|
|
| נשלח ב-5/6/2011 01:05 |
 |
| |
"גם אלו מביננו המגיבים שמכירים ויודעים לספר ולעדכן על הנעשה בבריסק לא מחייב שהם למדו בישיבה, לדעתי הם יותר מומחים לענייני בריסק מאשר תלמידי ישיבת בריסק."
[/quote]
פלייעמן
במחילה ממך, אתה כותב כאן כאילו היית איזה חבר באיזה "ועדת הסמכה" לקבוע מיהו תלמיד בריסק, מיהו "מבין" בבריסק, מיהו רק חובב בריסק, או מי הוא שונא בריסק.
לדעתי אפילו אם רא"י היה כותב כאן בכבודו ובעצמו [תחת ניק חסוי כמובן] את כל משנתו ודעותיו, אז גם לא היו חלק מהדברים מוצאים חן בעיניך ולא היית מגדירו כתלמיד בריסק.
הגולשים פה הם מספיק אינטליגנטים לבחור מה מוצא חן בעיניהם ומה לא, לא צריך תוספת "מבינות" בענין.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2011 01:15 |
|
| |
המשך בענין סידור הקידושין
האם היה שייך מצב שבני הגרי"ז עצמם יסדרו קידושין אצל ילדיהם?
(כמדומה לי שכך עשה הגרימ"פ)
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2011 01:48 |
|
| |
בחתונת בת הגרמ"ד
האירוע היה הרבה יותר עסיסי-
הכרוז הכריז את שם הגרי"ד, והוא לא נע ולא זע. לידו עמד רא"י ועיניהם ירקו גיצי אש מרוב כעס.
אח"כ שלח הגרמ"ד את בנו רי"ז [שהיה בגיל בר מצוה בערך] לקרוא לאחיו, וכשהוא התקרב קימעא דחפו הרא"י כאילו היה איזה סמרטוט.
אח"כ ניגש אליו ישירות אחד מאברכי הגרמ"ד ואמר לו [די בחוצפה] "מען רופט אייך"- ואז התרצה הגרי"ד וניגש.
מבטי שני האחים-האחד כלפי משניהו תחת החופה-היו חדים כתער
אילו היה למבטם כח של קרן לייזר-היו שניהם נקרעים לשניים.
הדבר היה לעין כל -והמעמד ילווה את כל מי שנכח בו שנים רבות.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2011 02:23 |
|
| |
| frak38 כתב: |  | בעניין ג' שבועות, העניין הוא פשוט מאוד. זה אמנם מדרש אגדה המובא במסכת כתובות, אך איש מהפוסקים לא הביא זאת להלכה, לא הרי"ף לא הרבמ"ם ולא הרא"ש. היכן שמענו שפוסקים מדברי אגדה?
גם בנו של החפץ חיים כותב באחד ממכתביו שמעולם לא שמע כי אביו יזכיר את העניין של ג' שבועות. וכי אתה מצפה שהרב מבריסק ייפול בטעות מובהקת שכזו? אלו שנפלו בזה ואף השתמשו בזה כתעמולה לדרכם היו הרבי מסאטמאר ובעקבותיו הרב שך [הרב שך טעה בעוד עניין: הוא תמיד ציטט את הערך של "התגרות באומות" ערך שלא מופיע בשום מקור חז"לי, בג' שבועות מופיע הערך "מרידה באומות" ובמק"א מופיע ערך של "התגרות ברשעים", אך "התגרות באומות" לא מופיע בשום מקום...]
את הרב מבריסק עניינו אותו שני נושאים: עקירת הדת, ופיקוח נפש. בתקופת מלחמת השחרור הוא הרבה להתבטא על כך שהמדינה מוכנה לסכן את אזרחיה כדי להשיג מעמד מדיני. כמובן, שגם על משנה זו היו שחלקו.
תוקן על ידי בדק_בית ב- 03/06/2011 14:26:56
בדק
לידיעתך הרמב"ם מביא זאת באיגרת תימן [זו שאלה אחרת אם זה להלכה או לא]
וכן הג' ר' אלחנן וואסרמן מביא לשון זה במאמריו. |
|
באיגרת תימן נכתב כי
ולפי שידע שלמה ע"ה ברוח הקודש שהאומה הזאת בארץ זמן גלותה״ תפצר להתנועע בלא עתה הראויה, ויאבדו בשביל זה ויבואו עליהם צרות, והזהיר מלעשות זה, והשביע האומה על דרך משל״ משתמע מהרמבם שכל עיקר שלש שבועות הוא משום פיקוח נפש ושלמה גילה לנו הסכנה שבדבר
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2011 02:34 |
|
| |
סיפור מוזר עם הרב צוקרמן.
