|
|
| נשלח ב-1/6/2011 19:08 |
 |
| |
לגבי הדיון החדש אודות היחס של בריסק והרב שך. יש לציין שדיון זה אינו קשור לכך, שכן על פי האמירה הנודעת בפתיחת הדיון, שכל נרדפי הרב שך אין להם שום מכנה משותף ולכן לא מצליחים לעשות קואליציה, וכל אחד מודה שלגבי השני היה צודק (כגון בריסק נגד גריינמן ובוודאי חב"ד, אם כי לא לגור שלבריסק יש פנה חמה לגור) - הרי זה מוכיח שאין זה כלל "דין" מסויים בבריסק, אלא "גדר" כללי באופי ובמנהיגות הרב שך שבכדי לשלוט היה זקוק למגר כל פנה עצמאית בבחינת אנא אמלוך בלבדי שלטון מוחלט ואבסלוטי.
ואכן העובדה שהן קנאים והן גדולי התורה שאין שום אפשרית לומר עליהם (כמו שהמציאו על חבד כביכול ואחרים כאוות נפשו) שהם "מסוכנים" לדת נדרסו על ידו בשליטה דרסנית, מבטאת היטב גישתו זו. ואם כן הנקודה איפה ולשם מה התקומם הרב שך נגד בריסק אינה היסטוריה של בריסק אלא היסטוריה של הרב שך, וגם אלמלא כל התקריות לא היו קורות הרי כל עוד שבריסק לא התבטלה באופן טוטאלי להרב שך כבר היו מוצאים איזו סיבה אחרת שבגלל זה היה על הרב שך לצאת חוץ נגד בריסק.
[על מנהיגות הרב שך כדאי לעיין במאמרו המאלף ללא כחל ושרק של בני בראון, שם הכל מבואר כראוי]
אם העשרים אלף צפיות מוכיחות על אמת כלשהי זו, לא על אמת בריסקאית (שלא קיימת) אלא על האמת של היידפרק ששם רק שם יכול לקרות דיון אמת אודות השיטקס של בריסק. ותו לא.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2011 19:44 |
|
| |
מה הקשר של הרב שך להיכל שלמה?זו הבעיה שלהם עם הרב אלישיב.דומני שאתה מתבלבל.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2011 19:50 |
|
| |
אגב,הטענה של בריסק כלפי מלחמתו של הרב שך בחב"ד -שלכאורה היו צריכים לשתף פעולה עמו בכך- הייתה שהרב שך במלחמתו בלובאביטשער "האט ער אים גרויס געמאכט". וכהמשך לגישתם שלא צריך להתמודד עם "החוץ" אלא עם הדרכת בני הישיבות והציבור החרדי ובתוך עולם הישיבות,לטענתם,לא היה כל מעמד לחב"ד ואף לא אצל החסידים,והרב שך במלחמתו גרם שהחסידים יתקרבו לחב"ד.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2011 20:08 |
|
| |
| קלעפער כתב: |  | מה הקשר של הרב שך להיכל שלמה?זו הבעיה שלהם עם הרב אלישיב.דומני שאתה מתבלבל. |
|
לא מתבלבל. זה בדיוק הייתה כוונתי שהרב שך הביא את הרב אלישיב לעמוד בראש דגל התורה. דרך אגב כמה מהנכדים של הרב אלישיב שליט''א לומדים אצל הגרא'י
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2011 20:14 |
|
| |
קלעפער
למרן מבריסק מעולם לא הייתה שום בעיה עם חב''ד. הגרי''ז אמר בעת שהגאון ר' אהרן קוטלר זצ''ל לחם את מלחמתו בחב''ד בימי הריי''ץ זצ''ל, שהוא לא יודע מה ר' אהרן עושה כזה עסק מחב''ד.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2011 20:41 |
|
| |
זה כבר תקופה מאוחרת.הבעיה עם הרב שך והרב אלישיב (במינון נמוך כי לא היה לו מעמד גם אצל תלמידי הרב שך) החלה הרבה לפני דגל. אני גם לא בטוח מי החל במתיחות לטעמי היו אלו הבריסקערס שרצו לעקוץ את הפיל כדי להרגיש גם משהו..
