|
|
| נשלח ב-6/6/2011 22:43 |
 |
| |
הרב העליון
להבהרת כוונתי בסיפור עם בעל התניא: בנמשל, בעה"ת אינו אתה כפי שחשבת, אלא ה"יהדות" או למצער ה"מימסד". מוסר ההשכל הוא כדלהלן: בהשקפה ראשונה היית יכול לומר שאותו חסיד הוא סתם שוטה. וכי מה עניין שמיטה אצל הר סיני, אם מישהו מטיף לרוחניות ולפרישות כלום צריך הוא להיות חסין בפני כדורי רובה? מה הקשר בין הדברים? אבל כמה שגישתו של החסיד לחיים היא אינפנטילית, הוא צודק. תביעתו של בעל התניא לסמכות רוחנית (לפחות בעיני אותו חסיד) לא נשענה על זה שהוא בעצמו אדם רוחני ופרוש או על זה שיש לו רעיונות עמוקים או שהוא יודע להתבטא בצורה שמושכת את הלב. תביעתו לסמכות נשענה על זה שהוא "צדיק", קרי אדם ששייך לסדר אחר של קיום, כזה שאם ירצה, שום כדור לא יוכל לפגוע בו. אם היה מתברר שאין בכך ממש, הרי שכל הסיפור מבוסס על הונאה.
הוא הדין לענייננו, מה שאתה אומר הוא באמת טוב ויפה, אבל בשביל מרבית האנשים הנוגעים בדבר, תביעת היהדות למחויבות מבוססת על היותה דת האמת הבלעדית שניתנה מפי א-ל שבין השאר שורף אנשים שמכעיסים אותו בגיהינום וגומל לעובדיו בגן עדן (כמובן שלשם הקיצור אני מפשט ומצמצם את העניין כאן, אולי יותר מן הראוי, אבל העיקרון ברור). כלומר, אין להכחיש שיש אנשים כמותך שנמצאים מעל לאינפנטיליות הזו, אבל רוב האנשים אינם כן והראיה, אם תעיז לומר אחד מאלף ממה שאתה חושב , אם בשקט אם בקול רם, יסקלוך באבנים. רוב האנשים מחויבים לדת הזו בגלל שהם מאמינים בעובדות מסוימות, אם מישהו יעיר את אוזנם לכך שעובדות אלה אינן מתקיימות, הם לא ימצאו שום טעם ותכלית בהמשך המחויבות לדת הזו. לכן, לפי מה שאתה אומר, דתם מובססת או על טעות של מנהיגי הדור שאינם חולקים את ההבנה הדתית מסוג שיש לך או גרוע מכך, על הונאה נבזית.
וזהו הנושא האמיתי של הדיון. לפי מיטב הבנתי, המתדיינים כאן בין אם מהצד הכפרני הפסקני בין אלה שמהצד הספקני הלא החלטי, מנהלים כאן דיון עם הסביבה שלהם ועם החינוך שלהם. אמרו להם שהם חייבים להיות נאמנים לתורה ולמצוות, אם הם אוהבים זאת ואם לאו. והם חייבים בזה כי מתקיים X,Y,Z. את זה הם רוצים לאתגר, האם באמת מתקיים X,Y,Z? כשאתה בא ואומר להם שמה שהם דנים בו הוא לא רלוונטי כי הכל עניין של הרגשה ובחירה, הם רואים בכך משום החלפת הנושא והתחמקות מההכרעה הברורה. אם הכל עניין של הרגשות מה רוצים מהם? למה שלא יוכלו פשוט להגיד שהם מרגישים אחרת ונגמר הסיפור?
דומני שאתה ממעיט מחומרת העניין המוסרי שהעליתי. אולי אם אתה לוקח גירסה של דתיות מאד מודרנית שפחות או יותר מאפשרת לאדם לקחת חלק בכל היבט של החיים המודרניים אז זו עמדה מאד נוחה, אין סתירה בין יהדות לשום דבר משמעותי ומי שגם זה לא מתאים לו חופשי בכלל לעזוב, נהנים כך בטוב שבשתי העולמות.
אבל היהדות של החרדים והיהדות של המסורת שלנו היא לא כזו. היא תובעת התמסרות טוטאלית, אין בה מקום לשום דבר אחר. אין מקום לשום דבר גבוה שאינו תורה וכל סוג של הנאה היא רק בגדר בקושי התירו, הכל מוכפף לדקדוקי עניות וחומרות בענייני צניעות ואין מקום לשום ביטוי אישי. חייו של חרדי מצוי הם מסכת ארוכה של מסירות נפש. אין לי שום הערכה כלפי מסירות הנפש הזו, אבל זו מסירות נפש בכל זאת.