האם זאת היתה הפתעה של הדקה האחרונה?? אחרת קשה להבין איך הבנים של הרב צוקרמן שהם מהמעגל הכי פנימי של הגרי''ד ולהבחל''א להגרא''י נתנו לו ליפול בשדה מוקשים כזאת.
מי היה המסדר קידושין של בני וחתני הגרי''ז? (אצל הגרי''ד כמדומני שהיה הגרא''ז מלצר) ומי מסדר היום למשפחת הגרא''י?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2011 03:52 |
|
| |
| frak38 כתב: | | אילו היה למבטם כח של קרן לייזר-היו שניהם נקרעים לשניים.
|
|
נראה לי שמישהו ראה יותר מדי פעמים את "מלחמת הכוכבים" באותם הימים..
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2011 07:26 |
|
| |
אצל נכדי הגרי"ד זצ"ל
כמדומני שבכל החתונות כובד בסידור הקידושין הדוד הגאון רבי משולם דוד שליט"א
הגאון רבי מאיר שליט"א לא מגיע לחתונות הנ"ל
אצל נכדי הרב ר' רפאל זצ"ל אצל חתנו הגר"פ מאירזאן שליט"א
בחתונה הראשונה סידר קידושין הגה"צ הישיש רבי נחמן דוד דובינקי זצ"ל
ובחתונה השניה הראב"ד הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א סב הכלה
תוקן על ידי מאור_עינים ב- 05/06/2011 07:48:14
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2011 14:23 |
|
| |
| בדק_בית כתב: | | נגעת בשאלה מצויינת, הנשים בבריסק נוהגות ולובשות - בצניעות כמובן - כמו כל אשה ליטאית כשרה, הן חובשות לראשן פאה ולא מטפחת! ומלבד היידיש, אין להן כמעט קשר לבנות היישוב הישן (בענייני צניעות קיים שם רעיון תיאורטי שנשים ימעטו ככל האפשר לצאת למקומות עבודה, אך בפועל זה לא ממש מיושם).
צריך להבין, בקהילת בריסק לנשים אין דין בריסקערס! כל ענייני החומרות למיניהם הוא עניינם של גברים בלבד, בניגוד למשל לחזונישניקעס, שם אין הבדל בין גברים לנשים בהקפדה על טילטול בשבת, אצל הבריסקערס נשים יטלטלו עגלות בשבת בזמן שהגברים יסירו אף את המשקפיים ואף את הטלית קטן כדי שלא לטלטל בשבת. על ההבדלים בין חזונישניקעס ובריסקערס במעמדה של האישה ניתן למלאות אשכול מלא ואכ"מ.
|
|
אולי אגע בעוד נקודה או שתים בעניין הזה. האמת היא כי ההבדל בין בריסקערס לחזונישניקעס במעמד האשה הוא הרבה יותר עמוק. בעוד אצל הבריסקערס תפקיד 'חינוך הילדים' נמצא בלעדית בידיו של האבא, כאשר תפקידה של האמא הוא בעיקר לספק את צרכיהם החומריים של האבא והילדים, הרי שאצל החזונישנקעס האבא על פי רוב אינו נמצא כלל בבית בשעות שהילדים ערים. יותר מכך, אצל חלקם האבא הולך לגלות למקום תורה וכלל לא נמצא בבית בכל ימות השבוע ורק בשבתות מגיע האבא להיות עם המשפחה, כך נהגו למשל ר"ח גריינמן וחלק מבניו, ר"ג נדל ועוד. ובאין אבא בבית, ברור כי תפקיד 'חינוך הילדים' מסור בעיקר בידיה של האמא. אולי מסיבה זו, גם בחיפוש השידוך, קיים הבדל מהותי בין ביהמ"ד בריסק לביהמ"ד חזו"א. בעוד בבריסק בנוגע לחיפוש בנות כמעט ולא משנה מי היא הבחורה מבחינה אישית (כמובן כי חשוב שתהיה מספיק דתיה ולא מקולקלת או מודרנית מדי), שכן בכל מקרה האבא יהיה הכל מכל כל בבית, כך שכל מה שבעצם נשאר הוא לחפש בת של גביר