|
|
| נשלח ב-3/6/2011 02:32 |
 |
| |
אדם.בעמוד 14 כותב לך איש ציפור שהחילוק שלך לא רציני ,יש לך מושג כלפי מה דברים אמורים?
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2011 02:42 |
|
| |
ביליצר,
(לקחת על עצמך תפקיד...)
1. קודם כל על תגובתך שלפני הקודמת: כששולחים אותי לעיין בספר, ואפילו אם אתה מסביר לי לפי דעתך את הכתוב באותו ספר, אל לך לצפות שאגיב על כך, וודאי שלא על המקום. אני צריך לפתוח ולראות, לעיין ולהשוות, לחשוב ולסכם. הרי לא מדובר בסיפורי ילדים, אלא באמת בדברים עמוקים וקשים שגם נכתבו בכוונה בצורה קשה ומסתירה. ושוב, תודתי על ההפניה החשובה ועל תוספת הסברך. אם וכאשר יהיה לי מה להגיד בענין, אולי אעשה זאת.
2.הבנתי את דבריו של אישציפור מנקודת מבטו ומגמתו, ואעפ"כ סבורני שמנקודת מבטי והתעניינותי בענין זה דבריי במקומם עומדים.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2011 02:47 |
|
| |
אדם עליון
סעיף 2 שלי מתייחס לעובדה שהתקווה לא חייבת להתבטא דווקא בתקווה ל72 בתולות או לעונג בלתי ידוע (זיו השכינה) אלא גם לרצון להתחבר למשהו גדול ממך, לפעול לפי האמת המוחלטת או איך שלא תכבס את זה, כל עוד מדובר במשהו בלתי מוכח. לפי סעיף 1 מדובר בסופו של דבר בשרשרת דברים שסופה ברצון להרגיש שובע או מגע אימהי, אבל גם אם נניח שזה רצון עצמאי ורוחני - זה לא רלבנטי לשאלה אם מדובר בתקווה או במשהו מעבר.
תקווה.
אנשים עושים המון כסף מתקוות של אנשים אחרים. חלקן רוחניות (אסטרולוגיה, סיינטולוגיה, בודהיזם, פסיכואנליזה), וחלקן פשוטות (למשל אני יש לי נסיגת חניכיים שמאוד מכוערת בעיניי וכואבת לי כשאני מצחצח שיניים, ואני נוטה לחפש לה פתרונות טבעיים באינטרנט בתקווה [= 1. שכנוע עצמי ש"אולי יש בזה משהו" ו 2. פעולה לפי המתודה שנותנים לי], למרות שרופא השיניים שלי - שהוא בקי בתחומו יותר ממני - טוען שאין דבר כזה לשחזר חניכיים נסוגות. אותו הדבר לגבי דיאטות קסם, אנטי אייג'ינג והגדלת חזה [לנשים] והגדלת איבר המין [לגברים], דברים שנפוצים מאוד באינטרנט [למי שאין לו סינון] ועושים המון כסף מתקוות של אנשים - כולם בולשיט).
"האנושות התעסקה עם זה".
וכי זה רלבנטי? קריטריון?
פרויד ופסיכולוגים/אנתרופולוגים אחרים מסבירים לך מה זה ולמה זה כל כך בסיסי אצל רוב האנשים.
האנושות התעסקה, מתעסקת ותתעסק שנים עם היצור התיאורטי הקרוי 'אהבה', שנחשב לרגש עליון ו'מקודש'. פואמות, ליריקה (גם תנ"כיים!), דימויים, סַפרוּת, אופרות, קולנוע, דמיונות ופנטזיות.
פסיכולוגים חברתיים ניתחו את התופעה לגורמים (כאן עמ' 68 והלאה), הראו מדעית שהיא (לפחות חלקית) פונקציה של הסבר מסוים שנותן המוח לאותה עוררות פיזיולוגית של המערכת הסימפתטית שיש בפחד למשל (תיאוריית הריגושים הדו גורמית של שכטר וזינגר - באותו הקישור עמ' 76, המחקר על הגשרים בוונקובר, קנדה - שהיא מקרה פרטי של תיאוריית הריגוש של ג'יימס ולאנג, שמפנה אותנו למסקנה שהולכת להיות מוכחת ללא ספק תוך 100-200 שנים שאנחנו מכונות ביולוגיות דטרמיניסטיות ששינויים כימיים בתוכן מתבטאים במישור תודעתי, ולא נשמות עם בחירה חופשית שלא הוכחה מעולם והטווח שבו היא יכולה להתרחש ולהשפיע בכיוון מודעות>ביולוגיה מצטמצם כל העת עם התקדמות המחקר).
