דרמה בבריסק: הגרא"י סולוביציק קם ועזב את השיעור

יחביאנו,

מה זה אומר לגבי היחסים ביניהם??? בגלל שאין להם משרות בישיבה ז"א שהרא"י מזלזל בהם???

אם נסכם את הדברים, הרי אחרי תיאור בית בריסק האידנא אנו נחשפים לבית היוצר השוקט על שמריו. אין כאן גדלות הנפש והכשרון אלא דריכה על המקום ושמירה על הקיים. יתכן שזה בעקבות התחושה שאחרי הרב כבר אין מקום לגדול כל גדילה היא סטיה  מן האמת שכן כל האמת כבר נסללה ושרטטה ברגל ישר על ידי הרב. אישיותו של הרא"י היא סך הכל קוריוז, אכן ת"ח ואפילו ת"ח גדול, עם שנינות וחריפות אופיינית אך הכל מעוצב בתבנית קבועה מראש ללא בדל של מקוריות ללא בשורה מחשבתית. תיאור של בית בריסק אמור לעניין כהבנה של תרבות מתנוון ועקשנית כמו תיאור האמיש בפנסבלניה.

כנראה השיתוק נגרם בעקבות מיתוס גישת המינימוליסטית של הגרי"ז, לחדש בצורה שכאילו הדבר יובן מאליו, כל אמירה מעבר לכך נחשבת לסטיה. למעשה, גישה זו השליטה פחד יצירתית בכל בריסק, כמוהו כחצר חסידית ידועה (שעכשיו בחדשות) שרק ממשיכים דער טאטע, הוקם ענף ובית מדרש שבאורח אירוני הרי כשהיא הופיעה בשמי התורנית היא היתה שיא הבשורה והיצירה שקוממה על עולם התורה בחדשנותה, שקוע היום בשמירה על הקו יותר שמרוצה לחדש הוא רוצה לטהר את הקו הבריסקאי מכל זיהום. שמירה זו גובה מחיר גדול.

בקיצור: סברתי שכאשר יוצאי בית בריסק יחשפו ה"סודות" תיחשף ותתתבלט דמות גדולה מסקרנת, אך יותר ויותר מתגלית דמות בינונית, חסר מעוף וחסר ייחודיות. הלשון החדה ווהסגנון המושחז הבא לקטול זה דבר היחיד המייחד את הר"י של בריסק.

לגבי הצלחת הרב שך על בריסק לעומת רי"מ פיינשטיין (אגב הגאון הנפלא האחרון מבית מדרשו בריסק היה הוא, שכעת מתגלה בספריו על כל התורה כולה. זוהי גדלות אמיתית (עם כי גם בתבנית בריסק), אך דוקא גדלות זו הצליחו לטשטש ולהרוס בגלל "דעת תורה", שגדולה דעת תורה מאשר ה"תורה" בעצמה כידוע ליודעים), נכון הדבר שלא הצליח למגר את בריסק לחלוטין,  אך בוודאי עקר ממנה כל השפעה בזירה הארץישראלית של עולם התורה. כל השפעתו היא רק בחו"ל וזאת מכמה טעמים, א, התרבות הבריסקאית בהרבה מובנים היא יותר חוץ לארץ מאשר ישראלי, תרבות זו מצליחים לשמר היטב, הרבה מראשי ישיבות בחו"ל הם בריסקאים תלמידי רי"ב, אין הרבה אופציות לבחור מחו"ל בארץ שכן פונוביז וחברון סגור בפניהם (לא מקבלים שם בחורי חו"ל). בנוסף לכך היות בריסק בירושלים גם לכך חלק שניצלה מפגעים רעים בני ברקים. ויחד עם זאת אל נשכח שצמיחתו של בריסק כישיבה ענקית קרתה בעשור ומשהו האחרון ומאז השפעתו של הר"ש דעכה פלאים.

[יש כאן פרדוכס מסויים, שאחד הטעמים למלחמה של הר"ש נגד בריסק היה פרשת ר' מלכאיל קוטלר בלייקווד, ולמעשה המקום היחיד ששם בריסק הוא מושל בכיפה הוא ישיבת לייקווד המעטירה והענקית ששם רמ"ק הוא ראש ישיבה]

אני רוצה להבהיר נושא שנגעתי בו בקצרה לעיל.

