|
|
| נשלח ב-3/6/2011 01:42 |
 |
| |
בית בריסק-פוסט מורטם...
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2011 01:55 |
|
| |
| בדק_בית כתב: |  | הרב מבריסק, מתאר במכתב אשר נשלח עבור 'קרן תמיכה' בו מתאר הרב את סגנונה המיוחד של ישיבת בריסק בירושלים וכך הוא כותב: "ומשום זה כל השאלון אינו מתאים שיהי' ממנו השקפה... מובן הדבר שקיבוץ כזה הוא רק ליחידים ושהמספר הוא מצומצם וגם כל התלמידים הם בגיל של עשרים ומעלה, מהם בחורים ומהם אברכים, גם אין פנימי' ומטבח, רק כל התלמידים מקבלים תמיכה כספית המספקת לכלכלתם, אשר זה עולה לסכומים גדולים, המספר של היום הוא שמונה עשרה נרשם בפירוט בהשאלון, והתקציב השנתי כשלושים אלף ל"י, דוגמת הקיבוץ שהי' קיים בבריסק שהיו באים מצוינים מבחירי מיר ושאר הישיבות למשך זמן ואח"כ נהיו כולם גדולי תורה והרמי"ם כהיום".
|
|
בדק בית היקר, אם במכתבים עסקינן אז יש לי אולי כמה פרטים לחדש לך. שלפת מכתב אחד מתוך עשרות רבות של מכתבים שבהם הרב ז"ל כתב לתורמים ולאירגונים שונים וביקש תמיכה ועזרה לישיבה שלו שבראשה עמד ר' יושע בער, ברוב רובם של המכתבים הרב ז"ל כובל ע"כ שאין ביכלתו להרבות בתלמידים מחוסר תקציב ומשאבים, רצונו העז של הרב מבריסק הייתה להרחיב גבולו בתלמידים בשיטת הלימוד המקובלת לו מבית אבא ואף התבטא בחריפות באחד המכתבים על שאר הישיבות באר"י. גם נושא החדר אוכל והפנימיה היה בלתי אפשרי למימוש בימים ההם מחוסר תקציב, שאיפתו העזה החלה להתגשם בשנים האחרונות כאשר גם רא"י וגם ר"ד יש להם כבר חדר אוכל (אצל ר"ד אין עדיין ארוחות צהרים, עוד כמה שנים גם זה יהיה..) וכמובן שהחלק של הרחבת גבולם בתלמידים התגשמה כבר לפני שנים רבות.
פנימיה יש כבר גם! בשנים האחרונות נשכר בניין גדול ורחב ידים מול בניין הישיבה ברח' פרס ע"י גורם חיצוני ובאישור רא"י ומהווה כסוג של פתרון לשכירת דירות לחלק מכובד של תלמידי הישיבה, אמנם משלמים על החדרים בנפרד ובמחיר מלא אבל גם זה סוג של שינוי והתגשמות של רצונו הטהור של הרב ז"ל.
נושא הגיל הוא עניין אחר לגמרי, בזה כן היה עיקרון ברור לקבל בחורים מבוגרים יותר, בחורים שכבר קיבלו וספגו בישיבות אחרות ומגיעים בשלים ומוכנים ללימוד שונה ומסיבי יותר מהמקובל בעולם הישיבות, בחור צעיר יותר לא יהיה מסוגל להשתלב במסגרת כזו.
תעיין שוב במכתבים ותווכח לראות שדברי מבוססים על דברי הרב ברובם של המכתבים שאכן נשלחו לחו"ל
בקשר לפנייתך לגבי שינוי השם של האשכול אני רואה לנכון להצטרף לדעתך, אכן אין שום קשר בין הכותרת לתוכן האשכול שהתפתח וגלש לכיוונים שונים ומעניינים על בית בריסק.(את הצעתי לשם שלחתי לך בפרטי)
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2011 01:58 |
|
| |
באיזו תדירות מוגש בשר בישיבה?
אגב, לדעתי שם האשכול בסדר גמור ולא כדאי לשונות. דרמה, בריסק, סולובייצ'יק, אלה כל מילות המפתח הנכונות.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2011 02:09 |
|
| |
פליימען, אני מרים ידיי בכניעה, אכן טעות מבישה!
כדי לחזק את דבריך, אביא לך מה שמצאתי בדרך עלעולי בכתבי הגרי"ז. הדברים הם חד משמעיים:
"ואם כי מתחילה רציתי להרחיב גבולי בתלמידים רבים וכיאות...".
עוד מכתב: ועפ"י הסכומים אשר אקבל כן ארחיב גבולי בתלמידים".
מכתב נוסף: "שתוכל להתגדל ולהרחיב גבולה בתלמידים רבים".
