האם היהדות היא דת האמת? שורשי הויכוח.

בתחילת האשכול כתב אלי ס
דעתי שלי אינה רלבנטית לנידון.
אני חושב ששאלה זו היא עיקר השאלה כאן, ולא אמת או לא אמת. אלא האם דעתי שלי רלוונטית או לא.

אלי מבין ומודה שכל עוד האדם אוחז בשאלות ואין לו תשובות אין דעתו יכולה להכריע.
עכשיו השאלה הוא אם מישהו טוען שיש לו תשובות או לא. הרי הכופרים כאן אינם אומרים שיש להם תשובות אלא שלא יודעים. משא'כ המאמינים טוענים שיש להם תשובות, א'כ לפי ההגיון שלך צריך אתה להיות מן המאמינים

מן איזה מאמינים? יהודים? נוצרים? מוסלמים? באהים? סיינטולוגים? כולם טוענים שיש להם תשובה... ומה בכלל ההגיון בזה? כל מי שטוען טענה פוזיטיבית, או ק"ו מי שרוצה לעשות מעשה, בגלל טענה כזו, חייב להוכיח את טענתו. 
אני לא מדבר על הוכחות ב100%. לפחות איזו שהיא הוכחה העומדת בבחינה לוגית, הגיונית, ומתמודדת עם הסתירות נגדה. מינימום שבמינימום.
אלא שכאן שואלים שאלה טובה, שבאמת המאמינים גם הם אינם אומרים יותר מאיני יודע, כיון שלא יודעים כלל מה זה אלקים.
 אבל אני חושב שזה טעות. נכון רוב אלו שלא חשבו על זה לא יודעים מה זה בכלל. אבל מי שעוסק בזה יודע ויודע מה זה. וכבר הסבירו פילוסופים וחכמים ומקובלים וכו' וכו' מה זה אלקים בדיוק. א'כ מי שלא יודע קודם כל שילמוד ויעיין מה זה, ואז יוכל לשאול שאלות.
מיהו הפילוסוף שהסביר מה זה בצורה מוגדרת ומסודרת? ומה זה רלבנטי לדיון? לא אכפת לי מה זה. השאלה הפשוטה היא, האם ה"זה" הוא אמיתי? דתי? יהודי? נתן הוראות? תושב"ע? הלכה? מנהג? וכו. לאחר שתיתן לו תשובות מסודרות בנושא הזה, לא ממש ישנה לי להגדיר מיהו ומהו. 

יותר על כן, גם מי שאינו פילוסוף  יודע באמת טוב מאד מה זה אלקים. אולי לא מה זה אלקים בעצמו. אבל יודע מה זה אלקים בשבילו. וזה עיקר הנידון כאן.
זה ממש לא עיקר הנידון כאן. הנידון הם הוכחות לקיומו, להיותו מתעניין בנו, למתן תורה מחייבת וכו'.

