ס- חורבן בית א'
תקופה ה-הקמת דגל התורה-חורבן בית ב'
ומאז אנחנו בגלות איומה....
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2011 16:48 |
|
| |
הייתה לי תחושה שכל האשכול הזה נוצר ע"י בדק הבית כדי "להכניס" להרב שך בקטנה...וכי מה יש לדבר על משפחת בריסק דהיום?על איך לובש חיימק'ה את הכובע שלו ובאיזה צד לייבל'ה מניח את פאותיו? -ראו מה נשאר מהעולם המופלא של הליטאים-השאלה היכן מניח ילד את פאותיו ואם כובעו אפור או שחור.זה היה הבריסקער רב?זה היה ר' חיים?בטח הנצי"ב שמחה בישיבה של מעלה!
משפחה שהפכה את החיקוי לאומנות מייגעת ומתישה.למזלם הרב קטנות המוחין של האמריקאים הזינו ומזינים את הגראצ'קע סביב ההילה כביכול של משפחת המלכות.החוצפות של הילדים שלהם מעושות ולא משעשעות בכלל ולא אחד מהם קיבל ממני דרשה על הראש על כך ופתאום נוצרו להם עיני עגל פעורות מול הצבת המראה על אפסיות ה"חוכמות" שלהם. שלא לדבר שגם במשפחה זו השנאות והקנאות וה"בן אדם לחברו" הם מעל הממוצע במשפחות אחרות.ראה למשל היחס לר' רפאל.שלא לדבר על ההתעלמות מפאר המשפחה חיים דער רב'ס. וההתנהגות הזו החלה עוד רבות בשנים אחורה.בבריסק מספרים וכשבבריסק מספרים אז הרי זה בודאי אמין כידוע,שר' יושע בער שלח את ר' חיים ולייבל לפתוח את הבית מדרש והם כמובן רצו לפתוח מתנשפים ומזיעים והם מגליםמ שדקה אחרי זה הגיעו ר' אברהם יהושוע ומוישל במונית.סיפור זה שמעתי בבריסק גם מהמשפחה.אז איני מתכון כאן לשפוט חלילה את אבל הם בחיקוי עלוב מתנהגים לאחיהם אותו דבר. כך יתנהג ר' א'י לאחיו חיים וכו'.
ואיני רוצה להרחיב אבל שכנוצרות להם בעייות עם ילדים רח"ל הם בסופו של דבר היבינו-יאמר לזכותם- שמותר קצת לסגת מהנוקשות החקיינית לטובת הילדים.ואפילו לוותר על עקורונות חשובים מאד וד"ל.ואני באמת אומר את זה לזכותם.אבל זה מראה גם עד כמה כל הסיפור הזה הוא הבל ורק אמריקאים מתרפקים על הנוסטלגיה המזוייפת הזו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2011 17:06 |
|
| |
קלעפער, בניגוד להודעתך מאז, עכשיו תענוג לקרוא אותך. תביא עוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2011 17:33 |
|
| |
בעיני,אגב,ההודעה האחרונה גרועה עשרות מונים מהראשונה.לטעמי ניתוח האופי אינו בגדר רכילות כי היום בדורינו רוב האנשים הנורמלים (כבר לא מחביאים ילדים חריגים במרפסת..) מבינים שאין זה פגם ודאי אם זה מטופל כראוי אבל מאידך ההודעה האחרונה נשאה בחובה גם מעשים לא יפים ודרכי התנהגות פסולים.
ואולי זה המקום לבכות את זה שהיה אצלי כמה קופסאות סיגריות עם כתב היד הצפוף של חיים דער רב'ס ונשרפו בשריפה הגדולה אשר שרף השם,רח"ל. ר\ חיים הנ"ל שהיה לי הזכות ששוחח עימי פעמים רבות ואף זכיתי למיטב כינויי הגנאי ממנו כדוגמת "דו ביסט א חזער מיט ברילן".
ואם ברצונך בשאלה רצינית שקשורה קשר הדוק בהליכות בריסק אזי ראוי לעורר את השאלה האם הם בעלי חסד או בעלי מצות חסד.ועיקרי הספק הוא כדלקמן:ועוד בטרם נציע את הספק נאמר שברור שהתורה דורשת מאיתנו לעשות חסד גם אם זה הפכי לתכונות נפשינו אבל השאלה היא האם קיום תמידי של חסד כשהוא ביטוי לתחושת חוב אך לא לא ביטוי לעבודה על פנימיות הלב כדי להפוך את האישיות לטובה יותר האם זה ראוי?
בבריסק לכאורה רבו סיפורי החסד וטוב הלב אבל רבות הירהרתי בזה האם זה מאפיין תכונות של טוב לב או רק "ווייל אזוי האט דער זיידע געטאן"...כל העיסוק של ר' א"י בקמחא דפסחא האם זה מן השפה ולחוץ (ולמרות זאת הרי זה חשוב ושכרו גדול,יהיה מה שיהיה המניע) או שבאמת יש טוב לב מיוחד במשפחה זו. אודה שבגלל האופי הלא יציב של בני המשפחה הדעה שלי השתנתה כמה פעמים לכאן ולכאן ואיני יודע להגיד בזה דברים ברורים,אך מה שברור שסביב זה נוצרה הילה של כאילו "מתן בסתר" אבל לא פעם כשנכנסתי לרא"י בערב פסח אמר לי בתוך השיחה וכ"בדרך אגב" שהוא מצטער שלא ענה לי או וכו' כי היה עסוק בקמחא דפסחא (ואגב חייבים ליסוע כל שנה-נדמה לי- לתל אביב להתרים שם כי כך האבא היה עושה...)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2011 18:29 |
|
| |
בדק בית
עודך עוסק בסידור הפיאות וחבישת המגבעות-
כלך לך גם אצל עישון הסיגריות...
ממתי מותר לעשן? איזה סוג סיגריות? מתי מפסיקים? וכו' וכו'
שמעתי שהגרא"י מתיר לבניו לעשן -אבל ליטול בכיס כמה שצריכים-לא להסתובב עם "פושקע" בכיס.
האם זה נכון?
|
|
|
|
|