לא הוזכר בדברי יחסו של הרב מבריסק לחב"ד-זה תלוי במחלוקת גדולה יש הטוענים שכן ויש שלא היה כל יחס.במשפחת בריסק עצמה נזהרים מלדבר בגלוי בשם הרב בנושא זה אבל בין השיטין ניתן להבין שלא הייתה הערכה גדולה של הרב לחב"ד.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2011 00:24 |
|
| |
| קלעפער כתב: | | ואם ברצונך בשאלה רצינית שקשורה קשר הדוק בהליכות בריסק אזי ראוי לעורר את השאלה האם הם בעלי חסד או בעלי מצות חסד.ועיקרי הספק הוא כדלקמן:ועוד בטרם נציע את הספק נאמר שברור שהתורה דורשת מאיתנו לעשות חסד גם אם זה הפכי לתכונות נפשינו אבל השאלה היא האם קיום תמידי של חסד כשהוא ביטוי לתחושת חוב אך לא לא ביטוי לעבודה על פנימיות הלב כדי להפוך את האישיות לטובה יותר האם זה ראוי?
בבריסק לכאורה רבו סיפורי החסד וטוב הלב אבל רבות הירהרתי בזה האם זה מאפיין תכונות של טוב לב או רק "ווייל אזוי האט דער זיידע געטאן"...כל העיסוק של ר' א"י בקמחא דפסחא האם זה מן השפה ולחוץ (ולמרות זאת הרי זה חשוב ושכרו גדול,יהיה מה שיהיה המניע) או שבאמת יש טוב לב מיוחד במשפחה זו. אודה שבגלל האופי הלא יציב של בני המשפחה הדעה שלי השתנתה כמה פעמים לכאן ולכאן ואיני יודע להגיד בזה דברים ברורים,אך מה שברור שסביב זה נוצרה הילה של כאילו "מתן בסתר" אבל לא פעם כשנכנסתי לרא"י בערב פסח אמר לי בתוך השיחה וכ"בדרך אגב" שהוא מצטער שלא ענה לי או וכו' כי היה עסוק בקמחא דפסחא (ואגב חייבים ליסוע כל שנה-נדמה לי- לתל אביב להתרים שם כי כך האבא היה עושה...) |
|
מפורסמת האמירה, כי בריסקער עד שהוא מוצא עני מהודר שאפשר לתת לו צדקה, הוא שומר על כך בסוד כמוס כדי שהדבר לא יתפרסם לאחרים – שמא ייתנו לו צדקה – ואז כבר לא יהיה חלילה עני מהודר.
זה נכון שמסכן עם 'תעודת כשרות מן התורה' כמו יתום, רא"י יכניס בכל מקרה לישיבתו. ואילו מסכן נודניק שנעבך לא מחזיק בתעודה, אשר יבוא לשאול את רא"י שאלה, הוא יעיף אותו לכל הרוחות בלי שום רגישות. באופן כללי, בעוד ש- 'לעשות צדקה ומשפט' נתפס אצל אנשים רגילים כציווי להיות איש טוב יותר, ישר יותר ורגיש יותר. אצל הבריסקערס זה נתפס כציווי לקיים את מה שכתוב ותו לא.
עם זאת, אני חושב כי באופן כללי כן מדובר מאנשים טובים. אינני מדבר על אחיו של רא"י ר' רפאל שהוא איש טוב ומטיב בהתמסרות יוצאת דופן ובאופן חריג ממש (אגב, הוא מסר את נפשו בצורה מפליאה למען דודו 'פאר המשפחה' (כהגדרתך) חיים דער רב'ס). גם שאר המשפחה באופן כללי הם אנשים עם מה שנקרא לב טוב. הם כן משמשים ככתובת לעזרה ולעשיית טובות, על מעשי החסד אין צורך לדבר בכלל. הבעיה היא יותר ביחסים הבין אישיים, בסבלנות, ברכות, בעדינות. יש משהו לכאורה קפדני שם. אך נוטה להניח, כי זה מושפע לא מעט מהלחץ החינוכי שלהם להיות חריף 'קורץ און שארפ'. מגיל אפס הם יודעים שהתשובות שלהם חייבות להרשים, חסרה להם הקלילות הזורמת, הם אף פעם לא אותנטיים כי באמת כל הזמן הם עסוקים בלהיות כמו דמויות מסיימות, איך היה עונה על זה הבריסק רב וכיוצ"ב. להתחנך בתנאי לחץ שכאלו, בהכרח חייבים להשפיע על ההתנהלות התקינה והזורמת, אצל הצעירים למשל, אתה לפעמים יכול לראות גסות רוח בסוג הדרישות החצופות שלהם. אך לדעתי זה לאו דוקא מגיע מאטימות, זה יותר כתוצאה מן הרצון העז להיות תקיף וחריף, אך כשאתה מצליח לשחרר אותו מכבלי השגעון - אם אתה לא אמריקאי שמתפעל מן הילדותיות הזו - בהחלט שאתה עשוי למוצא אדם רך כקנה, לדעתי, גם רא"י עונה בסופו של דבר להגדרה הזו, פחות או יותר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2011 00:29 |
|
| |
| frak38 כתב: | | בדק בית
עודך עוסק בסידור הפיאות וחבישת המגבעות-
כלך לך גם אצל עישון הסיגריות...