נוירופסיכולוגים מצאו את המשתנים הרלבנטיים מבחינה נוירולוגית.
ו-תחשוב על זה בעצמך. לאן נעלמות כל התחושות ה'אלוהיות' עם הפורקן המיני שבפליטה?
אז לבני אדם קשה עם התחושה שרגש טהור כזה הוא בסך הכל חוויה מודעת של יצר התרבות אבולוציוני עם סיבוכים והכחשות שרק המוח האנושי המסובך והמושפע מכל כך הרבה גורמים יכול ליצור. אז הם מנסים להתעלם מזה. נו שוין.
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2011 03:03 |
|
| |
| יהיאור כתב: |  | אלי אז הנה: [אבל אל תערב תמיד ומיד שמירת שבת. אני אנסה לדון לפי התנאים שלך אם כי הם מאד קשים. מצדי מאד חשוב היכן אתה רוצה להתחיל ומה בעיניך הדבר הבסיסי. אולי נדון על האם זה יחייב אותנו בסוף לקיים המצווה להאמין באלקים.] אני חושב שהשאלה הראשונה, העקרית, שעליה עומד הכל, הוא האם יש אלקים. אבל אנחנו צריכים מקודם להגדיר מהו המושג הזה שנוכל לדון אם הוא קיים אם לאו. [זה לא באמת המה הוא של החוה"ל שמאוחר במהותו לשאלה אם הוא, אלא המה הוא הבסיסי ביותר שאם לא אין לנו על מה לדון בכלל] ויקיפידיה: המילה אלוהים מייצגת ישות עליונה לה מיוחסת אחריות לבריאת העולם ואף להנהגתואפרט קצת, אלקים הוא ישות. כלומר מציאות קיימת, דבר, משהו. נוכל לומר אישיות. אע"פ שלא יהיה מדוייק ממש, אך דיברה תורה כלשון בני אדם. [בשונה מהמפץ הגדול שאף אחד לא טוען שהוא יישות, וממילא לא נוכל לומר עליה מה שאומרים על אלקים] היישות הזה הוא שברא את העולם. הוא הסיבה והמקור לכל מציאות שישנה, שאנחנו מכירים, [בעצם אני חושב שזה לא נכנס אפילו כראוי לשאלה מי עשה את הנקודה הראשונה בהתפתחות, כי הוא שעשה לכל מציאות. ולא שהוא הנקודה הראשונה בשרשרת. אלא כל דבר שישנו, מהנקודה הראשונה עד האחרונה, מה שהטא נמצא, הוא שהמציאו. וכבר כ' הר'מ שתואר עילת העילת איננה ראויה באמת לאלוה. כמו כן הוא שמנהיג את העולם, אך נעזוב את זה עכשיו זהו הגדרת הדבר שאנו רוצים לעיין אם הוא ישנו או לא. נא להתיישב במה שכתבתי, ולא לשאול שאלות אחרות אלא על מה שכתבתי כאן. משהו לא מסתדר בתיאור הזה? נדמה לך שאי אפשר שתהיה דבר כזה? פרט. [אבל לא תשאל מנא לן שהוא כן, כי זה השלב הבא] _________________
|
|
משהו לא מסתדר בתאור הזה? לא. הכל בסדר. מלבד זה שזה אקסיומה.
כשתדון על זה אל תשכח אפשרויות נוספות אותן תצטרך לדחות (כלומר להוכיח כי הן אינן נכונות)
1. אין לנו מושג אם יש או אין א-לוהים
2. הא-ל ברא את הנקודה הראשונה ואז נעלם.
3. הא-ל לא מתעניין בשום צרה במיליארדי הגלקסיות שבנה, וגם לו בפסיק הזעיר שאנחנו שם.
