הבעיה הפירו-פיזית - הצגה והצעה לפיתרון

שםהוורד
נדמה לי שיש לך אי אלו טעויות מבחינה מדעית בתיאור שלך (מוכן להתערב שלקחת אותו ממקום כלשהו), וחוצמזה כתבתי בדיוק את מה שאתה אומר בהודעה הפותחת (עכשיו מספר אלו שמגיבים לי בלי לקרוא הוא n+1).
בכל מקרה אתה עונה, שוב, על האיך - לא על ה'מה'. המדע מגדיר באלו תנאים נחווה אש, לא מהי האש (שכפי שהוכחתי היא מימד אחר שאינו נובע מהחומר שאיתו היא נמצאת במתאם על ציר הזמן בתנאים מסוימים), מאיפה היא באה ולאן היא הולכת. 


איפה הפילוסופים של הפורום?
מה קורה? תתעוררו

מהי עבודה? כל שינוי בחומר. בהתגבשותו, מיקומו, צורתו וכו.

אלי ס

נכון

שםהוורד כתב: אני מצטער, אבל אתה פשוט זורק מושגים שונים ומשונים ומשתמש בהם שלא כהלכה. קצת קשה לנהל דיון כאשר ההגדרות שלך למושגים בסיסיים שונות מההגדרות המקובלות אצל מי שמתעסק בתחום. אין שום קשר שהוא בין עבודה\אנרגיה להסתברות. ייתכן שמולקולה מסויימת מגיבה במהירות X, ומולקולה שנייה במהירות 1000X, ועדיין האנרגיה של המולקולה הראשונה גבוהה משל השנייה. איך אתה יודע זאת? ראית את האנרגייה? או שהסקת זאת על פי (כלומר המצאת יישות תיאורטית שתעזור לך להסביר למה כיוון הריאקציה יהיה > או <. באותה מידה יכלו להיות הסברים חילופיים, למשל: שדי-אטומים שעושים זאת והם עובדים לפי הכללים שהמדע ניסח. כלומר אנחנו לא יודעים שיש משהו כזה שנקרא אנרגיה אלא משתמשים בו כדי לתאר משהו שגורם לדברים) נטיית המולקולה להגיב או היכולת שלה לעשות בחומר שינויים במרחב כפוקנציה של זמן? > נטיית המולקולה להגיב תלויה בקשר ישיר בהבדלי האנרגיה בין חומרי המוצא לתוצרים, אבל הקינטיקה של התהליך תלויה בפקטורים אחרים (אנרגיית שפעול). עבודה היא היכולת להפעיל כוח לאורך דרך. כוח הוא מכפלת מסת הגוף בתאוצתו (החוק השני של ניוטון). תאוצה היא שינוי המהירות בזמן. מהירות היא שינוי המיקום בזמן. מיקום הוא... כאשר מבצעים עבודה על גוף, כלומר מפעילים על הגוף כוח לאורך דרך, מגדילים את האנרגיה שלו, כלומר מגדילים את היכולת שלו להפעיל בתורו כוח לאורך דרך (בדיוק באותו שיעור של העבודה שהופעלה עליו, להוציא את העבודה שבוזבזה על חיכוך, חום וכו'). הבנת למה אני אומר שזו הגדרה מעגלית? אבל זו לא הנקודה. שוב. אני מתעסק עם האש. לא הסברת, במה בעיית "מהות האש" שונה מכל בעיה מטאפיזית אחרת של מהות העולם, מהות החומר, וכו'. לא יודע מהי מהות החומר. החומר קיים כל הזמן הוא רק הולך מאטום זה לאטום אחר. הוא מה שהוא. אותו דבר האנרגיה - לא מפריע לי שההגדרה היא מעגלית כי לא היה כאן באמת ניסיון להסבר. רק ניסיון לתיאור מצב במילים קצרות. באש המצב אחר. יש לי אש שהיא נתפסת, ואתה אומר לי שהיא בעצם אותה ישות תיאורטית הקרויה אנרגיה. מצד שני המופע שלה באש לא דומה בכלל למופע הרגיל שלה כיישות תיאורטית בלתי נתפסת בחושים. אז אתה צודק שאני יכול לשאול מהי מהות החומר וכדומה. אבל אני לא מתעניין בזה. מה שמעניין אותי הוא המעבר, השינוי: איך ממשהו תיאורטי ובלתי נתפס (אנרגיה בתוך אטומים) נוצר משהו נתפס (אש)? ממש יצירה יש מאין... ואפילו תתייחס לישות התיאורטית כ"יש" עדיין הצורה שלו השתנתה לגמרי... זה כמו שבנאדם יהפוך לתוכנת מחשב (אתה לא שם לב שזה אותו דבר כי נתפס לך שחום ואור = אנרגיה כי ככה לימדו אותך למרות שאנרגיה בתוך אטומים היא יישות בלתי נתפסת בעלת מימד אחד וכאן אנחנו מדברים ישות נתפסת בעלת שני מימדים: חום ואש . אם היו מלמדים אותך שאדם = תוכנת מחשב לא הייתה לך בעייה לתפוס שאדם הופך לתוכנת מחשב כי הרי לימדו אותך שזה שני ביטויים של אותו דבר, ובאדם יש ישות תיאורטית שכאר היא יוצאת ממנו אחד הביטויים שלה הוא תוכנת מחשב) אז כמו שאם אני אראה בנאדם שנעלם ובמקומו מופיעה תוכנת מחשב אני אשאל לאיפה הוא נעלם, מהי תוכנת המחשב, מאיפה היא באה ולאן היא הולכת, כשאני רואה שמן נעלם ובמקומו מופיעה אש אני שואל את עצמי מהי האש, מאיפה היא באה לאן היא הולכת. אנא - אל תתעקש על הטרמינולוגיה המדעית. זו לא הנקודה כאן. בסופו של דבר השאלה היא פילוסופית, ואף את מסכים שיש כאן שאלה (אם לא רוצים לנקוט, כמו קאנט, בתשובה "אינני יודע". בפרט שיש לי פיתרון). אם אתה לא מתחבר - לא נורא. תשאיר את האשכול למי שכן. תוקן על ידי שםהוורד ב- 01/06/2011 21:04:44