ממתי מותר לעשן? איזה סוג סיגריות? מתי מפסיקים? וכו' וכו'
שמעתי שהגרא"י מתיר לבניו לעשן -אבל ליטול בכיס כמה שצריכים-לא להסתובב עם "פושקע" בכיס.
האם זה נכון? |
|
במחילה ממך, אתה טועה בכל העניין. כמו הורים רבים אחרים, רא"י אינו מתקצב את בניו לסיגריות. מבלי להכנס אם הוא אוסר עליהם ממש לעשן או לאו. הם מצידם משתדלים ככל הניתן, שהוא לא יבחין בהם מעשנים. בהעדר תקציב (כל זמן שהם רווקים כמובן), הם נוהגים לשנורר - על בסיס קבוע ומציק במיוחד - סיגריות מאחרים. האמריקאים כמובן, להם יש חולשה עד כדי מבוכה, מבניו המנדנדים של רא"י, מנדבים להם סיגריות כיד המלך. בניו של רא"י, קופצים על המציאה כמובן, ומנצלים את האמריקאים כמו קבצנים מיומנים מ'זכרון משה'. לעומת זאת, בניו הנשואים, בהחלט קונים חפיסות סיגריות, דברים שבכל יום.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2011 00:35 |
|
| |
| יחביאנו כתב: | | בדק הבית.
לדעתי עיקר תחושת הבגידה של בית בריסק כלפי הרב שך הוא לגבי היכל שלמה וד"ל והאם אתה יכול פעם אחת ולתמיד להבהיר ממה כ"כּ חשש מרן מבריסק מהיכל שלמה?
|
|
הרב מבריסק מנמק היטב את דעתו על 'היכל שלמה' בקול קורא שפרסם בזמנו ואשר אליו הצטרפו שאר הרבנים כמו הרב מטשעבין, רא"י פינקל, ר"י סרנא ר"י אברמסקי וכו'. בגדול, הפריעו לו שני דברים.א. עצם הרעיון של "מרכז רוחני עולמי" אשר יהווה גוף עליון וסמכותי אשר ממנו תצא תורה לישראל, בארץ ובגולה, הוא הגדיר זאת במכתבו כ- 'סכנה לקיומה של היהדות'. ב. הסמכות לדון כערכאת ערעור על פסקי ביה"ד הנמוכים, שהוא בניגוד גמור לדיני התורה, לדבריו.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2011 00:46 |
|
| |
| אתנחתא כתב: | | לגבי הדיון החדש אודות היחס של בריסק והרב שך. יש לציין שדיון זה אינו קשור לכך, שכן על פי האמירה הנודעת בפתיחת הדיון, שכל נרדפי הרב שך אין להם שום מכנה משותף ולכן לא מצליחים לעשות קואליציה, וכל אחד מודה שלגבי השני היה צודק (כגון בריסק נגד גריינמן ובוודאי חב"ד, אם כי לא לגור שלבריסק יש פנה חמה לגור) - הרי זה מוכיח שאין זה כלל "דין" מסויים בבריסק, אלא "גדר" כללי באופי ובמנהיגות הרב שך שבכדי לשלוט היה זקוק למגר כל פנה עצמאית בבחינת אנא אמלוך בלבדי שלטון מוחלט ואבסלוטי.
ואכן העובדה שהן קנאים והן גדולי התורה שאין שום אפשרית לומר עליהם (כמו שהמציאו על חבד כביכול ואחרים כאוות נפשו) שהם "מסוכנים" לדת נדרסו על ידו בשליטה דרסנית, מבטאת היטב גישתו זו. ואם כן הנקודה איפה ולשם מה התקומם הרב שך נגד בריסק אינה היסטוריה של בריסק אלא היסטוריה של הרב שך, וגם אלמלא כל התקריות לא היו קורות הרי כל עוד שבריסק לא התבטלה באופן טוטאלי להרב שך כבר היו מוצאים איזו סיבה אחרת שבגלל זה היה על הרב שך לצאת חוץ נגד בריסק.