4. הא-ל אחראי לבריאה. לא להנהגה.
הלאה, המשך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2011 03:05 |
|
| |
אדם ,סורי על הטירחא,ההודעה על אי התיחסותך נכתבה טרם ראיתי את תגובתך הקודמת המספקת.ואני שואל ברצינות ,על מה איש ציפור כתב שהחילוק לא רציני ושהוא מדבר על הרמבם?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2011 03:45 |
|
| |
ד'ה-פרזנט
שוב אני מודה לך על ההשקעה הרבה והמחכימה. (באמת חל שינוי ברמת ובאחוזי הרצינות של תגובותיך.
יפה, והמשך כך).
שים לב. אתה בא להסביר כיצד בדיוק עובדת מערכת הרגשות הללו (שהם רק חלק מהמצבים שדיברתי עליהם). אך אני לא חשבתי שהרגשות הללו הם 'אלוהיים' או 'מיסטיים' ושעצם קיומם מוכיח משהו. דיי לי שהם חלק מחיי, והם משמעותיים בחיי. האם זה שאדם מבין את מקור הרגשות המיניים גורם לו פחות להתייחס אליהם בחייו?
ויחד עם זה, המשמעות שניתנת לרגשות אלה, היא דווקא האפשרות וההיתכנות שהדברים הגדולים והלא מוכחים הנ"ל (אלוהים, תורת משה או משמעות המוסר והטוב על חיינו) - כן נכונים. וזה כבר מובן בשכל, בנוסף לרגש.
הבנת אותי? גם אם אני מבין את מקור הרגשות, הם עדיין בעלי משמעות קיומית לחיי: 1. כי הם קיימים ומשפיעים. (יחד עם-) 2. כי יתכן והם צודקים במשמעות שלהם עליי. כלומר הם מביאים אותי למצב של מחשבה שאולי באמת יש ממה להתרגש בחיים (לא בגלל עצם קיום הרגשות!). הרי בסופו של דבר היקום והחיים הם פלא, לא רק רגשית אלא גם שכלית.
הנה במשך שנים האמינו (=קיוו)(!) אנשי המדע שתימצא התיאוריה האחת שתסביר את כל החוקים, ולאחרונה הודה הוקינג בספר חדש שכנראה לא תימצא תיאוריה אחת שכזו, אלא נצטרך להשלים עם מספר תיאוריות גדולות שכל אחת יכולה להסביר רק את תחומה. זאת אומרת: החידה נשארת חידה, ולהיפך היא רק מעמיקה ומשתגבת עוד יותר.
שים לב להתפתחויות החדשות בחקר פיזיקת הקוונטים ובתיאוריות ה"מטורפות" שצומחות לה ומתקבלות בכבוד. האחרונה והמקובלת ביותר היא היקום הרב-ממדי. היכנס לויקיפדיה ותראה.
נו, אמור לי, החידה נפתרה? הפלא נגוז? ומי מדבר על התהליך שהביא למפץ? ומי מדבר על עצם הקיום: תסביר למה ואיך יש קיום בכלל, ומה משמעותו הבסיסית ומקורו? והיווצרות עצם החיים? ואינני נכנס לנושא הטעון של היווצרות והתפתחות כל צורות החיים, שלענ"ד עדיין אינו מספק את ההסתברות הנדרשת לתהליך אקראי (למרות שאני מבין את אלה שאונסים עצמם לחשוב כך, כי הם לא רואים או לא רוצים דרך אחרת. וברור שזו גם תיאוריה נוחה למדע המעשי).
הנה כמה קישורים למאמרים שהתפרסמו על ספרו החדש של הוקינג (שעדיין לא עודכן בערכו בויקיפדיה, אולי לאלה שדאגו בהתלהבות כל השנים לתחזק את הערך, לא נוח פתאום עם הספר החדש?):
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4039636,00.htmlוהנה ציטוט מאחד המאמרים, ביקורת של צבי ינאי על הספר:
"את האפשרות שאלוהים ברא את החוקים, שעל פיהם נוצר והתפתח היקום, דוחה הוקינג בטענה נדושה, שאם אלוהים ברא את החוקים, מי ברא אותו. ניתן היה לצפות מהוקינג לתשובה יותר אינטליגנטית, שהרי על פי התפיסה האמונית אלוהים הוא מהות נצחית וחוץ-פיזיקלית.
