האם רבנים אמורים להתערב?

גיל, אתה מצחיק אותי לגמרי,
אם אישה כל היום בבית באמת אין מה לצוות עליה צניעות.
אתה לא יכול לקיים רק את החצי שנח לך מהרמב"ם..

אתה באמת חושב שכיום כשנשים עובדות יום יום עם גברים,
אין קשר בין תשומת הלב שהיא מושכת להופעה החיצונית שלה?

_________________

בכדי לתת צ'אנס לאושר, חייבים להמשיך לחיות.

שוב, את לא מבינה את פירוש המושג "צניעות", שעיקרו הוא שהאשה תשב בביתה ולא תגרום לכך שאנשים יסתכלו עליה, לכן את שואלת, אם היא תשב בבית, לא צריך דיני צניעות...

איזה צניעות מובאת בחז"ל על האמהות? "איה שרה אשתך, ויאמר הנה באוהל", וכן על זה הדרך. כמובן שהיו עוד פרטי צניעות, בלבוש, אבל זאת הצניעות העיקרית.

וכעת, את מוסיפה להקשות, האם אשה שעובדת עם גברים, צריכה להקפיד על הופעה יפה? הבעיה העיקרית היא שאשה עובדת עם גברים, נקודה.

מה שהיא לא תלבש, הגברים שעובדים איתה יכולים לזרוק לה מילה כאן ומילה שם (ואפילו על עובדים ערביים וקופאיות חרדיות יש סיפורים רבים), ואידך זיל גמור. אז איפה כאן הבעיה, בלבוש שלה? להקים בית חולים תחת הגשר?

ממילא, לבוא ולשים את הדגש על הלבוש, הוא מגוחך. כשאשה יוצאת החוצה, ובפרט כשיוצאת עם בעלה - זכותה להתקשט, והיא מרגישה טוב כשהיא מתקשטת. אולם כשהיא יוצאת החוצה יום יום, ועובדת עם גברים - זו כבר בעיה אחרת שלא קשורה ללבוש בכלל, ולבוא ולתת פתרונות, ללבוש מטפחת ולהתכער - זה מגוחך.

מתוך שו"ת "אוסרי לגפן" חלק ט' עמ' קע"ה, להגאון המקובל רבי יהודה שיינפלד שליט"א:

"אי אפשר לאסור להתנאות ברה"ר, דכך טבע האשה מבריאת העולם (עכ"פ מאז שאכלה מעץ הדעת), ובזמן חז"ל יצאו בתכשיטין לרה"ר בימות החול, ורק בשבת אסרו שמא תשלוף להראות לחברתה, ומבואר שהתכשיטין היו להתנאות לפני חברותיה ולא רק בפני בעלה, ומפורש בחז"ל שמשמחים אותה ברגל בבגדי צבעונין, ועיין כתובות (סה.) רש"י ד"ה לך ולחברך ולחברורך, "שלא אתבזה על הבריות", הרי שכך דרך האשה מאז ומתמיד, צא ובדוק אצל הנשים הצנועות ביותר, שלובשות בגדים נאים יותר מבעליהן שלובשים חליפה שחורה פשוטה".

"ונשאר לדון רק בדין לפני עיוור, דמשום ירידת הדורות וריבוי הבעלי תשובה, טוענים רבים שהפאה גורמת להם הרהורים וההולכות בפאה מכשילות אותם. אבל באמת הניסיון מוכיח שהיום אדרבה, פנויות גורמות להם הרהורים יותר מאשר נשואות, מפני שנכנסים לדמיון אולי תסכים להינשא להם, וממילא אם נבוא לאסור משום לפני עיוור, נצטרך לאסור גם על פנויות לצאת לרה"ר, אפי' בצמות, ובפרט כמה נערות יחד שא"א להעלים עין מהן, וזו גזירה שא"א לעמוד בה".

אתה יכול לומר במילים פשוטות מה בעצם אתה רוצה להגיד?

שצניעות זה דבר מיותר?

נחזור לשאלה המקורית.

הגדרה של ישיבה היא בית, הראש ישיבה הוא מנהיג, יש לו דרך ועל פי הדרך הזו הוא בונה את הישיבה,
כל בחור שמגיע לישבה הוא מחויב לעשות כפי שהראש ישיבה מחייב, מי שלא רוצה יכול ללכת, לא מחזיקים
אף אחד בכח, אין דבר כזה "לא ידעתי" יש כללים וצריך לעמוד בהם כמו להבדיל בחוק האזרחי "אי ידיעת החוק
אינה פוטרת מעונש", לפני ששולחים לישיבה צריך לברר מה המנהגים ומה התקנות שם, ובישיבה שנוהגים לעשות חדר יחוד והבחור מתחכם ואומר שיעשה ובסוף לא עושה הוא צריך לדעת שיש השלכות לזה, אין בררה,
ראש ישיבה שלא יגיב על חוצפה כזו איך אתם רוצים שהוא יאכוף את התקנה הזו שהיא כנראה מאוד חשובה בישיבה המסוימת הזו? עכשיו כבר אף אחד לא יעז לעשות את אותו הדבר.

ואז אני חוזרת על השאלה, האם ראוי לרבנים להתערב במשו שהבחור אינו יכול לבחון אותו כשהוא נכנס לישיבה?
הרי בהחלטה הזו מעורבת מישי נוספת ולא רק הבחור.
האם צריך להוריד שידוך כי במשפחה של הכלה נהוג אחרת מבישיבה?
דעתו  של מי קובעת יותר, של ראש הישיבה או ההורים?
למה אפשר להשאיר את זה כמשו פתוח להחלטת הזוג,
בדיוק כמו ההחלטה איפה לגור, באיזה אולם להתחתן וכו'?

תוקן על ידי שיר852 ב- 29/05/2011 12:47:41

ועוד משהו.

זה לא כמו לבחור אולם, זה מחלוקת הלכתית ידועה, ודעת הראש ישיבה לחנך כפי פוסקים מסוימים.

ועדיין זה לא מסביר, למה נחוצים הכללים האלו??????????????????????
למה להתערב בצורה כ"כ נדחפת... לא מבינה את זה...
לא נשמע לי הגיוני בכלל.

_________________

בכדי לתת צ'אנס לאושר, חייבים להמשיך לחיות.

רב בישיבה הוא מורה דרך לחיים, הכללים הם דרך חינוך.