ביאור דברי מהרי"ל על ל"ג בעומר

כיון שאין אבלות פחות מחודש רצוף [מהסיבה שאבלות ממהותה היא ניתוק ממאורעות שיש בהם שמחה] לכן יש צורך לקבץ את כל ימי האבל למקום אחד [וכיון שהם מקובצים יחד אפשר לנהוג בהם בכל חלק שרוצים מתוך ימי הספרה וידועים חילוקי המנהגים בדבר]

_________________

ירוחם,

ברמת התוכן ברור שצדקו דבריו.

עדיין דברי מהרי"ל לכן כשכלו אותן ל"ב ימים שמתו עושין למחרתן שמחה לזכר דחוקים.

תוכן דברי המהרי"ל ברורים, לכל בר בי רב, עד כדי שחוסר הבנתו של "יתכן" מעלים גיחוך, ואם לא נח פירוש המילים כשכלו אותן לב וכו' דע לך יקירי שספר מהרי"ל לא נכתב ע"י מהרי"ל עצמו אלא ע"י תלמידו, וראה נא כמה זילזל בו הגר"ח מואלזין עד שתמה על בעל המעשה רב מה ראה לתפוס אומנות זו.
הן אמת שדברי המהרי"ל אינם מוצאים חן בעיני מכמה סיבות
א] מה דלא מתו בימים שלא אומרים בהם תחינה, אין לזה מקור כלל ואינם אלא פרי המצאתו [והראשונים רק כתבו שעל אף שמתו בכל ימי הספירה בפועל יש שלא נהגו דיני אבילות בכל הימים אלא רק בימים שאומרים תחינה, כלומר שאין אבילות זו דיה, כדי לצינה אף בימי ספירה.]  
ב] על הראשונים אנו מצטערים להבין מה מקום יש לשמחה על שפסקו למות, והוא מוסיף לשמוח ביום שלא פסקו אלא ביום לג שהוא יום שכן מתו בו, אלא שיש בו איזה ציון סמלי לפסיקתם מלמות.
ג] מהרי"ל עצמו נהג אבילות עד שבועות, דהיינו משום שבאמת לשיטתו מתו עד שבועות, ומ"מ נראה שגם הוא חגג את ל"ג בעומר, ובזה כבר אין טעם כלל 
ד] ומכ"ש שאין טעם לדברי הרמ"א והפוסקים שאף מי שמתחיל  את לב ימי האבילות בר"ח אייר, מציין את יום ל"ג כיום שמחה על פסיקה מלמות.
ולסיום הטעם לשמחה בל"ג בעומר ע"פ הנגלה רב בו הסתר על הגלוי ואכמ"ל.