באשר לשאלה אם היה לאלוהים חופש פעולה כלשהו בבחירת החוקים, הוקינג גורס שאם יש אלוהים אזי החוקים כפויים עליו ואין בידו לשנותם. לשיטתו, אם תאוריית M [=משפחת התיאוריות הנ"ל. אדםעליון] תשיב על כל שאלותינו, נוכל לומר שמצאנו את "התוכנית הגדולה". מה שהוקינג אינו אומר הוא, שהמוכחות האמפירית של תאוריית M אינה גדולה לפי שעה מהמוכחות האמפירית של קיום האלוהים".
_________________
תוקן על ידי אדםעליון ב- 03/06/2011 04:31:29
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2011 03:48 |
|
| |
ביליצר,
במקום שאפרשן את אישציפור כפי הבנתי, פנה אליו ישירות.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2011 04:00 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | פרזנט למה להאמין? כי זו היא פרושה של אמונה- להאמין בדברים שאי אפשר להוכיח, אם אפשר להוכיח- היא תפסיק להיות אמונה ותהפך לידיעה.הוא לא יודע ולכן אין לו ברירה כי אם להאמין. |
|
ירוחם ידידי, אין דבר כזה זה ממש טירוף, אפשר לתת אימון עד שיוכח כך או כך, אבל בינתיים להאמין בלי אימון ???
אין חיה כזאת !!! (יש חיות כאלה באומות אחרות)
נכון שכל אימון עד לימוד יסודי הופך לידיעה, ואין צורך יותר באימון, אבל אין ביכולתו של אדם ללמוד הכל במילא בהכרח יצטרך לתת אימון במישהו, ולכן כל אדם החכם ביותר צריך לתת אימון באחרים גם כן,
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2011 04:32 |
|
| |
| אישציפור כתב: | | | מי שלא רוצה, אדרבה הלעיטהו לרשע וימות. |
|
עשינו זאת צדיק בכל ההיסטוריה ולא הצליח,
תראה ותבין הנכד של הרשע יהרוג את הנכד של הצדיק, ויחזור בתשובה ויזכה לחיי נצח, מה שאין כן הצדיק שדחה ברשע לא יזכה לחיי נצח (= צאצאים לדורות)
תבדוק בכל ההסטוריה ותראה שכך בדיוק זה עובד, (רק לחשוב אם נכון שהיטלר היה צאצאי יהודים שאיזה חכם אמר לסב סבו הלעיטהו לרשע וימות, אפשר וצריך להטריף אותנו,)
התברר לנו (מניסיון ההיסטורי) שלא רק ישראל ערבים זה לזה רק כל האנושות היום ערבים זה לזה,
כלומר מכל רשע יכול לגדול מדינה של רשעים (גרמניה תוכיח)
מכל עובד ע"ז יכול לגדול למדינות שלמות של רשעים ופנאטים ( =הנצרות והאיסלם)
במילא אני לא מוותר (חוץ מעניין המוסרי והערכי) על אף אחד בעולם מבחינת כדאיות אפי', כנ"ל,
שאני רוצה לריב עם השכן אני חושב חשבון עכשווי מי היותר חזק, ואם אני חזק אני רב איתו,
אבל לא עושה חשבון פשוט שעכשיו אולי אני חזק אבל מחר יכול להתהפך המצב,
במילא לפי תורת המשחקים כדאי לי לא להתחיל כלל להפך לקרב אותו אלי,
במילא לומר שאין רצון אלוקים בעניין ?! זה לדעתי לא נכון ! כהיום בוודאי שאלוקים רוצה שנבין את הדבר הפשוט הזה,
כל ויתר על אדם כל שהיא כמה רשע שיהיה, יביא אלינו בסוף את הצרות, אם לא בדור הזה אז בדור הבא,
על "אפקט הפרפר" שמעת בוודאי, וכך צריך להיות חשיבה יהודית, גם מצד הכדאיות וגם מצד המוסר וערכים, והעיקר מצד האלוקים וטובת הבריאה שלו,
הראש ישיבה חושב שהוא יכול להפטר מבחור בקלות, ולא לוקח בחשבון שעוד ראש ישיבה חשב כך ועוד ראש ישיבה,
והם כבר קבוצה גדולה שחוזרים בחזרה לדפוק את הבחורים הטובים אם לא את בניו של הראש ישיבה עצמו,
אז מי הפסיד כאן ??
