|
|
| נשלח ב-5/6/2011 23:41 |
 |
| |
| בדק_בית כתב: |  |
אשתו של רא"י לבית ברייש ואחותה הנשואה לר' חיים פינשטיין, נחשבות לנשים מחונכות ומוצלחות במיוחד. שתיהן הקימו בית לתפארת ומתחזקות אותו בחינוך שוויצרי מטופטפ ובאופן מעורר התפעלות.
|
|
ואיך זה מסתדר עם הקביעה שלך לעיל ש"אצל הבריסקערס תפקיד 'חינוך הילדים' נמצא בלעדית בידיו של האבא, כאשר תפקידה של האמא הוא בעיקר לספק את צרכיהם החומריים של האבא והילדים"? האם בביתו של רא"י התמונה שונה?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2011 00:37 |
|
| |
הנשים שהוזכרו מקודם אצל החזונאישניקים
מדובר בבנות המשפחה ולא בכלות
חוץ מהרבנית קנייבסקי תליט"א
ואין לזה הוכחה לגבי נשים שהם לקחו
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2011 00:49 |
|
| |
מאור עיניים, אכן הדגשתי שאותן 'נשים גדולות' משתייכות למשפחת החזו"א, את הכלות של ר"ח גריינמן אכן אינני מכיר. רק שאת בנות המשפחה הבאתי כראיה לדרך החינוך של נשים, בעוד אצל החזונישניקעס כשלוקחים כלה, בראש ובראשונה מחפשים מחנכת לילדים, שכן האבא לרוב איננו בבית - ולראיה אנו מוצאים בבנותיהן שלהם אשר כולן ללא יוצא מן הכלל הפכו למחנכות כבדות ולנשים דגולות, כי לשם כך הם מיעדים את בנותיהן. אצל הבריסקערס לעומת זאת, תפדיק החינוך מוטל על האב ורק עליו. ואך טבעי הוא כי תפקידה של האשה הוא יותר לכלכל את הבית ולהכין את הילדים לחיידר כמו אישה כשרה והגונה בישראל.
אינני יודע אם שמת לב לכך, דוקא את הרבנית בת שבע קנייבסקי, עם כל היותה צדיקה, חסידה ופרישא\ה אשר מוסרת נפשה בכל מאודה למען בנות ישראל מרות הלב וקשות הרוח והנפש, לא כללתי באותה רשימה של 'נשים גדולות'. היא לא ת"ח ויודעת ספר כמו אותן נשים. היא 'אישה גדולה' מזן אחר לגמרי, מהזן הירושלמי החסיד והעניו, אכן נאה לה להיות נכדתו של ר' אריה לוין.
תוקן על ידי בדק_בית ב- 06/06/2011 01:06:09
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2011 01:58 |
|
| |
אם בנשים עסקינן, נזכרתי בסיפור מפורסם. פעם עלה לביתו של הגרא"י בחור שרצה להתקבל לישיבה, הרבנית פתחה את הדלת ושאלה אותו: 'וואס ווילסטו?' (מה הנך רוצה?) ענה לה הבחור אני צריך את הראש ישיבה בכדי להתקבל לישיבה, עונה לו הרבנית כבר מאוחר, וכבר לא מקבלים בחורים חדשים, הביט לעברה הבחור ואמר לה: לא ידעתי שהראש ישיבה חובש פיאה. כמובן שהאגדות מספרות שלאחר סיפור זה הוא התקבל לישיבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2011 11:35 |
|
| |
בדק
תמשיך לתאר את כל נושא השידוכים של בית בריסק
בנות מהארץ או מחו"ל -איזה זרם חינוך?
