| נשלח ב-7/6/2011 21:02 |
 |
| |
מלת שם ברמב"ם
הרמב"ם משתמש הרבה במלה שם
לידע שיש שם מצוי ראשון
שמעתי מת"ח אחד שהמלה שם הוא לא כמו שאנחנו מבינים זה בלשון הקודש רק זה דרך כתיבה שהיה נהוג לכתוב בזמנו אבל למלה אין שום משמעות לעצמו
האם מישהוא יודע אם זה נכון
נכתב בחו"ל
תוקן על ידי 365_248 ב- 07/06/2011 21:05:27
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2011 23:29 |
|
| |
עייין בהקדמת אבן תיבון לתרגום המורה, וכסף משנה בתחילת הלכות יסודי התורה.
(מעניין שלשון 'שיש שם מצוי ראשון' העתיק גם רמח"ל, בתחילת דרך ה').
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 09:47 |
|
| |
אכן. "יש שם" הוא על דרך הערבית, ומשמעו בעברית פשוט "יש". אגב גם באנגלית אומרים There is.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 13:24 |
|
| |
ומדוע לא תרגמו בפשטות:לדעת שיש מצוי ראשון?
(הרי תרגום לא אמור להיות אוטומטי כמו התרגום של גוגל....)
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 17:33 |
|
| |
מי תירגם? הרמב"ם?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 17:59 |
|
| |
הרי זה ציטוט מהתרגום של הרב קאפח( או של מיכאל שוורץ.)
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 19:40 |
|
| |
מי זה מיכאל שוורץ?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 20:06 |
|
| |
| שערי_תורה כתב: |  | | מי זה מיכאל שוורץ? |
|
מיכאל שוורץ תירגם מחדש את ה''מורה נבוכים''' בצורה חדישה ונפלאה.
הוצאת אונברסיטת תל אביב. תשס''ג (2002)
'שם', של הרמב''ם, כמו בערבית 'פי הון' -יש שם-. והמילה שם הינה מעין סיומת של לאו דווקא .
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 20:34 |
|
| |
בתרגום לעברית המילה שם לא מתאימה להקשר והיה צריך להשמיטה.
ומה כוונתך במילים :סיומת של לאו דווקא?.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 20:55 |
|
| |
אינני מבין. הרי פותח האשכול ציטט ממשנה תורה, הלכות יסודי התורה. ומה ענין זה למתרגמי המורה (שנידונו כאן בעבר באשכול רחב)?!
תוקן על ידי מרחביה ב- 09/06/2011 21:00:32
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 21:08 |
|
| |
אינני יודע למה יש להשמיט. המילה "שם" במשמעותה הערבית, היא "מציאות" . להאמין שיש שם מצוי ראשון , הכוונה להאמין שיש במציאות מצוי ראשון וכו'.
והרי הרמב"ם משתמש במונח זה גם במשנה תורה שנכתב בצחות הלשון העברית ללא כל תרגום.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 21:47 |
|
| |
| צענערענע כתב: | | בתרגום לעברית המילה שם לא מתאימה להקשר והיה צריך להשמיטה.
ומה כוונתך במילים :סיומת של לאו דווקא?.
|
|
בכל שפה יש מילים שהם מעין סיומת של ביטוי, אבל כשלעצמם אין להם שום משמעות.
אם דובר ערבית אתה, וודאי יודע אתה שיש מילה בערבית, נפוצה מאוד והיא -'יעני'-. ואפשר בהחלט להסתדר מבלעדיה.
וזאת כוונתי כשכתבתי < לאו דווקא >.
בעברית, יש דוגמא בפיוטים, ''ואתה קדוש יושב תהלות ישראל א-ל נא'',
המילה נא אין לה שום משמעות, והיא מילה של סתם שאין צורך בה.
יש בלשוננו עוד, ואין עולה על זכרוני כרגע.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 21:50 |
|
| |
ואם תמצי לומר, גם ביידיש יש בדומה.
אתה יכול לומר ''עס איז פאראן דארטן'', ואפשר לומר אותו משפט בלי 'דארטן', ללא שום שינוי במשמעות.
ו''דארטן'', הכוונה -שם-.התם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 22:00 |
|
| |
גם באנגלית אומרים :there is .
אבל בעברית נגיד יש ולא יש שם על אף ש there פרושו שם.
והרמב"ם שחשב בערבית העביר את הכתיבה לעברית אבל המילה שם ממש לא מתאימה:
"לידע שיש שם מצוי ראשון"
איפה שם?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 22:10 |
|
| |
הרב קאפח העיר על המילה הזו בערך שבעה עשר מיליון פעמים. בערבית אפשר להגיד "יש שם" כשהכוונה משהו כמו "יש במציאות" או סתם "יש". שפת היום-יום של הרמב"ם הייתה ערבית ולא יידיש, ולכן לא תמצא אותו כותב טליתים, שבתים, טעותים, וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 22:19 |
|
| |
למקסוול
שאלה:האם ספר משנה תורה לא עבר הגהה או תיקונים?
|
|
|
|
|