כמה שיותר גדול (בעניין בת ת"ח. אדרבה, לפעמים כשהאבא ת"ח - שאינו מקהילת בריסק, זה עלול רק להפריע). הרי שאצל חזו"א ישקיעו בבירורים על הבת לא פחות מאשר על בן, שם מחפשים מחנכת ערכית ובעלת מודעות שורשית ומוצקת לענייני דת ובית יהודי. מלבד העובדה של חינוך הילדים, קיים גם הבדל בעצם מעמדה של האישה. המושג של 'אשה גדולה' המשמשת כמנהיגת המשפחה בכל ענייני דת, מסורת, הנהגה ואפילו הלכה. קיים אצל החזו"א הרבה יותר מאשר אצל הבריסקערס. בעוד בבריסק ידוע על אישה אחת בלבד שזכתה לתפקיד של 'אשה גדולה' ה"ה הרבנית ליפשא פיינשטיין (האמת שהיא בכלל לא הייתה אישה, היא פשוט הייתה גבר). הרי שאצל החזונישניקעס כמעט כל הנשים ממשפחת החזו"א אשר זכו לראותו ולשמשו, הפכו להיות 'נשים גדולות' המשמשות במקרים רבים למנהיגות רוחניות והלכתיות במשפחה ולפעמים עוד יותר מבעליהן. למשל? (עצם העובדה שאני בקיא בשמותיהן מבלי שאני נמנה על הקהילה, כבר אומר הרבה) הרבנית צביה גריינמן אחות החזו"א ואמו של ר"ח גריינמן. היא הייתה הסמכות הדתית והרבנית בבית, בעוד בעלה ר' שמואל, שהיה ממוצא חב"די, השפעתו הדתית בתוך הבית הייתה כמעט חיוורת לעומתה. או הרבנית באשא קרליץ, אחות החזו"א ואמו של ר"נ קרליץ, גם היא כמובן הייתה הרבה יותר דומיננטית בבית מאשר בעלה, אגב, אין זה אומר כי הבעלים היו 'שמאטעס' כפי שניתן אולי להבין, כיבדו אותם מאוד מאוד בתוך הבית, אך הרבניות היו דעתניות ושימשו כמקור השראה לבני המשפחה. גם לאחר פטירתו של בעלה, עלו אליה כל שבת כל בני המשפחה המורחבת (כולל כל האחיינים וצאצאיהם) להתברך ב'גוט שבת'. אפילו אשתו של הסטייפלער, הרבנית פעשא מרים, ברור שהיה לה משקל רציני בבית. כשאני אומר משקל, אינני מתכוון לסגנונה של הרבנית בת שבע קנייבסקי. כוונתי, שהיה להן משקל 'דעתני', הן לא היו רבניות של 'ברכות וסגולות' הן כולם ידעו למשל בע"פ את הספרים חיי אדם וחכמת אדם וכיוצ"ב. ניקח אף את אשתו של ר' בייניש פינקל, הרבנית אט'שע (אסתר) אחותו של ר"ח גריינמן 'המומחית לענייני רפואה' היא הייתה אישה גדולה לכל דבר ועניין, עד השנים האחרונות רנ"צ פינקל היה עולה אליה להתייעץ בעיניינים רבים, היא גם הייתה כמובן חותמת על הצ'קים במיר. וכן הלאה והלאה. גם בנותיו של הסטייפלער הרבניות ברזם וברמן, הן לא היו עוד איזה רבניות, הן היו נשים חזקות וסמכותיות בתוך משפחתן עד שגם האח ר"ח קנייבסקי, היה מתחשב ואף מתייעץ בדעתן. קיצורם של דברים, בהחלט ניתן לומר, כי מעמד האשה בקרב החזונישניקעס, משופר בהרבה מאשר אצל הבריסקערס, בעצם ניתן לומר כי הוא משופר אצלם יותר מאשר אצל כל הציבור החרדי.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2011 15:01 |
|
| |
מסקנה: כדי שלאשה יהיה מעמד, הבעל צריך להעדר מהבית.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2011 15:04 |
|
| |
בדק בית,
פוסט מושקע ומנומק היטב, ושוב למרות שאינני מסכים איתך בכל הנאמר, בכ"ז יש אמת בדברך. מומחה לענייני בריסק שמענו אבל חזונאישניקעס מניין???
