סגולה לפרנסה/ סיפורי צדיקים

רמות?
רוצה לספר לי משו?

תודה רבה אלמון!!!!

לחוזה מלובלין היה גביע מיוחד שהוא לא נתן לאף אחד לשתות ממנו.
הרופשיצער רוב שם לעצמו מטרה לשתות מהגביע הזה.
למרות ועל אף כל הפצרותיו- החוזה לא נתן לו ליגוע בה.
אז הרופשיצער רוב התחכם:

יום שישי אחד הוא הלך לכל ירקני הסביבה וקנה מהם את כל הבצלים שהיו להם.
אח"כ הוא התחפש לכפרי, ושם את כל הבצלים בשק, והמתין.

אשתו של החוזה מלובלין קמה בבוקר יום שישי ורוצה להתחיל את הבישולים לשאבעס.
היא חייבת בצל.
היא הולכת לירקן הקבוע ומבקשת בצל, והוא מבשר לה שאין.
הולכת לעוד אחד ולעוד אחד, ולאף אחד אין בשורה מעודדת עבורה.
לאף אחד מהם אין בצל אחד לפליטה.

לרגע הזה המתין הרופשיצער.
הוא שם את השק על כתפו וכך החל להסתובב ליד בית ה"חוזה".
"בצלים, רבותי, בצלים!!" קרא.
אשתו של החוזה שמעה זאת והציצה מהחלון,
היא ראתה איש כפרי ופשוט עם שק ענק על הגב מכריז על מרכולתו היחידה והיקרה כאילו מדובר בדבר פשוט....

יצאה מהר מן הבית, ושאלה אותו: "בכמה תמכור לי את הבצלים?"
נקב לה הרופשיצער בסכום מסויים, והיא התרצתה.
"אין בעיה", אמרה. "אני מיד משלמת".

"לא לא לא", ענה הרופשיצער, "אצלינו כשמסיימים עיסקה טובה על הבוקר, שותים לחיים!!"
"בסדר", ענתה האישה, "כנס לבית".

הרופשיצער נכנס, מניח את השק על הרצפה, ומצביע על הגביע המיוחד ששכן לבטח בויטרינה:
"אני רוצה לשתות לחיים בגביע הזה!!", תבע בקול.
"מה פתאום???" התחלחלה האישה, "בגביע הזה אף אחד לא נוגע!!!"

"אם כך, אני הולך", איים הרופשיצער. וכבר הטעין את השק על כתפו ופנה לעבר הדלת.

אשת החוזה עמדה נטולת עצות. 
הבצל הינו רכיב חשוב בסעודת השבת,
מנהג ישראל דין הוא, ומי היא שתפר את הדין??

נכנסה לחדרו של החוזה ושטחה בפניו את הבעיה.
הרהר החוזה מס' דקות, חשב וחשב,
ואמר: "מנהג ישראל דין הוא! אין לנו רשות להפר זאת ולו במחיר שתיית כפרי נבער מהגביע הקדוש".

יצאה האישה החוצה ותרה בעיניה אחר המוכר. לשמחתה הוא לא הספיק להתרחק הרבה מן הבית.
"בא! הרב הסכים לתנאי שלך", בישרה לו.

נכנס ה"כפרי" לביתה, וראה שם את ה"חוזה" ממתין לו,
רוצה לראות מי הכפרי שמעיז לתבוע לשתות מן הגביע.

הניח הכפרי את שקו שוב על הרצפה, 
לקח את הגביע המלא יין,
העיף מעל עצמו את בגדיו הכפריים,
וברך בקול רועם:
"ברוך אתה ה''... בורא פרי הגפן"! ולגם מן היין.
הביט ה"חוזה בהשתאות במחזה, ספק כפיו וקרא: "נצחתני!"

גדול !
תודה.

נהניתי לקרא.

יפה מאוד

הפעם זה יכול להיקרא גם "סיפור צדיקות"...:)

שבוע טוב!!

עני מרוד היה רבי זושא מאניפולי, אך כאשר אשתו ביקשה ממנו שוב ושוב לתפור שמלה חדשה הוא הבין לליבה. אט אט קיבץ פרוטה לפרוטה וכשהצטבר בידו הסכום הרצוי מיהר לרכוש יריעת בד משובחת. "הנה לך" הגיש את הבד לאשתו, "כעת תוכלי לגשת אל החייט ולתפור לך שמלה חדשה לשביעות רצונך."