כסף-כמובן, ומקום מגורים
האם לחתנים החדשים מותר ללכת למדריך נישואין? וכו' וכו'
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2011 16:26 |
|
| |
| בדק_בית כתב: | | | ללמוד הוא תמיד אהב, הוא לא היה מסוג המתמידים שאהבו להספיק הרבה דפים, כמו ר"ח קנייבסקי למשל. הוא גם לא היה מסוג התלמידי חכמים הידענים, המכירים כל תוספתא וכל ש"ך בע"פ כמו הרב אלישיב. הוא היה סגנון של מתמיד מסוג אחר, מתמיד אשר שקוע יום ולילה בלחפש- 'אגוטע קושיה' ובלמצוא- 'אגוטען תירוץ' בדקדוק לשון הרמב"ם. אם נחפש דוגמא מתאימה מאדם החי בזמננו, לסגנונו התמים משהו והמתוק של הרב שך דאז, אני חושב שר' חיים שלמה ליבוביץ ממאה שערים (ר"י קמניץ – פוניבז'), הוא דוגמא נאה למופת. גם הוא מנותק לגמרי מחיי העולם ועוסק כל חייו, למצוא 'הגוטע תירוץ' על קושיה שהתעוררה לו אתמול ב -3 לפנות בוקר, גם כשהוא מתהלך ברחוב, תמיד יהיה מהורהר ב'קושיות', כמה קסם יש בתמימות ובתלישות של האיש הזה. את הזן הזה של התלמידי חכמים, אהב הרב מבריסק אהבת נפש, למדנים, עמקנים, ובעיקר - 'יודעים להבין' כמו שצריך שטיקעל ר' חיים. חיבתו של הרב מבריסק לר' לייזר שך הייתה לשם דבר (אגב, גם את הנער רח"ש ליבוביץ הוא החשיב מאוד, הוא היה בין הראשונים אשר ביקשם לבוא ולהצטרף לישיבה אשר הקים עבור בנו), הרב הרגיש כי ר' לייזר שך הינו מהיחידים המבינים אותו לעומק. הקשר המיוחד המשיך גם עם בניו של הרב מבריסק ובמיוחד עם בנו הפיקח והחריף ר' יושע בער (אגב, ר' יושע בער צעיר מהרב שך בכ- 20 שנים), הם היו עולים אליו לב"ב כדי להזמינו לשמחות, והוא מצידו היה עולה לירושלים ומשתתף בשמחותיהם. |
|
בעוד בבריסק העריכו מאוד את ר' לייזר שך - בשנותיו הטובות - על שקיעותו הרבה בלימוד ויכולת הבנתו בעומק הסוגיא. כשהפך להיות 'גדול' והחל להנהיג את הציבור הליטאי, היו כאלו שרצו לטעון כי הוא בעצם 'הממשיך' של החזו"א והרב מבריסק, בין מובילי האסכולה הזו נמנים אנשים כמו רמ"מ שולזינגר, רא"י רוטר ובעקבותיהם שבועון 'תמורה' ז"ל ואח"כ עיתון 'יתד נאמן'. בבריסק מכחישים בכל תוקף את היותו של הרב שך ממשיכו של הרב. לטענתם, הרב שך ינק את כל תפיסת עולמו הציבורי מאנשים כמו ר' אהרן קוטלר או מקסימום רא"ז מלצר. אך הרב מבריסק מעולם לא ראה בו 'בר סמכא' לענייני ציבור וכמעט ולא שוחח איתו על עניינים שכאלו. לטענת בריסק, מלבד מתיקותו של הרב שך בכח העיון ושקיעות בסוגיא, הדומה כאמור לזו של רח"ש ליבוביץ, הרב מעולם לא העלה בדעתו שיום אחד האיש הזה ינסה בכלל להבין ב'השקפה' ומשכך, הוא מעולם לא עשה אצלו שימוש בעניינים הללו. האם מישהו יכול להשוות בין מכתביו (בענייני ציבור) החדים, הרהוטים והמנומקים של הרב מבריסק, למכתביו הרגשניים והלא קוהרנטים של הרב שך? היכן רואים השקפה בריסקאית במכתביו או בנאומיו של הרב שך, שואלים בבריסק. זה הכל המצאה של אינטרסנטים כמו רמ"מ שולזינגר וכיוצ"ב. טוענים בבריסק.
