| נשלח ב-8/6/2011 22:33 |
|
| |
סגולה לפרנסה/ סיפורי צדיקים
ידוע בשם צדיקי הדורות שישנה סגולה לפרנסה לספר בכל מוצ"ש סיפור צדיקים. אומנם, הערב הוא לא מוצ"ש, אבל הוא דומה. (ולפחות יהיה לכם סיפור מוכן למוצ"ש המתקרב. נו, בלי התקטננויות.. :))
אני רוצה שכל מוצ"ש יעלה כאן סיפור צדיקים. אם מישו יקדים אותי- טוב. ואם לא- עוד יותר טוב. אני אשתדל לעמוד בזה.
ובכן, נתחיל בסיפור הראשון:
סיפורינו נפתח בצמד המילים "היה היה". היה היה יהודי פשוט ותמים שהיה תורם צדקה לקופת רבי מאיר בעל הנס. לפני ואחרי עיסקה מוצלחת, אשתו- לפני הדלקת נרות וכו'. כמנהג יהודים טובים. הקופה הלכה והתמלאה, והגבאים באו לגבות את הכסף שהתאסף. מיודעינו, לפליאתם, סרב. "לא". הוא אמר. "אני מביא את הכסף אך ורק לרבי מאיר בעל הנס!!!" "רבי מאיר אינו בין החיים", חידשו לו הגבאים, "הוא אינו יכול לבוא בעצמו ולגבות!" אך היהודי מתעקש. "אני תורם לרבי מאיר- שהוא יבוא לקחת. אל תעבדו עלי".
הגבאים לא ידעו מה לעשות. חשבו וחשבו על פיתרון כשבינתיים אין כזה באופק.
הקופה התמלאה, היהודי שפך את הכסף לארגז נעול, והמשיך לשלשל מטבעות לקופה. כשזו התמלאה בסיבוב השני- שפך גם אותה לארגז, כך הצטברו לו עשרות רבות של ארגזים נעולים בבית עם מטבעות, לרבי מאיר בעל הנס שיבוא לקחתם.
האדמו"ר מרופשיץ שמע על כך. באותו זמן הוא היה חייב כסף להכנסת כלה. והוא החליט שהוא יהיה זה שיוציא מהיהודי את הכסף.
הלך האדמו"ר לביתו, נקש על דלתו הפשוטה של היהודי. לשאלת היהודי "מיהו מר?" ענה: "אני הוא רבי מאיר בעל הנס!" "נו, באמת", ענה היהודי. "אני לא מאמין לכל אחד. אלך להתקין לנו ארוחה, ועד אז- תחשוב על מופת שתוכל להוכיח לי שאתה הוא אכן רבי מאיר בעל הנס".
הלך האדמו"ר מרופשיץ לסלון של אותו יהודי, התיישב והחל משחק במטבעות זהב שהוציא מכיסו. ילדו הסקרן של בעל הבית התקרב ושאל את האדמו"ר מה אלה בידו? "כלה", ענה האדמו"ר. "לדבר הזה קוראים 'כלה'".
"אני רוצה גם!" ביקש הילד. האדמו"ר לא הסכים.
הילד, שכנראה היה רגיל לכך שכל מבוקשו מתמלא מיד (יש לי דיבור עם ההורים שלו לגבי העניין) החל פורץ בצווחות: "אני רוצה כלה!!! אני רוצה כלה!!!" היהודי לא הבין מאיפה זה נוחת עליו. "מה אתה רוצה?" חשב שאוזניו מטעות אותו. "כלה!!!" חזר הילד על בקשתו. "אי אפשר עכשיו", ענה היהודי. הילד המשיך, התגולל על הרצפה, צרח, בעט ברגליו והניף את זרועותיו לכל עבר. הוא רוצה כלה. עכשיו ויהי מה!!
היהודי לא ידע להשית עצה בנפשו, הוא פנה לאדמו"ר מרופשיץ, שעדיין השתעשע עם המטבעות, וביקש: "רבי, אני לא צריך מופת, אני צריך שתוציא את הדיבוק הזה מהילד שלי!!" "אין בעיה", השיב האדמו"ר והושיט לילד את המטבעות שבידיו.
באורח פלא נרגע הילד, וחזר למשחקיו הרגילים.
היהודי לא האמין. אץ רץ למחסנו, העלה משם את כל הארגזים ונתנם לאדמו"ר מרופשיץ.
המשך שבוע טוב!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2011 22:35 |
|
| |
נותרו, 15 הודעות, עד, סוף החודש...
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2011 22:38 |
|
| |
כלומר?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2011 22:40 |
|
| |
לא, ברוך. אני מגיבה גם על אשכולות רגילים, אולי לא שמת לב. :-P
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2011 22:56 |
|
| |
חחח הסיפור יפהפה אם כי הוא לא הסיפור צדיקים הקלאסי, ואולי דווקא בשל כך... הערה קטנה לכותרת: סיפור צדיקים טוב בכל עת ולכל עניין (הרבי מליובאוויטש) יש"כ על היוזמה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2011 22:57 |
|
| |
תודה אלמון. :)
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2011 23:00 |
|
| |
דווקא ספרתי את ההודעות האחרות, אבל שכחתי שאשכול נחשב כיותר מהודעה אחת.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 00:33 |
|
| |
ברוך, לא מכבסים בחוץ...