וכל מסירות הנפש הזו היא בגלל סיבה. לא בגלל שהם אוהבים זאת, אלא בגלל שככה ה' רוצה, אותו ה' ששורף אנשים בגיהינום. אם הם יגלו שמאחורי כל זה אין שום דבר, הם בהחלט ירגישו נבגדים, הם ירגישו שהקריבו חייהם להבל הבלים בגלל שטות שמכרו להם. לא תהיה להם כל סבלנות לעמדה היותר מורכבת שאתה מציג. מובן מאליו שאתה לא יכול לצמצם זאת לסיפור של מיעוט האנוסים שאותו אתה יכול לנפנף בכך שתמיד יש כמה אנשים שהסדר החברתי לא מתאים להם.
אז מה אני אומר? האם אני אומר שצריך לפקוח עיני עוורים? חס ושלום. אם פלוני שוטה מאמין שהאדמור שלו בידו להחיות ולהמית וזה מה שנותן לו כוח להתמודד עם קשיי היום יום וכי אבוא אני ואספר לו כמה הוא טועה? זה לא משרת שום מטרה וזו סתם אכזריות. אבל בכל זאת, אסור לטשטש את התמונה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2011 00:30 |
|
| |
קולמו' שלום,
תודה על ההבהרה. האבחנה שהעלית על אופי הדיון בפורום היא נכונה במידה רבה, ואכן אני חש באיזשהו חוסר תיקשור. מצד שני, אינני יודע מה התמונה שציירת לעצמך על השקפתי, אולי היא קיצונית במעט או בהרבה מהשקפתי האמיתית. בכל מקרה כל מה שכתבתי כאן היה מופנה ומיועד לאנשים שטוענים לתחושה או להבנה של חוסר בסיס לאמונתם. אינני יכול להמציא להם בסיס אחר ממה שידוע לי.
ההגדרה שהגדרת את ה"חרדיות" היא נכונה אך לטעמי לא ממש כוללת. אני גדלתי בקהילה חסידית, ושם לא הירבו לבסס את הדת על גיהנם וייסורים ועל מִסְכֵּנוּת בחיים. ובכלל, השתדלו לחיות באופן די עליז ושמח, כמובן בהתאם לתרבות מסויימת שאינה דומה לתרבות המודרנית שברחוב.
כתבת: "אבל היהדות של החרדים והיהדות של המסורת שלנו היא לא כזו. היא תובעת התמסרות טוטאלית, אין בה מקום לשום דבר אחר. אין מקום לשום דבר גבוה שאינו תורה וכל סוג של הנאה היא רק בגדר בקושי התירו, הכל מוכפף לדקדוקי עניות וחומרות בענייני צניעות ואין מקום לשום ביטוי אישי. חייו של חרדי מצוי הם מסכת ארוכה של מסירות נפש ...וכל מסירות הנפש הזו היא בגלל סיבה. לא בגלל שהם אוהבים זאת, אלא בגלל שככה ה' רוצה, אותו ה' ששורף אנשים בגיהינום".
צירפת כאן את ה"חרדיות" עם "היהדות של המסורת שלנו", כמובן שאינני יודע למה כוונתך ב"שלנו", אני סבור שה"חרדיות" שונה בהרבה, גם מבחינת הנקודות הנידונות, מהיהדות של תקופות הראשונים וגם של חלק נכבד מתקופת האחרונים (זה כמובן מתפלג לזמנים ולארצות ולאישים שונים).
לגבי ה"חרדיות" שתיארת יש כאמור מה להבחין בפרטים וברמות שונות, אבל אני מסכים איתך בכללות על הכיוון.
מצד שני, יש מקום למחשבה שאדרבה, דווקא צורת חיים עלובה זו דוחקת אנשים רבים לחפש מפלט, שאותו יוכלו למצוא בצורה 'רגועה' יותר של יהדות. יש רבים שצופים משבר גדול או קטן בחברה החרדית כתוצאה מצורת החיים שתיארת, האם לא יהיה רצוי וראוי לקדם משבר זה בהכנת אלטרנטיבה? אולי כל המשבר הזה מוביל באופן פנימי דווקא לחיפוש יהדות נכונה יותר.
