| נשלח ב-19/5/2011 15:09 |
 |
| |
חשיבות הרגשת הזהות היהודית
אשכול זה אני פותח לאור הרהורים העולים בי בהקשר לדמותו של עוה"ד יורם שפטל.
תמיד האיש היה מוכר לי,כמו לרבים אחרים,כסניגורו של דאמניוק,וכמובן שדבר זה לא נתן לו נקודות של זכות בעיני.
תיארתי לעצמי אותו כאיזה שמאלני,שמרגיש כל כך קרוב לגויים,שמוכן להגן על נאצי שפל.
לאחר מכן,בפרשת מאסרו של אריה דרעי,שמעתי שהוא דוקא עמד לצידו של אריה דרעי,וזה כמובן הפליא אותי,לפי איך שדמיינתי לעצמי את האישיות הזו,זה לא הדמות המתאימה להיות סנגורו של אריה דרעי.
לפני שנתיים התחברתי לאינטרנט,וכמובן שיצא לי להחשף לדברים שלא נחשפתי אליהם בעבר,ואחד מהם זהו דמותו של יורם שפטל.
שמעתי את התוכניות שלו ברדיו "שפטל עצבני",ועד היום אני אוהב לשמוע אותו.
ואז הוא נתגלה לעיני כטיפוס שונה ממה שדמינתי לעצמי,הוא שונא את "השמאל הקיצוני"שנאת נפש.
הוא ימני בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו.
וכל זה נובע מזה שהוא מרגיש הזדהות עצומה עם היהדות שלו.
הוא מרגיש חיבה לכל מה שמיצג יהודי ויהדות בעיניו.
הוא עונד שרשרת עם מגן דוד על צוארו.הולך לבכה"נ בשבת,יש לו יחסית לחילוני מצוי ידע רב ביהדות.
עד כאן ההספד עליו,אבל כאן מגיע ה"אבל" הגדול,הוא קורה לעצמו אתאיסט מוחלט,אבל אעפ"כ הוא אוהב את עמו עד מאוד.
אני חושב שזה לא דמות מצויה,כי בדרך כלל מי שלא מאמין גם לא מרגיש קשר כה עז ליהדותו,זה באמת תופעה מענינת.
השאלה,מה המשמעות שיש להזדהות שלו עם היהדות,האם יש בזה מעלה מסוימת?
לכאורה מי שלא מאמין בבורא עולם,חסר לו את הבסיס הראשוני ביותר ליהדות,ואין כל ערך בהזדהות שלו עם היהדות.
מצד שני,יש הרי הלכה שאסור לאדם לומר על עצמו שהוא גוי,וזה ביהרג ואל יעבור,משמע שיש איזה חשיבות בהזדהות עם היהדות.
והשאלה השניה,אם נניח שאכן יש מעלה ומשמעות להזדהות יהודית,האם זה עדיף על יהודי שמאמין באלוקים,אבל לא מרגיש קשר מיוחד לעם היהודי,מצידו אין הבדל בין יהודי לגוי,ולא איכפת לו שבתו תנשא לגוי,ולפעמים הוא מרגיש אפילו בושה ביהדותו.
לכאורה המאמין עדיף על פני מי שאינו מאמין,אבל אינני בטוח בכך.
כי מאוד יתכן שה' באהבתו הגדולה לעמו,דוקא אוהב יותר את מי שאוהב את עמו ומרגי שקשור איתם,מאשר מי שאכן מאמין בו,אבל לא מרגיש קשור לעם ישראל בניו אהוביו.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2011 15:28 |
|
| |
עיין בצדקת הצדיק אות נד (הודפס רק במהדורת כיטוב או הר ברכה)
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2011 15:43 |
|
| |
להוסיף על ההספד שמעתי כי הוא משתתף בשעור הדף היומי המתקיים בבית המשרדים שלו. וכן משלים-בשעת הצורך- מנין במנחה. כנ"ל. יש להניח שהמניין, לא של חרדים- אחרת לא היו מצרפים אתו למנין.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2011 15:59 |
|
| |
אני רואה כי זה שמר פטל אתאיסט מפליא אותך- איך יכול להיות לו הרגשת הזהות היהודית?
