דייר היקר לי כנפשי!!!
קמתי באיזה 12:30 אז לא נראה לי שיש טעם למנוחת צהרים :)
נבואה לא-יהוויסטית שהתגשמה:
http://bhol-forums.co.il/topic.asp?topic_id=2894437&whichpage=8&forum_id=1364
מי שמכיר ברית חדשה, קוראן ונוטרדמוס יוכל בוודאי להביא עוד כמה
נבואות יהוויסטיות קונקרטיות שלא התגשמו:
1.
http://bhol-forums.co.il/topic.asp?topic_id=2894437&whichpage=16&forum_id=1364.
2.
מלכים ב' כ"ב כ': הִנְנִי אֹסִפְךָ עַל-אֲבֹתֶיךָ,
וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל-קִבְרֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם, וְלֹא-תִרְאֶינָה עֵינֶיךָ, בְּכֹל הָרָעָה אֲשֶׁר-אֲנִי מֵבִיא עַל-הַמָּקוֹם הַזֶּה; וַיָּשִׁבוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ, דָּבָר. (חולדה על יאשיהו)
שם כ"ג כ"ט: בְּיָמָיו עָלָה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, עַל-מֶלֶךְ אַשּׁוּר--עַל-נְהַר-פְּרָת; וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ, לִקְרָאתוֹ, וַיְמִיתֵהוּ בִּמְגִדּוֹ, כִּרְאֹתוֹ אֹתוֹ.
ל וַיַּרְכִּבֻהוּ עֲבָדָיו מֵת, מִמְּגִדּוֹ, וַיְבִאֻהוּ יְרוּשָׁלִַם, וַיִּקְבְּרֻהוּ בִּקְבֻרָתוֹ
ובגירסת דברי הימים (ב' ל"ה כ"ג)
כג וַיֹּרוּ, הַיֹּרִים, לַמֶּלֶךְ, יֹאשִׁיָּהוּ; וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַעֲבָדָיו הַעֲבִירוּנִי, כִּי הָחֳלֵיתִי מְאֹד.
כד וַיַּעֲבִירֻהוּ עֲבָדָיו מִן-הַמֶּרְכָּבָה, וַיַּרְכִּיבֻהוּ עַל רֶכֶב הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ, וַיּוֹלִיכֻהוּ יְרוּשָׁלִַם, וַיָּמָת וַיִּקָּבֵר בְּקִבְרוֹת אֲבֹתָיו; וְכָל-יְהוּדָה, וִירוּשָׁלִַם, מִתְאַבְּלִים, עַל-יֹאשִׁיָּהוּ. {פ}
3. רוח יהווה שנחה על קבוצת אנשים והטעתה אותם (לא זוכר איפה)
4. כל פרשת כי תבוא (גורמי המוות העיקריים בעם היהודי לא היו שחין מצרים או טחורים אלא שריפה וציקלון B. לא ידוע על אירועי ארבה מיוחדים ופגעי יבול אחרים כפונקציה של מידת שמירת המצוות)
נבואות יהוויסטיות לא קונקרטיות שלא התגשמו:
כל ספרי הנבואה הספרותית ("נביאים אחרונים")
שקרים מחבתיים:
1. קיבוץ גלויות
הבעיות (לא מוצא את ההודעה המקורית):
הנבואה המקורית (שלדעתי לא התיימרה מעולם להיות נבואה אלא אזהרות בעלמא) מדברת על קיבוץ כל העם על ידי אלוהים אחרי חזרה בתשובה ובמסגרת רחמים אלוהיים.
בפועל, 10/12 מהעם התאדה 700 שנה אחרי הזמן אליו המסורת מתארכת את הנבואה, ומיעוט מהחלק הנותר (אפילו כיום רוב היהודים גרים בחו"ל, וזה אחרי ההתרבות בארץ) הגיע אחרי אלפיים שנה גלות לא על ידי אלוהים לאחר חזרה בתשובה אלא על ידי כופרים במטרת כפירה.
2. התעוררות התשובה (כביכול) - בימים ההם לא רעב ללחם ולא צמא למים אלא לשמוע את דברי יהווה
אאוט אןף קונטקסט.
עמוס ד'
יא הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם אֲ-דֹנָי יְ-הוִה וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי יְ-הוָה.
יב וְנָעוּ מִיָּם עַד יָם וּמִצָּפוֹן וְעַד מִזְרָח יְשׁוֹטְטוּ לְבַקֵּשׁ אֶת דְּבַר יְהוָה
וְלֹא יִמְצָאוּ.
יג בַּיּוֹם הַהוּא תִּתְעַלַּפְנָה הַבְּתוּלֹת הַיָּפוֹת וְהַבַּחוּרִים בַּצָּמָא. יד הַנִּשְׁבָּעִים בְּאַשְׁמַת שֹׁמְרוֹן וְאָמְרוּ חֵי אֱלֹהֶיךָ דָּן וְחֵי דֶּרֶךְ בְּאֵר שָׁבַע וְנָפְלוּ וְלֹא יָקוּמוּ עוֹד.