למעשה, כאמור באמת אינני חושב שנכון לבוא ולעורר מהומות וזעזועים. מצד שני, אני בטוח שיש צורך לעשות משהו. כאשר אני רואה אנשים שמתקשים באופן פנימי ועמוק עם יהדותם, ובמיוחד אנשים שמערערים שכלית על היהדות שהנחילו להם, יש מקום לנסות באופן זהיר ללמד אותם על יהדות אחרת. הנזק שאולי יכול להיגרם - אינו גדול יותר בכל מקרה מהנזק שייגרם להם משבירת החבית ושפיכת כל יינה בעקבות הטעם הרע שדפנות החבית הטילו ביין.
הבן, תובנות אלו שהגעתי אליהן, בסופו של דבר עוד רבים אחרים מגיעים ויגיעו אליהן. אמת היסטורית ומציאותית אינה יכולה להתחבא לעולם. כך שבמוקדם או במאוחר יישמעו קולות כאלו בסביבתינו. ייתכן שכדאי לנסות לעשות זאת באופן מודרג, מקדים ונשלט, כי אין לדעת מה פנים יהיו להתפרצות ולמשבר לכשיבואו.
אם אתה רואה אחרת את העתיד, או שיש לך דעה אחרת לגבי מה רצוי וצריך להיעשות, אני אשמח לשמוע ולהחכים.
תוקן על ידי אדםעליון ב- 07/06/2011 00:35:37
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2011 01:05 |
|
| |
אוברמנטש
לא יודע מה קולמוגרוב מתעדן איתך (ואולי הוא רציני בכך - לך תדע)
אבל הנקודה היא פשוטה:
אתה טוב לך עם הגרבוצים מול הבלי התלמוד תוך חשיבה ש3/4 מזה הוא בולשיט מזוקק והיתר מתפלג נורמלית בין חשיבה קלוקלת, המצאות רבניות לא רלבנטיות שהעם היהודי נתקע איתן 2000 שנה (ועוד חזון למועד) כי המחוקקים שלו לא עברו קורס הכשרה אצל מיימוני ודומיו, ודברים השייכים לנשים וילדים (כאשר המטרה היא פילסופיה או מדע למטרות הכרת האל, כמו הרמב"ם)
עם האזנה מסורה לקריאת התורה / הנביאים / ההפטרות תוך הבנה שמדובר במיתולוגיות מנופחות/שקריות אך התחברות ל(חלק קטן מ-) המסרים העולים מהם (באופן סלקטיבי), ותקווה ש3/4 מהמצוות המגוחכות שבה תתבטלנה והנאה מזוכיסטית מסוג Atzkach מעצם הסתירה המשוועת שבשתי הטענות האחרונות והתחושה של כמה אני מבין מורכבות ובוגר,
עם קוועצ'ים בפרצוף בתפילה (מה שהמדומיינים קוראים כוונה או דבקות) בין היתר על דברים שאתה מצפה שלא יקרו תוך אוטוסוגסטיה שזה מועיל לך מבחינה פיזית (סטטיסטית הוכח שזה שגוי), התחברות לאלוהים (שאיכשהו אפשר להשיג אותה ע"י גירוי מוח באמצעים כימיים או חשמליים), או איזשהו פעלול סמנטי פוסטמודרני שקרי (מתחבר 'לעצמי' 'להוויה האמיתית') שמנוגד למה שהייתה תפילה לאורך המקרא וההגות היהודית (עד המצאת הסטטיסטיקה),
עם התפלספויות חסרות משמעות אודות ההבדל המהותי מה האל הוא לא (גשמי, רע - ואיך מסדרים את זה עם המציאות [=ממציאים אד הוק ישויות ומימדים שיפתרו את הבעיה]) ומה הוא נגלה אלינו והוא גם לא במהות (רוצה, כועס, אוהב),
ועם אכילת חלות מעשה בית מול נרות שמן זית בפמוטות כסף מדי שבוע לצד ילדים מנוזלים שחוזרים על השטויות שבמקרה הטוב מאוד יבינו בגיל 30 שהן שטויות?
תהנה.
מצידי, אם אתה אוהב גם ללכת למקווה גברים חרדי מצוי פעמיים ביום - גם הולך.
וגם לאכול טונה בחלב או לשתות שמן קיק בטמפרטורת החדר.
מה שתרצה.
אני מתעב את כל אלו (ואכן לא עושה אותם).