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 00:35 |
|
| |
מכבסים בפנים, תולים בחוץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2011 12:30 |
|
| |
נו ב'מת, לא יכולתם לעשות את זה במקומי? אתמול בבוקר נזכרתי שלא שמתי לכם פה סיפור צדיקים. אז עשיתי לעצמי תזכורת מעכשיו והלאה כל מוצ"ש לכתוב לכם סיפור....
אוקי, נתחיל:
האדמו"ר מרופשיץ (לאידעת למה הכל עליו, אבל תזרמו..) רצה לנסוע לאיזשהוא מקום, הוא לקח איתו 5 חסידים והלכו לכיכר השוק לחפש בעלעגולה. מצאו, סיכמו איתו מחיר, והעגלון אמר שהוא מסכים שרק 5 יעלו על עגלתו. הוא- אין לו כח שיתנו לו רפורט/ דו"ח וכאלה. הוא עושה עבודתו נאמנה עם החוק. הסכים האדמו"ר מרופשיץ, ועלה על העגלה יחד עם 5 החסידים. סומכת עליכם שתעשו את החשבון כמה אנשים בסוף היו בעגלה.
באמצע הדרך העגלון מסתובב לבדוק את שלום נוסעיו, והנה הוא רואה שהחסידים מצטופפים. גם במוחו העגלוני הוא הבין שכנראה יש אחד מעל המותר. הוא סופר (תוך כדי נסיעה) את האנשים, והנה הוא מגלה שיש 6!!!! חסידים!!!
הוא מיד יורד מהעגלה, ואומר לאדמו"ר מרופשיץ: "מה זה?? אמרתי לכם רק 5!! למה יש פה 6???"
עונה לו האדמו"ר: "6?? מאיפה אתה רואה?? בוא נספור יחד!! 1,2,3,4,5!! יש רק 5 חסידים!!"
הפעם, המח העגלוני לא איכזב, הוא לא שם לב שהאדמו"ר לא ספר את עצמו....
נרגע העגלון ועלה שוב לעגלה. באמצע הדרך, תוך כדי גלגול האופנים- גם מחשבותיו מתגלגלות. "איך זה יכול להיות שטעיתי?" תוהה העגלון לעצמו..
הוא מסתובב וסופר שוב, ושוב הוא רואה שישנם 6 אנשים על העגלה!!
הוא יורד מהר, שומר שאף אחד לא יברח, ונוהם לעבר האדמו"ר: "עכשיו לא תסבנו אותי!! יש פה 6!!!"
ושוב, האדמו"ר רגוע: "בוא נספור יחד, חביבי. 1,2,3,4,5! אתה רואה?" העגלון לא מבין. איך זה יכול להיות? הם סופרים שוב ושוב, והספירה לא משתנה! 5 אנשים יש על העגלה בשעה שהוא ראה שיש 6!!!
בסופו של דבר נגמרת הנסיעה. החסידים יורדים וממהרים לבית המדרש לספר את החדשות.
כולם מתפעלים מהמופת שעשה האדמו"ר, והוא לא מתפעל ואומר:
"זה לא מופת ולא כלום! רציתי להראות לכם שהחשבון למעלה הוא לא כמו החשבון שלמטה"...
שבוע טוב!!!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2011 12:58 |
|
| |
קראתי את השני ונהניתי, אז חזרתי לקרא את הראשון..
ציקית, אהבתי ממש, דוקא בגלל שזה לא ה'מויפתים הנייראים' (שיש חלוקים בדעות לגבי אמיתותם) מאיפה את מביאה את זה?
כן פרנסה, לא פרנסה, העיקר הסיפור :)
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2011 13:06 |
|
| |
המקורות חסויים. :-P
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2011 20:24 |
|
| |
התחברתי לסיפורים, אעשה בהם שימוש - ייש כח גדול ציקית!

|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2011 21:58 |
|
| |
שכוייח. יפב מאוד.
למרות שזה מתאים יותר לימי הספירה (ספירה שלמעלה, ספירה שלמטה...)
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2011 02:44 |
|
| |
וע''ז נאמר: ''מחזקת ומפרנסת''
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2011 14:57 |
|
| |
| ציקבעריתוש כתב: |  | נו ב'מת,
באמצע הדרך העגלון מסתובב לבדוק את שלום נוסעיו,
והנה הוא רואה שהחסידים מצטופפים.
גם במוחו העגלוני הוא הבין שכנראה יש אחד מעל המותר.
הוא סופר (תוך כדי נסיעה) את האנשים, והנה הוא מגלה שיש 6!!!! חסידים!!!
שבוע טוב!!! |
|
כאילו: לא די שהם 6, הם עוד חסידים?
|
|
|
|
|