ידועה מחלוקת הפרושים והצדוקים מהי "ממחרת השבת", האם ממחרת הפסח - שנקרא שבת, או ממחרת השבת שאחר הפסח ולעולם שבועות חל ביום ראשון.
חז"ל הבינו כי "שבת" הינו שבתון ממלאכה, ולכן כל יו"ט נקרא שבת והביאו ראיה מר"ה ויו"כ.
הכוזרי, הביא את העניין בצורה תמוהה:
"אף אם נודה לקראים בפרושם לדברי הכתוב ממחרת השבת ועד ממחרת השבת כי הכונה היא ליום ראשון בשבת הלא נוסיף ונאמר אחד השופטים או הכהנים או המלכים הטובים בעיני האלוה היטיב לפרש כך והסכימו הסנהדרין וכל החכמים על ידו כי כונת המספר הזה אינה כי אם לשים רוח חמשים יום בין בכורי קציר שעורים לבין בכורי קציר חטים ולשמר על שבעה שבעות שהם שבע שבתות תמימות ומה שהכתוב מזכיר את היום הראשון בשבוע אינו אלא למשל כאלו הוא אומר אם תהיה ההתחלה מהחל חרמש בקמה באחד בשבת אז תגעו לסוף ספירתכם באחד בשבת ומזה נוכל להקיש כי תהיה ההתחלה בשני בשבת נספר עד לשני בשבת אולם זמן החל חרמש בקמה בידנו נתן כל זמן שנמצאנו ראוי לכך נתחיל בו ונספר ממנו ואכן זמן זה נקבע ביום שני בפסח דבר שאין בו סתירה לתורה ונתחיבנו לקבל קביעה זו כמצוה כי מן המקום אשר יבחר יי באה לפי התנאים שהזכרו ויתכן כי בנבואה מאת האלוה ית' באה דבר שהוא בגדר האפשרות ובזה נסתלק מן המבוכה בה מכניסים אותנו המביכים:"
א. האם נעלם מריה"ל דברי חז"ל המביאים ראיות מן הכתובים כי שבת הינו כל יו"ט? ב. אם כוונת התורה לדוגמא בלבד, מה פתאום צריכיםפ להסכים לזה "אחד הכהנים / הנביאים / המלכים והסנהדרין על ידיו? או שזה הללמ"מ או שלא.
נשלח ב-28/5/2011 23:31
לדעת הכוזרי לנבואה יש משמעות בפסיקת הלכה ודלא כרמב"ם. גם לדעת הרמב"ם, הרי ב"ד יכול לדרוש ביג מידות בשונה מב"ד שקדם לו, וא"כ גם אם חז"ל הביאו ראיות מהכתובים זה לא מחייב שתמיד נהגו כך.
אין הנביא יכול לנבאות לעבור על דברי תורה וכאן הוא מנבא לחלל שבת לפי הכוזרי
נשלח ב-29/5/2011 00:00
אלי אולי תוכל לעזור לי למצא בתורה את המילה שבת המזוהה עם יו"ט בצורה שבה הוא נכתב ממחרת השבת.
נשלח ב-29/5/2011 00:32
בעל כתב:
לדעת הכוזרי לנבואה יש משמעות בפסיקת הלכה ודלא כרמב"ם.
תגובה: הדעה הידועה הידועה כאלו הרמב"ם סובר שנביא לא יכול לפסוק מנבואה היא אינה מדויקת כלל. הרמב"ם כותב שאם נביא יכריע בנבואה לדעת אחד משני חכמים או יורה הלכה בנבואה אזי הוא חייב מיתה. אבל לא משמע בשום מקום בדבריו שאם הנביא קבל פרוש בדברי תורה משמיא הילכתא בטעמא יהיה אסור לו לפסוק כך. ולכן אין כאן כל מחלוקת עם הרמב"ם מכיון שריה"ל מסביר שדברי חז"ל הם מילתא בטעמא לגבי ענין השבת וכו' ורק התאריך הוא בנבואה!
