האם האמונה היא ממחלקת המצבים?

אדם,

אני טוען כי קצת קשה לסמוך על מסורת ועל פרשנות אירועים המבוססת על מי שהאמין באובות וידעונים.

תנוח דעתך. דברי הגאונים שהזכרת מוכרים לי היטב. עסקתי בהם לא מעט בתקופת השלב השני שציינה צענע.

ר' שמואל בן חפני מייצג בהחלט את הזרם העצכחי בקרב הגאונים.

כהרבה עצכחים הוא לא הלך עד הסוף.

לפי פירושו, מדוע לא טרח כותב ספר שמואל לספר לנו על אחיזת העיניים לפחות ברמז. קריאה של הכתובים מוכיחה באופן חד משמעי כי הכותב התייחס בטבעיות גמורה להעלאה באוב. אם נתעלם מפשט הטקסטים ברמה כה קיצונית אז אולי הכוונה באנוכי ה' אלוהיך כי יש לעבוד עבודה זרה.

מה שעשו ר' שמואל בן חפני ועוד מאד בעייתי. הם קיבלו את רעיונות הפילוסופיה ושללו נסים ונפלאות. במקביל עשו כל מאמץ להסתדר עם היהדות, עקמו את המקראות והתאימום להשקפתם.

הפירוש השני שהבאת אף הוא אינו מתיישב עם המקראות.

חשוב לציין כי בשונה מקרבנות וכו', כאן הנביא היה יכול פשוט להתעלם ממעשה הרמייה ולפירוש השני, לא להציגו כאוב. העובדה שהמאורע מתואר כפי שהוא מתואר, מוכיחה כי הכותב ראה באוב פעולה טבעית לחלוטין.

אתה כותב, מה שתוכל ללמוד מזה, שאצל הגאונים התקיים עדיין חופש מחשבה ביהדות, כמו שמתבקש באופן טבעי, וכמו שבאמת היה בכל הדורות הקדומים.

יותר נכון לומר, אצל חלק מהגאונים. אם בדורות הקודמים אתה מתכוון לחז"ל הרשה לי לחלוק איתך את התרשמותי השונה לחלוטין מהתלמוד.

אני מכבד את העובדה שאין באפשרותך להאריך, אך דבריך הקצרים לא הבהירו לי מספיק מה היא עמדתך ואיזה יהדות אחרת אתה מציע. יש לי אי אלו השערות אך אינני אוהב לעסוק בניחושים.

אני מקבל את ההבחנה בין תוך לקליפה, אך יש להגדיר מהו התוך. צריך גם להסביר מה גרם להיווצרות הקליפה.

אם יורשה לי הצעה. דלג על ההקדמה העוסקת במה שיש לכל אחד מאתנו ללמוד ולחקור.

יתכן,

אינני בטוח בזה, אך לדעתי בהחלט אפשרי שרשב"ח סבר שבוודאי גם כותב הספר (שאינו חייב להיות 'נביא', ואפילו אם כן) כמו כל שאר בני זמנו, האמינו גם הם בממשות האוב.
רשב"ח רק בא להתמודד עם ה"סתירה" בין סיפור מקראי זה לדעה הפילוסופית שהוא הושפע ממנה. ובמקום לומר על כך מה שאמר על סיפורי הנפלאות של חז"ל (שאתה כנראה מכיר, לפי מה שכתבת), בחר לתרץ זאת בשקר של בעלת האוב. לדעתי זו דווקא תשובה ריאלית למדי, הרי אנו יודעים על שיטות השקר שנוקטים רבים מהמאגיקונים למיניהם.

לגבי חז"ל. מובן שלא אוכל לפרוש כאן את כל החומר, אפילו אפרים אורבך בספרו הגדול 'חז"ל אמונות ודעות' לא מיצה אפילו מחצית החומר. בכל דף ובכל נושא ממקורות חז"ל אני רואה את חופש המחשבה ששרר בזמנם. כמובן שיש דעות שקיבלו יותר דומיננטיות, וגם אצל חז"ל יש בעלי דעות קיצוניות, אך יש גם אחרים.

איני רוצה להכנס כאן להשקפתך על רשב"ח וחבריו, אך הם אינם שונים מחז"ל ומכל דור ודור, שמקבלים את העיקר ומפרשים את הטפל בהתאם לצרכים. נכון שאין כאן מחקר היסטורי מדעי, אך לא זה מה שחשוב להם, חייהם שלהם היו חשובים להם יותר ממחקר ההיסטוריה הרחוקה. ומלבד זאת, תמיד יש לזכור שרשב"ח ואחרים ניצבו גם בפני הצורך להסתיר דעותיהם האמיתיות ולשחרר אותן רק בצורה המתאימה לעיכול בני דורם. 

מה גרם להיווצרות הקליפה? מה שגורם להיווצרות קליפת הפרי האמיתי הבוטני. כלומר: הטבע.

אני מוכן לדלג על ההקדמה הנ"ל, אך זו האמת. וביחוד שלי אישית אין זמן רב לכתוב כאן בדרך כלל, וגם אין לי חשק להאריך כאן יותר מדי. 

מקס,

בלי קשר לרשב"ח דווקא, כתבת רעיונות חשובים ויפים. איך כותב מיימוני? קבל אייקון ירוק.