את הבעיה הפירו-פיזית (פירו מלשון fire = אש) אפשר להגדיר בקצרה (ביחס לנהרות הדיו שנשפכו עליה...) כך:
אחת התופעות הבסיסיות ביותר בציביליזציה האנושית היא האש.
האש היא כוח שיוצר סביבו חום ואור וכן, באופן בלתי מוסבר, כשהיא מתקרבת לאובייקטים מסוימים היא נתפסת בעינינו כגדולה (=תופסת יותר מקום במרחב), חמה ומאירה יותר ואילו האובייקטים פשוט נעלמים באופן מסתורי.
כאשר המדע המודרני זנח את הניסיון להסביר את ה"מה" והתמקד ב"איך",
הוא ניסח מסקנות מסוימות שעזרו לו לארגן את הידע אודות השאלה: באלו מצבים ניתקל ב'אש'.
העובדות שעמדו לפניו הן:1. התופעה של גדילת האש והעלמות האובייקטים בעת צימוד אש-אובייקטים (לכל מה שמעבר לשלב של הניצוץ היוצא משפשוף אבנים אני קורא גדילה) מתרחשת יותר ככל שהאובייקטים והסביבה חמים יותר.
2. כמו כן, תופעה זו מתרחשת באובייקטים מסוימים יותר מבאחרים.
באופן כללי יותר,
יש מערכת כללים שמנבאים מתי תופעה זו תתרחש: צריך שיהיו בסביבה שני חומרים:
א. כאלו שמסודרים באופן כזה כך שבחלקים הקטנים שלהם יהיו מסודרים חלקיקים בעלי מטען חשמלי שלילי*1 ב[כפולה של 8 + 5,6 או 7 חלקיקים כאלו *2]
ב. כאלו שמסודרים באופן כזה כך שבחלקים הקטנים שלהם יהיו מסודרים חלקיקים בעלי מטען חשמלי שלילי ב[כפולה של 8 + 1,2 או 3 חלקיקים כאלו]
ושהם יתקרבו זה לזה.
*1 שימו לב שכדרכו של המדע המודרני זו אינה הגדרה של "מה" אלא תיאור של "איך" - לא ידוע מהם ה'אלקטרונים' (כך המדענים קוראים לחלקיקים האלו) רק ידוע שכשהם מתקרבים לחלקיקים אחרים (למשל - חלקיקים שהמדענים קוראים להם 'פרוטונים') רואים שהם מתחברים זה לזה, ואילו בינם לבין עצמם הם מתרחקים זה מזה. המדע המודרני לא בודק מה המניעים של כל אחד מהם אלא קורא לצד א' בעלי מטען חשמלי חיובי ולצד ב' בעלי מטען חשמלי שלילי, ומתאר את ההתרחקות וההתקרבות ההדדית בהגדרה המעגלית "הכוח האלקטרוסטטי אומר שחלקיקים בעלי מטען מסוים ימשכו למטען המנוגד ויידחו מהמטען הזהה". (מדע מודרני, מה אתם רוצים...)
*2 לא רוצה להתעסק עם מצב של 4 כי שכחתי מה קורה במקרה כזה; ושאף אחד לא יחפור לי על מימן בבקשה.
כמו כן, גם בהינתן תנאים אלו, ניטה יותר לחוות את האש ככל שבטרם האש נרגיש שיותר חם בסביבה, או שכספיות במכשירים מסוימים יעלו יותר גבוה (שוב הגדרה מעגלית. מדע מודרני...)
עוד עובדה היא שבתנאים מסוימים מכשירים מסוימים מראים תנודות מסוימות כשחושפים אותם לחומר בתנאים מסוימים. לזה המדענים קוראים 'קרינה'.
את כל העובדות האלו לקח המדע המודרני ועשה מהן עיסה ספקולטיבית שלמה:
* יש אטומים (=כך המדע קורא לקונסטלציות הבסיסיות של פרוטונים, אלקטרונים ונויטרונים = שזה חלקיקים חסרי מטען [כלומר שלא נמשכים ולא נדחים. הוי הגדרות מעגליות...]).
* באטומים נמצא משהו שהמדע מכנה אותו "אנרגיה" והוא ניתן לחלוקה לפיסות אנרגיה, למשל מה שהמדע מכנה 'פוטונים'.
* הצורה הכי חסכנית ב"אנרגיה" היא מצב בו בקליפה החיצונית (האלקטרונים מסתובבים במעין קליפות ברדיוס גדול סביב גרעין האטום, קליפה מסביב לקליפה. כמו בצל) יש 8 אלקטרונים. "להחזיק" 2 אלקטרונים בקליפה החיצונית (כלומר כפולת 8 + 2) זהו מצב לא יציב (= שוב הגדרה מעגלית - הכוונה היא שאנחנו יכולים לראות שהוא נוטה למסור או להשלים - מה שיותר קרוב - אלקטרונים ממולקולה אחרת כדי להשלים ל8. לתהליך מסירה וקבלה קוראים חיזור וחמצון, בהתאמה) ש"מושקעת בו" "אנרגיה" (רק שתבינו את הטירוף - אף אחד לא ראה/שמע/הריח/טעם את האנרגיה או תיקשר איתה בדרך כלשהי. אבל זה לא מפריע למדענים לדבר עליה כאילו היא קיימת ממש. אין גבול ליומרנות של המדע המודרני)
* לכן, טוען המדע, מה שאנחנו חווים כאש יכול להיות מוסבר כך:
בריאקציית חמצון-חיזור, ה"אנרגיה" המושקעת במצב הבלתי יציב נפלטת אל הסביבה בצורת חום ואור, וזה מה שאנחנו חווים כ'אש'. גם הגדילה של האש מוסברת ע"י כך שהחום מגביר את קצב ויעילות התנגשות המולקולות של האובייקט הנשרף עם חומר מחזר (מל' חיזור) כלשהו (בד"כ חמצן), וממנו נפלטת הרבה אנרגיה בצורת חום ואור, ואנחנו חווים אש גדולה יותר (תסכימו איתי שזה ממש מדע בדיוני בהינתן שעוד לא ראו את האנרגיה באטומים)
הבעיה:
זהו רק תיאור של ה"איך". אלו כללים מתי נצפה לחוות שהאש גודלת במרחב ומפיצה סביבה יותר חום ואור, אבל מהי האש עצמה?
אז אכן התיאור על אנרגיה, מושג שהומצא אד-הוק, הוא נוח ביותר לניבוי. אבל שוב - מהי האש עצמה?
תסתכלו על בקבוק שמן. אתם רואים שם חום? אור? או אפילו, אתם יודעים מה, משהו ששונה מאשר האוויר - שאותו תגדירו כאנרגיה (למרות שגם אם כן, למעבר מהמשהו הזה לאור וחום אין הסבר)?
אף אחד לא רואה את האנרגיה, ואין שום הסבר מהותי מהי האש ומאיפה היא מגיעה. רק קומץ כללים עובדתיים שלמדע המודרני נוח לתאר אותם בעזרת הגדרות מעגליות (מהי האש? צורת ביטוי של אנרגיה. ומהי אנרגיה? ישות תיאורטית שנמצאת בתוך האטומים שמתבטאת באור וחום בחלק מהמקרים [שזה אש לפי המדע]. ממש רציני...)
לא נותר אלא להסכים שהאש היא מימד שונה לגמרי מהמימד הפיזי החומרי המוחשי הרגיל, גם אם ניתן לנסח כללים מתי נחווה אותה.
ובכן - מהי? מאיפה היא באה? ולאיפה היא נעלמת?
