| נשלח ב-26/5/2011 09:56 |
 |
| |
הגולה הדוויה או מלכות של חסד?
.
כבר כמה פעמים, הרימו כאן גבה על דברי הרחמים שאני משמיע על המסכנים הכלואים בגולה הדוויה, על נהר ההאדסון או ליד נהר צ'ארלס.
"גולה דוויה?!" תמהו על דברי, "מלכות של חסד!" הכריזו.
מירושלים הבנויה, שגודלה היום יותר משהיה אי-פעם בתולדות עמ"י, רוצה אני להפנות את הזרקור אל שני אירועים, לכאורה בלתי קשורים.
הראשון - פס"ד המזוזה מלפני כמעט 3 שנים.
בית המשפט לערעורים דחה את ערעורם של העותרים, ואסר עליהם להציב מזוזה על משקוף ביתם בבית המשותף - בניגוד לתקנות הבית המשותף האוסרות על כך. גילויי האנטישמיות של חלק מחברי הוועד, כפי שהוצגו בפני בית המשפט (למשל: קביעת אסיפות הוועד דוקא בלילות שבת, כדי שהיהודים לא יוכלו להשתתף) לא השפיעו על התוצאה הסופית.
מעט על הפרשה - בידיעה על המחאה נגדה בקונגרס היהודי:
http://www.ajcongress.org/site/News2?id=6819&page=NewsArticle
השני - החלטה שהתקבלה בימים אלו.
תושבי סן פרנסיסקו יצביעו במשאל עם על ההצעה לאסור על קיום ברית מילה.
http://www.ktvu.com/news/27941438/detail.html
אחי השרויים בטומאת ארץ הגוים - בואו.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2011 09:58 |
|
| |
מואדיב
רק שלא תשבח חלילה את הציונים שכל היום עסוקים במזימות שמד.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2011 10:32 |
|
| |
גם כן ציוני. ארץ ישראל נקנית ביסורים. אף אילו בגולה היה טוב עד מאד, ובארצנו רע מכל בחינה, הייתי קורא לאחי לעלות ארצה ברון ושיר.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2011 10:48 |
|
| |
מסכים עם שבח,
הסיבה העיקרית לעלות לארץ ולגור בה אינה משום ששם גרוע (גם אם כמובן נקבל בשמחה גם את מי שבא מסיבות כאלו) אלא בגלל שכאן ראוי ליהודי לחיות. למה ומה שיקולי הנגד זה אכן נושא ששוה לפתח, באשכול הזה או באשכול אחר.
בכל מקרה אני מסכים שדברי מואדיב ראויים בבחינת "דברה תורה כנגד יצר הרע" אם בעבר היו הסברים טובים יחסית למה לא לבוא לארץ הרי שהיום הם הולכים ונחלשים. (גם אם עדין לי כיליד הארץ קשה לדון ילידי ארץ זרה, אחרי הכל באמת לא קל לשנות סביבה באופן גורף כ"כ, גם אם זו לא סתם ארץ...)
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2011 10:52 |
|
| |
אין ספק שבישראל כל יהודי מרגיש יותר "בבית".
אני לא מאמין שבסיטואציה כלשהי יהודים חרדים אמריקאים ישרפו את דגל ארה"ב, ישנו שם רחוב מ"וושינגטון" לשמו של רב או ישרפו פחים ברחובות.
זוהי ההצלחה הגדולה של הציונות שהיא הצליחה ליצור בית לעם היהודי שגם מתנגדיה הגדולים ביותר מרגישים בו בבית.
ידועים דברי הרב מבריסק בעניין (בכמה גרסות).
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2011 10:58 |
|
| |
מטפחת, לאור דבריך אני שוקל להגר לסוריה (כן, אני כבר יודע מה תהיה התגובה: בשמחה רבה).
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2011 11:04 |
|
| |
יתכן וערבי סורי מרגיש בסוריה כבביתו, עובדה היא שתופעות כאלו אצל יהודים יש רק בארץ.
יש גם להבדיל בין תופעות כמו מרד כנגד שלטון מדכא לבין מה שקורה בארץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2011 11:08 |
|
| |
איסור המילה בסן פרנציסקו - בראש חילוני היא אכן פשע שאינו נתפס . תמהני עד מתי בג"צ ירצה/יוכל להמנע מלטפל בנושא [ואז העולה יחזור לחו"ל]
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2011 11:09 |
|
| |
כוונתי אחרת, אם ההצלחה של הציונות היא שריפת הדגל הישראלי, אזי סוריה יותר מוצלחת בכך. וזאת כתבתי לאירוניה בלבד. ולגוף הדברים, לא הציונות היא שיצרה את הביתיות, אלא שהיא פחות מפריעה לביתיות מאשר הפריעו הבריטים והעותמנים. אבל גם היא מפריעה לכך.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2011 11:30 |
|
| |
שבח
וכבר בתורה מוזכר הרעיון שלך- יעקב אבינו היה בגולה זר מלווה באנטישמיות של בני לבן ולבן.- אבל היה לו טוב שם עשה עסקים, בשטיטל. הוציא לכולם את העיינים, בעושרו הרב.