אלי,
ראשית צר לי שאתה מרגיש התנשאות בדברי, אני בסה"כ מתעקש שתקשיב לי (או שתצהיר שאתה לא מעונין והדיון יפסק) ולא תכפה עלי את מסגרת החשיבה שנראית לך הכרחית.
לכן לא אמלא את המטריצה שלך, כי לדעתי (שהמציאות מוכיחה אותה בבירור) בשלב הזה בלתי אפשרי למלא אותה באופן רציני. (דהיינו באופן אחר מזה שפרנס כבר עשרות שרשורים כאן שמעלים גרא בנושאים האלו ללא תועלת משמעותית מדי בדר"כ...) וזאת מכיון שאין שום יסוד משותף עליו נוכל לבסס את הדיון ביננו בענינים אלו (ובכלל היומרנות לנסות להגדיר באופן תאורטי שלא מבוסס על יסודות מציאותיים מוצקים את הבריאה ובוראה נשמעת בעיני מגוחכת ופאתטית)
        היות ובכל זאת ראיתי שהענין מטריד אותך, הצעתי דרך לבסס יסוד משותף שקודם יברר שאלות עקרוניות אחרות, שרק אחרי בירורן תהיה אפשרות אמיתית לדון בשאלות שאתה מעלה. בינתים זה לא צלח, אתה רוצה הכל כאן ועכשיו מוגש ישר לשולחן (או אם אפשר לפה) בלי להתעמת עם המציאות המורכבת (קודם כל שלך עצמך...) בלי להגדיר את עדמות המוצא שלך למציאות , ועוד לצפות שיצא מזה משהו משמעותי (או שאתה מבין שזה בלתי אפשרי ועושה את זה סתם לשם השעשוע,כמו ידידנו פרזנט... :-) )  פתרונות קסם כאלו אין , בטח שלא לי, וקרוב בעיני הדבר שמי שטוען שיש לו מאחז את עיני הבריות .
לעצם הדברים
1. א. אם היית שם לב שאני מדבר על שאלות מקדימות שיהוו בסיס לפיתוח עתידי לא הייתי שואל את השאלה הזו. (אני כמעט בטוח שכתבתי את זה בצורה כזו או אחרת כמה פעמים לפני כן , אבל אם לא או שזה לא הובן הנה כתבתי את זה שוב, בתקוה שזה לא מעורפל מדי בשבילך...) הבחירה של האדם נוגעת ליחס שלו למציאות, לא בנוגע לשאלות ה"גדולות" אבל בעיני היא שלב הכרחי (אך לא מספיק) כדי לבנות על גבה מסגרת שתאפשר התייחסות נכונה גם לשאלות הגדולות.
ב. מי דבר על כפיה ? אני מדבר כל הזמן על בחירה ואתה מביא לי כפיה ? אתה בטוח שאנחנו נמצאים באותו דיון ?
ג. לא אמרתי שזה רע, הרע (אם הוא קיים) נגרם מיסודות קדומים יותר , אלא שאני רוצה לברר ואתה (עד לרגע זה לכל הפחות )לא, ומההשלכות שלהן על אופן השימוש ברציונליות,ולא מעצם הבחירה ברציונליות. (אם כי זה נושא שחורג מגבולות הדיון מבחינתי, ולכן עלול רק לבלבל כרגע)

2. זו כבר שאלה שמתחילה לגעת בנושא עצמו.
   לפי מה בוחרים ... קודם כל זו שאלה שאתה צריך קודם כל לשאול את עצמך (זכור אני לא מדבר על בחירה בקשר לשאלות הגדולות, אלא על שאלה בנוגע אליך ואל דרכך בחיים) התשובה העקרונית היא שבוחרים ע"י בירור הרצון, מה אתה רוצה ? האם טוב לך במצב הנוכחי ? לאיזה מקום היית רוצה להגיע וכיו"ב. אח"כ מבררים איך כל זה עומד מול המציאות.
        אם אתה לא מודע לכך שטמון בך רצון מסוים שמוביל אותך ואת החיפוש שלך בהקשר הזה, הרצון הזה נשאר מוסתר בערפל (...) ואתה נע במעגלים סביב עצמך שלובשים ופושטים צורה בלי להגיע לשום דבר , אחרי שתדע מה אתה באמת רוצה (זו שאלה שרק אתה יכול לענות עליה) תוכל לבחור כיוון למימוש, ותוך כדי המהלך הזה ומתוך ההקשר שלו ניתן יהיה גם לענות על שאלות גדולות יותר.
  אבל זה יתאפשר רק אם תבחר להשתתף במהלך כזה. בלי רצון מבורר עד כמה שניתן כרגע, (אין דרישה פרפקציוניסטית בהקשר הזה, הדרישה העיקרית היא לאמינות וריאליות ) נוכל להמשיך להתקשקש כאן (וסליחה על הביטוי) על כל מיני נושאים ברומו של עולם עד אחרי זיבולא בתרייתא בלי להגיע לשום דבר בר משמעות, שחורג מגבולות הדמיון הפרוע שלנו... לא שזה כזה נורא, רוב העולם מבזבז את שנותיו בהבל , אבל אם כבר מתענינים ומתעסקים בענינים משמעותיים יותר, ראוי להגיע מכך למשהו קצת יותר משמעותי ומרחיק לכת לדעתי.