לעומת בריסק, שם לפחות מעריכים מאוד מאוד את 'הלדעת ללמוד' של הרב שך. בקהילת חזו"א, מזלזלים באופן גורף ביכולותיו של הרב שך. גם שם אכן אין מתווכחים על שקיעותו היוצאת דופן של הרב שך בלימוד. אך בפועל, ברמת ההישגיות בלימוד, די מזלזלים בו. לטענתם, מה שוה למדן שאין לו את הישרות המספקת? או מה שוה למדן שרמת ידיעותיו באסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא הם לא מרשימות במיוחד? אך אם בנוגע ללימוד התורה הביקורת עליו מושמעת תוך מתן כבוד על עצם 'ההתמדה המופלגת בעיון', כשמגיעים לענייני 'השקפה', הביקורת עליו היא קטלנית, חד משמעית ומחוסרת כל רחמים.
איך אמר לי פעם ת"ח חזונישניק: "הרב שך היה טוב במגוון נושאים רחב, חוץ מ- 'השקפה' שבזה הוא היה חלש במיוחד" הוא המשיך והסביר לי: "מה זה בעצם השקפה? להצטרף או לא להצטרף לקואליציה, זה השקפה? בודאי שלא! השקפה זה בעצם 'תפיסת עולם יהודית', הרב שך התעסק בכלל בדברים האלו"? שאל והמשיך: "הרב שך התעסק למשל, בנושא של 'ביטחון והשתדלות'"? "היה לו ידע בסוגיא של 'עבודת ה' מיראה או מאהבה'"? "הוא התעסק אי פעם במקורות של 'יראת העונש'" "עניינו אותו הדעות בראשונים על תורה לשמה (מלבד דבריו הידועים של ר"ח וואלוזינער)? "על 'נבואה' הוא פעם התעניין"? "בקיצור, כל הדברים שהעסיקו את המחשבה היהודית לדורותיה, האיש לא התעסק בהם כלל, אז איך יש כאלו שלא מתביישים להפוך אותו לממשיך דרכו של החז"א" שאל בתמיהה ובכעס.
גם בנושא 'האמונה' הפשוטה של הרב שך. טען לי אותו ת"ח, בזילזול בוטה, "מה הוא אמר בשיחות שלו? הוא פעם חידש רעיונות עמוקים"? הוא נגע פעם בכל שיחותיו בישיבת פוניבז' בשאלות מורכבות באמונה". הוא האמין באופן רגשני ברמה של 'סבתא צדקנית' ותו לא מידי" "הלוואי הוא היה מתקרב לקרסוליו של המשגיח הרב דסלר, והם עכשיו רוצים להפוך אותו לחזו"א"? "העולם כזה גולם" שאל.
הוא סיפר לי, כי מי שהגדיר את הרב שך טוב בכולם, הוא ר' גדליה נדל. ר"ג כידוע, היה ידיד קרוב של הרב שך. הוא מאוד העריך את הלמדנות והכנות החביבה של הרב שך. בזמנים הטובים הוא היה נוהג לבקר אותו בביתו אחת לשבוע. פעם שאלו לץ אחד: "מה לך ר' גדליה הפילוסוף ולרב שך"? "כלום יש לכם שפה משותפת"? השיב לו ר"ג: "אני אוהב לראות אמונה תמימה של יהודי פשוט".
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2011 16:47 |
|
| |
עכשיו אני מבין יותר את הרקע של הפורום שאסור להזכיר את שמו
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2011 16:51 |
|
| |
אין לי לא את הכוח ואף לא את הרצון להתחיל את הדיון הארוך והמשמים על גדלותו של הרב שך-קראתי דברי חסיד אחד שאמר שדוקא אצל החסידים שהגדלות אינה נמדדת בידיעת התורה הרי הרב שך היה יכול להיות גדול וכאן קרה היפוך תפקידים-אבל כמובן שיש בדבריך גם קצת לעג לידיעותיו ולעמקותו של הרב שך.כל אחד יודע שהרב שך לא היה הרב דסלר אבל ספק אם ר' איסר זלמן היה הרב דסלר ועוד פחות הרב מבריסק עצמו שהיה רחוק מהרב דסלר.דוקא הכי נוח להעמיד את הרב שך מול הרב מבריסק האם אצל הרב מבריסק רואים יותר רחבות והיקף מול הרב שך כמו למשל העמדת החזו'א מול הרב שך? לא. לא כל גדולי ליטא מהדורות האחרונים היו ענקים בכל תחום.ויש לכך דוגמאות רבות.(שאלת האם חידש באמונה?תוכל אולי לצטט לי איזה חידוש של הרב דסלר באמונה או אולי של ר' חיים שמואלביץ? או אולי של הרב מבריסק? הרי חידושים באמונה זה ר'ג...)
