|
|
| נשלח ב-1/6/2011 22:45 |
 |
| |
פתוחה לשמוע
_________________
"המונע הגדול ביותר של האדם להשיג את מבוקשתו,הוא חוסר האמון של הדבר בכוחו"
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2011 22:47 |
|
| |
| MiniRiki כתב: |  |
עדין לא תכיר את הבנאדם.בבחינת המידות,רק שאתה חי נושם ומתמודד אתה מגלה... |
|
כשאת מכירה לא בשידוך, יש סיכויים גבוהים יותר להגיע למקום של הכרות מהבחינות האלה.
במיוחד אם עוברים קשיים ביחד במסגרת הקשר.
_________________
בכדי לתת צ'אנס לאושר, חייבים להמשיך לחיות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2011 22:58 |
|
| |
חי ונושם במובן המלא,לדעתי בלי שידוך זה למתוח רק יותר חזק אות אותו מסטיק
שאת בשידוך את ממלא את הזמן איתו בזמן איכותי,כל דקה מספקת לך מידע,מה שבלי שידוך יוצאים יותר לטייל
לא חבל לשמור את זה לזמנים שאחרי החתונה
ואני מתכוונת שקשר בלי שידוך עושים דברים ומדברים מחוץ למטרה,ולדעתי הם מיותרים
_________________
"המונע הגדול ביותר של האדם להשיג את מבוקשתו,הוא חוסר האמון של הדבר בכוחו"
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2011 23:08 |
|
| |
כשמסתכלים עניינית על מטרת הקשר, ועל סופו, יוצא ש
א. אתם מכירים את מה שבשידוך מבררים - אבל מכלי ראשון, וממה שאני מגלה בלי שקרים של כל מיני בדרך.
ב. אתם מתוודעים לכל מיני דברים שלא מקובל לברר עליהם, והם לעיתים מאוד חשובים.
ואז יש אפשרות לקדם עניינים מהר, בלי להגיע למצב של 'הדברים המיותרים' (מסכימה איתך לגמרי).
העניין בקשר שהוא לא שידוך - הוא לאו דווקא ההנאה, אלא העניין שמה שחשוב לי אני יכולה לברר בלי שיסתכלו עליי כעל עוף מוזר וכיוצא.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2011 09:38 |
|
| |
אדם-ה1, אני לא חושב שכמה יוצאים מן הכלל בכוחם להפריך נתון אוביקטיבי שמקובל על כולם. הדרך המסורתית ליהודים להתחתן היתה דרך שידוך.
ומה שהבאת משמשון, הרי חז"ל ביקרו את בחירת שמשון על בסיס מראה עיניו, וכולנו יודעים מה דלילה עשתה לו בסוף. אז לא נראה לי שמקרה שמשון הוא דוקא אזהרה ללכת בדרך השידוך ולא לבחור לבד.
MiniRiki
אני לא מסכים איתך שבלי שידוך = בלי קדושה. בחור ובחורה שרוצים להתעלות רוחנית יעשו זאת עם שידוך או בלי.
אם לסכם את מה שכתבו רוב המגיבים על לכאן, אז כך:
היתרון של השידוך הוא שאם הוא לא מתאים הוא נגמר מיד, בעוד שבהיכירות בלי שידוך לפעמים מבינים שלא מתאים רק אחרי זמן ממושך, שאז כבר יש קשר כל שהוא והניתוק יכול להיות מלווה עם המון כאב.
היתרון של להכיר לבד הוא באיכות הקשר, כשמכירים לבד אפשר להכיר את הבן אדם לעומק ולדעת אם יש קשר נפשי עמוק, לעומת זאת בשידוך אי אפשר להכיר יותר מדי.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2011 09:41 |
|
| |
ךפותח האשכול (כי לא קראתי את התגובות) כמה הערות:
1) מתנגדת לג' בחסרונות של שידוך ולא' ביתרונות של להכיר לבד,
או במילים אחרות - דברים נראים אחרת כשאתה מתארס ומתחתן (על בשרי) ו
זה כיף, כ-י-ף,
לשבת בבית וללמוד אחד את השני.
