אדם שומר מצוות ומוסרי שנתקל במצוה שנראית לא מוסרית

_________________

 אני חושב שהטעות כאן היא חוסר הראייה של האמת כדבר מוחלט שהוא הדבר שגורם להכניס את השיקול בתחום של הרגש לחוד [-מוסר/משתלם[
האמונה הדתית אומרת שה' אחד והוא הנוכח ולא רק הסיבה הראשונה של המציאות 
נוכחות ה' אומרת שגם ההכרעה הדעתית שלי כיון שהיא הדבר הגדול ביותר והנכון ביותר שאני מסוגל אליו אם כן הוא גם הסף המחייב שלי ושלכן כל הכרעה שאני אקבל שלא מתאימה אליו היא כישלון וחטא כיון שכל פוטנציאל שיש לי שלא ממומש הופך את יצירת ה' למיותרת והדבר הזה סתירה בהגדרה 
המוסר הוא אמנם המשך מחויב לנוכחות שם ה' כיון ש"מה הוא רחום וכו' " אלא שהדבר הזה מוגבל לשלב השני שהוא לאחר ההכרעה והבירור של ההגדרה עצמה שה' אחד והיכול מחויב
כהמשך לזה הנימוק בלא תרצח הוא כיון שאני ה' והסיבה שלא לרצוח ולא לגנוב בשבילנו כאנשים בעלי הכרה הוא לא הרגש והחמלה אלא המודע ולכן יש בו יכולת להבחין ולהכריע בין הטוב לרע והחמלה לא מקודשת אלא האמת

[אמנם שגם החמלה היא הסניף הלא מודע של האמת האנושית הבסיסית שכמו בכל מודע אמיתי יש לו את הנגרר הלא מודע שנוצר כשהמודע הזה מוטמע ובכל זאת ודאי השימוש הישיר בבסיס הכישרון הזה ללא צורך של המסירה שלו ליד המזל והגורל וודאי שהוא הרצון המקורי וודאי שהוא עיקר המצווה]
כאן השאלה היא מי הוא האדם שיקבע לאדם אחר מהו האמת ומהו היושר ושהוא יכפה אותו על אחרים וכמו שכבר נאמר למשה על ידי האיש העיברי שהכה את חברו "מי שמך לאיש שר ושופט עלינו הלהרגני אתה אומר" 
והתשובה לכך היא שאין צורך בשר ושופט בשביל לבטא את האמת שלהכות הוא דבר שלא ייעשה וההצבעה של משה על האמת הזאת כשהוא אמר לרשע למה תכה רעך היא בסך הכול הגילוי של האמת הזאת שמאחר שהיא מגולה אין מי שיכול לחלוק עליה ולכן הכלי היחיד שהמכה יכל להתמודד איתו נגד משה היה "מי שמך" והיא דמגוגיה ושקר

האמת של התורה שאותה ביטא משה רבנו כאן ובכל התורה היא האמת שאילולי קמו בעלי כישרון רשעים כדוגמת בלעם שרצה להפוך את הברכה לקללה היא הייתה כבר האמת המוסכמת ומהסיבה הזאת כיון שהתיקון של העולם כולו היה תלוי ועומד באיבוד הרשעים לכן אין שום בעיה מוסרית להרוג כדוגמא את עמלק שהצדיק על עצמו את שם הרשע האכזר וביטא את ה"לא ירא אלוהים" הברברי כיון שבסופו של דבר העולם הוא של ה' ולכן אם המחייה שלו הייתה מתקנת את העולם לא הייתה שום מניע ה מבחינה מהותית – עקרונית למחות את שמו כיון שהתועלת של האנושות כולה היא ביעור הרשע והרע וההשבה של העולם על ידי כך לרשות גבוה

אלא שיש לזה הסתייגות כיון שרק אם ברור שהמחייה הזאת אכן תשיג את התוצאה הרצויה רק בכגון זה היא מותרת וכמו שהמדרש אומר על משה שהרג את המצרי שהוא ראה שלא יצא ממנו שום דבר טוב עד סוף הדורות ומהסיבה הזאת גם אין כל הצדקה לרצח שהתכלית שלו לא ברורה שהיא דבר שהעולם כולו לא יסכים איתו כשהוא יהיה מודע אליו וכמו בקריאה ההיא לרשע שלא יכה שרק שקר ידוע בכוחו לערער את האמינות של הקריאה הזאת והוא הטשטוש של הראיה הנוכחת ואין בה ממש כיון שהטשטוש גורם להגברת הרגש וכל טשטוש גורם להשלכת האמת ארצה

ואת הדבר הזה אמרו חכמינו בתמצות במילותיהם הקצרות "כל המרחם על אכזרים סופו להתאכזר על הרחמנים" שאין הרחמנות הזאת רחמנו אלא תכונה של אכזריות כיון שהיא ההשפעה שתישאר ממנה לבסוף בעולם והמודד הוא בתוצאה ולא ברגש החמלה הפסיבי לחוד

_________________

תוקן על ידי 1yakovw ב- 01/06/2011 07:42:14

_________________