|
|
| נשלח ב-14/6/2011 16:12 |
 |
| |
שוניקו,
איך עלית על זה?????
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2011 16:37 |
|
| |
ציקי!!! עליתי!!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2011 16:52 |
|
| |
רק שלא במשקל.....
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2011 00:22 |
|
| |
אבא נשאר אבא
שבוע טוב
סיפור יפה על הבעש"ט שקראתי לפני שנים:
יהודי חסיד נסע למקום כלשהו, ובדרכו עצר בעיירה כלשהי, חיפש ואף מצא בית עם מזוזה, דפק בדלת והיא נפתחה לו על ידי יהודי מבוגר. היהודי קיבלו במאור פנים, הציע לו אוכל ושתייה ואף מיטה חמה לישון. תוך כדי שהוא לוגם לאטו מהמשקה, הוא שומע גניחות מעל התנור. הוא מסתכל ורואה שם יהודי ישיש שוכב ונאנח מידי פעם. לפתע הוא מבחין לתדהמתו בבעל הבית מתקרב לשם, וגוער בזקן שיפסיק להיאנח כבר. המחזה שב ונשנה פעמים אחדות, והאורח תמה בלבו כיצד זה בעל הבית מתייחס בחוסר כבוד שכזה למי שככל הנראה עונה לתואר אביו?
את תמיהתו כבש בלבו, אולם נראה שהיא הייתה שפוכה על פניו, שכן לפתע פנה אליו בעל הבית ואמר: אתה וודאי תמה על היחס שאני מעניק לזקן אותו אתה מן הסתם מחשיב כאבי, הבה ואספר לך סיפור מעניין: לפני שנים רבות הייתי שמש בביתו של הבעש"ט, וזכיתי לשרתו. באחד הימים, בעת שהבעש"ט שכב במיטתו, נכנסתי לחדרו וסידרתי אותו. תוך כדי סידור החדר הבחנתי באנפילאותיו של הבעש"ט שהיו מונחות על הרצפה, ורציתי להזיזן כדי לנקות תחתיהן, אולם במחשבה שניה נמלכתי והחלטתי שאם הבעש"ט הניחן בצורה המסוימת שבה הן עומדות - עדיף שלא אגע בהן. המשכתי לסדר את החדר וסיימתי, עמדתי לצאת, ואז לפתע פקח הבעש"ט את עיניו שהיו עד אותו רגע עצומות ושאלני האם נגעתי באנפילאותיו? מיד השבתי שלא, והבעש"ט ברכני באריכות ימים.
כעת - סיים האיש - אתה רואה אותי כפי שאני נראה בן שבעים לערך, כך הייתי נראה בזמן ששירתתי בביתו של הבעש"ט, כיום אני בן למעלה ממאה שנה והשוכב מעל התנור הוא בני שי', ואיך לא אגער בו?...
תוקן על ידי אלמוני3 ב- 19/06/2011 00:22:55
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2011 00:23 |
|
| |
אלמוני, תודה - אהבתי מאוד
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2011 01:44 |
|
| |
שמעתי על איש א' שהיה משב"ק אצל א' מגדולי הצדיקים, והיה כ"כ מסור ובטל וכו' עד שמעולם לא סידר ולא ניקה מאומה ולכן אף לא נגע באנפילאותיו וכו' - וזכה לחיים ארוכים עד כדי כך, שאם לא היה נפטר מתי-שהוא, היה חי עד עצם ימינו אלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2011 07:56 |
|
| |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2011 11:37 |
|
| |
אלמוני, תודה!!!
שכויי'ח על הסיפור.
אורי- אל תעשה צחוק!!
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2011 22:07 |
|
| |
ציק תודה על ההגנה
אבל זה פסדר, את אורי אנחנו כבר מכירים
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2011 23:36 |
|
| |
אני עושה צחוק? חלילה! רק מספר מה ששמעתי.
מעולם לא היינו חסידים של מופתים. וכנאמר: אותות ומופתים - באדמת בני חם!..
אבל מה דעתכם שנהפוך את האשכול לסיפורי 'מופתים' במרכאות? היינו, לא מופתים של ממש, אלא כאלה של 'בדרך הטבע' - כמו שני הסיפורים על הרופשיצער. משהו בגדר 'חכם עדיף מנביא'.
