חיים סופק
ברוך הבא אל הפורום!
(דע לך שמשתתף חדש צריך לשלוח את האשכול שהוא רוצה לאישור אלי או לכתובת של מנהלי המשנה שלנו לקבל אישור, ומומלץ לקרוא את חוקת הפורום/למשתתפים חדשים כדי לדעת בדיוק איך ומה ולמה. אבל כיון שפתחת פתחת. השאלה חשובה מאד).
כדי לענות לך, צריך להקדים כמה הקדמות.
הראשונה מכולן היא שיש שאלות שנראות פשוטות, שאפשר לשאול בכמה מילים, אבל כדי לענות עליהן, צריך לכתוב ולקרוא הרבה. אנסה לענות לך, אבל התשובה תהיה ארוכה ומורכבת. לכן אחלק אותה לחלקים.
א. תורת ההגיון
בדבריך הזכרת את "הכללים ההגיוניים של הבנתנו". נכון שכולנו (או רובנו) מכירים כללים כאלו, אבל האם טרחנו אי פעם לאסוף אותם, לסדר אותם בצורה מדעית-שיטתית, להסביר מדוע הם חייבים להיות נכונים?
יש כאלו שעשו זאת, והחיבור של כל הכללים יחד הוא מדע ושמו הלועזי "לוגיקה".
לפיכך אפשר לתרגם את שאלתך לניסוח יותר טכני ומקצועי: האם הלוגיקה שלנו יכולה לחול על הבורא, שברא את העולם יש מאין?
ב. מה סברו הרמב"ם וריה"ל
בתקופת הראשונים, מרב סעדיה גאון (רס"ג) ואילך, נתקלו חכמי ישראל בפילוסופיה. כלומר, במקצוע שהיה אז סיכום של המדע והחשיבה.
הם לא הכירו את הפילוסופיה היוונית, שהרי מאחורי מילים אלו עומדת תקופה של הוגי דעות שנחלקים ביניהם בדברים רבים. אבל הם כן הכירו ספרים שיוחסו למפורסמים שבין הפילוסופים היווניים.
הלומד את הפילוסופיה מתרשם ממנה עמוקות. מתוך דיון בשאלות פשוטות לכאורה אפשר להגיע לנושאים העומדים ברומו של עולם, ולחוש שההגיון שלנו, הסברה שלנו, מספיקים כדי להחליט מה כן ובמיוחד מה לא.
החל מן הרס"ג ואילך, חכמי ישראל נאלצו לשאול את עצמם (ולענות לאחרים) על שאלות שנוצרו מן המפגש בין התורה והפילוסופיה.
אחד התחומים שעלה במפגש הוא איך יש להבין את האלקים, בורא העולם ונותן התורה, לפי הכללים שנראים כל כך נכונים ומוכרחים של הפילוסופיה.
רס"ג ורוב הבאים אחריו האמינו בפשטות שאפשר להוכיח את מציאות האלקים, את אחדותו, נשגבותו, היותו בלתי נתפס Iמה שנקרא אצלנו "לא גשמי" אבל זה מונח צר מדי ולא עוד אלא שהוא פותח פתח לטעויות).
ואכן, לפי הפילוסופיה של אז זה נראה אפשרי ועקבי (=מונח טכני שפירושו שהדברים עולים בקנה אחד, ואין ביניהם סתירה).
אף אחד מהם לא חשב שיש מיגבלה של יישום הלוגיקה על מה שמעבר.
כלומר, במידה שהדבר עלה בדעתם, התשובה שהיו עונים לך היא: אכן, הלוגיקה חלה גם על האלקים.
יש בדורות האחרונים כאלו שחלקו על כך, אבל הפילוסופים שלנו לא סברו כמותם.
אמנם הם כן סברו שהפילוסופיה נאלצת בעצמה להגיע לכך שאין היא יכולה לומר כמעט שום דבר חיוני, משמעותי, על האלקים. היא יכולה להראות את מציאותו ית' ואת אחדותו המוחלטת, אך מעבר לכך היא מביאה למסקנה שלא ניתן לומר שום דבר חיובי על ה'. הרי מושגינו הם אנושיים ואיך נחיל אותם על הנשגב מכל מושג.
***
התשובה לשאלתך היא אם כן שהפילוסופים הראשונים של עמנו החזיקו בתפיסה פילוסופית שונה מזו שהצגת. הם היו ערים לשאלות שלך, וגם דנו בהן, ותשובתם היתה שניתן לומר דברים מסויימים על האלקים: לקבוע את מציאותו ואת אחדותו שהופכת אותו לנשגב מכל מושג.
כלומר, הם קיבלו את הביקורת שלך באשר לכל נסיון לומר משהו מסויים על האלקים.
אמנם, ראוי לבאר יותר מה בדיוק אומרת לנו הלוגיקה, איך הם הוכיחו שאלקים אחד ויחיד ונשגב מכל השגה, מה משמעות התארים כמו "רחום וחנון" אם אי אפשר לומר דבר על אלקים, והאם הבחירה והידיעה מראש של אלקים הן סותרות ואם כן, מה עושים עם זה.
אני מקוה שבתור הקדמה הבאתי תועלת. אם תרצה, אנא כתוב ונמשיך לדון. הפורום שלנו מיועד בדיוק לשאלות מהסוג הזה שלך.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
