|
|
| נשלח ב-6/6/2011 14:50 |
 |
| |
החומר הרב שבידי דינו שווה קריאה, חלקו נמצא באקדמיה, ורובו בספריו הרבים שנגנבו,
בשונה מדיונים באשכול זה ואחר שדנים בצורה חפוזה מקרית מקוטעת מצומצמת, ברובה לא רצינית וחסרה, ידידינו דינו בנה יסד וטיפח, בנינים שלמים בנוים אריח על גבי לבינה. [בלא קשר לביקורת זו ואחרת על דבריו]
פלא בעיני שאנשים "חושבים" אינם מודעים לספריו של דינו. ולכל הפחות למה שנמצא באקדמיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2011 14:51 |
|
| |
שם האשכול אנו מקובל עלי, מפני שהוא מייצג רק צד אחד, וראוי לנסחו באופן אחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2011 15:01 |
|
| |
אני מצטרף לשתי הודעותיו של גילוי,
מומלץ מאוד לכל חושב וחוקר לעיין באתר ההוא, בלי להסכים לכל הכתוב שם. בוודאי יש שם גם טעויות או אפולוגטיקה. אך יש שם גם הרבה דברים טובים.
וגם אני חושב ששם האשכול הנוכחי הוא עוול. בייחוד אחרי שבעל הדבר בא והשיב על טענות שכנגדו. אני מציע שם כזה: דיון על טיוטה (גנובה?) של מחקר מקראי.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2011 21:29 |
|
| |
מאחר וגם בתשובותיו טענותיו על גניבה הם רק על חלק קטן מן הטיעונים.
התלונות על שם האשכול הם לא יותר מאשר דמוגוגיה זולה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2011 22:05 |
|
| |
א] מהמעט שקראתי ושמעתי ממאמריו של הנ"ל ובדבריו כאן בפורום, התרשמתי שמדובר באדם משכמו ומעלה שערך עבודה מקיפה בהמון תחומים תורניים חשובים ומוזנחים ואני מעריכו ביותר על כך.
ב] הדברים הנ"ל נאמרים כהקדמה לביקורת שאני הולך לכתוב.
ג] לצערי אין לי בקיאות כלל במדעים, ביקורת המקרא וכו', ולכן איני יכול להתייחס ספציפית לנידון כאן באשכול.
ד] השיטה שלי היא לבחון את הבנאדם בתחומים שבם אני בקי, ומשם להקיש על השאר.
בהתאם לכך בדקתי את המאמר שבו מיודענו מתייחס לענין הפער בין הידע והמציאות הרפואית של היום לבין הלכות טריפות שנקבעו בחז"ל.
המאמר הנ"ל לוקה בחסרונות המצויים, ניכר ממנו אחד מ2 הדברים: או שלא נכתב לאחר לימוד שיטתי ומעמיק בסוגית טריפות, או שנכתב כסימון עיגול מסביב לחץ.
כתבתי לו חלק מטענותי על מאמרו מתוך סוגית טריפות, והתייחסותו הראתה שוב כי אין מדובר כאן בדיון 'עד הסוף', בין אם מחמת שטחיות או מחוסר רצון לבדוק את הדברים לעומק.
לכן אני מרשה לעצמי לטעון, כי למרות העבודה הרצינית וההשקעה, עדיין מדובר כאן בסוג של החבת"ה ולא ברצון אמיתי לברר, ובנוגע לנושא של האשכול הזה, אמנם לא למדתי אותו ואין בידי לומר דעה לכאן ולכאן, אך אני יכול לומר כי הביקורת 'אינה מופקעת'.
ובמחשבה נוספת, כל בן אנוש, כאשר הוא ניגש לנושא במטרה מסוימת כבר אין בידו לדון בו באופן אובייקטיבי. והרי האקדמיה ליהדות יש לה אג'נדה ברורה, הלא כן?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2011 23:18 |
|
| |
קצת מטופש שאני מתערב באמצע הניתוח אישיות שלכם, אבל מכיון שאני מעדיף דיון עניני מאשר הכללות, העליתי את הדיון שהיה לי עם nocheiner בתאריך 13/7/10 בנוגע לטריפות לכאן. למען יראה הקורא וישפוט.