הוא רק הגיע לארץ אבותיו החלו הצרות- ותצא דינה- התחברה עם בנות ובני הארץ. בגולה זה לא היה עולה על דעתה, אבל בארץ ישראל מתקלקלים. שמעון ולוי עושים בעיות מעיזים פנים כלפי יעקב, רק הריחו את ריח א"י. שנאת האחים, פורצת בא"י בכל עוצמתה. יהודה עוזב את הבית ואחרים כראה גם. ארץ ישראל מביאה רק צרות לעם ישראל,
הכל מסתדר לאחר שיורדים למצריים- המשפחה מתאחדת כולם גרים יחד בשטייטל בגושן.מתפללים ולומדים באתו בית המדרש,
איך אומר הכתוב- ויפרצו ויעצמו מאד מאד. החיים הטובים התחילו רק במצריים. מה אומר יעקב לפרעה-כשהוא מגיע למצריים- רעים היו ימי חיי.
ורק במצריים מעיד הכתוב ויחי יעקב בארץ מצריים- כפי שחז"ל מציינים חיים טובים היו לו ליעקב רק ה17 שנה שחי במצריים 17 כמנין טוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2011 11:52 |
|
| |
ירוחם,
כאמור ארץ ישראל אכן נקנית ביסורים וכפי שתיארת יפה, אבל זו לא גזירה, אלא אתגר.
אכן אחרי שבני יעקב הופכים למשפחה עצמאית וריבונית היושבת במקומה ולא כבת חסות אצל לבן (או מאוחר יותר מצרים) השאלות של "עתידנו לאן ?" עולות ביתר שאת, והאופן בו זה יתבטא בפועל דרך ההתמודדות עם חיי הכאן ועכשיו (למשל התמודדות עם יושבי הארץ, ומאוחר יותר התמודדות עם קשיים כלכלים ברעב שהגיע) בפרט על רקע המחויבות להמשכת מסורת האבות (והחשש של חלקים מהמשפחה/עם מניתוק ממנה) מה שעלול לגרום למה
שבאמת קרה שנאת אחים וכד'.
אבל דומני שאם נעיין בזהירות בסוגיות האלו כיום, נוכל לפרק אותם באופן זהיר , ולמצוא את דרך המלך בו נכון היה לבנות אז את הדברים, ולנהוג בהתאם לכך גם היום.
זה ממש לא בשמים. (אם כי צריך סבלנות זהירות ועוד כמה גורמים)
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2011 13:05 |
|
| |
בתר שמא אזלינן או בתר טעמא?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2011 13:06 |
|
| |
קזיד,
מה אתה להוט ושמח כ"כ לגלות ערוותן של ישראל ?
אין זו מדרכם של ישרים שבישראל. (ואני עדין)
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2011 13:08 |
|
| |
איש
כתבתי את דברי באירוניא לאידיאליזציה- של חלק גדול מאחנו- לגלות לציון הסוף של החיים הטובים בגושן הוא הקובע,
הסוף של החיים הטובים בארופה לפני 60 שנה. קובע,
למרות שמעשי אבות סימן לבנים- כפי שהרמב"ן מפרש- כל מה שקרה לאבותנו יקרה לנו- לא היה לפני אבותנו ורבותנו- כשישבו על סיר הבשר, בארופה לפני השואה. הם שכחו את המחיר ששלמו אבותנו במצריים על -ויפרצו וירבו ויעצמו מאד מאד. הבדל היה רק שבמצריים זרקו ילדים ליאור ובארופה היפה זרקו את הילדים לקרמטוריום.
לא רק ארץ ישראל נקנית ביסורים- כל דבר ערכי נקנה ביסורים-
חיים בלי ערכים ובלי אידיאלים, הם חיים נוחים מאד מאד, כמה שהאדם פחות מעסיק את מוחו, חייו טובים יותר.
הכתובת כבר על הקיר גם באמריקה,לא רק בארופה.
היטלר לא צמח מאין, הקרקע נזרעה ועמי ארופה היו מוכנים, ולא רק הגרמנים
אבל היהודים עושים אידיאליזציה של הגלות. אפילו סוריה בא בחשבון. ואפילו שהחשבון הזה היא רק בדיחה.
|
|
|
|
|
