בית פורומים שידוכי חרדים

האם רבנים אמורים להתערב?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-25/5/2011 17:29 לינק ישיר 

בס"ד

אני לא מתכוונת להכנס ליותר מדי פרטים,
מה שברור הוא שבענין החדר יחוד מסתתר ענין נוסף ויתכן שאותו מעוניינים רבני הישיבה למנוע.
ציבור הספרדים שלא נוהג בחדר יחוד מאפשר לכלה להשאר ביום חתונתה עם השיער הטבעי שלה.
מה שלא מקובל כבר כ"כ בציבור של בני תורה.

שיר, לשאלתך את טיע האם כל מה שבקשו ממנה בסמינר היה מקובל עליה,
אני מעונינת לענות לך שאין כאן שאלה.
יתכן שזה לא היה מקובל עליה אבל היא בחרה ללמוד שם אז היא הרכינה ראש.
אין ענין להכנס למוסד ולהתמרד.
רק דבר אחד אפשר לעשות, לבקש הסבר ומשמעות מאותו רב לדקישה שנראית לך לא מוצדקת.

(אני מחכה לשמוע תגובות מגברים נוספים כאן.
בינתיים הדיאלוג מצטמצם בין אדם ה1 לשיר.)



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-25/5/2011 19:32 לינק ישיר 

חחחחחחחח גיל מאיפה עשית העתק הדבק???
ואו אם זה מעצמך...אז אין לי מילים בחורה עם הרבה תוכן ומרץ להעבירו הלאה....
ולי יש דעה פשוטה בנושא:
אצל ספרדים יש 2 זרמים... אחד שהולך אחרי הרב עובדיה והשני שהולך לפי הרב שהוא קבע לעצמו...
ואם הוא לא נוהג כמו הרב עובדיה(כמו הרבה בנות מהכיתה שלי...) זה בגלל שהוא מקל ולבעלי בתים יותר...
הוא בעצמו לא נוהג קולות כמו שיש בספריו...שזה כולל גם את הפאה...
מי שהולך לפיו צריך לשים מטפחת ובלי חדר ייחוד...ועוד הרבה פרטים וסוקי שאני אומרת...
אבל.. אני לא חושבת שיש כאן ביכלל נתון לדיון!!!
כל אחד לפי מנהגו...



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-25/5/2011 19:50 לינק ישיר 

לתשומת לבך גיל הוא בחור ;)

_________________

בכדי לתת צ'אנס לאושר, חייבים להמשיך לחיות.




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-26/5/2011 10:19 לינק ישיר 

שיר852 כתב:
כמו שראיתי, אישה צריכה להיות נאה בעיניי בעלה.
אבל שתזהר לא להיות מידיי נאה, כי כמו שהוא רואה את היופי שלה,
רואים אותו גם גברים אחרים!


אין שום איסור לאשה להיות "נאה" או "יותר מדיי נאה".

האיסור היחיד לאשה הוא להיות הרבה בחוץ, כי "כל כבודה בת מלך פנימה", ואם היא מסתובבת כל היום בחוץ, או עובדת עם גברים במשך כל היום, אין זה משנה מה היא תלבש - גם עם מטפחת וכובע היא יכולה להתדרדר לעבירות.

וכמו שכתב הרמב"ם בהלכות אישות (פרק י"ג הלכה י"א), וזה לשונו:

"כל אשה יש לה לצאת ולילך לבית אביה לבקרו, ולבית האבל ולבית המשתה לגמול חסד לרעותיה או לקרובותיה, כדי שיבואו הם לה, שאינה בבית הסוהר עד שלא תצא ולא תבוא. אבל גנאי הוא לאשה שתהיה יוצאה תמיד פעם בחוץ פעם ברחובות, ויש לבעל למנוע אשתו מזה. ולא יניחנה לצאת אלא פעם אחת בחודש או כמה פעמים בחודש לפי הצורך. שאין יופי לאשה אלא לישב בזוית ביתה, שכך כתוב כל כבודה בת מלך פנימה".

כמובן שאי אפשר לקיים את מאמר הרמב"ם "פעם או פעמיים בחודש", אבל הרעיון הוא ברור ומובן. והצניעות העיקרית היא לא בלבוש (נאה או מכוער) אלא בהימצאות בבית או ברחוב.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/5/2011 10:26 לינק ישיר 

פונציבננה כתב:
אצל ספרדים יש 2 זרמים... אחד שהולך אחרי הרב עובדיה והשני שהולך לפי הרב שהוא קבע לעצמו..


אצל הספרדים יש הרבה זרמים.