thepresent,

אמנם, כפי שציינתי, המדע לא מתיימר לומר ש"באמת" יש אנרגיה, אבל אם מניחים את קיומה ומגדירים אותה בהגדרות המדוקדקות שקיימות במדע המודרני, ניתן להשיג הישגים רבים בעלי ערך. העובדה שהושגו הישגים טובים כ"כ, מראה כנראה שההגדרות לא פורחות באוויר והן מועילות ביותר, ויותר מזה - הן כנראה הדרך הנכונה להבין את המציאות. דוגמה טריוויאלית: ניתן לחשב באמצעות חישוב פשוט ביותר שמתבסס על חוק שימור אנרגיה, לאיזה גובה יגיע תפוח שייזרק במהירות התחלתית V. העובדה שהתוצאה המתקבלת זהה לתוצאה הנמדדת בפועל, מראה כנראה שיש לנו על מה לסמוך. חישובים שמסתמכים על מושג האנרגיה קיימים בכל תחומי הפיזיקה ויש להם השלכות יישומיות על כמעט כל טכנולוגיה שקשורה באופן כלשהו לפיזיקה.

צר לי, אבל העובדה שכשמפעילים על גוף עבודה מגדילים את היכולת שלו לבצע עבודה, אינה הגדרה מעגלית (והיא אינה בכלל הגדרה של מושג העבודה, אותו הגדרתי כמה פעמים, אלא פשוט עובדה).

היווצרות "משהו נתפס" ממשהו לא נתפס אינה מיוחדת לאש. כל עולם החומר הוא קומבינציות של מולקולות לא נתפשות שבמוח שלנו נתפשות כבעלות צבע, מרקם וכדומה. "בעולם האמיתי" אין צבע, אין מרקם, אין ריח, אין טעם, אין מראה, הכל אלה תחושות סובייקטיביות שקיימות  בתודעת האדם בלבד. אם משקולת נופלת לאדם על הרגל, האנרגיה הפוטנציאלית הכבידתית שלה, שהיא להגדרתך לא נתפשת, מומרת לאנרגיה קינטית, שמומרת למכה ברגל, שהיא דבר נתפש ביותר...

אגב, אני מניח שהשם שנתת ל"בעיה" הזו נלקח מהבעיה הפסיכופיזית, שהיא באמת בעיה מטאפיזית מעניינת שיש טעם לעסוק בה...

_________________