מה שלא ציינתי בקובץ המועלה, הוא שהדיון החל בפורום כאן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2011 23:46 |
|
| |
וואיי נהיה חם כאן...
א] אם הביקורת שלי היא לא ענינית, ואתה הרי מעונין כן בדיון עניני, אז אתה אמור להתייחס אליה באופן שלילי, ולא להפרות אותה עם ציונים ולומר 'יראה הקורא וישפוט'. הרי בצורה הזאת אתה מעביר את החזית לשם.
ב] כנראה שגם אתה מבין שהנושא הוא עניני בהחלט: האפשרות לקיים דיון מעמיק וחותר לאמת כאשר יש מטרה מוגדרת מראש.
ג] למען הסר ספק - גם אני חפץ בדיון עניני בהחלט.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2011 07:02 |
|
| |
נאך איינער
אני מניח שדינו רוצה את הדבר הלגיטימי, שהתגובות על מה שכתב יהיו באתרו שלו, למען יראה הגולש שהאתר חי ושוקק פעילות, לגיטימי, לא?
אציין עוד הערה לעצם הנושא של קביעת תאריך לפי סגנונם של ספרים.
רבינו דינו משתמש הרבה פעמים גם בכתיב מלא וחסר כדי להוכיח את הטיעון. למשל: הוא מציין שהכתיב הארכאי 'הִוא' שמופיע לדבריו רק בתורה [לא בדקתי נכונות], מראה על העתיקות שלה לעומת הספרים האחרים.
בנוגע לזה לענ"ד אין הדבר נכון.
ראשית: יתכן שבשלב התגבשות הקאנוניות של ספרי הקודש, נתפסה כבר התורה כקדושה יותר ושאסור לשנות בה דבר. בעוד ששאר כ"ד ספרים עדיין לא נתפסו ככאלו שאסור לשנות בהם אות. לפיכך את הכתיב 'הוא' שהיה כבר משונה באותה תקופה, תיקנו בשאר ספרים ולא בתורה.
שנית: מנסיוני ראיתי [ואולי כלל ידוע הוא] שלפעמים דווקא ספר עתיק יותר - תוקן והוגה [וממילא שובש] הרבה יותר פעמים, משום שהוא היה פופולארי ולפיכך הועתק הרבה פעמים. אתן שתי דוגמאות: תרגום אונקלוס על התורה משובש הרבה יותר מתרגום המיוחס ליונתן, משום שהראשון הועתק והודפס אין ספור פעמים, כל מדפיס העתיק ממשנהו ותיקן את תיקוניו שלו. משא"כ הת"י שהודפס יותר מאוחר, וגם לא באינטנסיביות כזו. לפיכך הרבה פעמים רואים שנוסחאותיו מדוייקות יותר ומקבילות לנוסחאות של כתבי היד הטובים של אונקלוס.
פירוש רש"י על התורה הוא הפירוש שנוספו בו ההוספות הרבות ביותר מכל שאר הפירושים, עד שקשה לדעת מה כתב רש"י ומה הוסיפו תלמידים ומוסיפים ומגיהים למיניהם. זאת משום שהפירוש הועתק ללא הרף מיד עם שחר הופעתו.
לפיכך יתכ שדווקא ספר עתיק יותר יהיה חדיש יותר מבחינת הכתב, משום שהוא הועתק הרבה יותר פעמים ועבר לפיכך יותר שינויים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2011 08:51 |
|
| |
1) אני ממש לא מעוניין להעביר את הפעילות לאתר שלי, והייתי מעדיף לסגור אותו לגמרי. מכיון שאני לומד כל יום דברים חדשים, ואין לי אפשרו לתקן שוב ושוב את דברי. הסיבה היחידה שאני משאיר את האתר היא משום שזה גורם לאנשים מסויימים שלא לעזוב את אמונתם. ואני מוכן להשפיל את כבודי, עבור מטרה זו. ולכן אני משאיר אותו כפשרה באתר סוג ט'. אין לי שום ענין בפעילות באתר, למרות שקיבלתי מספיק הצעות עם כסף לשם כך. פשוט ראיתי שאין כאן ענין לציבור בכל רשימות הפעלים, הדיון עבר לנושא אחר, לכן הסתפקתי בלינק.