וגם כל ריטואל דתי שהוא. פילוסופי ו"רוחני" ככל שיהיה. בסופו של דבר מדובר בריטואלים אינפנטיליים שנותנים לך תחושה - וזה תפקידם - של ילד תלותי בפני ישות שאתה תלוי בה. כלומר, רגרסיה (ע"פ פרויד) במיטבה. וזאת כאשר אין לך מושג אם הוא אכן קיים ואתה מרגיש כמו טמבל שעושה דברים רק כי ככה אנשים אמרו לך שאנשים אחרים אמרו שצריך לעשות. מלבד בזבוז הזמן שהיה יכול להיות מנוצל לדברים שבאמת מקדמים את האדם או מהנים אותו.
רוב האנשים מתעבים פרטים מסוימים בדת.
הדת היא מחויבות, וההתחמקויות המגוחכות שלך ושל שאר הדומים לך כאן לא תעזורנה.
אם אין לך מחויבות - זה לא דת; זה משהו שאתה אוהב, כפונקציה של התנסות החיים שלך וכדומה.
אין מצב לדת בלי מחויבות נקודה סימן קריאה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2011 01:29 |
|
| |
ד'ה-פרזנט,
אגיב בקצרה: אינך יכול מנקודת מבטך לנסות ולאפיין את השקפתי. ולכן גם נכשלת בכך.
בדוק את עצמך, אולי לא נוח לך לחשוב שהדבר שאתה נלחם בו באובססיביות ריאקציונית עמוקה כל כך, הוא למעשה לא הדבר האמיתי, וממילא כל המלחמה מיותרת. כמעט בכל הודעותיך באשכול זה ודומיו הוכחת לי, שבדיוק כמו שהמאמינים נלחמים בעד אמונתם ברגש ובאובססיביות פנימיים - כך גם הכופרים (או ה"אגנוסטיקנים" בשבילך). כך שכל טענותיך על ההטיה שבאפולוגטיקה הדתית תקפות גם עליך.
ולסיום: אני מקבל את המלצתך ואיחולך, אני אכן נהנה. אני נהנה הנאה עמוקה בחיי, למרות שאין לי שום תנאים חיצוניים מיוחדים. הנאתי אינה יונקת מכל הגיבוב ששפכת, אלא מן החכמה שגיליתי. מיום שנחה עלי ההשראה וגיליתי את הקוד הפנימי של תורת משה והנביאים, אינני חדל מליהנות בחיי. גילוי זה איננו עוד פרשנות פילוסופית או אחרת של הוגים כלשהם, אלא משהו עצמאי ואישי. מובן שהיה דרוש לי תהליך ארוך של למידה לפני כן וגם אחרי כן. גילוי זה נותן לי אור וחכמה בחיים, ומכאן אושרי והנאתי הבסיסיים.
אחרי קריאת כל מה שכתבת בענינים אלו, שלמעשה אינו מהווה חידוש מיוחד אלא העתקה בסיסית של חומר ידוע ולעוס, אני חייב לומר לך: לא מצאתי משהו שיערער לי את חיי.
ובכן, למה לך לרוץ כל פעם ולדחוף עצמך לתוך חיי המאמינים? משהו מפריע לך בחייהם ובחוויותיהם האישיים?
וכי אני או מישהו אחר כאן ניסה להטיף לך ולהפריע לך בחייך ובאמונותיך? מישהו התלוצץ והגחיך את דרכך?
אילו הערת כאן הערה לדיון, הייתי מבין. אך לא נשאלת מאומה, והנה שוב נדרשת ללא קראוך, ושוב התפרצת ושפכת את סערת ליבך בלי שום חידוש ובלי שום נקודה להתבוננות. ואני שואל (בלי לחכות לתשובה): למה???
תוקן על ידי אדםעליון ב- 07/06/2011 01:32:51
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2011 01:52 |
|
| |
תוקן על ידי thepresent ב- 07/06/2011 01:55:07
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2011 01:53 |
|
| |
מספק, יכול להיות, שמא, אולי, יתכן ואני מדמה לחשוב (אולי בטעות) שמה שכתבתי כן רלבנטי - למרות שאין בו חכמה עצכחית פלצנית, חסרת משמעות ואינסופית? אני דווקא לארג' איתך ומרשה לך לענות על שאלתי, אם תרצה.
אגב: כשאתה תגיד לילדיך דבר אחד ממה שאתה כותב כאן - תשתף אותנו. סגרנו?