ולסיום אצטט כאן את דברי הגמ' בב"ב טז' ע"ב 'אומר רבי אי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות. אלא אשרי מי שבניו זכרים, אוי לו למי שבניו נקבות'. וק"ו למי שבנותיו זכרים...
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2011 15:47 |
|
| |
אשכול יפה ברובו.אני מבין בבריסק בערך כמו כמו שתרנגול מבין בכפרות ודאי לא עם כל הפרטי פרטים שהובאו כאן. אבל לומדים דברים חדשים וזה כבר טוב.
שאגת שביט,חשבת על האפשרות שמלכתחילה בוחרים אשה כזו כדי שיוכלו להעדר מהבית והיא תוכל תגדל את הילדים גם ברוח וגם בחומר?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2011 18:50 |
|
| |
| בדק_בית כתב: | | | בעוד בבריסק ידוע על אישה אחת בלבד שזכתה לתפקיד של 'אשה גדולה' ה"ה הרבנית ליפשא פיינשטיין (האמת שהיא בכלל לא הייתה אישה, היא פשוט הייתה גבר). |
|
עד כמה שהרבנית ליפשא הייתה אישה גדולה, אין צורך להאריך, להגדיר אותה כגבר, זה אולי מוגזם מעט. אך בהחלט שהיא הייתה אדם עם נוכחות חזקה ומרשימה. עד כמה היא הייתה אשת ברזל, נוכל אולי ללמוד מהמעשייה הבאה: מפורסמת המעשייה הנאה, כי פעם בליל שבת, חזר ר' מיכל פיינשטיין ז"ל מהתפילה, כשעלה את גרם המדרגות המובילות לביתו הוא מבחין כי לא אחר מאשר האדמו"ר מסטריקוב ז"ל יוצא מפתח ביתו. ניגש ר' מיכל לאדמו"ר ושואלו: מה עושה מר בביתי? עונה לו האדמו"ר: תראה, יודע מר כי לא זכיתי לבנים, אלא לשלוש בנות בלבד. קונן בליבי החשש כי הדבר נובע מ- 'קפידא' של אשתך הרבנית, על שהציעו לי אותה לשידוך ואני סירבתי, לכן עליתי לבקש את מחילתה וסליחתה. הביט בו ר' מיכל ואמר: אולי אשתי מוחלת לך, אבל אני איני מוחל לך.
(אגב, עד כמה שקיימים הבדלים בין נשות החזונישיקעס לנשות הבריסקערס. עדיין אין זה אומר כי בבריסק אין נשים מוצלחות. ועוד איך שיש. רק לשם המחשה: אשתו של רא"י לבית ברייש ואחותה הנשואה לר' חיים פינשטיין, נחשבות לנשים מחונכות ומוצלחות במיוחד. שתיהן הקימו בית לתפארת ומתחזקות אותו בחינוך שוויצרי מטופטפ ובאופן מעורר התפעלות. ואגב, עם כל המתיחות הקיימת בין הבעלים - אשר בכוונת מכוון אינני מתייחס לכל המתיחויות המשפחתיות בבריסק באשכול זה - הנשים שומרות על קשר אחווה הדוק ויוצא מן הכלל).
תוקן על ידי בדק_בית ב- 05/06/2011 18:57:48
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2011 21:47 |
|
| |
בדק
אם הזכרת את החזונאישניקים
אז תן גם איזה כתבת צבע על היחסים בין בריסק והחזו"א בפרט, ועל כל הנוהים אחריהם בכלל-כמו בין הרב שך ובריסק.
גם כל נושא גליונות החזו"א על ספר חידושי ר' חיים הלוי-הוא דיון בפני עצמו.
בזמנו היו תגובות מאד מענינות מצד בריסק על הענין.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2011 21:50 |
|
| |
פראק, קשה לי להתייחס לכל העניינים ביום אחד, אקוה שעם הזמן נצליח יחד לגעת בכמה שיותר.
קיבלתי לדואר האישי כמה הסתייגויות על הנכתב כאן ואלו חלק מהן:
| דואר אישי כתב: | | שלום...