הספרדים מתחלקים למרוקאים, פרסים, עירקים, תימנים, ועוד, לכל אחד יש את הרב שלו, ולא כולם הולכים לפי פסקי הגר"ע יוסף שליט"א, למרות שהוא נחשב בציבור לפוסק כללי - כי הקיף את כל ההלכות בספרים שלו, וכל אחד יכול למצוא את מבוקשו, וגם - ובעיקר - יש גורמים פוליטיים שדואגים שהוא יהיה "הפוסק" של כל הציבור הספרדי, כדי שכולם יצביעו ש"ס בבחירות.

יש ציבור גדול שהולך אחרי מרן הגר"ש משאש זצ"ל, רבה של יהדות מרוקו.

יש ציבור גדול מתלמידי מרן הגרב"צ אבא שאול זצ"ל, ראש ישיבת פורת יוסף.

יש ציבור גדול של תימנים, שיש להם את רבני תימן (המתחלקים לכמה וכמה חלקים).

ועוד.

מתוך כל אלה, רובם התירו פאה, חוץ מהגר"ע יוסף שאסר זאת.

וכמובן, אפשר ללכת כמו הגר"ע יוסף שליט"א, בכל ההלכות, ובהלכה זאת של פאה נכרית - ללכת כמו פוסק אחר שהתיר זאת.

ומה שנוהגים לומר שאסור ללכת בהלכה זו כמו רב פלוני ובהלכה אחרת כמו רב אחר, זאת טעות, כי מדובר דוקא באותה הלכה - שאסור לפסוח על שני הסעיפים וללכת פעם כמו זה ופעם כמו ההוא. אולם בשתי הלכות נפרדות - בוודאי שאפשר בהלכה זו כמו רב פלוני, ובהלכה אחרת כמו רב אחר.

וכתב מרן הגאון רבי שלום משאש, שגם מי שנוהג לפסוק תמיד כרב זה או אחר, צריך ללמוד את הסוגיה כראוי, ולעיין בדברי הפוסקים המתירים, שמא הלכה כמותם. וזה לשונו בשו"ת "שמש ומגן":

"רבני ודייני הספרדים ואבות בתי הדין בארץ ובחו"ל, כולם נשיהם יוצאות בפאה נכרית, ורק מעט מזעיר מהאברכים הספרדים של היום, או מחמת עניים או מחמת תמימותם, קיימו "ויאמר לאוסרים ה' עמכם" ונמנעו מזה, ומובטחני שעוד זמן גם הם יפקחו עיניהם ודעתם ויחזרו ללבוש פאה נכרית". ובתשובה שכתב לאחר מכן, ביאר את כוונתו בדבריו הנ"ל: "וזהו שאמרתי שהתלמידים הם תמימים... נתכוונתי לומר שעדיין לא הגיעו להכריע בעניני הלכה, וכל מה שאומרים להם קדוש. ואמרתי, שבעוד זמן יפקחו עיניהם להעמיק ולדעת האמת לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא ויבואו גם להתיר, ויעמיקו לראות שכל טעמי האוסרים פג טעמם ונס ליחם". עכ"ל. וכל ת"ח צריך לשאוף להכריע בעצמו מתוך דברי הפוסקים האחרונים כמי ההלכה, ורק בדין המסופק עליו ואינו יודע להכריע, ישאל את הפוסק המקובל עליו. וראו במשנה באבות (פרק א' משנה ט"ז): "עשה לך רב", ובפירוש רבינו עובדיה מברטנורא: "אם בא דין לפניך ונסתפקת בו, עשה לך רב".

וראו בגמ' (ראש השנה יד:), "לעולם הלכה כדברי בית הלל. והרוצה לעשות כדברי בית שמאי - עושה, כדברי בית הלל - עושה. מקולי בית שמאי ומקולי בית הלל - רשע, מחומרי בית שמאי ומחומרי בית הלל - עליו הכתוב אומר והכסיל בחשך הולך. אלא, אי כבית שמאי בקוליהון ובחומריהון, אי כבית הלל בקוליהון ובחומריהון". ופירש רש"י שם: "מקולי בית שמאי כו' - בעירובין מפרש לה במחלוקת אחת, שיש מקום שנוטין בה דברי בית שמאי להקל, ויש מקום שנוטין בה דברי בית הלל להקל, כגון, כמה חסרון בשדרה שלא תטמא באהל, בית שמאי אומרים: שתי חוליות, ובית הלל אומרים: חוליה אחת, וכן לטרפה, נמצאו דברי בית שמאי מקילין בטריפה ואומר עד שתחסר שתי חוליות, ובית הלל מחמירין בה ומקילין לענין טומאה, לומר שכיון שחסרה חוליא אחת אינה מטמאה, והאוחז בזו קולי בית שמאי וקולי בית הלל - רשע, שהרי דבריו סותרין זה את זה כדי להקל, והאוחז בחומרי שניהם - כסיל בחשך הולך הוא, שאינו יודע להבחין על מי לסמוך, אבל בשתי מחלוקות שהקילו אלו בזו ואלו בזו - אין כאן לא משום רשע ולא משום סכלות, דסבירא ליה בהא כבית שמאי ובהא כבית הלל".