כך זה בגזענות כך זה בשכינינו הערבים וכדומה,
אנשים לא מבינים שגזענות היא לא רק בעיה מוסרית (שאפשר לזלזל בא לפעמים כמו בכל מוסר), היא גם לא כדאי לדורות, כנ"ל,
וכך זה לגבי התורה והמצוות,
אנשים לא מבינים שקיום מצוות היא לא רק בעיה מוסרית או בעיה של דבר האלוקים או גן עדן וגהינום, היא בראש בראשונה פשוט לא כדאי, כנ"ל
לסיכום: בוודאי זוהי רצון האלוקים שלא נוותר על אף אחד בעולם,
גם בטוב זה כך,
כלומר כמה שהעולם\האנושות דאג לטוב הנזקקים והחולים אז הרפואה מתפתח יותר ויותר, ואז הרופא הנ"ל שנסע לאפריקה לעזור ולחקור והמציא תרופות וכדומה,
נכדיו וצאצאיו כבר ינצלו מכל זה,
היום יותר מתמיד אנו ערבים זה לזה כל בני אנוש ביחד בכל עניין ועניין,
וזה בוודאי רצון האלוקים, כי רק כך אנו יכולים להבין איך העולם מתקדם לשלמותו, ואין דרך אחרת לשלמות העולם,
כי הדרך שחיכינו שיבוא האלוקים בזבנג וגמרנו, כלומר הוא ישלח משיח והוא יביא לשלמות בכפיה (= משיח בן יוסף) ואחריו יבוא מלך המשיח (= בן דוד) ?! התברר לנו שלקחנו ריזיקה גדולה בעניין ( = 2500 שנה)
כנראה שאלוקים לא רוצה בדרך הזאת של זבנג וגמרנו (= משיח)
הוא רוצה כנראה שאנו נעשה הכל ואחרינו יבוא המשיח, כלומר שהכל יהיה מוכן אז יבוא המשיח הגדול,
טוב שוב נסחבתי כרגיל ואני מצטער
תוקן על ידי maxmen ב- 03/06/2011 04:59:59
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2011 10:06 |
|
| |
ביליצר,
צר לי אבל אני לא מסכים איתך, כלל ידוע הוא שצדיקים קודם באה עליהם הרעה ורק בסוף הטובה מגיעה, אם מה שהיה מעניין אותם זה השכר לא היו עוברים את מסכת הסודים מתוך איזו תקוה עלומה לשכר שטיבו לא בדר"כ לא ממש ברור. (בפרט לא בתחילת הדרך.
בנוגע לאדם עליון , לא הבנתי את כל הדיון בינך לבינו בהקשר לדברי, אבל אנסה לעיין שוב אולי פיספסתי משהו. הודעה...
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2011 10:38 |
|
| |
ביליצר,
טוב קראתי את דברי שוב, ואסביר שנית.
הובאו מקורות ידועים מן המקרא והתלמוד שעל פניו סותרים את דברי הרמב"ם (בענין דעת התורה ביחס לנבואה) , על זה בא אדם עליון ואמר שאנחנו לא מדברים על המקרא אלא על הרמב"ם ולכן זה לא רלוונטי, ועל כך אמרתי שהוא צודק שאנחנו מדברים על הרמב"ם אבל כיון שהרמב"ם מדבר על דעת התורה הרי שדברי המקרא וחכמים בהחלט רלוונטיים כראיה לסתור.
ובהקשר הזה אני צודק בלי קשר למגמה כללית כזו או אחרת. (למרות שזה לא דרך ארץ שאדם יאמר כך בנוגע לעצמו)
הבהרה : אין בדברי כדי לבטל את דברי הרמב"ם שלענ"ד חשובים ללימוד, רק להבהיר שיש עליו קושיות חזקות מן המקרא ומדברי חכמים, שאמנם יש להם תירוצים אבל עדין לטעמי התירוצים חלשים מהקושיא, והבוחר יבחר.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2011 12:18 |
|
| |
מקס
הרעיון שלך ופרושך למילה או מושג אמונה. היא שלך בלבד. אני בכל אופן לא מקבל אותה. אמונה פרושה בעייני-
להאמין בדבר לא מוכח ומוחשי.