זה כיף שלא יודעים הכל, ולא צריכים לייצר חוויות מרגשות, כי רק חווית ההיכרות נמשכת זמן רב...
(אגב בקטע הזה אני מקנאה בחסידים שלא מכירים בכלל)
יושבים בארוחת ערב או על הספה,
ולא צריכים לחשוש מייחוד כמו שמאורסים או שמישהו ייכנס,
ופשוט נוברים זה בעברו של זה בשלווה בעולם שמעל לזמן...
ולא מגיעים לחתונה בטראומות,
בטח לא בעולם השידוכים הליטאי,
ואני בחורה שנקראת מאוד פתוחה בראש...
תקופת האירוסין היא עדיים בהתלהבות של התחלה...
תאמין לי, היו לי הרבה השגות,
אבל בסופו של דבר הרוב המוחלט מסתדרים יפה מאוד ברוך השם.
2) נאלצת להתנגד ליתרון ג' של להכיר לבד
למרות שהוא נשמע הגיוני להפליא.
על פניו אכן ללא ההמתנה מורטת העצבים יכלו דברים להיסגר מוקדם יותר,
אך מבחן התוצאה בהשוואה לוכ' שכן מכירות לבד
(דתיים-לאומיים)
קובע שהם מתחתנים אף מאוחר יותר,
הן בגלל אורך הקשרים,
הן בגלל הבלבול הרב,
או פשוט מפני שאם אתה הולך על הגיון אנושי ולא על "רנדומייז" אלוקי -
ההסתברות שבדיוק תפגוש בעבודה/ברחוב את החצי השני של הנשמה שלך לא נמדדת באחוזים גדולים במיוחד...
קשה להם. מאוד קשה. הם נפגשים המון.
(מכירה מקרוב).
אני יכולה להבין מאיפה הצעת את זה -
פשוט מהמקום הנפשי שקשה לו לשבת בחיבוק ידיים.
אבל לעשות מה שכיף לך לעשות
לא אומר שיביא לתוצאות טובות יותר.
המון המון המון הצלחה.
ותשמחו בכל שאר הדברים הטובים שיש לכם,
כי רגע אחרי שנוחתים מענני החתונה,
חוזרים לחפש אותם...
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2011 09:49 |
|
| |
ריקי, מבחינת רמת ההכרות אין מה להשוות בין שידוך ללא שידוך, אני בטוחה שבלי שידוך מכירים יותר.
חיסרון נוסף שבוודאי יש כשמכירים בלי בשידוך:
חוץ מהקושי שיש ברגע של פרידה, יש גם את הקטע של ההרגל.
אחרי תקופה שהתרגלו להיות ביחד הרבה שעות, והכל..
אני מאמינה שנוצרת איזו הרגשה של בדידות.
הנקודה הזו יכולה לשמש כמנוע אדיר לטעויות ושטויות...
אני חושבת שמהבחינה הזו הכרות לא בשידוך- היא דרך אל חזור..
תוקן על ידי שיר852 ב- 02/06/2011 10:03:28
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2011 09:58 |
|
| |
| מעפיל כתב: | |
MiniRiki
אני לא מסכים איתך שבלי שידוך = בלי קדושה. בחור ובחורה שרוצים להתעלות רוחנית יעשו זאת עם שידוך או בלי.
|
|
תוקן על ידי אנוני_מוס ב- 02/06/2011 10:16:07
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2011 10:03 |
|
| |
ואיכות הקשר לעיתים כה רבה, שגם אם בסוף נפרדים (ואוהו.. זה כואב..!) את/ה יותר בנוי/ה ועם יותר שאיפות לגבי הקשר הבא שיהיה לך - גם אם זה יהיה שידוך.
אבל אז..
כשיש דברים חשובים שא"א לדבר/לדון/להעלות בשידוך.. מרגישים פספוס.