ידוע הוא שבכל המקומות שלמדו סדר קדשים, היו הלומדים מעיינים תוך כדי לימודם בחידושי הגרי"ז [הסטנסיל המפורסם לגלגוליו השונים] שהם היו ממחברות של תלמידי הרב זצ"ל שהעלו על הכתב את שיעוריו. חידו"ת אלה נגועים כידוע בחסר ויתר, ובדברים שאינם ברורים ומוסמכים כל צרכם.

במשך העשור האחרון חל בענין מהפך מסוים-תלמידי הגרמ"ד שליט"א החלו לפרסם את שיעוריו בסדר קדשים בצורה מפורטת ויסודית עם עריכה לשונית וכו' [עד כה יצאו לאור כשישה כרכים, על מסכתות זבחים תמורה נזיר וערכין, ועוד היד נטויה]

החידוש בזה הוא בשתיים:

א. דברי מרן זצ"ל מובאים ממקור ראשון- היינו בנו [ששמע את שיעוריו כעשרים וחמש שנים] בצורה בהירה ומוסברת יותר.

ב. הגרמ"ד שליט"א נחשב כ"נועז וחדשן" לגבי תורת בריסק. בניגוד לאחיו הגרי"ד זצ"ל שהתמקד בשיעוריו במסירה מדויקת של חידושי סבו ומרן זצ"ל- בלא להוסיף הרבה הערות מדיליה, הרי הגרמ"ד נושא ונותן הרבה יותר בדבריהם-משיג ומעורר ומוסיף הרבה מדיליה. המושג "אזוי האט דער טאטע געזאגט און פארטיג" [כך האבא אמר, ודי] פחות שגור על לשונו.

בנוסף לכך, הוא גם מרחיב את הדברים בשיעוריו על סדר המסכתא בנושאים שאביו כלל לא עמד עליהם, ומקיף בהרבה יותר חומר את הדברים. [ניכרים בדבריו הרבה יותר חשבונאות במהלך הסוגיא, וירידה לפרטים טכניים-שמתאימים מאד לאופיו]. בתור דוגמא, בשיעורים על מסכת ערכין ישנו מו"מ ארוך ומקיף עד לשרשי ההלכה בנושא התקיעות בראש השנה-דבר שלא הוזכר בתורת אביו.

הספרים שנדפסו אזלו מהר מן השוק, והציבור הרחב אף שאינו קשור ישירות לבריסק, רכש את הספרים ע"מ שכל הלומד בסדר קדשים יהיו לו לעזר תוך כדי לימודו- גם דברי הגרי"ז בצורה ברורה ואותנתית, וגם הרבה הערות והוספות ומו"מ על סדר הדף.

הדבר הדליק נורה אדומה אצל הגרא" שליט"א, מפני שאם תורת הגרמ"ד "תתנחל" בציבור בתור המשך לתורת בריסק, יהיה בזה פגיעה קשה מאד באביו שלדאבונו לא השאיר כתבים מסודרים לדפוס טרם פטירתו. הדור הבא ישכח במהרה שהממשיך האמיתי לתורת בריסק הוא הגרי"ד זצ"ל, וכל הקרדיט יעבור לגרמ"ד שליט"א.

כתגובת נגד, הוא התיר לפרסם את שיעורי אביו זצ"ל [יצאו שני כרכים על מסכת זבחים] וכן הכניס חידו"ת מאביו בירחון ישורון, [ואולי בעוד מקומות].

בנוסף לזה מתנהל בקרבתו משא הכפשה על חידוה"ת של דודו ע"מ לעצור את הסחף.

ימים יגידו כיצד יסתיים תהליך זה שאנחנו עוד בראשיתו, ואיך הציבור הרחב יקבל את הדברים...

פראק, בהחלט שר' דוד הוא ת"ח וצדיק בעל שיעור קומה, אך אין חולק על כך כי האח המוכשר החריף והפיקח במשפחה, היה ר' יושע בער. לעשות תחרות ביניהם, זה מה שנקרא אצל הילדים 'לא כוחות' שווים.


