שלום! כמה טוב לשמוע שיש אנשים שסובללים מבעיה זהה לבעיה היומיומית שלי! הבת שלי בת כמעט 5, בכורה, וזה מאד מענין אותי אם גם שלך בת בכורה, קוראים לזה "מכת בכורות" אם אוכל לעזור לך עם תאור קצר של מה שמתחולל אצלינו ועם המסקנות הככ פשוטות: הבת שלי חכמה במיוחד(גם לדעת הגננת) וזה עוזר לה ולא במקצת, להלחם במצב שלה, בדרך שמצאה לה. ההיסטריה של הבת שלי מהולה בכעס נורא ולחץ איום על כל דבר שקורה אחרת ממה שרצתה. מספרים שקראתי, זו בעיה נפוצה, הילד בודק את תגובות ההורים ולפי זה ממשיך לפתח את אופי התנהגותו. כאשר היא רואה שההיסטריה שלה מוציאה אותי מדעתי, ובצדק, היא למדה כלי שימושי איך להוציא אותי מהכלים, היא יכולה לעשות זאת בכדי לקבל צומת לב, דוקא בזמנים שהיא מקבלת הכי הרבה, בבחינת, יש לו מנה רוצה מאתיים. ולהפך בזמנים שאני לא ממש איתה, "בעוונותי הרבים" היא התרגלה ליחס מלא בעקבות בכורותה, והפחתה מועטת ביחס פוגעת בה אפילו בתת מודע. חוץ מזה שכל זה בא בעיסקת חבילה עם מידות "טובות" כמו מידת הכעס, שהיא קיבלה במתנה...ואופי שתלטני... הבת שלך ראתה שהיא יכולה לשלוט בך ע"י הבכי שלה! וזה כלי נהדר להרגיש יכול! תנסי - וזה מאד קשה - לא להתייחס לבכי שלה- אבל לא בדרך של התעלמות, כי זה גם סוג של התייחסות - ותראי שהיא תנסה אותך עד קצה היכולת שלה, ולבסוף היא תיכנע, מקוה שתצליחי שלא להכנע לפניה... רק תודיעי לשכנים שלא יטרחו לקרוא לעובדת סוציאלית ושהכל בשליטה מלאה...
 |
|
|