בא נאמר,
למי שעכשיו מתחיל את העניינים - שילך לשידוך. מי שהתחיל קשר חוץ שידוכי... לא יודעת אם הוא יהיה מסוגל להתחתן עם שידוך בלב שלם.
תוקן על ידי אנוני_מוס ב- 02/06/2011 10:04:38
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2011 10:07 |
|
| |
כפילות..
תוקן על ידי שיר852 ב- 02/06/2011 10:08:11
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2011 10:07 |
|
| |
אינסופית, מה שאת אומרת נשמע סבבה כשאתה מגלה לידך על הספה את הנסיך שחלמת עליו..
אבל אם את רואה שזה לא בדיוק ככה, כי לא היתה לכם הכרות נורמלית.....
זה לא קסום כ"כ...
תוקן על ידי שיר852 ב- 02/06/2011 10:07:34
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2011 10:08 |
|
| |
שיר - צודקת! כ"כ צודקת.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2011 11:24 |
|
| |
לדעתי אין שום סיבה לפסול את הדרך של היכרות עצמאית. לאנשים מסוימים זה יכול להיות פתרון טוב.
תוקן על ידי מחוץלקופסא ב- 02/06/2011 11:26:43
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2011 11:24 |
|
| |
שיר נשמה,
מה שאני יודעת ממני ומחברות שלי שהתחתנו לאחרונה
(ממגוון של עדות ערים ומגזרים)
את מגלה אחרי החתונה דברים מעצבנים שלא חשבת עליהם,
גם אצל הבנאדם שאת הכי מאוהבת בו
אבל את גם מגלה דברים טובים,
מדהימים,
שלא חלמת עליהם.
והרוב חיים טוב עם שניהם.
די לפחד כ"כ הרבה.
יהיה כיף.
ועם מה שלא נעים משלימים - אם את ילדה גדולה מספיק.
ועוד משהו,
שכמעט בטוח לא תבינו ולא תסכימו,
גם אני בקושי מבינה.
אז אל תגיבו ישר, פשוט תחשבו.
אם לא הייתי נשואה לבעלי היום,
בנאדם שיש לי איתו באמת חיבור מופלא והערצה הדדית,
לדעתי לא היינו ביחד. כבר היינו נפרדים.
כי דווקא בקטעים הלא נעימים,
הויכוחים,
ההסתגלויות למפחה שונה והרגלים אחרים,
אם אנחנו לא נשואים -
זה יכול נורא להרחיק.
גם בהיכרות של 3 חד'.
אבל אם יש את המסגרת היציבה של הנישואים,
קל יותר להתייחס לזה כאל משב רוח חולף.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2011 12:14 |
|
| |
זאת ועוד,
כתב פותוח האשכול הנכבד:
"אין להשוות חיי נישואין המבוססים על קשר נפשי עמוק, לחיי נישואין החסרים מרכיב זה - טובים ככל שיהיו.
"
מעניין אותי על סמך מה הוא כותב את הקביעה.
שכן, ממבחן המציאות הגלוי לעין לא ראיתי שזוגות שהיו מאוהבים בטרוף לפני החתונה התגרשו פחות,
חיו יותר ביחד,
היו למופת ודוגמא בבית המפואר שהם הקימו.
אבל אני מכירה הרבה בתים מפוארים שנוצרו בשידוך.
יכול להיות שאתה צודק - אבל בתור רווק אתה בטח לא יכול לדעת את זה.
ושוב - אני לא מנותקת בכלל,
תקראו קצת את האשכולות הישנים שלי תראו שאני בעצמי ניסיתי להכיר בעצמי בלי שידוכים,
אבל המסקנה הסופית שלי היא
שטוב מאוד להכיר לבד - בשביל התקופה שלפני.
של החיפוש,
של האירוסין,
של הביטחון לקראת הנישואין.
החוסר וודאות בשידוכין הוא נסיון קשה מאוד, מאוד...
ועוד אתה בפה של כולם...
אבל לחיי הנישואין אח"כ?
המציאות מוכיחה שזה לא יתרון משמעותי.
|
|
|
|
|