במשך שנתיים זיהו אותי כל מיני אידיוטים כאן כ'* מהידברות" בזמן שאין לי שום קשר להידברות אלא בסך הכל הסכמתי למכור את נשמתי בהתחברות לאתר שלהם הרחוק ממני כרחוק מזרח ממערב, כדי להשאיר עוד כמה יהודים בשמירת המצוות. ואני מוחל על כבודי גם לאדון אריסטוטלס / קריסטוס בעל אלף הניקים ומליון הבדיחות, ינבח כרצונו, ואינני מתבייש במעשי. אם יש מישהו שצריך להתבייש זה הוא בכבודו ובעצמו. יושב לו אדם בכולל, סמוך על שלחן חמיו, לא מאמין בשום דבר שהוא עושה, ואין לו את האומץ לגלות על כך לאשתו ובני ביתו, מוסר את נפשו על התורה שאינה אומרת לו כלום, מתוך הדחק, ועליו אמרו חז"ל 'מואס באחרים העושים'.
2) מצחיק אותי כל פעם מחדש כשמישהו מדבר על האבחנות הלשוניות הוא נטפל לעניני הכתיב, לא ניכנס לתיאוריות של ירוק כאן, כי הכתיב הוא פרט קטן וטפל. מה הבעיה להתייחס לכל הנושאים, ומה החכמה לתפוס את הנקודה הכי פחות חשובה ולהתיחס אליה כאילו עשיתיה עיקר?
3) נכאיינר, לא טענתי שהבקורת שלך לא ענינית, חלילה, דבריך היו מאד לענין. רק הסברתי שלדעתי לא חכמה גדולה שכל אחד יתן הכללות משלו, יותר הגיוני שכל אחד יקרא את הדיון בינינו ויראה מה בדיוק היה הנושא.
4) כל הבלבולי מח של האג'נדה, מקורם בתורת ה'נגיעאס' של המשגיח שליט"א ששמע מהמשגיח זצ"ל ששמע מהמשגיח עוד יותר זצ"ל ששמע מהסבא זיע"א. אין מאמר שאין לו אג'נדה, ברגע שאדם כותב שלשה עמודים על נושא, יש לו דעה, ואם הוא עקשן הוא יגן עליה עד טיפת דמו האחרונה, גם אם הנושא הוא כתמים לבנים על רגלי חיפושיות בזימבבואה. כל מי שקרא פעם קבצים אקדמיים יכול לראות את הויכוחים האלגנטיים והמתוחכמים, בתוך הערות השוליים, כאשר כלאחד מנסה להחזיר לחברו, בטיעונים כמו שהוא הביא ממקום פלוני ולא ציין, כמו כל ויכוח רק בצורה יותר אלגנטית. הנושא הוא לא האג'נדה אלא הנכונות לדיון. במקרה שלנו, טריפות, הרי הצהרתי בתחילת הדיון שכתוב בספרי הראשונים שחז"ל טעו הרבה פעמים בעניני טבע, ולכן אין כאן שום אג'נדה, למדתי הלכות טריפות במשך שנתיים, וזו המסקנה שלי, ואשמח לדון אתה עם כל מי שרוצה, ומוכן להתמודד עם הטיעונים הפשטוים שהעליתי בקטעים הנ"ל, מלבד לעשות דיוקים ברשב"א להיפך, שזה לא עיקר הנושא. הוכחתי בתורה ברורה שטריפה יכולה לחיות לכולי עלמא, והמיתה היא רק בדרך כלל. אשמח לשמוע תשובות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2011 09:04 |
|
| |
ונ.ב. האם מישהו חושב שבצורת הכתיבה והמגמה של אריסטוטלס אין איזו שהיא אג'נדה? האם יש כאן מישהו אחד שחשב אפילו לרגע סתם כך בצחוק, שבאמת מעניין אותו צורות כתיבה וסגנון של הנ"ך, או שהנקודה שלו היא אחרת לגמרי ומה שמטריד אותו זה 'סילופים ורמאויות עוקץ פונזי והונאת מידוף עצומים באתר מסויים'. נראה לי שבנושאים בין אישיים האג'נדה הרבה יותר ברורה וזועקת. כפי שאפשר לראות באשכול מקביל מה שכואב לאריסטו, הוא העובדה שהוא מניח שאם לאדם יש חוש ביקורת, הוא חייב להגיע למסקנות שלו, ואם הוא בכל אופן מאמין באלקים (כמובן שזה הנושא, וכל הדיבורים מסביב הם קשקוש וגישוש) זה מקלקל את האג'נדה שפיתחו אנשים מסוגו, שבעידן המודרני הוכח שהיהדות היא שטויות וזהו, לפיכך מפתח ידידינו אובססיה להוכיח שאם אני או מישהו דומה לי בכל אופן מאמין זו הונאה עצמית, זה שקר, זה לא יכול להיות משהו שאדם שפוי משוכנע בו באמת, זה ברור שהוא מכר את נשמתו לשטן ובעד בצע כסף ומשכורת שמנה (שלא מקבלים בכולל, אויה) הוא מרמה את הנוכחים בדבר שהוא יודע שאינו אמיתי.
