הוכחה חד משמעית לזמן כתיבת המקדש דוד והחזו"א

היסטוריונים עסוקים מלא פיהם במחקרים היסטוריים של הטקסטים שבספרות הרבנית, ללמוד ממנה את ההיסטוריה. וגם לקבוע את זמן כתיבתם. כך לדוגמא, כל תורתו של גרשום שלום על התפתחות הקבלה, יסודה בלימוד ובדיקה שיטתיים של הטרמינולוגיה בספרות הקבלה. בדיוק כך, כיצד המושגים מתפתחים, כיצד דברו כתבו וחשבו בתקופה זו וכיצד באחרת.

למשל, העובדה שהחזו"א והמקד"ד עסקו בזרעים באופן שיטתי, באמת קשורה בתקופה. אפשר למצוא פה ושם דברים הנוגעים לזרעים בספרים מכל תקופה שהיא, אבל עיסוק מכוון בנושאי א"י הוא ענין שהתחדש בתקופה זו, הח"ח קבע שהמשיח בדרך, וייסד כולל לדינים של לעתיד לבא, כשבראש הכולל עמד המקד"ד, והחזו"א באותו זמן וברוח אותה תקופה, עלה לארץ ולכן השקיע בנושאים אלו רבות. אם הייתי מביא לך את פאת השלחן מבלי שהיית יודע את הרקע שלו, גם היה קל לראות שהוא היה מאלו שעלו לארץ בין תלמידי הגר"א להביא את הגאולה, ולכן עסק בזרעים. וכן היו הדברים נוגעים לו למעשה.

צריך רק להבדיל בין בדיחות טפלות, ובין נסיון רציני להבחין במשקעים היסטוריים בספרות. גם בספרות החסידות ישנם מחקרים רבים המראים על השפעות שונות, בין השאר על השפעת ספרי חסידות על בעל הפלאה בחיבוריו השונים. וגם בנעם אלימלך וקדושת לוי אפשר ללמוד דברים רבים על זמן חיבורם (וידוע הקשר בין תורות החסידות למאורעות וללחץ הפיזי שהיו נתונים בו היהודים בפולין). כשם שהחיבור 'נפלאות מהר"ל' הוכר כמזוייף על פי סגנונו שהשתמש בלשון מאוחרת מבלי דעת (הוא תיאר למשל שמסתכלים במורה שעות שקורין זייגער, בזמן שלא היה דבר כזה בזמן המהר"ל).

באופן כללי, שוב, מבלי להיכנס לבדיחות, קל להבחין באמת בסגנון בין תקופות שונות, ומי שיקבל לידיו 1) שטיקל תוירה מאחד מראשי הישיבות של 150 השנים האחרונות 2) דף מאחד מחידושי הראשונים, לא משנה מי. ידע בקלות להבחין מי ומי ההולכים, לפי הסגנון, הנימה, צורת הניתוח, הנושאים המעסיקים את הכותב, ועוד הרבה פרמטרים.

זו ממש לא המצאה שלי, אלא דעה די מקובלת, שכך בודקים זמן חיבורים של טקסטים. בהתחשב בעוד הרבה גורמים כמובן, שאיני מתעלם מהם בדברי, בהמשך וקודם לכן.