וראו בתשובת הר"י בן הרא"ש בשו"ת "זכרון יהודה" (סי' נ"ד), הובאו דבריו בספר "עין יצחק" להגאון רבי יצחק יוסף שליט"א (חלק ג' עמ' נ"ה), ש"אין חיוב לילך אחר חכם אחד, וגם במיעוט נגד רבים יכולים לנהוג כדעת המיעוט, דהפס' אחרי רבים להטות אינו מדבר אלא בדין שנחלקו בו רבים ויחיד שנעשה כרבים, אבל מי שמחבר ספר בענין דינים והוראות, שאם רובו כדין נלך אחר כולו, חלילה וחס, שאין לך אדם, אפי' בזמן הזה שהלבבות אטומות, אם נפתחו קצת בתלמוד ויחבר חיבור בו, שלא יהיו רוב פסקיו כדין, ובמיעוטו שטעה יש חורבן עולם להטות משפטים וחוקים ולעבור על כריתות ומיתות בית דין. וראה עוד בלשונו שם, דמשמע שאי אפשר לנהוג בכל ההלכות כחכם אחד, דשמא פעם אחת טעה" [ע"כ לשון "עין יצחק" שם. וכתב שעכ"פ אין ללמוד מזה לפסוק כנגד השו"ע, שהתקבלו הוראותיו].



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/5/2011 10:32 לינק ישיר 

בס"ד

גיל19,
תודה רבה על תשובותיך המפורטות ובפרט על האסמכתאות.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-26/5/2011 10:35 לינק ישיר 

גיל, אתה מצחיק אותי לגמרי,
אם אישה כל היום בבית באמת אין מה לצוות עליה צניעות.
אתה לא יכול לקיים רק את החצי שנח לך מהרמב"ם..

אתה באמת חושב שכיום כשנשים עובדות יום יום עם גברים,
אין קשר בין תשומת הלב שהיא מושכת להופעה החיצונית שלה?

_________________

בכדי לתת צ'אנס לאושר, חייבים להמשיך לחיות.




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-27/5/2011 14:36 לינק ישיר 


שוב, את לא מבינה את פירוש המושג "צניעות", שעיקרו הוא שהאשה תשב בביתה ולא תגרום לכך שאנשים יסתכלו עליה, לכן את שואלת, אם היא תשב בבית, לא צריך דיני צניעות...

איזה צניעות מובאת בחז"ל על האמהות? "איה שרה אשתך, ויאמר הנה באוהל", וכן על זה הדרך. כמובן שהיו עוד פרטי צניעות, בלבוש, אבל זאת הצניעות העיקרית.

וכעת, את מוסיפה להקשות, האם אשה שעובדת עם גברים, צריכה להקפיד על הופעה יפה? הבעיה העיקרית היא שאשה עובדת עם גברים, נקודה.

מה שהיא לא תלבש, הגברים שעובדים איתה יכולים לזרוק לה מילה כאן ומילה שם (ואפילו על עובדים ערביים וקופאיות חרדיות יש סיפורים רבים), ואידך זיל גמור. אז איפה כאן הבעיה, בלבוש שלה? להקים בית חולים תחת הגשר?

ממילא, לבוא ולשים את הדגש על הלבוש, הוא מגוחך. כשאשה יוצאת החוצה, ובפרט כשיוצאת עם בעלה - זכותה להתקשט, והיא מרגישה טוב כשהיא מתקשטת. אולם כשהיא יוצאת החוצה יום יום, ועובדת עם גברים - זו כבר בעיה אחרת שלא קשורה ללבוש בכלל, ולבוא ולתת פתרונות, ללבוש מטפחת ולהתכער - זה מגוחך.

מתוך שו"ת "אוסרי לגפן" חלק ט' עמ' קע"ה, להגאון המקובל רבי יהודה שיינפלד שליט"א:

"אי אפשר לאסור להתנאות ברה"ר, דכך טבע האשה מבריאת העולם (עכ"פ מאז שאכלה מעץ הדעת), ובזמן חז"ל יצאו בתכשיטין לרה"ר בימות החול, ורק בשבת אסרו שמא תשלוף להראות לחברתה, ומבואר שהתכשיטין היו להתנאות לפני חברותיה ולא רק בפני בעלה, ומפורש בחז"ל שמשמחים אותה ברגל בבגדי צבעונין, ועיין כתובות (סה.) רש"י ד"ה לך ולחברך ולחברורך, "שלא אתבזה על הבריות", הרי שכך דרך האשה מאז ומתמיד, צא ובדוק אצל הנשים הצנועות ביותר, שלובשות בגדים נאים יותר מבעליהן שלובשים חליפה שחורה פשוטה".