אז זהו שלא, לא אסביר כאן מדוע אני חושב מה שאני חושב ואלו התלבטויות היו לי, אבל בודאי לא התסריט האופטימי של קריסטוס, שכל מי שמוכן לבדוק משהו חייב להגיע למסקנות שלו אא"כ שילמו לו.
לא יזיק גם ליושבי הפורום הזה להעלות קצת את רמת המבחן שהם עושים לענינים שונים, לא כל דבר מוכרע על ידי בדיחות ומפלצות ספגטי, יש במקומות אחרים קצת יותר מאשר גילוי האלהים במסגרת צ'ט של שמונה שורות, ואני לא מתכוין לאתר שלי. יש הרבה יותר מזה. רק בחורי ישיבות לשעבר שאין להם מושג מה באמת קורה בעולם, יכולים לחשוב שפילוסופיית הכורסה שלהם יכולה לקבוע בכזו קלות בלתי נסבלת הכל.
חג מת תורה שמח לכולם. ואגב גיליתי ס"ס מה ענינו של חג השבועות, ידוע מהמקובלים ששבעה ימים אחרי יום הדין הוא יום מסוגל. והרי ער"ח סיון הוא יום הדין הגדול והנורא לכל עניני חינוך ילדים וכו', וממילא ענינו של שבועות משום שהוא חל שבוע אחרי יום הדין הנמ"ל וא"ש וק"ל ויועיל בעז"ה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2011 09:51 |
|
| |
| דינוזאורוס כתב: |  | 1) אני ממש לא מעוניין להעביר את הפעילות לאתר שלי, והייתי מעדיף לסגור אותו לגמרי. מכיון שאני לומד כל יום דברים חדשים, ואין לי אפשרו לתקן שוב ושוב את דברי. הסיבה היחידה שאני משאיר את האתר היא משום שזה גורם לאנשים מסויימים שלא לעזוב את אמונתם. ואני מוכן להשפיל את כבודי, עבור מטרה זו. ולכן אני משאיר אותו כפשרה באתר סוג ט'. אין לי שום ענין בפעילות באתר, למרות שקיבלתי מספיק הצעות עם כסף לשם כך. פשוט ראיתי שאין כאן ענין לציבור בכל רשימות הפעלים, הדיון עבר לנושא אחר, לכן הסתפקתי בלינק.
במשך שנתיים זיהו אותי כל מיני אידיוטים כאן כ'* מהידברות" בזמן שאין לי שום קשר להידברות אלא בסך הכל הסכמתי למכור את נשמתי בהתחברות לאתר שלהם הרחוק ממני כרחוק מזרח ממערב, כדי להשאיר עוד כמה יהודים בשמירת המצוות. ואני מוחל על כבודי גם לאדון אריסטוטלס / קריסטוס בעל אלף הניקים ומליון הבדיחות, ינבח כרצונו, ואינני מתבייש במעשי. אם יש מישהו שצריך להתבייש זה הוא בכבודו ובעצמו. יושב לו אדם בכולל, סמוך על שלחן חמיו, לא מאמין בשום דבר שהוא עושה, ואין לו את האומץ לגלות על כך לאשתו ובני ביתו, מוסר את נפשו על התורה שאינה אומרת לו כלום, מתוך הדחק, ועליו אמרו חז"ל 'מואס באחרים העושים'.
