|
|
| נשלח ב-31/5/2011 23:42 |
 |
| |
אלי,
לדעתי נקודת הפתיחה היא שהאמת (במיוחד בענינים ערכיים מוסרים וכד') היא תלוית הקשר ומטרה.
דיבור על אמת מבלי להתייחס להקשר הוא מנותק מהמציאות ומוטעה מעיקרו.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2011 23:45 |
|
| |
תסביר את עצמך. אם אני מעוניין לדעת האם התורה ניתנה ע"י היהדות, כן או לא. איך אני צריך להגדיר את זה?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2011 23:47 |
|
| |
לא הבנתי את השאלה.
מה זאת אומרת ניתנה ע"י היהדות, איזו שאלה יש לברר כאן ?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2011 00:04 |
|
| |
סליחה. טעות שניה שלי היום... עייפות החומר. ניתנה ע"י הבורא.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2011 00:12 |
|
| |
אתה צריך לשאול קודם כל מה המשמעות של האמירה "ניתנה ע"י הבורא" לשיטתך ?
ואח"כ (בהתאם להגדרה הזו) איזה קרטריון לדעתך יכול להוכיח כזה דבר ?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2011 00:19 |
|
| |
אלי,
רק הערה שלימה קטנה לפני שאלך לדרכי.
לי יש קרטריונים להגדרות הנ"ל אבל אני מעריך שבגלל פערים מושגים וכיו"ב היא תהיה מבלבלת וחסרת משמעות בעבורך ולכן אני מעדיף קודם לנסות להבין איך אתה מגדיר את המושגים הנ"ל שקשים ומבלבלים לבירור מצד עצמם. (ויוכיחו עשרות השרשורים סביב מושג הבריאה ומציאות הבורא, שעפ"י רוב טוחנים את אותם מים פחות או יותר)
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2011 00:20 |
|
| |
ניתנה ע"י הבורא - כפשוטו. קובץ הוראות שמקורה אלוהי. להבדיל מקובץ שמקורו בדעת בני אדם.
קריטריון? יש כמה אך הראשון והמרכזי שבהם הוא נבואה לסוגיה.
זה יכול להיות נבואה על העתיד או אפילו קודקס תנכ"י.
כל דבר שיוכיח כי התורה אינה ספר מעשיות משולב בחוקי חמורבי.
למצער אפילו הוכחה כי היה מעמד הר סיני וכי מיני אז כל העם שמרו על התורה.
הוכחות היסטוריות לסיפורי התורה יכולות להוות התחלה.
הפרכת הסתירות בתורה הם חלק חשוב.
יש לך משהו אחר? לפחות אותו תביא!
אפשר אפילו להתחיל רק במתכנן תבוני, זהותו והיותו מעוניין בנו. קריטריון? לוגי או פילוסופי.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2011 00:32 |
|
| |
אלי,
ההגדרות שלך בלתי אפשריות , כי הן מסובכות מתחילתן סביב הגדרות העקרוניים של יחסי בורא-ברואים לא פתורים. (שכפי שכתבתי הפורום וכמובן לא רק הוא, מאבד את ידיו ורגליו בנושא הזה כבר זמן רב)
נבואה, זה אכן קרטריון טוב. אבל קודם צריך להבין בכלל מהי נבואה לרמותיה וכו', עוד נושא שרוב הסיכויים להיכנס בו לסבך שאין ממנו יציאה...
לכן אני הייתי ממליץ בשלב הזה על דרך אחרת בתכלית, בכיוון אקזיסטלנציאלי ואישי יותר שפחות מתיימר לעסוק במופלא ממנו. הרציונל הבסיסי לגישה הזו, הוא שהעיסוק בגדולות ובמופלאות הוא מתכון לאובדן דרך כשלא בשלים אליו, אחרי הכל האדם תופס את עצמו כקטן ביחס לבריאה (ובסה"כ די בצדק) כך שהניסיון "לקפוץ" ישירות אל תפיסת הבריאה כולה ויותר מכך להבין דרך זה גם את הבורא, הוא לא אפשרי.
וזו אגב אחת הסיבות בשלן התורה ניתנה באופן בו היא נתנה, כדי לייצר מציאות של אדם או ליתר דיוק עם שלם של בני אדם עם תודעה נכונה יותר בבסיסה שיכולה להבין ולהכיל את המורכבות של קיום אדם כבן ברית של הבורא, וע"י זה להתחיל להבין אט אט את הבריאה (ואת משמעות מציאות הבורא ביחס אליה) באופן נכון שלם ואובייקטיבי יותר.
אם תרצה לפתח את הכיוון הזה אשמח להשתדל בכך יותר מחר.
ליל מנוחה.
