אגב, מישהו יודע למה לשבת כל היום ולשכור פועלים ולעשות מקח וממכר ביום השבת אינו אסור? לפחות לא "מדאורייתא".. האם יכול להיות שבזמן משה רבינו זה היה מותר?
נשלח ב-1/6/2011 10:39
חזרנו לרמב"ן על שבתון. מה שלמדים מכאן שהנביא מתיחס גם לאיסור דרבנן.
נשלח ב-1/6/2011 11:11
השאלה אם הקב"ה באמת התכוון ל:"בני ישראל, אל תבררו ואל תזרעו ואל תחתכו בשבת, אבל לשבת כל היום בבסטה במחנה יהודה לשקול ולמכור מלפפונים, אממ, לא נורא, זה בסדר..."
נשלח ב-1/6/2011 11:54
יונתן זה כנראה עומק טיעונו של הרמב"ן, אבל עדיין על ברירה חייבים מיתה וחטאת משא"כ במכירת מלפפונים.
ועדיין קיימת שאלה יסודית, אילו היו לנו רק דיני דאורייתא, כיצד היתה נראית השבת שלנו?
נשלח ב-1/6/2011 12:15
כנראה כל הדברים האלה היו אסורים ג"כ, אבל מה שאפשר לקטלג בתור "מלאכה" מענישים ומה שלא ג"כ אסור אבל א"א להעניש (אבל בכל זאת זה אסור, כמו שהרמב"ן שהזכרת כמדומני שאומר שעובר על עשה..)
השאלה העיקרית שנשארת היא בדין ההוצאה, איזה מין "מלאכה" זה...
נשלח ב-1/6/2011 12:18
"ועדיין קיימת שאלה יסודית, אילו היו לנו רק דיני דאורייתא, כיצד היתה נראית השבת שלנו?"
היית כה רגיל איליה ותמה איך נראית שבת סיוטית המלאה "דרבננים"
נשלח ב-1/6/2011 12:40
תלמיד
נשלח ב-1/6/2011 13:58
שוב אתם קוראים לילד שיבוא לצעוק את הצעקה הרלבנטית
ברור שבימי ירמיהו (תסלחו לי שלא אדבר על ימי משה כי אני לא בטוח שהיה כזה והיו כאלו) היו סוקלים את מי שהעביר משא מעל לעשרה טפחים :) (ולא היו עושים זאת משתי קומות או משהו כזה אלא כמו שמתואר ב Life of Brian ובסקילתה של סוראיה M) וברור שלעומת זאת לא היו סוקלים חייט שיצא במחטו כך שהקיבוע של התקנות יצר, מלבד ההחמרות האדירות, גם כמה נישות מותרות חדשות שלא היו מותרות קודם. למשל מסחר ממש כאשר לא מתקיימים התנאים האוסרים או העברת משא מעל לעשרה טפחים או שניים שעשאוה.
_________________
נשלח ב-1/6/2011 14:20
שלמה תיקן עירוב תחומין- הוא למד שלא יצא החייט במחטו- כלומר המחט היא משא- אמר- אם המחט משא- אז החוט מחיצה.
נשלח ב-1/6/2011 14:43
שלמה היה אכן איש אשכולות.
הספיק להיות מלך בגיל 12 (לפי חז"ל [מגילה י"א.:] מלך על אימפריה עולמית. יתירה מכך, הוא הצליח למלוך על ישויות מטאפוריות כמו שדים ורוחות), לכתוב ספרי משלים מזרחיים, לתקן תקנות פרושיות כמו נטילת ידיים ועירוב וקווי מהדרין ולהעביר אותן מדור לדור בחשאי עד שבסוף מישהו החליט להפיץ את זה ל'עמך', לבנות מקדשים ומזבחות למולך ולכמוש, וכל זאת כשהוא מחזיק 1000 נשים!!!
_________________
נשלח ב-1/6/2011 14:43
חברה, תתרכזו בשאלה. האם הכוזרי לא מביע דעה ההפוכה לכל האורתודוקסיה המסורתית?
נשלח ב-1/6/2011 18:42
בנוגע לשאלה על דברי הכוזרי מאמר שלישי גרסת כת"י סט.פטרבורג EVR.ARAB I 3088 ׁ(המקור הערבי): שאסרו ההוצאה וההכנסה מרשות היחיד לרשות היחיד. גרסת כת"י אוקספורד 1228 (כת"י של הספר בערבית): רבים יחיד. ויש סימן מחיקה על המילה "רבים". ועיינו עוד בהערתו של הרב יצחק שילת במאמר ג' בכוזרי שהוציא בתרגומו (הערה 42).
נשלח ב-1/6/2011 19:33
ליאור, תודה רבה!
אם יעלה בידך, אנא העתק לטובתינו את ההערה המדוברת.
נשלח ב-1/6/2011 21:03
אלי, על לא דבר. לבקשתך, תרגם הרב שילת: ...ומכלל הסייגות אשר סיגו, שאסרו ההוצאה וההכנסה מרשות יחיד לרשות יחיד* מה שלא אסרה זה התורה...
ובהערה: * כך כי"פ2. בכי"א כתוב: 'רבים יחיד' ויש שתי נקודות מעל 'רבים' כסימן למחיקה. ער' על פי קטע גניזה: רבים ולהיפך. ת' (מ'לרשות'): לחצר ובהיפך. אם ת' גרס כגירסת קטע-הגניזה, הרי שפירש מדעתו שב'רשות רבים' הכוונה כאן לחצר, שהיא רשות לרבים השוכנים בה. אך ייתכן שגרס כמו שהיה כתוב בכי"א, 'לרשות רבים יחיד', ואז ברור שהכוונה לחצר, או שגרס כבפנים והבין ש'רשות יחיד' זו חצר חצר היא [והיה יכול להבין גם שהכוונה להוצאה מבית לבית שלא דרך רה"ר, או להוצאה לכרמלית, שאף היא נקראת לפעמים 'רשות היחיד' (שבת ו:)]. וק' הדפיס במהדורתו בעקבות ער' 'לרשות הרבים', וצוח על כך בהערה שהדברים אינם מובנים, שהרי איסור סקילה הוא, ולא שת ליבו להערת ער' המביאה את הנוסח 'יחיד'.
ראשי התבות שבהערה: כי"פ2 - כת"י סט.פטרבורג EVR.ARAB I 3088 (קטע-גניזה של המקור הערבי) כי"א- כת"י אוקספורד 1228 (כתב היד השלם של המקור הערבי) ער'- המקור הערבי במהד' בנעט ובן שמאי ת'- תרגום יהודה אבן תיבון לפי כ"י מינכן 264 ק'- תרגום הרב קפאח
נשלח ב-2/6/2011 01:42
יש מספר טעויות בולטות בספר הכוזרי. כתוב שדניאל היה בכבשן האש. כתוב שיש דין מצורע כאן ועכשיו (ומשתמע שהכהן לא צריך להכריז על טומאה למרות דין המשנה... מישהו מעלה על דעתו שכהנים הכריזו על טומאת צרעת בספרד של ימי הביניים?).
ריה"ל לא היה גדול בהלכה, ואין שום סיבה או צורך להאמין שהיה כזה.