2) מצחיק אותי כל פעם מחדש כשמישהו מדבר על האבחנות הלשוניות הוא נטפל לעניני הכתיב, לא ניכנס לתיאוריות של ירוק כאן, כי הכתיב הוא פרט קטן וטפל. מה הבעיה להתייחס לכל הנושאים, ומה החכמה לתפוס את הנקודה הכי פחות חשובה ולהתיחס אליה כאילו עשיתיה עיקר?
3) נכאיינר, לא טענתי שהבקורת שלך לא ענינית, חלילה, דבריך היו מאד לענין. רק הסברתי שלדעתי לא חכמה גדולה שכל אחד יתן הכללות משלו, יותר הגיוני שכל אחד יקרא את הדיון בינינו ויראה מה בדיוק היה הנושא.
4) כל הבלבולי מח של האג'נדה, מקורם בתורת ה'נגיעאס' של המשגיח שליט"א ששמע מהמשגיח זצ"ל ששמע מהמשגיח עוד יותר זצ"ל ששמע מהסבא זיע"א. אין מאמר שאין לו אג'נדה, ברגע שאדם כותב שלשה עמודים על נושא, יש לו דעה, ואם הוא עקשן הוא יגן עליה עד טיפת דמו האחרונה, גם אם הנושא הוא כתמים לבנים על רגלי חיפושיות בזימבבואה. כל מי שקרא פעם קבצים אקדמיים יכול לראות את הויכוחים האלגנטיים והמתוחכמים, בתוך הערות השוליים, כאשר כלאחד מנסה להחזיר לחברו, בטיעונים כמו שהוא הביא ממקום פלוני ולא ציין, כמו כל ויכוח רק בצורה יותר אלגנטית. הנושא הוא לא האג'נדה אלא הנכונות לדיון. במקרה שלנו, טריפות, הרי הצהרתי בתחילת הדיון שכתוב בספרי הראשונים שחז"ל טעו הרבה פעמים בעניני טבע, ולכן אין כאן שום אג'נדה, למדתי הלכות טריפות במשך שנתיים, וזו המסקנה שלי, ואשמח לדון אתה עם כל מי שרוצה, ומוכן להתמודד עם הטיעונים הפשטוים שהעליתי בקטעים הנ"ל, מלבד לעשות דיוקים ברשב"א להיפך, שזה לא עיקר הנושא. הוכחתי בתורה ברורה שטריפה יכולה לחיות לכולי עלמא, והמיתה היא רק בדרך כלל. אשמח לשמוע תשובות. |
|
תסלח לי אבל זה ממש בלבולי מח.
כל מי שאינו עוור או חרש רואה זאת במציאות יום יום.
אתה כנראה מושפע מהחזון איש המפורסם על שוחד, שהוא אחד מהחזונאישים התמוהים ביותר שאני מכיר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2011 10:35 |
|
| |
סליחה על ההתערבות, אבל עצור במילין לא אוכל. כחובב מקרא (סליחה, תנ"ך...) מושבע, אני חייב לומר שאתר "האקדמיה ליהדות" הוא נכס איכותי שאין כמעט דומה לו באינטרנט. הושקעה בו עבודה עצומה, שעליה בלבד היה מגיע לעורך שלו אשכול של הוקרת תודה והערכה, ולא הביזיון שמתנהל באשכול הזה. מבין כל הדוברים כאן, נראה לי שאני הכי אובייקטיבי - אין לי כל עניין בחזרה בתשובה, ביציאה בשאלה או בהתנגחות פלפלנית האם התורה ניתנה ע"י משה רבינו או ע"י מוישה זוכמיר - כל העניין שלי הוא להוסיף דעת, והאתר הזה נותן מענה לרוב הנושאים שמטרידים כל חובב מקרא. נכון הוא שהפלטפורמה הטכנולוגית לא משהו (למה לא wordpress?...) ושהמאמרים ארוכים ולא מסודרים - אבל בפורום אינטיליגנטי כמו כאן אמורים להתייחס למהות, לא לצורה. אז מר דינוזאורוס - ממני לפחות קיבלת שכוייעעעח/חזק וברוך/ח"ח (חיזוק חיובי)! (זאת למרות שאני חלוק עליך בהבנת משמעות התורה לימינו וייחודו של עם ישראל, אבל זה כבר דיון אחר).
