כתוצאה מאשכול 'בעיות רפואיות- דיון'

לפעמים מתעוררת בי הרגשה, וגם אחרי שקראתי את התגובות באשכול הנ"ל
התעורר בי הרצון הזה.

כשאני רואה/שומעת על אנשים שיש להם בעיות כאלו ואחרות, של לקות למידה, לקות שמיעה
או כל מיני דברים בסגנון אני מרגישה צורך להיטיב איתם.
פעם אמרתי לאמא שלי שאני רוצה להתחתן דווקא עם מישו שיש לו לקות למידה.
היא כ"כ הזדעזעה...
היא אמרה לי מה חסר לך שאת צריכה את זה..
והתחילה להסביר לי למה זה לא מתאים.
(אני בחורה שב"ה הכל בסדר אצלי..)
אבל יש לי צורך להגיד לאנשים האלו, שהם בסדר גמור, שאנחנו אוהבים אותם ותומכים בהם,
שהם לא אשמים שיש להם קשיים כאלו ואחרים, והם המווווון פעמים יותר מיוחדים מכולנו.

יש פה מישו שמכיר את ההרגשה הזו?
למה אנשים כ"כ נבהלים מהרעיון שהעלתי..?
זה באמת בלתי אפשרי לחיות עם מישו שיש לו בעיה בלי להרגיש הקרבה?

_________________

בכדי לתת צ'אנס לאושר, חייבים להמשיך לחיות.

אני לא מסכימה עם כמה תגובות פה.
פתחתי את האשכול הנ"ל, בדיוק מהסיבה ההופכית- שאני לא רוצה להתחתן עם פרויקט... וגם לא רוצה להתחתן מתוך רחמנות.
זה בדיוק מה שרציתי להבהיר (לעצמי...)- שבעיה רפואית היא לא פרויקט לכל החיים.
ברגע שהבעיה נהפכת אצלי ל- "ואו... יהיה קשה לי להתגבר על זה... זה עבודת המידות רצינית... אבל- אתגבר על זה..." לא בטוח שאסכים...
או- "איזה מסכן... אפחד לא רוצה להתחתן איתו... אז אולי אני?"
כאשר מגיעים מנקודת מבט- מולי יש בן אדם מ-י-ו-ח-ד! והבעיה שלו- בכלל לא מפריעה לי...
בחור מורכב (כמו שהגדירה מוס) עדיף אצלי לא בגלל שמשעמם לי אז אני מחפשת אטרקציות להעשיר את החיים... או בגלל שהוא כל כך מסכן. אלא מתוך הכרה במעלות הנדירות של בחור "מורכב". שעם כל הכבוד לבחורים ה"פשוטים" הם לא מגיעים לרמה שלו...

אחת, הוצאת לי את המילים מהפה. :)

ווואווו לא מתייאשת!!! ככינוייך כן את. מעריצה אותך ומאחלת לך את הטוב ביותר!! אל תתיאשי, כי אלוקים יבקש את הנרדף!

תבשרי בשורות טובות בקרוב!

לאמתייאשת, נשמח לשמוע ממך עוד
יש לך תובנות שלהרבה אנשים חסר, ואם תחליטי להציג אותם כאן אני בטוחה שזה יועיל לכולנו

מזל טוב!! =)

"אין ייאוש בעולם כלל"

מזל טוווווווווווווווב!
שתזכו לבניין עדי עד, באושר ושמחה תמיד!