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2011 00:36 |
|
| |
אישציפור
אתה יכול לשים את ה "ליל מנוחה" כחתימה שלך, הרי בכל מקרה אתה תקוע מול המחשב או האייפון שעות אחרי שאתה כותב את זה ו"הולך לדרכך" (איזה משפט קסום! רק חבל שהוא מתייחס להליכה אל המיטה)
אם תצעק כל הזמן ציפור ציפור איך נדע כשתבוא ציפור אמיתית?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2011 00:40 |
|
| |
איש, תתחיל מאיפה שאתה רוצה. העיקר שבסוף הדרך נבין שיש חיוב אלוהי לקיים את התורה (או לא...)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2011 05:25 |
|
| |
אלי,
כמאמרם ז"ל "נתחיל מהסוף"
קטע מספרו החדש של מיכה גודמן "סודותיו של מורה הנבוכים" עמ' 187
"האנלוגיה שבין התורה לטבע היא העיקרון הסמוי המארגן את תפיסת התורה של הרמב"ם. משה התבונן בטבע, הבין לעומק את חוכמת אלוהים שבו ותירגם אותו לחוקים המעצבים חברה אידיאלית ובני אדם אידיאליים. לא אלוהים כתב את הספר. על פי הרמב"ם, לא רק שאלוהים נמצא מעל השפה אלא שהוא גם אינו משתמש בה. הוא אינו מדבר, אינו כותב ואינו מכתיב ...אלוהים ברא את הטבע, ומשה כתב את התורה. ואולם, מאחר שמשה כתב את התורה כשיקוף של הטבע, ניתן להסיק כי חכמת אלוהים שבטבע שוכפלה בהצלחה אל תוך התורה. לסיכום ניתן לומר כי על אף שאלוהים לא לא כתב את התורה, התורה אלוהית"
כמובן שגם לכך עדיין אין הוכחה מהסוג שהנך מבקש מלבד המסורת שיש הסבורים שאינה אמינה כל הצורך. אך בודאי יודו שהצורך בהוכחה ניצחת, בכל זאת פוחת מעט לאור הדברים.
עכשיו תשאל מי אומר שיש בכלל מישהו שהטביע בטבע את חכמתו ? אכן זו כבר שאלה של פרשנות ואמונה שבעקבותיה. היא עכ"פ בהחלט אינטואיטיבית, כתגובה לשגב ולמסתורין שביקום של מי שאין ליבו אטום ותוהה למקורן של הללו.
ושוב תשאל, טוב אני מבין ומעריך את פרשנותך, אף שאינני מקבלה, אבל חוקי משה שאולי היו בזמנו "שמיים בתורה" כבר לא רלוונטיים, תשובתו של הרמב"ם תהיה: ככל חוקה, גם לתורה כללים משלה, על אפשרויות השינוי. אכן בעבר, עד לחתימת התלמוד, נעשה בהם שימוש נרחב יותר. כיום אין ביכולת או ברצון החכמים להמשיך בכך. אף שאכן זהו תפקידה העיקרי של "תורה שבעל פה" להתאים עקרונות ניצחיים למציאות משתנה.
ושוב תשאל, בסדר, אבל היכן ה"מחייב" של כל זה ? התשובה שלדעת הרמב"ם כנראה שבאמת אין כזה. ואם תמצאנו בספריו, הריהו בכלל "אמונות הכרחיות" עבור ההמונים. אלא שמי שלא מחייב את עצמו, ההפסד כולו שלו ... (בלשון אחר "עונש" בחייו ובמותו ו"שכר" על להיפך)
ושוב כמעט הגענו לאמונה = הכרעה בנוסח ישעיהו השלישי ...
תוקן על ידי ספרן ב- 01/06/2011 05:56:20
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2011 07:53 |
|
| |
ספרן לפרשנות הזו במורה 1. למה דווקא ליהודים? 2. למה לשמור על כללי אי השינוי? 3. יצאה "פשלה" נוראה, בגלל "שמים בתורה" של כ 2000 שנה אנו תקועים עם אי התאמה לדורי דורות. 4. פועל יוצא מ 3 – אם אין מחייב אז באמת שטות להמשיך
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2011 08:21 |
|
| |
אכן זו בערך טענתם של אלו שאינם אורטודוקסיים, והבוחר יבחר.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2011 09:20 |
|
| |
ספרן, שכר ועונש במותו מתוך התבוננות ב ט ב ע הייתכן?פרשן זה על המורה התבונן בטבע ,וירא כי לא טוב היות האדם תחת עול מחמיר,הרציונליות הארורה הורידה ממנו כל זיק של רציו,עיין בפירוש האפודי והאברבנאל במורה חלק ב פרק לג ,ואנוכי הקטן לא הבנתי אחרת.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2011 10:49 |
|
| |
ביליצר, שלאחר מותו אכן נראה רחוק. אולי משום כך אינו מופיע בתורת משה שבכתב. וכבר ביאר המורה בפרקי טעמי המצוות שנתכוון לבאר רק לפי זו האחרונה.
_________________
|
|
|
|
|