ועוד אחד ואחרון: "כי המוסד מצד עצמו ראוי הוא לטפל בו ולהתעניין בו ולטרוח בעדו שיוכל לא רק להתקיים בלבד, רק גם להתגדל ולהתרחב ולהרבות גבולו בתלמידים".
עתה שנכוותי ברותחין, נזהר אני בצוננים, ומי יודע, אולי גם הפנימיה וחדר האוכל זה עניין של תקציב. אך העובדה שישיבותיהן של צאצאיו נשארה באותה המתכונת כל כך רבות בשנים, בכל זאת אומרת דרשני.
אגב זאת, אביא לכאן מה שנשלח אלי בפרטי תוך כדי: "הערה קטנה, שעוסקת בגרי"ז עצמו ולא בבניו, ואולי תבוא לך לשימוש:
בשבועון 'משפחה' של סוכות שנה שעברה ראיינו את הרב יעקב ניימן ז"ל, יליד בריסק שהיה מהכתה הראשונה של התלמידים המובחרים בשיעור שיסד הגרי"ז בביתו (ניימן זכר היטב את הגר"ח ונפ' כעבור מספר חודשים בגיל 101). הגרי"ז לא קיבל לשיעור יותר מ-13 בחורים חוק ולא יעבור. ומדוע, הוא נשאל בראיון. וכאן מגיעה התשובה שהפתיעה אותי. נקל היה לחשוב כי הסיבה נעוצה ברצון לשמור על רמתו של השיעור או טעמים דומים, אולם התשובה פשוטה בהרבה כפי שאמר הרב ניימן: להר מבריסק לא היו יותר מ-13 כסאות בביתו."
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2011 02:46 |
|
| |
| אתנחתא כתב: | | | בקיצור: סברתי שכאשר יוצאי בית בריסק יחשפו ה"סודות" תיחשף ותתתבלט דמות גדולה מסקרנת, אך יותר ויותר מתגלית דמות בינונית, חסר מעוף וחסר ייחודיות. הלשון החדה ווהסגנון המושחז הבא לקטול זה דבר היחיד המייחד את הר"י של בריסק. |
|
לשנות את דעתך אני לא אוכל, ראיתי לכל אורך הדרך את הסלידה הגדולה שלך לבית בריסק (של היום) אך אני רוצה לחזור ולכתוב שוב את מה שכבר כתבתי כמה פעמים: בדור כמו שלנו "לשמר את מסורת האבות הוא חידוש ויצירה שאין כמותה".
לגבי הסודות שחיכית לשמוע מ'יוצאי בריסק' (כהגדרתך) רציתי להעיר את תשומת ליבך לעובדה שרובם הגדול שבאמת קיבלו וספגו את מה שיש בבריסק, אין להם אינטרנט ואין להם מושג בכלל מה זה 'הייד פארק' אותם תוכל למצוא בבית מדרש יושבים והוגים בתורה, אנשים מורמים מעם שעושים ימים ולילות על התורה ועל העבודה, גם אלו מביננו המגיבים שמכירים ויודעים לספר ולעדכן על הנעשה בבריסק לא מחייב שהם למדו בישיבה, לדעתי הם יותר מומחים לענייני בריסק מאשר תלמידי ישיבת בריסק.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2011 12:04 |
|
| |
אם כבר במכתבי הרב זצ"ל עסקינן יש כמה שאלות:
א. איך מסבירים ומיישבים את התוארים הגדולים שכתב לרב קוק [חוץ מהתשובה הסטנדרטית שעשה זאת רק כדי לעזור ליהודי]
ב. אין ולא שום שום איזכור במכתביו שאסור באופן עקרוני להקים מדינה יהודית [שלש שבועות וכד'] אלא הבעיא היא שיש בהקמתה משום פיקוח נפש ורצון מטעם מנהיגיה להעביר על הדת.
ג. כל הרושם שצאצאיו יוצרים שהיה אדם קנאי סגור וקפדני מאד ביחס לזולת-לא כ"כ מסתדר עם המכתבים
שבהם הראה איכפטיות רבה לכל נפש מישראל - שבזה הרב שך כן דמה לו [בשונה מצאצאיו שרק מעניין אותם המגרש שלהם ותו לא]
וכן נתן מכתבי המלצה בלשון מאד פתוחה אפי' לאנשים שלא ישרו איתו קו.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2011 14:18 |
|
| |
בעניין ג' שבועות, העניין הוא פשוט מאוד. זה אמנם מדרש אגדה המובא במסכת כתובות, אך איש מהפוסקים לא הביא זאת להלכה, לא הרי"ף לא הרבמ"ם ולא הרא"ש. היכן שמענו שפוסקים מדברי אגדה?