[/quote]
אני הבהרתי היטב-זה לא ענין של תחרות.
השאלה היא בספרים של מי ילמדו בעוד 
עשרים- שלושים שנה.
אגב, את עצם העובדה שהגרא"י יוצא נגדו לאחרונה-לא הכחשת

מישהו פעם חשב מדוע ישיבות בריסק (רא"י, רמ"ד, ר"מ), בנויות רק לגיל הקיבוץ?

או מדוע בשנים עברו לא היה חדר אוכל בישיבה? רק לאחר שנים נבנו חדרי אוכל המיועדים לארוחות בוקר וערב בלבד, כאשר בישיבתו של רא"י רק בשנים האחרונות ממש החלו לסעוד ב'חדר האוכל' גם ארוחת צהרים, ומאז הופסקה 'החלוקה' (סכומי כסף חודשיים עבור אש"ל) לבחורים.

בעבר הייתי סבור כי אי חלוקת ארוחת צהרים, קשורה לזה שבבריסק כידוע מקפידים על שחיטה פרטית, ומבחינה לוגיסטית אין הדבר פשוט לארגן שחיטה פרטית באופן קבוע למספר כה רב של בחורים, אך בדיעבד התברר הדבר כלא נכון. שכן כיום הבשר המוגש בחדר האוכל אינו משחיטה פרטית, אלא משחיטה רגילה של 'העדה החרדית' מה שאומר, כי ההקפדה על שחיטה פרטית הינה חומרא הנוהגת רק לבני המשפחה ולא לאחרים הסמוכים על שולחנם. (כנראה שאין כאן בעיה של 'ספייה')

אז מה בעצם קרה עד היום, שלא היה חדר אוכל?

התשובה היא שוב פעם שמרנות! כמו כל דבר בבריסק (ע"ע המגבעות האפורים וקובעי הקסקט), לוקח להם זמן רב עד שהם מצליחים נפשית להשתחרר מכבלי התקופה של האבא ולהתעדכן במציאות העכשוית.

הרב מבריסק, מתאר במכתב אשר נשלח עבור 'קרן תמיכה' בו מתאר הרב את סגנונה המיוחד של ישיבת בריסק בירושלים וכך הוא כותב: "ומשום זה כל השאלון אינו מתאים שיהי' ממנו השקפה... מובן הדבר שקיבוץ כזה הוא רק ליחידים ושהמספר הוא מצומצם וגם כל התלמידים הם בגיל של עשרים ומעלה, מהם בחורים ומהם אברכים, גם אין פנימי' ומטבח, רק כל התלמידים מקבלים תמיכה כספית המספקת לכלכלתם, אשר זה עולה לסכומים גדולים, המספר של היום הוא שמונה עשרה נרשם בפירוט בהשאלון, והתקציב השנתי כשלושים אלף ל"י, דוגמת הקיבוץ שהי' קיים בבריסק שהיו באים מצוינים מבחירי מיר ושאר הישיבות למשך זמן ואח"כ נהיו כולם גדולי תורה והרמי"ם כהיום".

בהתחשב במכתבו של הרב מבריסק, ניתן לומר כי בס"ה צאצאיו עשו פריצת דרך של ממש בתבנית צורתה של הישיבה. אם הרב דיבר על ישיבה עם מספר בחורים בודדים הרי שהיום ישיבותיהם של צאצאיו מכילות מאות רבות של תלמידים. אם הרב דיבר על 'אין פנימי' ומטבח' הרי שהיום בשתי הישיבות (רמ"ד ורא"י) יש בהחלט מטבח. השאלה היא, עוד כמה שנים נצטרך להמתין, עד אשר צאצאיו ישכילו לבנות פנימיה לישיבותיהן. מי יודע, אולי יום אחד הם אף יפתחו את שעריהם לבני שיעור א' ב' וג', ימים יגידו. (האמת היא, כי גם בזאת יש לציין כי רא"י היה ראשון לפרוץ דרך, ופתח ישיבה לגילאי השיעורים בשם 'יד הלוי' כאשר חתנו הר' הרץ מכהן שם כראש הישיבה).

תוקן על ידי בדק_בית ב- 02/06/2011 23:35:43