עולם האצילות- החידוש הגדול של הרשב"י שהסתיים ביום ל"ג בעמר

דרום,
לגבי היחוד עצום, כבר עניתי לך, זה אמנם נחמד להיות חכם על חלשים, אבל זה לא הכי הוגן.
אם להראות את הכרובים ולומר שהם מעורים זה בזה כמו שהקב"ה מעורה בישראל , הרי שמותר לומר את אותו דבר על "עולם האצילות". (אמנם מצד האמת מיותר ואולי אף מוטעה לומר את זה על עולם האצילות, מסיבות שאין כאן מקומם, אבל לא ההגשמה כביכול היא הבעיה , אלא המסר שלה)

מתעב,
לא כתבת כלום.
חוץ מלהכתיר את עצמך כיודע את האמת וכקובע אותה גם לגבי שאר העולם.
          בכל מקרה יש בדבריך טעויות ושקרים מובהקים, כך שאני מעדיף לחסוך את שלב הטיעונים בהקשר שלך.
                      
                           

_________________

_________________

הודעת מנהל: ככה צריך לכתוב הודעות: באופן ענייני ורגוע. את ההודעה הזאת אני משאיר על תילה

הודעת מנהל: את העצבים שלך תוציא במקום אחר (ספורט, אולי?) ולפה תגיע רגוע

תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 29/05/2011 00:41:57

מתעב,
אני מכיר את הספרים האלו, אף אחד מהם לא מוכיח שאין קשר בין הקבלה לתורת משה.
         את הבעיות שיש בקבלה אני יודע ומכיר היטב, אלא שכדי להבין את הבעיות צריך להבין קודם את הקבלה היטב, מקום שאליו לא קרבת כלל. 
   בכל מקרה "אל יתהלל חוגר כמפתח" , קל לך להתהלל עכשיו כשהשקר שולט בעולם, המצב הזה הולך ומתערער ובקרוב כל השקרים הן של המקובלים (לפחות חלקם...) והן של הכביכול פילוסופים יחשפו לעיני כל.
            ואז נראה מי יבין ששקר נחלו אבותיו בהקשר הזה.   בינתיים אתה יכול להמשיך להנות מאשלית האמת שלך עוד כמה זמן, אבל שעון החול הולך ואוזל...

_________________

המנונא סבא

כך כתבת

< גם הקבלה לא אומרת שהספירות וכו' הם מתיחדים עם הבורא אלא שהבורא והם זה דבר אחד.
כשאנחנו מכנים בהם יחוד והתאחדות כוונתו היא כך:
מכיון שמדובר בגילוי הכח של הבורא כמו שהוא פועל את התהוות העולמות והשורש שלהם נראה הדבר כאלו הוא בשיכות לעולמות לכן אנו משאילים בו שם יחוד כגוף לנשמה דכשם שהגוף על אף שנראה שלא בערך אחד עם הנשמה אעפ"כ כללותם דבר אחד הוא האדם עצמו כך כח זה הוא כוחו ית' בעצמו אף שנראה כאלו אינו מערך מעלתו.>

בעברית מדוברת,יש ספירות, הם אינם נראות בערך מעלת ה', לא נורא, הבורא והם זה דבר אחד.

הבוחר יבחר.

***

עוד כתבת

< אכן לה' אין שום התיחסות עמנו מצד מעלתו אבל ברצונו משפיל עצמו להתיחד עמנו, וגם אז אין אנו מבין איך ומה ענין היחוד הזה כפי שכבר הבאנו לעיל בשם ריה"ל רק שדברה התורה כלשון בני אדם והשמיע לנו מה שאנו יכולים לשמוע.
לכן מצדנו נעריך היחוד הזה כיחס אף שבאמת אין שום יחסית ערכית כלל ואין הדברים אמורים אלא בהשאלה ומצידנו.>

בעברית מדוברת, ה' משפיל עצמו להתייחד עמנו, אבל איננו מבינים את ענין היחוד.

והבוחר יבחר.

***

עוד כתבת

< המחשבה הם אותיות באותיות יש ענין עצמי שהם שכל (מהות) ויש ענין חיצוני שהם מציאות מציאות הדבר לא תנותק ממהות הדבר אך בכל זאת ישנה מהות הדבר וישנה מציאותו.
איך של תסתכל על זה ובכל מדרגה שהיא מהות הדבר שיכת לבעל הדבר הווה אומר השכלה שיכת למשכיל (ובבורא ההשכלה היא הוא עצמו כנ"ל) ואלו המציאות אין לה שימוש לבעל הדבר אלא אפשר שתשאר בינו לבין עצמו או אפשר שתהווה קישור כלפי אחרים וכמו אותיות המחשבה שמציאותם מאפשרת את המעבר לאותיות הדבור ועד שנכנסים באוזן אדם השומעם הווה אומר זולת.
גם הבורא הוא מציאות ואדרבה הוא המציאות האמיתית ומציאותו היא הנותנת מקום לכל המציאות ולא תוכל להכחיש זאת.
ממילא מציאותו שאינה נבדלת ממהותו היא הקשר והערך המושאל בינו לבין בריותיו אחר כך.>

כאן כבר צריך לבאר קצת.

יש לאדם מח, ובמח האדם הוגה מחשבות.
האם אותם מחשבות נחשבות 2 דברים, מהות ומציאות?
לא
המחשבה, רעיון החכמה שעלה במחשבתו, הוא הגדרת מושג, הגדרת מקרה הנספח למח, אבל עד 2 דברים הוא לא הגיע.

כאשר האדם מדבר, אין פירושו של דבר, שמציאות המחשבה עברה לדיבור, ומשם עברה לאוזן השומע, אלא פירושו של דבר, שהאדם העביר למח שדר להניע את איברי הקול, ואז אוזן חבירו קלטה את גלי הקול.

אין כאן 2 מושגים, אפילו לא בפילוסופיה אריסטוטלית, אלא הגדרות מומצאות נטולות בסיס.

***

יהיו ההגדרות אשר יהיו, אצל ה' אין חלוקה למהות ומציאות, אלא הוא אחד מכל צד ופינה, ואין אצלו מהות ומציאות שהתייחדו התייחדות עצומה מכל צד ופינה, אלא מלכתחילה, מציאותו הנעלית גורמת שאצלו כל הדברים אחד, כך שמה שנבנה על יסוד זה כאילו שהמציאות מתקשרת עם הנבראים, דבר זה בעצמו מהווה הוכחה שהאומרו לא הגיע לכלל ייחוד ה', והוא מייחס ייחס בין ה' לנבראים במציאותו, וגם פיצל את ה' למהות ומציאות.