_________________
נשלח ב-29/5/2011 00:43
המנונא ,תאריך זה לא הלכה?המילה הלכה נגזרת מהדרך אשר ילכו בה
נשלח ב-29/5/2011 00:57
צריך קודם לעמיק בשביל מה לספור אם אפשר לומר פשוט תאריך יום בחודש כמו בכל החגים בתורה,
ואז תבינו את הכוזרי,
_________________
נשלח ב-29/5/2011 03:08
ירוחםשמ כתב:
אלי אולי תוכל לעזור לי למצא בתורה את המילה שבת המזוהה עם יו"ט בצורה שבה הוא נכתב ממחרת השבת.
יום הכיפורים - שבת שבתון.
מכל מקום שאלתי על ההבדלים בינו לבין חז"ל. הם אלו שדייקו כך.
נשלח ב-29/5/2011 03:40
הנביא כאן לא משחק תפקיד של מדיום להעברת מסרים שמיימיים אלא של מנהיג המכריע מכח דעתו האישית (כמו המלך)
בכל מקרה הויכוח תיאורטי שכן ככל הידוע לי בתקופת המלכים והנביאים לא פעלו ישיבות פרושיות בין פולחן בעל אחד למשנהו
ותודה לספרן על הקישור, באמת לא הבנתי מה הכוונה הפשוטה של הפסוקים האלו (וזה עלול להיות נשק לדמגוגים למיניהם) אני חושב שבאמת הכוונה המקורית הייתה - כמו שכותב המאמר מעלה - לאירועים חקלאיים בלי תאריך קבוע. עומר שעורים שמונף ממחרת שבת כלשהי ושבעה שבועות אחרי מביאים ביכורים ובעצם היום הזה קוראים מקרא קודש. יתכן שהצדוקים והבייתוסים לא טענו כפי שהפרושים שמו בפיהם כי "השבת" פירושה שבת בראשית שבתוך הפסח אלא שזו שבת כלשהי לפי הנראה לכוהנים או למנהיגים, והם החליטו לקבוע את זה בפסח מאותן הסיבות הפרקטיות המצוינות במאמר.
והפלפול בסוף... הוי... אלוהים לא יכל לחשוב בעצמו על הפיתרון הפרושי?!
_________________
נשלח ב-29/5/2011 08:45
המנונא ברגע שיש מילתא בטעמא, הטעם קובע ובודקים אותו לענינו. גם אחלום סברה בלילה או תיפול לי סברה באמצע שמונה עשרה, מה שחשוב הוא הסברא, אם היא עומדת במבחן מה טוב ואם לא היא תידחה, יהי מקורה אשר יהי.
נשלח ב-29/5/2011 11:02
שוב האיסור על נביא להורות הלכה היא בלא סברא כאשר ישנה סברא אזי יש חיוב לשמוע לדבריו דווקא כיון שכך הורו לו מן שמיא.
נשלח ב-29/5/2011 11:53
אלי שבת שבתון- זו יחידה בפני עצמה- ולא שבת יחידאית כמו ממחרת השבת. השבת במובנו המקובל שבת בראשית מופיע בתורה עשרות רבות פעמים- לעומת נניח שזה דומה- שבת שבתון של יום הכ"פ יחידה- מכאן אפשר ללמוד שיומ"ט גם נקראת שבת?. יום הכיפורים הרי שונה- במהותו שבת שבתון- ולא סתם שבת
נשלח ב-29/5/2011 18:46
לכאוורה "שבת שבתון" הכוונה לפעולה של שביתה.
"השבת" שם של יום. תואר.
_________________
נשלח ב-29/5/2011 19:20
ירוחם, הנושא אינו עם מי הצדק, הצדוקים או חז"ל. הנושא הינו ההבדלים בין חז"ל בויכוחם עם הצדוקים, לריה"ל בויכוחו עם הקראים.
משכך, לא משנה כלל האם באמת יו"ט נקרא שבת, אם לאו.
נשלח ב-29/5/2011 19:24
ייתכן כתב:
לכאוורה "שבת שבתון" הכוונה לפעולה של שביתה.
"השבת" שם של יום. תואר.
_________________
ייתכן כי השבת הינו שם תואר לכל יום בו שובתים ממלאכה.