גם בנו של החפץ חיים כותב באחד ממכתביו שמעולם לא שמע כי אביו יזכיר את העניין של ג' שבועות. וכי אתה מצפה שהרב מבריסק ייפול בטעות מובהקת שכזו? אלו שנפלו בזה ואף השתמשו בזה כתעמולה לדרכם היו הרבי מסאטמאר ובעקבותיו הרב שך [הרב שך טעה בעוד עניין: הוא תמיד ציטט את הערך של "התגרות באומות" ערך שלא מופיע בשום מקור חז"לי, בג' שבועות מופיע הערך "מרידה באומות" ובמק"א מופיע ערך של "התגרות ברשעים", אך "התגרות באומות" לא מופיע בשום מקום...]
את הרב מבריסק עניינו אותו שני נושאים: עקירת הדת, ופיקוח נפש. בתקופת מלחמת השחרור הוא הרבה להתבטא על כך שהמדינה מוכנה לסכן את אזרחיה כדי להשיג מעמד מדיני. כמובן, שגם על משנה זו היו שחלקו.
תוקן על ידי בדק_בית ב- 03/06/2011 14:26:56
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2011 14:59 |
|
| |
הרב שך היה הרבה יותר קיצוני בעמדותיו נגד המדינה מהרב מבריסק. גם ידוע שהרב שך פעם התבטא שהוא בשום אופן לא היה מששתף בההלוויה של מאיר בר אילן שהיה מראשי הציונים- אפילו אם היה דודו- ודלא כהרב מבריסק שכן הלך בגלל שהוא הוא היה דודו.
ובכלל אישיותו ודעותיו של הרב שך היה הרבה יותר דומה להרבי מסאטמאר לעומת הרב מבריסק. אם תרצו הרב שך היה ה"סאטמאר רב" של הליטאים. וכאן המקום להזכיר את הספדו של הרב שך על הרבי מסאטמאר שגרם להרבה אנשים לחסור פעימה( שלש מאות שנים לא היה כזה לוחם מלחמת ה'... ועוד הפלגות).
ובחזרה להגרא''י שליט''א. גם אני חשבתי הרבה פעמים למה הגרא''י בשיעורי כמעט לא מחדש מעצמו. הרי יש לו את כח החידוש ואת ביקורי חג יוכיח (תופעה ששווה אשכול בפני עצמו, אולי בדק הבית יתאר קצת להציבור איך זה נראה) שאז בין סיפור לסיפור הרא''י יכול להגיד חידושים נפלאים, ובטחון עצמי גם לא חסר לו. אז אין לי תשובה מדוייקת לזה אבל יכול ליהות שדווקא בגלל זאת הוא כ''כ מצליח בישיבתו ודווקא בגלל שהוא לא מחדש מעצמו רק הוא מדקלם באופן מדוייק ביותר הניקרא ''איבערזאגן'' בלע''ז עם כושר הסברה להפליא באים בחורים הצמאים מכל העולם לשומעו ולדלות מן הבאר מים חיים של תורת הלויים לבית בריסק.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2011 17:44 |
|
| |
| בדק_בית כתב: | | בעניין ג' שבועות, העניין הוא פשוט מאוד. זה אמנם מדרש אגדה המובא במסכת כתובות, אך איש מהפוסקים לא הביא זאת להלכה, לא הרי"ף לא הרבמ"ם ולא הרא"ש. היכן שמענו שפוסקים מדברי אגדה?
גם בנו של החפץ חיים כותב באחד ממכתביו שמעולם לא שמע כי אביו יזכיר את העניין של ג' שבועות. וכי אתה מצפה שהרב מבריסק ייפול בטעות מובהקת שכזו? אלו שנפלו בזה ואף השתמשו בזה כתעמולה לדרכם היו הרבי מסאטמאר ובעקבותיו הרב שך [הרב שך טעה בעוד עניין: הוא תמיד ציטט את הערך של "התגרות באומות" ערך שלא מופיע בשום מקור חז"לי, בג' שבועות מופיע הערך "מרידה באומות" ובמק"א מופיע ערך של "התגרות ברשעים", אך "התגרות באומות" לא מופיע בשום מקום...]
את הרב מבריסק עניינו אותו שני נושאים: עקירת הדת, ופיקוח נפש. בתקופת מלחמת השחרור הוא הרבה להתבטא על כך שהמדינה מוכנה לסכן את אזרחיה כדי להשיג מעמד מדיני. כמובן, שגם על משנה זו היו שחלקו.