אני מאמין בה'- אין לי כל אפשרות להוכיח את קיומו,
אני מאמין ברופא בנהג והטייס שאני נוסע איתם כי הם בעלי רישיון חוקי ועושים את מלכתם נאמנה. אותם אני אמנם יכול לבדוק, אבל בכל מקרה אני לא עושה את זה, אני מאמין, אני מאמין שהאדם שהלוות לו כסף יחזיר לי, אני מאמין שהאדם שנתתי צדקה, הוא באמת זקוק לה.
פרזנט אתה כותב
ובכן, לתהליך הזה יש כבר שם בעברית: תקווה.
המילה 'אמונה' מחליפה בעצם את המילה 'תקווה'. מה פתאום- אין קשר אצלי בכל אופן .
"אני לא יודע כלום אבל אני מאמין שיש גן עדן ושאם אעשה כך וכך אגיע אליו"
- אני לא מאמין בגן העדן ולא בגהנום, ולא בגללם אני מקיים או לא מקיים מצוות
אני מאמין בה' בלי כל הגיון, כי הגיונית איני צריך להאמין בו. ולכן כאמור אני לא מחפש תשובות הגיוניות- כי אין.
אני מאמין בעם ישראל,- העובדה שהוא חי וקיים ובועט לכל הכיונים, מה היה או לא היה לפני 3000 שנה ,עם העם, שוב אינה ניתנת להוכחה. וכן אני מקבל את הנתון שיש לי.- יכול להיות שזה מוטעה- ולכן אני מאמין שלא, אגב אמנם אי אפשר להוכיח- אבל גם לא להפריך אי אפשר
מה שמענין אותי כאן והיום זה הניק שלך, הנוכח- מה אני עושה היום ?ואיך אני עושה זאת. כל הירטוטי הפילוספים או המקובלים בעייני הן טחינת מיים ובחישת אויר, ללא תועל וללא תוחלת. מה טוב יצא מזה?
ההוכחות לקיומו של עם ישראל- פעם ביקשו ממני תעודת לידה- אמרתי לפקיד (בצחוק) בשביל מה תעודה- הנה אני עומד לפניך- זה לא יותר טוב? זה לא אמין ובטוח יותר מתעודה.
בתקופת ההשכלה, ישבו משכילים וחקרו את אמינות התורה- לאחר חקירה מקיפה התכנסו וקבעו- כי את התורה לא משה רבנו כתב!
ישב משכיל ושאל- אם הוא לא כתב אז מי כתב? ענה ראש המשכילים- למשה רבנו היה בן דוד-בשם- משה- והוא כתב את התורה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2011 12:55 |
|
| |
אדם עליון
"צבי ינאי אמר!"
אז אמר...
הוא עושה בערך מה שאתה used to do בלהסביר שהטענה האתאיסטית היא טפשית. לא הצבעה על כשל לוגי - אלא טענה שהטענה האתאיסטית "לא מבינה מורכבות", כאשר המילה מורכבות מתארת את חוסר הבסיס, חוסר המובן או הסתירה הלוגית המובנית בטענה תאיסטית זו או אחרת. מה שהוא "האשים" אותה, בעצם, הוא שהיא לא מקבלת אקסיומה (שאלוהים קיים ושהוא נצחי וללא בורא) ללא שזו פותרת משהו (שכן אותו הדבר אפשר לומר כבר על היקום עצמו ולחסוך את אלוהים), מעשה איש ציפור.
ואם חשוב לך לשמוע, אז באמת קטלו אותו מספיק על דבריו אלו, וגם על שטות שהוא כתב פעם אודות המטרה הרצונית של התהליך האבולוציוני [יעני הוא ירד למיסטיקה כזו שהוא מייחס לטבע רצונות], תנוח דעתך...