"ונשאר לדון רק בדין לפני עיוור, דמשום ירידת הדורות וריבוי הבעלי תשובה, טוענים רבים שהפאה גורמת להם הרהורים וההולכות בפאה מכשילות אותם. אבל באמת הניסיון מוכיח שהיום אדרבה, פנויות גורמות להם הרהורים יותר מאשר נשואות, מפני שנכנסים לדמיון אולי תסכים להינשא להם, וממילא אם נבוא לאסור משום לפני עיוור, נצטרך לאסור גם על פנויות לצאת לרה"ר, אפי' בצמות, ובפרט כמה נערות יחד שא"א להעלים עין מהן, וזו גזירה שא"א לעמוד בה".



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/5/2011 11:00 לינק ישיר 

אתה יכול לומר במילים פשוטות מה בעצם אתה רוצה להגיד?

שצניעות זה דבר מיותר?

שלנשים אסור לעבוד עם גברים?
שנשים צריכות להיות בבית, אז בואו נפסיק לעבוד?
שאשה תעשה מה שבא לה, כי גם ככה מסתכלים עליה?

לא ירדתי לסוף דעתך, ויש לי תחושה שגם אחרים לא.

תוקן על ידי שיר852 ב- 29/05/2011 11:05:46

בכדי לתת צ'אנס לאושר, חייבים להמשיך לחיות.




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-29/5/2011 12:41 לינק ישיר 

נחזור לשאלה המקורית.

הגדרה של ישיבה היא בית, הראש ישיבה הוא מנהיג, יש לו דרך ועל פי הדרך הזו הוא בונה את הישיבה,
כל בחור שמגיע לישבה הוא מחויב לעשות כפי שהראש ישיבה מחייב, מי שלא רוצה יכול ללכת, לא מחזיקים
אף אחד בכח, אין דבר כזה "לא ידעתי" יש כללים וצריך לעמוד בהם כמו להבדיל בחוק האזרחי "אי ידיעת החוק
אינה פוטרת מעונש", לפני ששולחים לישיבה צריך לברר מה המנהגים ומה התקנות שם, ובישיבה שנוהגים לעשות חדר יחוד והבחור מתחכם ואומר שיעשה ובסוף לא עושה הוא צריך לדעת שיש השלכות לזה, אין בררה,
ראש ישיבה שלא יגיב על חוצפה כזו איך אתם רוצים שהוא יאכוף את התקנה הזו שהיא כנראה מאוד חשובה בישיבה המסוימת הזו? עכשיו כבר אף אחד לא יעז לעשות את אותו הדבר.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-29/5/2011 12:45 לינק ישיר 

ואז אני חוזרת על השאלה, האם ראוי לרבנים להתערב במשו שהבחור אינו יכול לבחון אותו כשהוא נכנס לישיבה?
הרי בהחלטה הזו מעורבת מישי נוספת ולא רק הבחור.
האם צריך להוריד שידוך כי במשפחה של הכלה נהוג אחרת מבישיבה?
דעתו  של מי קובעת יותר, של ראש הישיבה או ההורים?
למה אפשר להשאיר את זה כמשו פתוח להחלטת הזוג,
בדיוק כמו ההחלטה איפה לגור, באיזה אולם להתחתן וכו'?

תוקן על ידי שיר852 ב- 29/05/2011 12:47:41

בכדי לתת צ'אנס לאושר, חייבים להמשיך לחיות.




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-29/5/2011 12:52 לינק ישיר 

סינטזה כתב:
יש כללים וצריך לעמוד בהם כמו להבדיל בחוק האזרחי "אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש"


שלא יפגשו עם בחור מהישיבה הזו.

יש ישיבות שלא מתחתנים באלול, ומה עם הצד השני? יש כאלה (חסידים) שנוהגים להתחתן דווקא באלול?

מה קשור לא יכל לבדוק, תאמיני לי שאחרי חודשים מקסימום בחור מכיר את כל מנהגי הישבה על בורים.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-29/5/2011 12:54 לינק ישיר 

ועוד משהו.

זה לא כמו לבחור אולם, זה מחלוקת הלכתית ידועה, ודעת הראש ישיבה לחנך כפי פוסקים מסוימים.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-29/5/2011 12:55 לינק ישיר 

ועדיין זה לא מסביר, למה נחוצים הכללים האלו??????????????????????
למה להתערב בצורה כ"כ נדחפת... לא מבינה את זה...
לא נשמע לי הגיוני בכלל.

_________________

בכדי לתת צ'אנס לאושר, חייבים להמשיך לחיות.




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-29/5/2011 13:06 לינק ישיר 

רב בישיבה הוא מורה דרך לחיים, הכללים הם דרך חינוך.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
   
בית > פורומים > חברה וקהילה > שידוכי חרדים > האם רבנים אמורים להתערב?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 6 7 8 לדף הבא סך הכל 8 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.