לילה מעולה והמשך התנשאות נעימה.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2011 02:04 |
|
| |
מורי ורבי
ראשית ברצוני להבהיר שסייגתי את דברי בסוגריים לגבי עניין הגיהינום והגן עדן, אני מודע לכך שזהו תיאור פשטני לצורך הקיצור. עדיין התוקף של הדת נשענת על אוסף של אמונות עובדתיות מוצקות לגבי איך העולם מתנהל ובייחוד לגבי החיים שלאחר מוות. אתה מסכים או חולק?
כמו כן, שום דבר שאמרתי לגבי החיים החרדיים לא סותר עליזות בחיים. אני בהחלט חושב שאלה חיים של מסירות נפש והתמסרות מתמדת וויתור אינסופי אבל יתכן שאנשים עושים זאת בשמחה ובעליזות. השאלה היא האם ימשיכו באותה שמחה ובאותה עליזות אם יסתבר להם שההנחות שלהם לגבי סדר העולם לא מדויקות ושהשלב הזה של החיים הארציים עליו הם מדלגים בכזו עליצות היא אולי השלב היחיד?
לגבי המסורת, אני חושב שלפחות במאות השנים האחרונות זו ההשקפה השלטת, שהאדם צריך להתמסר באופן מוחלט לדת וכל דבר שאינו מועיל לצורך עבודת ה' הוא פסול. החרדיות של היום אולי סטתה מהמסורת בכל מיני אספקטים חיצוניים, אבל לגבי הרעיון הזה אני חושב שלא חל שום שינוי.
ולסיום מבחינה מעשית, איני מהנדס חברתי וגם לא נביא, למעט זה שיש לי כל מיני תחושות בטן רעות. הדבר היחיד שאדם יכול לעשות הוא לקדם אווירה של שיח רציונלי מתון של ערכי יושר והגינות ושל בוז לדמגוגיה והתלהמות, ומעט מן האור דוחה הרבה מן החושך. הדרך היחידה שבה אדם יכול לעשות זאת הוא על ידי דוגמא אישית, אבל מפאת חולשת הטבע האנושי זה לא תמיד עובד. חוץ מזה אין אדם יכול לעשות יותר מאשר לדאוג לעצמו ולבני ביתו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2011 08:00 |
|
| |
עליון - מה יעשה איש הנהנה יותר ממערכוני גשש? או מהתנדבות בקהילה? איזו סיבה תתן לו ליהנות דווקא מהנאותיך שלך? ואולי לדעתך אין כזו סיבה, פשוט אתה נפלת להנאה זו ואחר לאחרות?
- תוכל להסביר בדיוק איך אדם נורמלי עושה דברים שונים ב"ויתור אין סופי" ו"בשמחה ועליזות"?
קולו אתה בטוח שדת בעלת מקור חיוב היא אינפנטיליות? הרי כל גבר אחר הוא תועלתני וממילא הוא הכל רק לא דת תחייבת.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 04:06 |
|
| |
שלום חברים, לפי כבודכם הייתי צריך להגיב לכל אחד בהודעה נפרדת. מחילתכם.
קולמו'
1. וודאי שבדת העכשווית נושא החיים שלאחר המוות הוא בסיסי בכל העדות והקהילות. ועם זאת יש הבדלים רבים במידת וצורת ההדגשה, ביחס לתכנים בסיסיים גדולים אחרים.
2. לא טענתי ולא אוכל לטעון שהחיים בעולם הזה הם השלב היחיד. עם זאת, לפי מה שלמדתי מהתורה ומהנביאים, עיקר מה שצריך להיות בתודעתנו הם דווקא חיינו בעולם הזה. ממילא יש כאן אולי אפשרות לריכוך ולתיווך, ואין חובה להגיע להתנגשות כוללת.
3. דבריך האחרונים הם יסודיים ונכונים בלי ספק, וגם שייכים לכל אדם באשר הוא. ועם זאת, אי אפשר ואסור שנתייאש מתיקון החברה בכללותה.
לסיום, תודה על הזווית שהוספת לי.
ד'ה-פרזנט
טוב, לא הספקתי לראות את תגובתך המחוקה, אך בכל זאת תגובתך הקיימת הפתיעה אותי לטובה. ציפיתי למשהו הרבה יותר שחור. לאחר מעשה, חשבתי שהייתי צריך להתייחס לדבריך הראשונים ביתר עניניות. אני מודה שהסגנון והתוספות האמוציונאליות תפסו את תשומת לבי יותר, ועל כן הגבתי כמו שהגבתי (מבלי לחזור בי כמובן).