הולך?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2011 08:05 |
|
| |
אורי, אתה קצת נסחפת כמדומני. הפתגם "אותות ומופתים - באדמת בני חם" לא בא לזלזל חלילה במופתים, אלא רק להעמידם בפרופורציה הנכונה, שלא זה עיקר היהדות. אבל בטח שכשסיפרו סיפור חסידי על מופת כלשהו חסידים לא ביטלו את זה בגלל ש"אותות ומופתים באדמת בני חם", וכ"ש שלא לעגו או התלוצצו - אידיוטיזם לשמו (אא"כ אתה מוציא עצמך מן הכלל).
יש פתגם אחר שיותר מתאים לכאן: מי שמאמין לכל סיפור שמספרים הוא פתי, ומי שלא מאמין - כופר, אלא מה? צריך להאמין שהסיפור יכל להיות.
לגבי ההצעה שהצעת - היא כבר מוצעת ועומדת בעצם סיפורם של שני סיפורים אלו שסופרו, ואם יהיה לך משהו בסגנון בטח לא תמנע מאיתנו, רק לא צריך בשביל זה להפוך את האשכול וכותרתו...
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2011 18:39 |
|
| |
ועדיף לכתוב אותם במוצ"שים.
בסדר, אורי?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2011 22:50 |
|
| |
יהודי אחד הגיע לרבי ר' אלימלך:
"יש לי חביות של יי"ש, וברצוני להבריח עימם את הגבול. מה אעשה שלא יעצרו אותי?"
"הגד להם שיש לך בחביות מים", יעץ הרבי ר' אלימלך.
היהודי העושה כדברו, והפלא ופלא- תכולת החביות הופכת למים.
היהודי עובר את הגבול, אך מה יעשה עם חביות מלאות מים?
הוא נזכר בהמשך עצתו של הרבי ר' אלימלך: "אחרי שתעבור את הגבול, תאמר לעצמך שהחביות מלאות יי"ש, והן יהפכו חזרה למקוריותן".
היהודי עושה כך,ו לליבו באה הרווחה..
שבוע טוב!!!!!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2011 23:23 |
|
| |
י"ש!
אהבתי
תודה ושבוע טוב
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2011 23:39 |
|
| |
יפה ציק
ואוסיף - ברשותך - עוד סיפור:
הגאון רבי יוסף שאול נתנזון עבר פעם דרך העיר פרימישלאן, ורצה לפגוש את הצדיק רבי מאיר. בא איפוא לביתו של רבי מאיר, ומצאו יושב לשולחנו שקוע במחשבותיו. מיד חלפה במוחו מחשבה, הכיצד זה יהודי כר' מאיר יושב בטל ללא לימוד תורה?
בא לתת שלום לרבי מאיר, פתח הצדיק את עיניו ואמר לו - יש לי קושיא: הגמ' אומרת "אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה אל תהרהר אחריו, שמא עשה תשובה". ושואלת הגמ': שמא עשה תשובה? ומתרצת: וודאי עשה תשובה. ע"כ הגמ'. ואני - ממשיך רבי מאיר - לא מבין: מדובר ביהודי שהתורה מעידה עליו שהוא ת"ח, כיצד זה אם כן נכשל הוא בעבירה?
שתק רבי יוסף שאול ולא השיב
אמר רבי מאיר: אני אתרץ. אם ראית תלמיד חכם שיושב בטל, והרי ידוע שמצוות תלמוד תורה היא ליושבי אוהל בכל רגע ורגע, ואם כן מבחינת דרגתו כתלמיד חכם הוא כרגע כעובר עבירה? אעפ"כ אל תהרהר אחריו, משום שכנראה באותו זמן שהיה נראה לך כבטל הוא ישב ועשה תשובה. הבין הגאון את המסר...
לאחר מכן התייעץ אתו בעניין רבנות מסוימת שהציעו לו ושאל האם עליו לקבלה, השיבו רבי מאיר: אברך, עליך מחכה רבנות גדולה יותר. ואכן, זמן מה לאחר מכן הוצעה לו רבנות העיר לבוב, והוא הפך לרבה.
|
|
|
|
|
|