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2011 10:37 |
|
| |
ובהמשך לעיל, אני רק חייב להעיר אד-הומינם לגבי שניים כאן -
אריס-טוטאל-לוס גילה את קלונו ברבים בכך שהטעה את הקוראים (ואני בתוכם) כשהתייחס למאמר שיש ברשותו, ובכלל לא לאתר כפי שהוא היום - בלי קשר לתוכן דבריו ולשאלת הגניבה.
ופרזנט - עד היום, במעט הדיונים שנתקלתי בו, לא הצלחתי להבין מה הוא רוצה לומר חוץ מהתחכמויות תפלות ועקיצות לכל כיוון (ולפחות הוא מודה שלא למד את הנושא). האם ניתן פעם לקבל טיעון מסודר בנושא ביקורת המקרא למשל?
הנה הטיעון הפשוט שלי נגד הטענה הבסיסית של ביקורת המקרא ה"ווכחנית", שטוענת למעשה שמדובר בפיקציה מומצאת - אנא התמודד איתו בצורה עניינית וללא רמיזות וקריצות:
עד היום לא זכיתי לשמוע תיאוריה סבירה אחת שתסביר איך הגענו עד הלום?
כלומר – מה התהליך האנתרופולוגי/היסטורי/טכני שאיפשר את המציאות של התנ"ך והשלכותיו התרבותיות עד ימינו? שרלוק הולמס דומני אמר שלכל פשע יש פושע (מי?), אמצעי (איך?) ומניע (למה?) –
לביקורת המקרא ה"ווכחנית" אין כל הסבר מי ביצע את פשע הזיוף הנטען על ידה, איך ניתן היה לעשות זאת בקנה המידה בו מדובר, ולמה מישהו טרח לבצע זאת.
בעולם המדע (אליו מתיימרת ביקורת המקרא להשתייך) מקובל שלא מחליפים "תיאוריה עובדת" בתיאוריה אחרת בגלל קשיים, אלא אם יש תיאוריה חלופית שמסבירה את העובדות טוב יותר.
לכן מבחינה מדעית, התיאוריה התקפה כיום היא "התיאוריה המסורתית", כיוון שהיא היחידה שמסבירה את מציאותו של עם ישראל והמקרא כפי שהם לפנינו, על השפעתם הכלל-עולמית - זה שיש קושיות זה בסדר, אבל מה האלטרנטיבה?
אם ניקח את תורת התעודות למשל - הלא מדובר בהשערה פרועה, שהרי ב-150 שנה מאז הופרחה, לא נמצא ולו ממצא אחד המאשש אותה! השערות ספרותיות אינן מדע במובן שאליו מתיימר חקר המקרא להשתייך, וכך לגבי שאר ההזיות מבית מדרשם של זנד או קנוהל, שנדמה והושפעו יתר על המידה מ"שר הטבעות" או "הארי פוטר" לפני שכתבו את ספריהם.
תוקן על ידי אברם_העברי ב- 07/06/2011 10:40:12
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2011 10:43 |
|
| |
דינו כתב:
חג מתן תורה שמח לכולם. ואגב גיליתי ס"ס מה ענינו של חג השבועות, ידוע מהמקובלים ששבעה ימים אחרי יום הדין הוא יום מסוגל. והרי ער"ח סיון הוא יום הדין הגדול והנורא לכל עניני חינוך ילדים וכו', וממילא ענינו של שבועות משום שהוא חל שבוע אחרי יום הדין הנמ"ל וא"ש וק"ל ויועיל בעז"ה.
סוף סוף אנו זוכים לשמוע חידודים לשון מן הסוג שהיה מניח 'דער לץ' הזכור לטוב לפתחנו, לפני שהשביק את ניקו לכל ניק.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2011 12:57 |
|
| |
הרי שבעות יכול לחול בה' בו' בז',כמבואר בגמ',ואז זה לא יהיה יום השביעי.
אלא ש"אין משיבין על מילתא דבדיחותא".
ואולי רק בימינו זה נהיה יום הדין על חינוך ילדים,ובימינו קובעים ע"פ החשבון,ויוצא תמיד בז'.
לא היה לי פנאי לעין בעלוני הצדקה,האם יש מקור לרעיון הזה שער"ח וכו'?
|
|
|
|
|