אך כל זה היה כדי לצאת חובה מסויימת,עיקר מה שרציתי להוסיף זה שאם הרב שך נמצא בין מבוקרי ר' גדליה הרי שהוא בחברה טובה...
תוקן על ידי דער_ליטואק ב- 06/06/2011 16:53:39
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2011 21:44 |
|
| |
| דער_ליטואק כתב: | | אין לי לא את הכוח ואף לא את הרצון להתחיל את הדיון הארוך והמשמים על גדלותו של הרב שך-קראתי דברי חסיד אחד שאמר שדוקא אצל החסידים שהגדלות אינה נמדדת בידיעת התורה הרי הרב שך היה יכול להיות גדול וכאן קרה היפוך תפקידים-אבל כמובן שיש בדבריך גם קצת לעג לידיעותיו ולעמקותו של הרב שך.כל אחד יודע שהרב שך לא היה הרב דסלר אבל ספק אם ר' איסר זלמן היה הרב דסלר ועוד פחות הרב מבריסק עצמו שהיה רחוק מהרב דסלר.דוקא הכי נוח להעמיד את הרב שך מול הרב מבריסק האם אצל הרב מבריסק רואים יותר רחבות והיקף מול הרב שך כמו למשל העמדת החזו'א מול הרב שך? לא. לא כל גדולי ליטא מהדורות האחרונים היו ענקים בכל תחום.ויש לכך דוגמאות רבות.(שאלת האם חידש באמונה?תוכל אולי לצטט לי איזה חידוש של הרב דסלר באמונה או אולי של ר' חיים שמואלביץ? או אולי של הרב מבריסק? הרי חידושים באמונה זה ר'ג...)
אך כל זה היה כדי לצאת חובה מסויימת,עיקר מה שרציתי להוסיף זה שאם הרב שך נמצא בין מבוקרי ר' גדליה הרי שהוא בחברה טובה...: |
|
במחילה מכ"ת, אתה מנסה להשוות בין ר' לייזר שך לרב מבריסק במושגים ביהדות? אפילו התיכוניסטים ובעלי התשובה שקוראים את רמ"מ שולזינגר ומתלהבים מכל מילה, לא יכולים ליפול בהשוואה מופרכת שכזו. הרב שך ידע תנ"ך בע"פ כפי שהרב מבריסק ידע? 'קינות' בע"פ הוא ידע? הייתה לו שליטה על פירוש הרד"ק על תנ"ך. ההשוואה שלך כ"כ מצחיקה עד שהיא פשוט זועקת בורות וניכור מכל בדיל של ידע בהיסטוריה החרדית. אתה קורא ספרים? אתה מכיר את הסיפור המפורסם שהרב מבריסק השלים את תפילת 'כגונא' בע"פ לחסיד שהיה אצלו - למרות שהרב כידוע התפלל כל ימיו רק נוסח אשכנז, אם אינך מכיר, מומלץ לך דחוף לקרוא את ספרי רמ"מ שולזינגר, הם עשויים בעיקר לבורים. שם גם תקרא על השגותיו של הרב מבריסק על נוסח 'אני מאמין' ועל מהלכיו הידועים והמפורסמים באמונה. לרב שך היה איזשהו זיקה וידע בדברים הללו? אגב, יש לו חיבור על התורה בכלל כפי שיש לרב מבריסק? שמא גם את זה אינך יודע? לא יאומן כמה בורות יכולה להתנקז בהודעה אחת בלבד. וסליחה שאני מתבטא חריף כל כך. קשה לעמוד מנגד בשעה שההיסטוריה משוכתבת בדרך אגב. ובעצם לא אתה אשם בכך, העיתון שאתה קורא - 'יתד נאמן', מצליח לא רע לשטוף את מוחם של קוראיו.