חלפו רק כמה ימים כשרבי זושא הבחין שפניה של אשתו שוב עצובות. "מה אירע?" התעניין, "הלא כבר תפרת לעצמך שמלה חדשה?"

"איזו שמלה?" השיבה האישה. "אין לי כל שמלה!"

רבי זושא לא הבין. הלא במו ידיו הוא העניק את פיסת הבד לאשתו! כששאלה לפשר הדבר, סיפרה לו:

"כשבאתי אל החייט לקבל את השמלה המוכנה שמעתי אותו נאנח עמוקות. התעניינתי לדעת מה אירע והוא סיפר לי שלפני זמן לא רב אירס את בתו, וכאשר חתנה ראה את השמלה החדשה חשב שהיא מיועדת לכלתו. 'סיפרתי לו שהשמלה לא מיועדת לה אלא לך' אמר לי החייט, 'והוא כעס מאוד; אבל מה אוכל לעשות? בכיסי אין ולו פרוטה שחוקה כדי לרכוש בד לשמלה חדשה עבור בתי, לכבוד החתונה.'

"לא חשבתי פעמיים" סיימה הרבנית את סיפורה. "לקחתי את השמלה והענקתי אותה במתנה לחייט כדי שיוכל לחגוג את חתונת בתו בלב שקט."

"היה זה מעשה אצילי מצידך" הגיב רבי זושא. "אך האם שילמת לחייט את התשלום המגיע לו עבור עבודתו?"

"תשלום עבור עבודתו?" נזעקה האישה. "הלא נתתי במתנה את השמלה ולא קיבלתי ממנו מאומה!"

"נכון, אך החייט עבד קשה במשך השבוע עבורך כדי שיוכל להתפרנס. בכליון עיניים הוא חיכה לסוף השבוע כדי שיוכל לקבל את שכרו ולהביא לחם לביתו! האם הוא אשם בכך שהחלטת להעניק את השמלה במתנה לבתו הכלה?"

הרבנית לא התמהמהה ומיהרה להשיג סכום כסף עמו שילמה לחייט את שכרו.

א'מחייה לנפש.

ציקצוקית, מדהימה כל פעם מחדש.

תודה פלמונית.
את מוזמנת להוסיף לעיתים משלך.

תוקן על ידי ציקית ב- 31/07/2011 01:53:11

מדהים ומטלטל, תודה ציקית.

תודה על ההזמנה:)
חשבתי שקיימות כאן זכויות יוצרים.

ממש לא.
כל המוסיף- הרי זה משובח. :)

והנה עוד מוצ"ש הגיע.
שנתבשר רק בשורות טובות.

פעם שבת הבעל שם טוב בעיר אחת ובאותה שבת הגיע גם אחד המגידים הנודדים לעיר.
כנהוג, הוזמן המגיד לדרוש בשבת, אך כאשר עלה לבימה, פתח בדברי תוכחה קשים כלפי הקהל והחל לדרבן אותם שישנו את מעשיהם.
לא יכול היה הבעש"ט לשאת זאת ופנה לצאת מביהכנ"ס. כאשר ראו המתפללים את הבעש"ט יוצא- פנו ויצאו אף הם.
בית הכנסת התרוקן והמגיד נאלץ להפסיק את דרשתו.
בא המגיד והתלונן לפני הבעש"ט מדוע עשה לו כך.
השיבו הבעש"ט: "הכיצד יתכן שיעמוד יהודי לפני קהל קדוש וידבר לשון הרע על ישראל?? האם אתה יודע כמה חביבין ישראל על המקום?
הנה, עמל יהודי לפרנסתו, מהבוקר עד ערב הוא מתרוצץ. אך כשהוא רואה שהנה עוד רגע עומדת לשקוע החמה והוא עוד לא התפלל מנחה- הוא עוזב את כל אשר הוא עסוק בו ורץ לבית הכנסת!! האם הינך יודע איזה רעש עצום זה עושה בשמים? באותה שעה נרעדים כל האופנים והשרפים, ולקודשא בריך הוא יש קורת רוח מבניו!!!"

שנזכה תמיד לראות את הטוב שבכל יהודי. שבוע טוב ובשורות טובות!!

תוקן על ידי ציקית ב- 06/08/2011 22:08:41