תוקן על ידי בדק_בית ב- 03/06/2011 14:26:56 |
|
בדק
לידיעתך הרמב"ם מביא זאת באיגרת תימן [זו שאלה אחרת אם זה להלכה או לא]
וכן הג' ר' אלחנן וואסרמן מביא לשון זה במאמריו.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2011 22:12 |
|
| |
| frak38 כתב: | | | וכן הג' ר' אלחנן וואסרמן מביא לשון זה במאמריו. |
|
רציתי לכתוב שלר' אלחנן וסרמן גם מתאים שיביא את האגדתא הזו, אך התאפקתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2011 00:35 |
|
| |
בענין הסידור קידושין שהוזכר כאן שניתן להגרי"מ פיינשטיין,
יש מי שיכול לומר מה היה סדר הקדימה לגבי סידור קידושין במשפחה,
ומי היה מסדר קידושין אצל נכדי מרן הגרי"ז
(ידוע לי שהגרא"מ שך היה בחלקם, אך לאחר הקרע ביניהם הוא לא תמיד הגיע,
היה איזה סיפור על פעם אחת שהוא רצה להגיע, והגרח"ש קרליץ הניאו?,
היה איזה פעם שהגר"מ צוקרמן סידר קידושין?)
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2011 00:45 |
|
| |
הסיפור הידוע היה, בחתונת בת הגאון רבי משולם דוד שליט"א
כובד הגה"צ רבי מרדכי צוקרמן זצ"ל בסידור קידושין
[כי הייתה שאלה גדולה ובעייה קשה, למי לתת להגאון רבי יחיאל מיכל פיינשטיין או לאח הגדול הגאון רבי יושע בער, או להגאון רבי משה שטרנבוך
ובהתייעצות עם תלמידיו הוחלט על הגרמ"צ, כמובן שזה גרם לתרעומות קשות,
יודעי דבר ידעו להגיד , שבאם הוא היה מתייעץ עם אחיו הגדול הכל היה נראה אחרת]
לאחר סידור הקידושין
נקרא אחיו הגאון רבי יושע בער לשלש ברכות, ואחיו לא זז ממקומו
רק לאחר שהתלמידים פינו מקום והשאירו מעבר בין מקומו למעמד החופה
ניגש הגאון רבי יושע בער ואמר לאחיו "זעקס ברכות" ואחיו לא הסכים
כידוע אצל מרן הרב מבריסק הקפידו שלא לחלק את הברכות
לבסוף הגאון רבי יושע בער אמר שלש ברכות ולאחריו הגאון רבי יחיאל מיכל פיינשטיין
ובברכה אחריתא מרן הראב"ד הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א
הגרמ"ד הוא חתנו של הרב אשר שטרנבוך זצ"ל אביו של מרן הרקאב"ד
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2011 00:49 |
|
| |
בחתונת רא"י
הגאון רבי יושע בער רצה לכבד את חותנו לסדר קידושין ה"ה הרה"צ רבי יצחק ווינשטיין זצ"ל
אלא שמחותנו הרה"ח רבי שמעון ברייש ביקש את הסידור קידושין עבור אבין הגאון הישיש רבי מרדכי יעקב ברייש אב"ד ציריך זצ"ל, והגאון רבי יושע בער הסכים לתת לו
בחתונת ר' חיים
כיבד הגאון רבי יושע בער את חותנו הרה"צ רבי יצחק וויינשטיין זצ"ל בסידור הקידושין
ואת מרן הרב שך בשש ברכות
ואת הגאון רבי יחיאל מיכל פיינשטיין בברכה אחריתא
תוקן על ידי מאור_עינים ב- 05/06/2011 00:56:08
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2011 00:54 |
|
| |
חתונת רא"י הייתה בוגשל בבני ברק
ולפני החתונה נכנס הגאון רבי יושע בער למרן הסטייפלער הגאון רבי יעקב ישראל קניבסקי זצ"ל
לאחר שיצאו משם פגשו את הגר"ח קנייבסקי שליט"א נכנס לאביו, וסיפר לו שהיו אצל אביו להזמינו לחתונה
כשנכנס הגר"ח לאביו, שמע מאביו שהיה פה איזה רב אמריקאי והזמינו לחתונה, מה הוא חושב שאני אלך לחתונה וכו'
כמובן שהגר"ח הסביר לו מיידית שמדובר בבנו בכורו של מרן הרב מבריסק זי"ע
מיד שלח אותו להחזירם
והתנצל על הקבלת פנים הקודמת, ושתו לחיים ואיחל לו מזל טוב וכו'
והוסיף ואמר לו שאין לי הכח ללכת לחתונה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2011 01:01 |
|
| |
מאור עיניים
תודה
למה היה שאלה אם לתת להגרי"ד או להגרי"מ
לא היה איזה עדיפות ברורה ביניהם?
או שזה רק בעיני הגרמ"ד,
מה היה בשאר החתונות של נכדי הגרי"ז?
|
|
|
|
|
