עדכון עורלה בפירות קיץ תשע''א

עורלה בפירות-קיץ תשע"א

כבכל שנה, כשמגיעים לשוק פירות האביב והקיץ, מצורפים אליהם כמה דברים נוספים:

·         1. שמחת בואו של האביב- בעקבות ההתחדשות של פריחת הארץ והיציאה מתרדמת החורף והחושך, אנו נולדים מחדש.

·         2. שמחת הגאולה- ככתוב במסכת סנהדרין (צח' א'): "ואמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר: "ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תישאו לעמי ישראל". ומפרש רש"י: "כשתיתן ארץ ישראל פריה בעין יפה, אז יקרב הקץ. ואין לך קץ מגולה יותר".

·         3. מפגש עם מצוות התלויות בארץ:

תרומות ומעשרות:

·         א. טבל הוא אחת הבעיות הכשרותיות הנפוצות ביותר היום, בעיקר בחנויות ובשווקים שאין בהם הכשר.

יש הסבורים, שאין בעיה בקניית פירות וירקות בכל מקום שהוא, הואיל והפירות הם של "תנובה" והופרשו מהם תרומות ומעשרות. אולם, בשנים האחרונות מפרסמת חברת "תנובה" באתר האינטרנט שלה, ש"תנובה" אינה עוסקת בשיווק פירות וירקות משנת תשס"ד.

לכן, כאשר רוכשים פירות וירקות בלא אישור כשרות מפורש המתייחס להפרשת תרומות ומעשרות, יש להפריש מהם תרומות ומעשרות בלא ברכה, ובמידת הצורך (ביבול מהשנים א,ב,ד,ה של השמיטה), לפדות מעשר שני. אין צורך לתת את המעשר הראשון ללוי ואת מעשר העני לעניים, מאחר שהיבול מוגדר כ"ספק טבל", וממילא, אין מברכים על ההפרשה ואין צורך לתת אותו.

·         ב. הערלה אסורה מן התורה גם בזמן הזה, בשונה מהתרומות ומהמעשרות שאיסורם מדרבנן. בשל כך, יש להקפיד ביותר על רכישת פירות-עץ ללא חשש ערלה.

לא בכל מקום שאנו מעוניינים לקנות אכן יש תעודה, שכן על רוב השווקים אין כלל פיקוח - לא על הפרשת תרומות ומעשרות ולא ביחס לגידולי ערלה.  לכן, חשוב לזכור שתרומות ומעשרות אפשר להפריש לבד, אבל ערלה אי אפשר "להפריש".

לפניכם רשימת פירות-קיץ המפרטת מהם הפירות שאין בהם חשש ערלה וניתן לקנותם גם בלא פיקוח, ואילו פירות יש לקנות רק עם פיקוח:

אגס- אפשר לקנות בלא פיקוח

אוכמניות- לקנות רק עם פיקוח(!)

אפרסק- אפשר לקנות בלא פיקוח, פרט לזן "סמר-סנו" שצורתו כמו בקבוק גדול והוא משווק בחודש יולי למניינם.

נקטרינה - אפשר לקנות בלא פיקוח

גויאבה- אפשר לקנות ללא פיקוח

דובדבן- אפשר לקנות ללא פיקוח

גודגדן- אפשר לקנות ללא פיקוח

זיתים- אפשר לקנות ללא פיקוח

חבוש- אפשר לקנות ללא פיקוח

ליצ'י- אפשר לקנות ללא פיקוח

לימון- אפשר לקנות ללא פיקוח

לימקווט (לימון ננסי)- אפשר לקנות ללא פיקוח

משמש- אפשר לקנות ללא פיקוח

מנגו- אפשר לקנות ללא פיקוח

ענבים עם חרצנים- אפשר לקנות ללא פיקוח

ענבים בלי חרצנים: יש רק שני זנים שיש בהם אחוז גבוה של ערלה:

           "מליסה"- ענב מאורך בצבע לבן, המשווק בין החודשים יולי ספטמבר למניינם.

           "אוטם רויאל"- ענב שחור, המשווק בחודשים אוגוסט - ספטמבר  למניינם.

פג'ואה- אפשר לקנות ללא פיקוח

פיטאיה- לקנות רק עם פיקוח(!)

פרי עדן- עדיף לקנות עם פיקוח

צבר- עדיף לקנות עם פיקוח

קומקואט (תפוז סיני) - אפשר לקנות בלא פיקוח

קיווי- אפשר לקנות בלא פיקוח

קרמבולה- לקנות רק עם פיקוח(!)

שזיף- אפשר לקנות בלא פיקוח

שסק- אפשר לקנות בלא פיקוח

שקד- אפשר לקנות בלא פיקוח

תאנה- אפשר לקנות בלא פיקוח

תמר- אפשר לקנות בלא פיקוח

תפוח- אפשר לקנות בלא פיקוח

 מתוך אתר כושרות: http://www.kosharot.co.il

בהמשך  לתגובתי הקודמת.