ובכן:
1. כתבת שאתה דווקא מרשה לי לענות לשאלתך. אך לא הצלחתי לגלות בדבריך שום שאלה. אם הכוונה לתיאורך הגרוטסקי של מצבים מחיי היום-יום החרדיים, קשה לי לענות על כל כך הרבה פרטים. בכללות אומר שחבל לדון על השקפתי, כל זמן שלא פרשתי אותה (ואני לא להוט לעשות זאת בינתיים). מצד שני, אני שואף באמת לתיקון משמעותי בכל מיני תחומים לקויים. ואגב: בכל תרבות יש דברים לקויים. יש שיעדיפו לחיות בציבור החרדי על ליקוייו, ולא לחוות את ליקויי הציבורים האחרים. כמו שכתב קולמו', כל אחד בביתו יכול למזער את השפעת וחדירת ליקויי החברה.
2. וודאי שאינני פורש את השקפתי באוזני ילדיי, ואפילו לא ברמתם, כדי שלא לגרום להם סבל מיותר של ניכור הדדי לעולם הסובב אותם. מצד שני, אינני יכול ללמד אותם דברים שקריים בעיניי. בקיצור אני משתדל לתמרן במידות הצלחה משתנות, ומקווה שייצא מהם משהו טוב לעצמם ולעולם. אם יש לך הצעות ייעול, אני אשמח לשמוע.
מתי תקלוט שאינני מתנשא? "אדם עליון" (של ניטשה) איננו מתנשא. הוא פשוט עליון, ומי שמרגיש נחות מפניו - מוזמן להצטרף ל"אנושות העליונה". קיץ נעים.
תלמיד
1. "מה יעשה?" - ימשיך ליהנות! מה לא טוב בהנאה שלו?
2. לא אני ניסחתי "ויתור אין סופי". למעשה "ויתור" הוא ענין יחסי, להשגות, לסביבה, לשאיפות ולהשקפה.
תוקן על ידי אדםעליון ב- 09/06/2011 04:08:13
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 07:38 |
|
| |
| Kolmogorov כתב: |  | הדבר היחיד שאדם יכול לעשות הוא לקדם אווירה של שיח רציונלי מתון של ערכי יושר והגינות ושל בוז לדמגוגיה והתלהמות, ומעט מן האור דוחה הרבה מן החושך. הדרך היחידה שבה אדם יכול לעשות זאת הוא על ידי דוגמא אישית, אבל מפאת חולשת הטבע האנושי זה לא תמיד עובד. חוץ מזה אין אדם יכול לעשות יותר מאשר לדאוג לעצמו ולבני ביתו. |
|
היינו כבר בסרט הזה, אחרי תקופת ההשכלה הגיע הרומנטיקה. כנראה שרוב בני האדם זקוקים לריגושים ושיח רציונלי מתון אינו דובר לשכלם וק"ו שאינו דובר ללבם. ובנוסף לכך קיימים מנהיגים שמלמדים את קהלם לבוז לרציונלי ומטיפים להם לחיות מעל לטעם ודעת. צא וראה כמה תלמידים יש לך וכמה תלמידים יש להם.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 08:24 |
|
| |
עליון
להבהרה - נקודת המבחן היא ההנאה?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 08:40 |
|
| |
תלמיד
לא שמעת שמועסים על ההבדל בין ההנאה האמתית להנאה המדומה. במו אוזני שמעתי את הטענה שהחילונים אינם יודעים מה זה עונג כי אינם אוכלים טשולנט בשבת.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 10:53 |
|
| |
אדם, מכל הררי המילים צד את עיני משפט מפתח לטעמי. "בכללות אומר שחבל לדון על השקפתי, כל זמן שלא פרשתי אותה (ואני לא להוט לעשות זאת בינתיים"). ???
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 11:42 |
|
| |
קולמוגורוב, אתה כותב דברים נכוחים עד מאד ובמידה מסוימת מעמיד את הדברים על הנקודה המרכזית. יש כאן כל כך הרבה דעות, אמונות והשקפות, חלקן מעמיקות ומאתגרות, אבל כולן נופלות לבור עליו הצבעת. הן בעצם נותנות פרשנות משלהן למערכת שלמה ומסועפת, אשר רוב מאמיניה ולכאורה גם מחולליה, לא יכולים אפילו להבין את פרשנותן, שלא לדבר על לקבלה. בעיה נוספת חמורה לא פחות. איך זה שכל מגוון הדעות והרעיונות, שחלקן לפחות סותרות לחלוטין זו את זו, מתנקז בסוף לאותה שלולית. קרי האמונה והדת היהודית. האם זהו חשד בכשרים לטעון כי המטרה מסומנת מראש, החץ נורה וכל העיסוק הוא רק בשרטוט העיגול?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 12:44 |
|
| |
| אדםעליון כתב: | |
ד'ה-פרזנט
טוב, לא הספקתי לראות את תגובתך המחוקה, אך בכל זאת תגובתך הקיימת הפתיעה אותי לטובה.