[על מנהיגות הרב שך כדאי לעיין במאמרו המאלף ללא כחל ושרק של בני בראון, שם הכל מבואר כראוי]
אם העשרים אלף צפיות מוכיחות על אמת כלשהי זו, לא על אמת בריסקאית (שלא קיימת) אלא על האמת של היידפרק ששם רק שם יכול לקרות דיון אמת אודות השיטקס של בריסק. ותו לא. |
|
יש הבדל קטן בין הסכסוך של הרב שך עם בריסק לבין 'מערכותיו' האחרות. מלבד העובדה שהרב שך היה בעברו עצם מעצמותיה של בריסק. הרי שבניגוד לקהלים האחרים עמם הסתכסך הרב שך, שם אכן הוא היה היוזם והוא זה שהכתיב את קצב הלהבות והתותחים. הרי שבסכסוך עם בריסק, הם אלו שהיו הראשונים להתחיל איתו – פרשיית ההצטרפות לקואליציה. אמנם הם יסרו אותו רק בשוטים, אך הוא החזיר להם בעקרבים.אגב, בעוד במאבקיו האחרים של הרב שך, הוא יצא תמיד כשידו על העליונה כאשר יד קרבנותיו האומללים נגדעה ונכחדה. הרי שבמערכה על בריסק, התוצאה היא לא חד משמעית. שכן בחזית נגד ר"מ פיינשטיין, הוא אכן הצליח להמית אסון על חייו האישיים של ר' מיכל וגם לגדוע כליל את השפעתו הציבורית. אך בחזית השנייה - נגד רא"י. יצא הרב שך כשידו על התחתונה. כל מאמציו להחריב את ישיבתו ולמנוע מבחורים ללמוד שם עלו בתוהו, ישיבתו של רא"י היא אימפריה משגשגת ביחס לכל פרמטר ישיבתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2011 01:35 |
|
| |
| בדק_בית כתב: | | אגב, בעוד במאבקיו האחרים של הרב שך, הוא יצא תמיד כשידו על העליונה כאשר יד קרבנותיו האומללים נגדעה ונכחדה. הרי שבמערכה על בריסק, התוצאה היא לא חד משמעית. שכן בחזית נגד ר"מ פיינשטיין, הוא אכן הצליח להמית אסון על חייו האישיים של ר' מיכל וגם לגדוע כליל את השפעתו הציבורית. אך בחזית השנייה - נגד רא"י. יצא הרב שך כשידו על התחתונה. כל מאמציו להחריב את ישיבתו ולמנוע מבחורים ללמוד שם עלו בתוהו, ישיבתו של רא"י היא אימפריה משגשגת ביחס לכל פרמטר ישיבתי. |
|
שמעתי מכלי ראשון שהרב שך עם כל הביקורת שהיה לו נגד ישבת בריסק וראשיה בכל זאת הוא אף פעם לא יצא בפומבי נגדם כגון כשיצא בשעתו נגד הגר''ח גרינמן שליט''א כי הרב שך לא רצה לשבור את הישיבה שמרן מבריסק הקים.
ותאמין לי אם רב שך הי רוצה אז בשני טלפונים להראשי ישיבות בארה''ב ואף בחור לא היה מגיע לבריסק, ועובדא שלא עשה זאת.
ואספר מה שראיתי במו עיני שאז תפסתי את העוצמה של החינוך שהגרא''י מנחיל למשפחתו. זה היה לפני חמש עשרה שנה בהימים בין יום הכיפורים לחג הסוכות והלכתי לתומי ברחוב מלכי ישראל וכידוע בהימים האלה יש אווירת חג באוויר, ועמד מישהוא ברחוב ועשה חכמות עם סכינים ואבוקי אש והמון אנשים עמדו והתפעלו ואני בתוכם. וז אני רואה שני בניו של הגרא''י מתחת לגיל הבר מצווה עוברים ממש ליד כל התמהולה ואפילו לא עצרו לשנייה לראות מה שקורה! אז ראיתי שהגרא''י מחנך אותם ''אז מוט אונז האט דאס ניט קיין שייכות'' והרחוב בכלל לא מדברת אליהן עד שאפילו ילד מבית בריסק איננו מתפעל מהרחוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2011 06:41 |
|
| |
ומה לגבי ההירכיה של הכתבים? למשל כתבי הגר"ח סטנסיל מה מעמדם?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2011 14:02 |
|
| |
| קלעפער כתב: | | ראה למשל היחס לר' רפאל.שלא לדבר על ההתעלמות מפאר המשפחה חיים דער רב'ס. וההתנהגות הזו החלה עוד רבות בשנים אחורה.בבריסק מספרים וכשבבריסק מספרים אז הרי זה בודאי אמין כידוע,שר' יושע בער שלח את ר' חיים ולייבל לפתוח את הבית מדרש והם כמובן רצו לפתוח מתנשפים ומזיעים והם מגליםמ שדקה אחרי זה הגיעו ר' אברהם יהושוע ומוישל במונית.סיפור זה שמעתי בבריסק גם מהמשפחה.אז איני מתכון כאן לשפוט חלילה את אבל הם בחיקוי עלוב מתנהגים לאחיהם אותו דבר. כך יתנהג ר' א'י לאחיו חיים וכו'.