ניגודי  הגישה  בין  העד"ח  לשיטת  החזו"א  בנוגע   לפירות  יער ( פטל/אוכמניות/גודגדניות/חמוציות  וכיו"ב)  היא  גם  בהתייחסות  לצמח  שעליו  הם  גדלים.
האם  מדובר בשיח  המוגדר  כעץ  וחייב   בערלה  עקב  העובדה  שמתקיים  יותר  מאשר  3  שנים.  או  האם  מוגדר  כירק  ופטור  מערלה.

פועל  יוצא  מניגודי  גישה  הלכתית  זאת.
א.  בחו"ל ( כל  מקום  שאיננו  נחשב  כאר"י  בחיוב  מצוות  התלויות בארץ )  ספק  דאורייתא  לקולא,  כפי  שהבאתי 
     בתגובתי  קודמת  ומתירים  להשתמש  בפירות יער  ללא  כל  חשש.
ב.  האם  ברכתו  פרי  האדמה  או  פרי  העץ.  כאשר  בחו"ל  נוהגים  לברך על  כך  פרי  האדמה.
ג.   באכילת  פרי יער  טרי,  לשיטת  החזו"א  שרובו  הגדל  באר"י  בגדר  ערלה.  האם  מותר  לי  לאכלו  (  גם  באלו 
     שגדלו  מחוץ  לתחום  אר"י ) מחשש  מראית  עין.  שמא  יבואו ויטעו  ויאמרו  שמותר  ללא  חשש.

ישנם  מגדלים  המאפשרים  קטיף  עצמי  של  פירות  יער במקומות  שונים  ברחבי  הארץ, ומשלמים  ע"פ  משקל/אומדנא  של  אריזה.  כאשר  במרבית  המקומות  כלל  אין  פיקוח  הלכתי  בנושא  ערלה  ושאר  מצוות התלויות  בארץ  וכן  ישנו חילול  שבת  ויו"ט  בשטחי  הגידול.

אישית  מסתמך  על  פרסומי  המכון  לחקר  החקלאות  ע"פ התורה  שמנהלים  מעקב  בכל  משתלות  עצי  פרי  ובמרבית  המטעים  בתאום  משרד  החקלאות  ומועצת  הפירות.

חלק  לא  מבוטל  מהבעיה  נובע  מאופן  העברת  השתילים  מהמשתלה  לשטחי המטע.
כמו כן  יש  בעיה  רצינית  בחלק  מהמשתלות בשרוולי  הפלסטיק  בהם  נמצאים השתילים  האם החורים  לניקוז  עודפי  נוזלים  למניעת  רקבון  שרשי הצמח,  הינם  בגודל  ובמיקום  בשרוול   העונה  להגדרת  עציץ  נקוב.  

בבעיות  בתחום  הערלה  בפרט  כאשר  יש  ניגודי  גישה  הלכתית,  בתחום  אר"י  בו  איסור  ערלה  מדאורייתא,  יש  לנקוט בשיטת  ספק  דאורייתא לחומרא.  (  עיין  גם  בהגהות  רעק"א שו"ע  או"ח  סימן  רכ"ו).

זאת  בנוסף  לכל  מה  שהעליתי בתגובתי  הקודמת.

גלאטמן שאל: מאחר ויש חילוקי דעות בנושא אחוזי הערלה, לפי איזה אחוזי ערלה מאשר אתר כושרות את הפירות?

השאלה נכונה, וצריך לבדוק מול כושרות, כי זו שאלה בסיסית מאוד, לכל הרשימה היפה שיש להם...

כידוע הרב לנדא מתיר  עד 3 אחוז, אפרתי אם איני טועה, לא מזכיר פסק הלכתי בנוגע לאחוזי ערלה, אלא בקו הטלפוני שלו: 036171101 (בלי להקיש כלום, עובר אוטומטי) אומרים את המצב בשוק, כולל אחוזים הקיימים בכל מוצר,

וכל אחד ישאל את רבותיו, חלק אומרים לפי 5 אחוז כידוע, הרב עובדיה לפי 50! אחוז, לטענתו, אין כלל ערלה כיום בארצינו, וכו',

כאשר  יש  ספק  ערלה  ניתן  להתיר  רק  באם  כמות  פרי  הערלה  המשווק  (בתפזורת בלבד) הוא  פחות  מאשר  0.5 אחוז,  כלומר  בטל  במאתיים.
באם  משווק  באריזות  עם  שם  בעל  המטע,  חובה  לוודא  שהמטע ללא  חשש ערלה ע"פ  רשימת  המגדלים  המופצת  ע"י  הגורמים  המוסמכים  בלבד.  ( הרב  שניאור  רווח  והמכון  לחקר החלקלאות  ע"פ  התורה ,  בין  הגורמים האחרים שמפיצים  רשימות  בנושא  מצוות  התלויות בארץ  ישנם  הנוקטים  בשיטות  מקילות גם  כאשר  מדובר  בספק  דאורייתא  שדינו  לחומרא )