כמה יהודים חבושים עם שטריימל ולבושים קאפוטות מבריקות- השתתפו לפני זמן קצק בכנס של ארגוני הטרור שהתקיים בטהרן, התנשקו עם אחמדיגן ויקירים אחרים.
מענין כי אף אחד לא הטיל ספק אצלם בקיום הרגשות הזהות היהודית. ולא באלו שביקרו בעזה- והתצלמו יחד עם מנהיגי חמס, ולא עם אלו המשתתפים בקביעות בהפגנות שכם אחד עם הפלסתינאים, וכו וכו כנ"ל בירושליים
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2011 16:04 |
|
| |
| קסת כתב: |  | תיארתי לעצמי אותו כאיזה שמאלני,שמרגיש כל כך קרוב לגויים,שמוכן להגן על נאצי שפל.
|
|
זו דוגמה לחשיבה מעגלית:
דמייניוק הוא רוצח, ולכן, מי שמגן עליו הוא שמאלני שונא יהודים.
העניין הוא שזו בדיוק השאלה שעמדה על הפרק: האם דמייניוק רוצח. יותר נכון: האם יש בפני בית המשפט ראיות מספיק חזקות כדי לקבוע מעבר לספק הסביר שדימייניוק רוצח ולדונו להוצאה להורג [!!] בעקבות כך.
השאלה האם זה בסדר לרצוח יהודים במחנה השמדה כלל לא עלתה על הפרק... אילו עורך דין יהודי כלשהו היה מנסה לנקוט בקו ההגנה הבא על דימייניוק: "זה לא כזה נורא שהוא רצח יהודים-- אז אל תענישו אותו כל כך בחומרה" -- אז באמת הייתי אומר שמדובר ביהודי עם שנאה עצמית. אבל זה לא מה שהיה עם שפטל..
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2011 18:04 |
|
| |
ירוחם
לא הבנתי את דבריך בענין הנפגשים עם שונאינו,מה אתה רואה מהם?
רדף
אני מסכים עם דבריך,ואכן,זהו טענתו של יורם שפטל שדמניאוק אין ראיה שהוא היה פושע נאצי,הוא חיבר אף ספר לכך בשם עליתו ונפילתו של משפט ראוה.
רק באופן טבעי,כשיש אוירה כזו שהוא נאצי,אז באופן טבעי מי שיש לו הזדהות יהודית,לא ילך להגן על מי שכולם מזהים אותו כשופט נאצי.
מה שכן,שאצלו זה הגיע מזה שהוא גם לא אוהב את מערכת המשפט,ומזה הגיע המוטבציה שלו במשפט הזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2011 19:10 |
|
| |
[רדף,
ואף מילה על הנחת היסוד שיהודים שמאלנים הם שונאי עצמם ועמם?...]
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2011 19:31 |
|
| |
למה שמאלנים הם בהכרח פחות יהודים מימנים?
נכון שיש שמאל אידאולוגי שיותר פתוח לעולם ולאידאולוגיות אוניברסליות (דבר שגם הוא דורש דיון אם זה רע) אבל זה לא כל השמאל, יצחק רבין ואפילו אריאל שרון יצגו את השמאל בזמנים מסוימים בלי שאפשר לחשוד בהם בכגון דא.
יש שני ויכוחים בין השמאל לימין, 1. אידאולוגי, 2. מעשי.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2011 20:16 |
|
| |
קסת לא הבנתי את דבריך בענין הנפגשים עם שונאינו,מה אתה רואה מהם? (רואה= רוצה?)
מהם איני רוצה כלום- ממך רציתי לדעת אם רק שפטל מפריע לך?