ציפיתי למשהו הרבה יותר שחור.
לאחר מעשה, חשבתי שהייתי צריך להתייחס לדבריך הראשונים ביתר עניניות. אני מודה שהסגנון והתוספות האמוציונאליות תפסו את תשומת לבי יותר, ועל כן הגבתי כמו שהגבתי (מבלי לחזור בי כמובן).
מודה לך על הפטרנליזם, אבי. (כאילו, תרגיע! זה ממש נמאס)
ובכן:
1. כתבת שאתה דווקא מרשה לי לענות לשאלתך. אך לא הצלחתי לגלות בדבריך שום שאלה. אם הכוונה לתיאור הגרוטסקי של מצבים מחיי היום-יום החרדיים, קשה לי לענות על כל כך הרבה פרטים. בכללות אומר שחבל לדון על השקפתי, כל זמן שלא פרשתי אותה (ואני לא להוט לעשות זאת בינתיים). מצד שני, אני שואף באמת לתיקון משמעותי בכל מיני תחומים לקויים. ואגב: בכל תרבות יש דברים לקויים. יש שיעדיפו לחיות בציבור החרדי על ליקוייו, ולא לחוות את ליקויי הציבורים האחרים. כמו שכתב קולמו', כל אחד בביתו יכול למזער את השפעת וחדירת ליקויי החברה.
נניח שמצאת איזשהו רעיון מדהיםםםםםם בטירוףףףףףףףףף!!!111 בתורת משה ובנבואה הספרותית (לא לפני שניכית וצנזרת את כל מה שלא מתאים לך, ופרשנת את היתר באופן שהחלטת עליו אפריורית, ואז מיסקנת בשמחה שזוהי רוח הספר).
אוקיי, סבבה, הבנו. אלוהים מלך!!!111, הוא גדול וענק ועצום ויאמממממיייייייי, ועם כל זאת הוא דופק למאמי שלו יחס, ואיזה כיפפפפפ לנו.
אמנם, תמיד ינקר בנו הספק: אולי כל זה הוא דמיון? הרי אין לכך כל ראיות. יש אנשים שאומרים (כמו זה שהמציא את מושג האדם העליון) שמדובר בהמצאה אנושית שנועדה לספק את צרכיהם האינפנטיליים של בני האד, וככל שהאדם מתעליין ניתן לומר עליו יותר ויותר את המשפט האלמותי "Gott ist tot". אבל למי אכפת, כשמדובר בחוויה אקסטטית? בוא נזרום עם הרעיון. זה מטורף ומגניב ומנחם ומרגיע.
אז שמענו, נהננו, נכנסנו לאקסטזה, נחמד. מה עכשיו? מה הלאה?
אתה קורא לפני השינה כל יום ספר אחר. פעם אחת ירמיהו, פעם אחת ישעיהו, פעם אחת יחזקאל ופעם אחת תרי עשר ומגיע מזה לסיפוק רוחני מטורף.
מה עושה בשאר 17 שעות היממה?
רוקד עם הספרים?
מפיץ ת'רעיון ביוטיוב?
עושה סדנאות יוגה/מדיטציה בגישה ירמיה-ית?
לא.
היהדות אומרת לך לעשות בדיוק את אותם ההבלים שתיארתי לך קודם (עם אפים מנוזלים או מקונחים, זה פחות משנה). תחומי העיסוק שנותנת לך היהדות הם:
לימודי הבלי תלמוד, אגדות תנ"כיות מוגזמות/שקריות ודקדוקי הלכה וקיומם במחיר פיננסי, נפשי ופיזי (כאשר כל כולה הרי מיותרת),
עיסוק עקר בפילוסופיה של הבלתי ידוע פר הגדרה,
בקשות מאלוהים שברור שלא יתקיימו,
מצוות פגאניות,
ושאר הבלים,
שרק עוטפים, כביכול, את הרעיון המרכזי, כביכול, אותו מצאת, כביכול, בספרי הנביאים.