תוקן על ידי בדק_בית ב- 06/06/2011 21:46:25
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2011 22:23 |
|
| |
זה שאני בור זה לא חידוש כלל,כל מי שעוקב אחרי יודע זאת,הבעיה שלי שאני אפילו לא יודע להתבייש בזהרק שאני אוהב ללמוד.אני רק מצר על כך שבצעירותי לא נתתי לבי לתור בחכמה.אבל אחרי שהראתי שאני גם עניו בנוסף לכל הבה נבדוק על מה יצא כעסך ומתוך שבאת לידי כעס באת לידי טעות.אוסיף שאכן איני בקיא,ולמרות שאני ליטאי לא קראתי בעוונותי את ספריו של רמ"מ ואף יתד לא יצא לי כבר כמה שנים לקרוא באופן מסודר,בביתי לא נכנס עיתון זה (אני מקוה שעכשיו הוכשרתי לבא בקהלך..).ונתחיל מהתחלה.א"א בהודעה אחת בפארק להקיף ולהסביר מה ומי היה הרב דסלר אך מכיון שידיעותיך אינן צריכות בדיקה אסמוך על כך שאתה מבין היטב את העושר הרווגוני שהביא הרב דסלר ולא רק בחידושיו הרעיונים אלא גם ובעיקר ביכולת שלו למזג מחלקי יהדות שונים ומגוונים כמו החסידות ותנועת המוסר וכו'. עושר זה לא מתבטא בידיעת "קינות" בעל פה.ברור לכל בר בי רב שלא בידיעת קינות או בווארטים על החומש -שאגב גם להרב שך יש הרבה- או אפילו באיזה מסה על י"ג עקרי האמונה.בכל הכבוד אתה לא תעמוד במבחן הזה של הצבת הרב מבריסק,ר' חיים שמולאביץ,הגרא"ז ועוד מול הרב שך,אדרבא אתה מוזמן.נכון כמובן שהחזו"א למרות שלא היה בכלל בדרכו של הרב דסלר אך עושרו וגדולתו הרי הן נבעות מכל משפט בכל איגרת לילד קטן.כמה עושר וכמה היקף בכל תחום וחתירת ליסודות ולכיון מחודש שלא היה לאחרים.לכן גם אם הרב מבריסק היה יותר כשרוני,יותר מעמיק ויותר גדול מהרב שך,כמובן! עדיין אנו מדברים באותה סקאלה ולא בשיטה יחודית ואחרת.אולי אני צריך להבהיר שוב כדי שלא תבוא להבין את דברי שלא כהלכה:ברור שהרב מבריסק וגם הגרא"ז ואפילו ר' חיים שמולאביץ היו גדולים וכשרוניים מהרב שך אבל הם פחות אותו באותו סולם,זה עומד על שלב זה וזה על שלב אחר.אבל החזו"א בדרכו והרב דסלר בדכו עומדים בסולמות אחרים. ואשר על כן טענתי שכעושים השוואה לגדולי הדור הקודם את הרב שך צריך להציב בסולם זה ושם מקומו מכובד ביותר.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2011 22:49 |
|
| |
אם נרחיב בנושאים הללו, האשכול יוסט מיעודו המקורי, כך שנניח לדברים להתלבן אולי באשכול אחר.
אך בקצירת האומר. הכלל הוא פשוט, כל גדול בתורה, שהיה סקרן ללמוד עוד עניינים, נושאים וספרים מלבד 'סוגיות העיון' בהן הוא רגיל ללמוד בקביעות. במילא - כאיש גדול - הוא נהפך למבין ויודע בענייני יהדות, גם אם לא בעוצמה של החזו"א. אגב, במכתבים שהרבנים כותבים, ניתן לזהות בקלות את גודל הסקרנות והידע שלהם בענייני יהדות והשקפה, זו עבודה קלה לחלוטין.
אביא לך דוגמא אקראית, משמות שעולים לי כרגע.
ר"ח שמואלביץ, היה סקרן לעוד עניינים.
הסטייפלער, היה סקרן לעוד עניינים.
רא"ז מלצר, היה סקרן לעוד עניינים.
