דיון, להבדיל מוויכוח, שלא לומר עימות, מהתאפיין בנכונות וביכולת הצדדים לנהלו.
הנכונות מתבטאת בהסכמת הצדדים לאופי וצורת הדיון. ללא הסכמה זו אין אפשרות לקיים דיון מועיל.
נכונות לקיים דיון כוללת הסכמה:
א. על תוכן הדיון.
ב. כי הסוגיה לגיטימית וברת דיון.
ג. כי כל האופציות פתוחות.
ד. כי השאלה היא רלוונטית.
ה. כי חובת ההוכחה על הטוען לקיומו של דבר מה.
תנאי זה הכרחי הן לנכונות והן ליכולת.
ברור שאפשר ואף ראוי לדון בנפרד על כל שאלה, אך כאשר מישהו (לצורך העניין , אני) רוצה לקיים דיון, לדוגמא, על הימצאותו ו/או היתכנותו של אלוהים, הוא יוכל לעשות זאת רק עם מי שמסכים עם הכללים האמורים.
יכולת לקיים דיון כוללת.
א. הבנה על מה הדיון.
ב. ידע בנושא הדיון.
ג. אי שלילה עקרונית של דעה כלשהי שתוצג במהלך הדיון.
ד. הבחנה בין הרגשה להבנה. (שניהם לגיטימיים לצורך הדיון, אך עם הבחנה ברורה ביניהם)
ה. מודעות הגיונית בסיסית.
ו. יכולת להציג ולהסביר עמדה באופן ברור וסביר.
ו. עיסוק בתוכן ולא בצורה.
הדברים נכונים לגבי כל דיון.
יש אולי עוד תנאים הכרחיים שלא עולים כרגע בדעתי.
הכללים אינם הלכה למשה מסיני. מי שסבור כי ניתן לנהל דיון ללא התנאים מוזמן להציג את דעתו (בכפוף לכללים...)
תוקן על ידי ייתכן ב- 05/06/2011 18:47:03