בסך הכל הוקינג מראה שאיננו מבינים הכל -ולכן זה אומר שיש אלוהים (ושהוא רוצה שנקשור רצועות עגל על העור כל בוקר)?! מה הקשר?!כך בדיוק חשב האדם הקדמון כשנתקל פעם ראשונה בתופעה המדהימה של האש, אז נוצר בדמיונו אלוהי האש, אותו ברא כדמותו וכצלמוhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A1
וכפי שעשיתי באשכול אחר ניתן להראות שאם מאמינים שלו היו שולטים על השיח הרי שגם היום היה אפשר להוכיח מדעית-פילוסופית את קיומו על ידי הצבעה על Gaps שהוא סותם.
שים לב שאתה קופץ בין "יש ישות עליונה" לבין
"היא שמה קצוץ על כמה תרכובות פחמן מסוג מסוים בפלנטה סתמית בגלקסיה סתמית שהתפתחו בתהליך מקרי (גם אם חוקיו נקבעו ע"י מישהו) במשך 13.7 מילארד שנה" שזה דבר בלתי סביר לחלוטין (לאור היקום האדיר שלנו ומיקומנו האפסי בו, לאור הסתירות הפנימיות במושג האלוהים והבעיות הלוגיות שזה מעורר. כמו ילד קטן שבטוח שכל מה שקורה בעולם סובב סביבו), ומשם, במקום לנקוט בדאיזם מוסרי, אל הדת בכלל ואל הדת היהודית בפרט שהיא עוד יותר בלתי סבירה (לאור העדר הראיות והגיחוך שברעיון שהוא מעוניין רק בפרומיל מאוכלוסיית העולם וזאת ללא שום סיבה - לא אמפירית ולא פילוסופית [הרי אלוהים בהגדרה לא אמור לגלות העדפה לבני אדם - אהבה - אלו על פני אחרים כי זה רגש אנושי שאפשר להבין אותו במונחים הורמונליים ונוירונליים וכימיים, כפי שכתבתי]
ירוחםשמ
אתה מערבב בין אמונה במובן של לתת אמון לבין אמונה במובן של לפעול לפי משהו (שהיא תקווה לכל דבר - והערפול לא יעזור כאן - שכן אתה לא יודע אם מושא אמונך קיים ואם אכן הוא הבטיח דברים מסוימים, אז במה/י אתה נותן אמון?).
אם כי אפשר לראות את נתינת האמון כסוג של תקווה גם היא אבל המונח העברי מתייחס לאספקט אחר של העניין (כזה המתייחס ליחס ביניכם, כמעט משפטי. כמו 'לסמוך על').
הבדיחה על משה היא על שייקספיר במקור. _________________
תוקן על ידי thepresent ב- 03/06/2011 13:06:28
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2011 13:08 |
|
| |
פרזנט
אני לא מערבב- יש הבדל בין להאמין במישהו- לבין לתת בו אמון, האמון הוא לפעמם פועל יוצא של האמונה. אבל זה לא אותו דבר.
האמונה באלוקים יכולה בהחלט להיות ההפך מתקווה, האמונה באלוקים בהחחלט לא מחייבת לתת בו אמון- להפך.
האמונה היא סוביקטיבית - קיומו של אלוקים הוא אובקטיבי.
הדוגמה של הרופא והנהג- אני מאמין שיש להם רשיון- ולכן הפועל היוצא של אמונתי לתת בהם אמון- אבל זה לא אותו דבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2011 13:21 |
|
| |
מקסמן,
אתה מבלבל בין חסד וערבות שהם אכן היחס הראוי לאדם מישראל, לבין יחס אל אדם שהולך בדרכי רמיה, כביכול רוצה ללמוד ולדון ומבקש את עזרת אנשי הפורום, אבל למעשה נמצא מראש בעמדה שמעונינת ללעוג ולנגח כל דבר שלא מתאים להנחות היסוד שהוא הביא איתו מהבית. לאדם כזה אסור לעזור כי זה סיוע ישיר להחרבת הקונספט של הפורום. כך שגם אם הפורום ימשיך לתפקד , נתינת מקום ושיתוף פעולה עם גישה והתנהלות כזו תהפוך אותו לחסר משמעות בסופו של יום, או גרוע מכך לבעל משמעות שלילית.
_________________
|
|
|
|
|