רח"ע, היה סקרן לעוד עניינים.
החזו"א, בודאי היה סקרן לעוד עניינים
הרב מבריסק, בודאי היה סקרן לעוד עניינים.
הרב שך, כלל לא היה סקרן לעניינים אחרים, (כמוהו גם רח"ש ליבוביץ אינו סקרן לכלום חוץ מהגמרא והראשונים).
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2011 23:29 |
|
| |
כבר שבועיים הוא עוזב באמצע השיעור
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2011 00:25 |
|
| |
א.ראשית התחלת בנושא מעט שונה ועכשיו סיימת בענין אחר.דברת על חידושים רעיונים ונתת לדוגמא אמונה.במחילה מכבודך,ממקום שבאת, אם אתה יכול לציין את הסטייפלר כמחדש רעיוני (אני יודע שדברת על סקרנות,ואטפל בזה עוד שניה אבל נניח שבסקרנות התכוונת למה שהתחלנו בו) אז אתה מראה רק על הבנתך בנושאים אלו ויש לציין שלמרות שאני באמת בור גדול אתה לא מתנשא לגבהים.
ב. סקרנות זה דבר חשוב אך כמובן אינו קשור למה שדברנו.השאלה היא מה התוצאות של הסקרנות הזו.אני עדיין מחזיק בדעתי, ואני שם לב שמשינויי האסטרטגיה, מעומק מחשבתי לסקרנות, שלך שאינך בטוח בדבריך,שכל השמות שמנית לא העלו משהו שניתן לציין.שם אחד מהשמות שצינת לא שוכנים אחר כבוד בגלריה של מעמיקי המחשבה ועדינות הביטוי ועולמם הגאוני והמבהיל לא היה שם.נכון שלר' חיים שמולאביץ יש רעינות מבריקים אך לא לכלל מתודה אחת שלמה כשל הרב דסלר הגיעו,רחוק מכך.
ג.מה פתאום נבהלת עכששיו מהטיית האשכול כשאתה בכוונה תחילה גרמת להטייתו ע"י כתיבת הודעות על "ר' לייזר המתוק"...
ד. אגב,אם כבר יש לשאול מה עושה את האדם למנהיג?עושרו הפיוטי?בקיאותו בשירת הבריאה?סקרנותו במקצועות התורה או אולי בעניני העולם? האם עיסוק תמידי בש"ס ופוסקים וראשונים ואחרונים ובספרי מוסר (האמירה שהרב שך עסק רק בסוגיות ישיבתיות שקרית ואף טפשית) אינו מספיק?ואם כבר אז אולי צריך לדעת גם את כתבי האר,י והרמ"ק ואולי גם את כתבי החסידות?ברי לי שאני נמשך לאנשיםמ רחבי ידע ואופק אבל האם זו גדלותם?האם תעריך את ר' שלמה גורן כמנהיג ומתוה דרך בגלל בקיאותו וחריפותו-גם אם לא היה "מתיר ממזרים"?לא תהיה לך ברירה להודות שאינך מודד בסרגל את הדברים הללו ויש גדולים מכל הרשימה הזו שלא נכנסו אצלך לפנתיאון ה"גדולים",כן גם אצלך שאינך קורא יתד או קורא וקורע.
ונקודה לסיום האם אתה מוכן לתת דוגמא לסקרנותו של האבן האזל?וזו רק דוגמא כי לטעמי לא תעבור את המשוכה הזו גם אצל האחרים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2011 00:43 |
|
| |
צר לי, אני רואה שהויכוח לא יסתיים בהודעה או שתים, נשמור זאת לפעם אחרת.
אני מקבל את דבריך, שאני אשם בכך בעובדה שעברתי להתמקד ברב שך, אך סברתי לתומי, כי קשה להתעלם מדמותו כאשר עוסקים בבית בריסק. אולי טעיתי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2011 00:53 |
|
| |
כדי לפייס את דעתך, מצאתי עבורך עוד גדול בישראל שלא עניין אותו שום נושא אחר מלבד ש"ס וראשונים. ה"ה ר' ברוך בער ליבוביץ.
|
|
|
|
|