אם שלום
לשמאל יש אג'נדה, שבראשה - האני- זכויות הפרט-השוויון בין העמים- לפעמים שוויון סוציאלי -סוציאליסטי- וכו' לאום ארץ ועם. אינם בסדר היום שלו.
לעומת הימיני -שהעם- הארץ והלאום, הם בראש סדר היום שלו.
זה כל ההבדל. כל אחד יבחר מה הוא רוצה להיות ומה הן העדפות הרוחניות שלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2011 20:31 |
|
| |
מה שאנשים אומרים או לא אומרים לא משנה בכלום מה שקובע זה המעשים
וההתנהלות האישית.
הוא יכול לטעון עד מחר שהוא אתאיסט כל עוד הוא אוהב את עמו מזדהה איתו
מכבד את היהדות מבחינתי הוא בסדר גמור.
יש אנשים שרוממות היהדות ועם ישראל וארץ ישראל בגרונם ובשעת האמת מתנהגים
כשפנים גמורים אז מה עזרו כל הדיבורים והנאומים חוצבי הלהבות?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2011 22:08 |
|
| |
בדרך כלל זה האמת שאנשי השמאל מרגישים פחות קשר ליהדותם,כל אחד לפי רמתו.
אם כי זה לא בהכרח,הרי יתכן מישהו שדוקא מתוך אהבתו לעמו וארצו,בטוח שהדרך הטובה לשמור על העם,ועל הארץ שנשארה בידינו,זה להחזיר עוד שטחים וכו',אבל בד"כ דעות אלו לא מגיעות מזה,אלא מחוסר של רגשות ליהדות.
עכ"פ באמת לא צריך ליחד את הנושא לאנשי שמאל וימין,אלא לכאלו שמזדהים עם יהדותם או לא.
אם כי לדעתי גם אנשי שמאל נשאר להם מה שנקרא הניצוץ היהודי.
למשל ראיתי תכנית בה ירון לונדון,שלמיטב ידיעתי נמנה עם מחנה השמאל,בוער וזועם על אחמד טיבי,על כך שהוא אינו מוקיע את החמאס,ומאוד נהנתי לראות איך שם אדם כמוהו,פשוט הרגישו שזה כאב לו עד עמקי נשמתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2011 00:24 |
|
| |
| אמשלום כתב: | | [רדף,
ואף מילה על הנחת היסוד שיהודים שמאלנים הם שונאי עצמם ועמם?...]
|
|
הוא לא כתב את זה. הוא כתב שהוא חשב שמדובר (1) ביהודי שמאלני; שהוא גם (2) שונא עמו.
במקרה של שפטל שתי ההנחות התבררו לו כבלתי נכונות. אבל יכול היה להיות מצב בו רק הנחה (2) הייתה מתבררת כלבתי נכונה
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2011 12:15 |
|
| |
ירוחם
לא כתבתי ששפטל מפריע לי,אדרבה אני אישית מאוד נהנה ממנו,נהנה לשמוע אותו.
רציתי רק לדון מבחינה תורנית איך ההתיחסות לזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2011 13:24 |
|
| |
קסת
ואני רציתי רק לדון בהקשר הזה איך מבחינה תורנית, יש להתיחס לאותם אנשים.המשת"פים עם הרוצים להכחידנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2011 14:47 |
|
| |
ירוחם
אז אתה יכול לפתוח על זה אשכול בנפרד אם זה נורא מעניין אותך.
אבל אם זה לא קשור לנושא האשכול דידן,אינני רואה כל טעם להכניס את השאלה הזו לכאן.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2011 15:04 |
|
| |
קסת
במחילה מכבודך- אבל השם של האשכול הוא - חשיבות הרגשת הזהות היהודית - לא כן.?
ולא חשיבות הרגשת הזהות היהודית אצל עו"ד שפטל.
|
|
|
|
|