ברצוני להוסיף, שאתנחתא מדבר על 'אין נביא בעירו', הוא מעלה בי צחוק, ולפלא בעיני שהדבר עובר בהסכמה. שאל נא אותו כמה בחורים ואברכים צעירים ליטאים דוברי אידיש יש בארצינו הק', ואח"כ תן לו לבדוק כמה אחוז מהם למדו או לומדים או ניסו להתקבל ללמוד בבריסק...
ההשוואה בין הגרא"י לדודיו - מקוממת. אי אפשר להאריך בדברים ברבים, אבל מפליא לראות איך שיש כאילו הסכמה בין כל הכותבים שכולם מייצגים את אותה שיטה ואת אותה אמת, והשאלה היא רק מי מהם יותר פופולארי ומצליח. כל מי שיודע ומכיר, ובפרט מי שמכיר מקרוב את ה"פירות" מבתי המדרשות השונים, יודע שלמרות שאפשר למצוא אי אלו מכנים משותפים בין ה"בריסק"ים השונים, רב ההבדל על המשותף.
ההבדל בשיטת הלימוד היא תהומי ממש, [כמובן שלא בעיניים הונגריות, או אפילו ישיבתיות שטחיות]. ההבדל בין צורת ה"חסידות" כאן וכאן אף הוא תהומי, ואיני מדבר על מה שנוצר מאליו, אלא על מה שנעשה ע"י כוונת מכוון. איך מסתכלים אצל הגרא"י על תלמידים שמנסים לחקות דברים חיצוניים ואיך מסתכלים אצל הגרמ"ד על כאלה. ישנם עוד עשרות הבדלים רבים וגדולים בין הגרא"י [הממשיך פחות או יותר דרך אביו בענינים אלו] לבין דודיו הגאונים שליט"א.
להתייחס להגרי"מ פיינשטיין זצ"ל כ"בריסקער" בלימוד, לא הייתי מצפה ממי שיש לו מושג מה זה בריסק. דומני שהגרא"מ שך הרבה יותר מזכיר את דרכו של הגרי"ז מהגרימ"פ, ולא שלהגרי"ז לא היתה שום השפעה על תורת חתנו. ידועים גם הביטויים של הגרי"ז עליו...
הרומן בין בריסק להגרא"מ שך הסתבך הרבה לפני פרשת הקואליציה, ויש באמתחת המשפחה סיפורים רבים על יחסו להקמת הישיבה ע"י הגרי"ד בחיי הגרי"ז ואכמ"ל.
עוד דוגמא קלה של אי דיוק צורם. הגרא"י קורא ההפטרה בשבועות. זה "מנהג" עצמאי שהמציא, ולא ראה אצל אביו וזקנו כמובן. כל הקריאות שהוא קורא, נובעות מ"תאוותו" האישית, ואין לזה שום "מסורת". כשמדברים על קול הבוכים שהוא עושה בהפטרה, מגוחך להזכיר את הגרי"ז בנשימה אחת. כנראה הכותב הבין שהכוונה לברכות ההפטרה, בהן היה הגרי"ז בוכה לעתים כמו בברכות התורה, מה שלא מצאנו אצל נכדו הגרא"י.
|
אגב, לא מצאתי מי מהכותבים כאן שטען כי ר' מיכל פיינשטיין לומד בשיטת בריסק. לכל ידוע כי הוא היה מירער ונשאר מירער.
תוקן על ידי בדק_בית ב- 05/06/2011 22:01:48
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2011 23:25 |
|
| |
אני חושב שהמודד הכי קרוב להגדיר מי לומד בשיטת בריסק הוא בבדיקת "שטיקל תורה" של הכותב.
בספריו של מרן הרב זצ"ל-הן על הרמב"ם והן על החומש-באה לידי ביטוי באופן מושלם דרך המחשבה והלימוד שלו, וצורת עלותו את החידושים על הכתב בסגנונו המלוטש.
ככל שיצליח איזה תלמיד לפתח שטיקל תורה עצמאי,[לא איזה קנייטש ותוספת על תורות שנכתבו] ויעלה אותו על הכתב, באופן שיהיה הכי דומה והכי קרוב לדרך והסגנון של מרן זצ"ל-ניתן יהיה לקבוע שאכן הוא לומד בשיטת בריסק.
רבים ניסו ומנסים לעשות זאת - אבל הדרך עוד רחוקה. ממה שהתרשמתי היה המעט מזעיר שמודפס בספר "יונת אלם" ששם רואים קירבה מאד גדולה לדרך של חדושי מרן זצ"ל.
|
|
|
|
|
