עולם האצילות- החידוש הגדול של הרשב"י שהסתיים ביום ל"ג בעמר

דרום,
אחרי הכל אני חושב שהשאלה שלך לא נוגעת רק ביחס לקבלה ועולם האצילות אלא בכלל בנוגע לתורה מוגדרת אל מול יחס ישיר וספונטני כמו שהיה ככל הנראה לאבות.
אמנם צריך להקדים ולהסכים שהתורה אינה הקב"ה כמובן, אלא רק מאיתו. (חז"ל המשילו את התורה לבת של הקב"ה כביכול) 
      ובכל זאת בשביל מה כללים מוגדרים ? מה רע בקשר ספונטני ?
              דומני שזו שאלת יסוד שעומדת ברקע לפחות מימי החסידות והמאבק ה"מתנגדי" בה (ואח"כ גם עם הופעת החילוניות וה"מאמין בלב" המפורסם וכיו"ב) אבל תשובה מסודרת ומבוררת אני מסופק אם יש. (למעט תשובות שמתאימות למסגרת חשיבה שראש מיוסדת על ההנחה ש"אין שיור רק התורה הזאת" דהיינו שאין לנו גישה אל הקב"ה אלא ע"י התורה, גישה שאגב אני ממש לא שולל על הסף, אם כי גם היא מצריכה בירור)
            בכל מקרה נראה לי שזה שווה עיון לעצמו.  בתור רמז אפי מקדים אציין שחלק מהתשובה יכולה להינתן ע"י הבחנה בהבדל בין ספר בראשית לספר שמות. 
                        אם מישהו רוצה לפתח את הענין ישמח ליבי גם אני.

שותפי, 
עוד הערה קטנה בנוגע לדבריך הקודמים , אני מניח שלא שמת לב, אבל לא הזכרתי בשום מקום את חטא אדם הראשון בדוקא, ואם כבר אדרבה התכוונתי בפרט לחטאי ישראל שהביאו לחורבן הראשון, אם כי כמובן יש קשר בין מגוון החטאים המוזכרים במקורות. אדם הראשון , קין ואולי גם קצת הבל בעקיפין, דור אנוש, דור המבול דור הפלגה, אנשי סדום, בני יעקב , בני ישראל ועוד כהנה וכהנה, אבל זה דורש ליבון בפ"ע, ובכל מקרה זו טעות לטעות את כל טעויות האנושות בחטאי אדם הראשון, שם היה אמנם שורש השבר, אבל בפועל זה התפלג במשך הדורות לכל מיני סעיפיים ותתי סעיפים שמחייבים לימוד כדבעי.

_________________

איש ציפור

מרוב התכתבות כנראה כבר שכחת את העוקץ של הדיון, וכעת הפכת את הדיון כאילו הוא עוסק באיזו שהיא תופעה זניחה במרחבי העולם היהודי.

ידידי הנכבד, ה' אלהי ישראל אינו הפקר, אסור להזכיר את שמו לשווא, וגם אסור לסבור כלפיו דעות נפסדות.

משה רבינו טרח לכתוב בתורה ה' אלהינו ה' אחד, לכאורה מה משנה, ה' אחד, ה' שתים, ה' שלש, העיקר שמאמינים, זאת בדיוק הנקודה, יש יסודות אמונה, ואסור לסבור אחרת.

גם מי שסובר שה' גוף, או שיש בו ממאורעות הגוף, הוא אינו מאמין בה' כלל וכלל, הוא מאמין בדמיון, אולי אתה חושב לא משנה, העיקר שהוא מאמין במשהו, אבל זאת בדיוק הנקודה, אמונת ישראל אינה הפקר, אסור לסבור על ה' דעות נפסדות, והסובר אותם הרי הוא כופר.

למעלה כבר כתבת, מה השימוש במילה כופר, זה לא נכון, זה מוגזם, בסה"כ הוא סובר דעה כל שהיא, הרבה תלמידי חכמים סברו כאלו דעות, ידידי הנכבד, אם אתה אינך מקפיד על אמונתך, אז עד הסוף, מה זה משנה, לעבוד את ה', לעבוד עבו"ז, אבל היהדות בנויה אחרת, היא גזרה עונשים חמורים על העובד עבו"ז.

מרוב דיון, כבר שכחת שאמונת ישראל אינה הפקר.

מי שכותב שה' מתייחד עם נבראים כהתעברות גוף ונשמה, מייחס לה' מאורעות הגוף, וזאת כפירה, והוא אינו מאמין בה'.

"יש נבראים הנקראים נאצלים (מלשון אצלו) אשר איתם מתייחד הבורא בחיבור עצום ונורא כדוגמת גוף ונשמה."

ד"ח
ומי קובע מהי אמונת ישראל?
אתה יודע היטב שרבים רבים מגדולי בעלי ההלכה היו מקובלים.