|
|
ראה למשל את היחס לר' רפאל ז"ל, וראה את היחס של ר' רפאל ז"ל, הוא היה יד ימינו של אביו הרב מבריסק, דאג לכל צרכיו וכבדו עד אין גבול, אח"כ המשיך לעסוק בכל ענייני הישיבה והמשפחה, והפך לכתובת של כל בני המשפחה בכל נושא ועניין, הוא היה האיש שעזר ועשה בלי סוף בכדי לעזור לר' יושע בער מיד אחרי פטירת הרב, הידידות והכבוד מצד כל האחים והאחיינים נשמרה בצורה יוצאת מן הכלל עד יום מותו, כיבדו והעריכו אותו ואת פעליו למען הכלל והפרט, והיחס אליו מצד כל המשפחה היה ללא כחל וסרק, ובאותה מידה נהג הוא ג"כ.
ר' חיים, ר' חיים, כל ילד בקמניץ זוכר את השנים האחרונות של הבן יקיר של הרב זי"ע, בשנים בהם הוא 'התארח' בישיבת קמניץ הוא כבר היה תלוי בידי אחרים, הוא לא היה מסוגל להסתדר לבד, ובני המשפחה דאגו לו, כלכלו והלבישו אותו, (הוא באמת היה נראה אחרת בשנים האלו) אבל בשנים קודם לכן הוא היה זה שברח לרחוב השני כל פעם שראה את אחיו או מישהו מבני משפחתו (מלבד בודדים), אסור לנו לדון אותו ואין לנו את הכלים לשפוט אותו אבל אי אפשר להאשים את בני המשפחה ב'נתק' שנוצר בינו לבין אחיו ומשפחתו המורחבת, כל המאמצים שנעשו מצד המשפחה להתקרב אליו עלו בתוהו ונדחו בעקשנות רבה מצידו, ורק בשנים המאוחרות יותר כשהיה זקוק לעזרת הזולת ולסיעוד יום יומי הוא הבין והסכים שרק המשפחה הדואגת והמסורה תטפל בו, ולמותר לציין את השינוי הפנימי והחיצוני שחל בו לטובה בשנים האלו, התחילו לראות אותו בשמחות ובאירועים של המשפחה והם מצידם המשיכו להזמינו לביתם וכבדוהו כיאה וכראוי לבן אביהם ולתלמיד חכם כמותו.
ציינת בדברך סיפור על שליחות של ר' יושע בער לבניו לפתוח את הבית מדרש, על איזה ביהמ"ד אתה מתכוון? הרי בניין הישיבה הושלם ונחנך ע"י רא"י רק אחרי פטירתו של ר' יושע בער.
איפה ראית את היחס המחפיר של רא"י לאחיו? אם אינני טועה הם כולם כאיש אחד ובלב אחד, הם מצידם מכבדים ומכירים במעמדו, הם היו הראשונים שפיארו את שמו אחרי פטירת אביהם ז"ל, והוא מצידו רואה בהם כאחים לכל דבר ומכבדם כראוי, לא צריך הרבה הוכחות על היחסים בין האחים, מספיק ביקור קצר בישיבת בריסק בכדי לראות את האחדות המשפחתית בתוך הבית פנימה, כמו"כ גיחה קצרה לשמחות של רא"י תשקף את האחוה המשפחתית כשכל אחיו יושבים לצידו בשולחן הכבוד.
(המלצה ובקשה מכל המגיבים: מכיוון שהאשכול עומד כעת על כ- 23.000 צפיות, לפחות נא לא לדייק בעובדות)
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2011 14:37 |
|
| |
פליימן
בא נעשה קצת סדר הגרא''י הוא הראש הישיבה, האח ר' מושיל אומר שיעור בישיבה, האח ר' לייבל הוא רשמי ה''ראש כולל'' למטה בחדר מיוחד (האם הוא עדיין לומד עם הרב זלזניק?) האחים ר' רפאל ור' חיים כמעט ולא דורכים בישיבה.
|
|
|
|
|
