סגולה לפרנסה/ סיפורי צדיקים

תודה,
אלמוני.
חודש ושבוע טוב!!

הסיפור הזה פורסם באחד העלונים של חבד. נדמה לי שזה שיחת השבוע.

אמת

בכל פעם שהפריץ ראה את מושקה, הוא טרח להזכיר לו ולומר שהוא ולא אחר מפרנס אותו!! בלעדיו- היהודי היה גווע ברעב.
מושקה שלנו היה אמיץ, לא היה מוותר ואומר לפריץ: "ה' הוא המפרנס אותי ולא אף אחד אחר זולתו!! אתה בסך הכל השליח!!"
הפריץ היה מתעצבן, והולך לשתות עוד כוסית שתרגיע אותו...

יום אחד באו מים עד נפש הפריץ. הוא קרא למושקה ואמר לו: "אתה אומר שה' הוא המפרנס אותך? בוא נראה! אני עכשיו סוגר לך את בית המרזח. נראה איך תתפרנס!"
הגיע ערב פסח- ולמושקה הצדיק אין כלום. בכל זאת, הוא עושה בדיקת חמץ, והילדים הולכים לישון רעבים..

בינתיים בלילה- הפריץ לוקח את קופסת העץ שלו, בה הוא מאחסן את כל מטבעות הזהב שלו, ומתחיל לבדוק אחת אחת אם הן עשויות זהב או לא.
בימיהם איך היו בודקים? היו מכניסים לפה, נושכים קצת ומרגישים את החוזק אם זה זהב או לא.
לפריצינו היה קוף מחמד, והוא יושב על אדן החלון וצופה משועשע במעשי אדונו..

לאחר שסיים הפריץ, הוא שם את הקופסה על המדף בחדר ויצא.

לרגע הזה המתין הקוף. גם הוא החל בודק את המטבעות. אבל הוא, שלא כאדונו, הכניס את המטבעות לפיו- אך לא הוציא.
את הכל בלע אל קרבו.

לאחר שסיים את המטבע האחרונה, נפל ונפח את נשמתו. החזיר אותה למי שכל הנשמות שלו...

הפריץ התאבל, תלה עליו מודעות אבל, הוציא כרוזים וכו'...
אבל מה, אמר: "לפחות שהקוף הזה יקיים מצווה גם בדרכו האחרונה. קחו את גופתו", ציווה על משרתיו, "והשליכו אותה לחצרו של היהודי". 

עושים המשרתים כך, וזורקים את הקוף לביתו של מושקה שלנו. שיושב וחושב איך בזמן הזה הוא היה שוקל את המצות והמרור לכזיתות בשנים קודמות...

פתאום הוא שומע קול חבטה. הוא נבהל והולך לחפש מה זה.
הוא נתקל בגופת הקוף, ופתאום הוא רואה מטבע זהב מנצנצת לצידו.
הוא תמה מהיכן זה, ופתאום הוא קולט שמעוצמת החבטה, וההתנגשות של הזכוכיות בבטנו של הקוף- נקרע לקוף הקישקע, והמטבעות החלו זולגות החוצה בקולות צלצול...

בליל הסדר עובר הפריץ ליד ביתו של היהודי ותמה מהיכן האור וקולות השירה.
הוא מתקרב, נכנס ושואל את היהודי מאיפה זה הגיע?
היהודי סיפר על הקוף שהחליט לקפוץ לבקר......
עכשיו ראה הפריץ שאכן-הוא היה השליח!!

אה! משו משו!

על זה נאמר 'קוף אחד עשרה זהב'....