על חלקם אפילו יהיה לך כרת אם לא תפעל לפי הכללים הכי דקדקניים ואובססיביים.
על חלקם אפילו תידרש למות כדי לא לעבור על חוק טכני מסוים (להתרפאות בעצי אשירה, למשל).
לעניין המסר המדהיםםםםם!!!111 שאתה מוצא בספרי התורה והנבואה הספרותית אין לי בעיה. אבל כל היתר מבחינתי מיותר לחלוטין.
אממה? אם כדאי לי לעשות זאת או לא כדאי לי לפעול אחרת - לא תהיה ברירה ואאלץ לעשות זאת, תוך כדי ניסיון למזער את הנזק ככל האפשר, לצמצם את העיסוק בכך למינימום הנדרש (מזכיר את הרמב"ם שניסה לצמצם את העיסוק במה שבעיניו נדמה כליגה ד' - הלא היא ההלכה - על ידי כתיבת ספר קיצור הלכות, כך ששאר הזמן יתפנה לפלפולים תיאולוגיים אריסטוטליים ואיסלאמיים) למצוא דרך למצוא משמעות בכל ההבלים האלו.
אבל אם אין הוכחה לתגמולים בנושא - בשביל מה לקחת על עצמי התחייבויות שאני לא מעוניין בהם ואחר כך למצוא דרך להשלים איתן בדיעבד?
זה כמו שתלך מידיעתך למועדון פאקירים הודי ואז תמצא דרך לסבול את המסמרים ברגליים. למה ללכת לשם מלכתחילה?
2. וודאי שאינני פורש את השקפתי באוזני ילדיי, ואפילו לא ברמתם, כדי שלא לגרום להם סבל מיותר של ניכור הדדי לעולם הסובב אותם. מצד שני, אינני יכול ללמד אותם דברים שקריים בעיניי. בקיצור אני משתדל לתמרן במידות הצלחה משתנות, ומקווה שייצא מהם משהו טוב לעצמם ולעולם. אם יש לך הצעות ייעול, אני אשמח לשמוע.
כלומר אתה משקר אותם וגורם להם שהמציאות תתנפץ להם בפרצוף מאוחר יותר.
ומדוע לא תלמד אותם מה שצריך?
שמעתי על הסיבה שהמצאת לי עכשיו. באופן אירוני, אפשר להוכיח את אי נכונותה מכל אותם הורים יהודיים לאורך הדורות שחינכו את בניהם ליהדות תוך שהם גורמים להם סבל של ניכור הדדי לעולם הסובב אותם, ואיכשהו המשפחה היוותה גורם מספיק איתן בשביל שהילדים לא יצאו מופרעי נפש.
אני אתן לך את הסיבה האמיתית:
ילדים לעולם לא יעשו משהו בגלל השטויות העצכחיות (התחברות לרעיון הגדול מהם, שמיים בתורה ושאר הבלים). ילדים צריכים פרס ועונש. מטמיעים בהם קוגניציות שגויות באמצעים החזקים ביותר שיש כדי שבעתיד הם לא יוכלו להשתחרר מהן, ואז לעולם לא תדע אם הם באמת מאמינים בשטויות העצכחיות או שרק (כפי שאני חושד) מנסים לעשות אינטלקטואליזציה לפחדים הילדותיים שהוטמעו בהם על ידי משחקי מילים שעושים קולות של סופיסטיקייטד ודיבור על "מה שהחרדים עושים" שזה לא בסדר, כאילו הייתה איזושהי תקופה ביהדות שבה המוקד לא היה הבלים (אלו או אחרים, כפונקציה של התקופה)
מתי תקלוט שאינני מתנשא? "אדם עליון" (של ניטשה) איננו מתנשא. הוא פשוט עליון, ומי שמרגיש נחות מפניו - מוזמן להצטרף ל"אנושות העליונה". קיץ נעים.
מתי תקלוט שאינני מתנשא? "צדיק_וחסיד" (של רבי פנחס בן יאיר) איננו מתנשא. הוא פשוט צדיק וחסיד, ומי שמרגיש נחות מפניו - מוזמן להיות גם הוא צדיק וחסיד. קיץ נעים.
תוקן על ידי אדםעליון ב- 09/06/2011 04:08:13 |
|
תוקן על ידי thepresent ב- 09/06/2011 13:04:51
|
|
|
|
|
