מונותאיזם התפתחות או קבעון?

לא הבנתי איך התייחסת לדברי . רק רציתי לומר שכל יכול מערער אולי על זכותך לחשוב , אני איני מבין ממש למה. אבל האמונה באל אחד כשלעצמה ברור שלא גרמה לקיפאון וכמו שהיטיב הנוכח להדגיש בסגנונו המשתלח הביסוס של האמונה הזו כפי שאנו מכירים היום והבירור הרעיוני של אמונה זו נמשך כל יום ויום.

דינוזאורוס,

אנא שים לב למה שאני כותב.

אינני מדבר כלל על המצאת דת בצורה שהנך מציג. אני נוטה לאפשר לך ליהנות מהספק ולא להאשימך בהגחכה מכוונת של דברי לצרכי תעמולה.

אנחנו מדברים על תקופה בה העולם האמין באלילים. הגיעו אנשים שבאמת היו מתקדמים יותר והבינו כי הרעיון האלילי אינו רציני. אבל הם עצמם עדיין היו שבויים בתפיסה תאיסטית ולכן הם שכללו את האמונה למונותיאיזם. עד כאן מובן?

אני אומר, כי באופן פרדוקסלי התקדמות זו משרתת את הרעיון התאיסתי. ייתכן כי בלעדיו הקפיצה לאתאיזם הייתה בלתי נמנעת. זה תחילתו של הרעיון אותו הצגתי. כתבתי גם במפורש שנקודת המבט היא סוציולוגית ולא פילוסופית. אינני סבור כלל כי זה מוכיח משהו בשאלה הגדולה של תיאיזם מול אתיאיזם. אני רק מציין נקודה בתהליך התפתחות המחשבה.

בשלב השני אני מהרהר האם לא הייתה כאן סוג של התמודדות מודעת או תת מודעת עם הספקנות והביקורת.

כפי שציינתי מאז פרוץ הזרם הפילוסופי ביהדות ניתן לומר כמעט בוודאות כי ההתאמות של היהדות לפילוסופיה הינן מלאכותיות עד כדי הטעיה.

הרציונליסטים העדכניים במפורש מנסים להציג את הדת בצורה שתתקבל על דעתו של האדם המערבי הנאור, למרות שהם עצמם חיים אולי יותר בשלום עם דת פילוסופית פחות.

אתה כותב, אם מישהו יכל להמציא דת לפני יותר מ3000 שנה, והנקודה שהטרידה אותו היא כיצד הדת שלו תיראה נאורה יותר בעוד אלפי (!) שנים, כנראה שהוא באמת אלהים. כי כל הערכת מצב סבירה לאלף השנים הבאות היתה מלמדת אותו שאין לדת שלו שום סיכוי, והיא אכן עמדה בסחף אלילי עצום מבפנים ומבחוץ, שבתור אדם, רק בלתי שפוי ילך לתת לה את היתרון ההשרדותי הקטן הזה, במקרה ותצלח את כל האלף וחמש מאות שנים הראשונות.

אינני יודע על סמך מה הנך קובע מה הייתה הערכת מצב סבירה בעת ההיא מלמדת . עובדה כי המונותיאיזם חי ובועט זה אלפי שנים. בכל מקרה טענתך אינה סותרת את החלק הראשון של דברי אלא רק מחזקת אותם.

אני חושב שמותר לבדוק האם מחוללי המונותאיזם לא חשבו גם על מנגנון הישרדות של הרעיון הדתי בו האמינו בכל ליבם. אם אפשר להתייחס לכך כתרגיל, זה רק מההיבט של רצון עז למצוא את הדרך לשמר את הדת לנוכח שאלות אמוניות שצצו ועלו על האמונה האלילית.

אינני מבין את שאלתך האם דת 'אפיקורסית' כזו היתה שורדת בעולם האלילי?

דייר,

ברגע שהסברך איננו מניח את הדעת, עליך להתמודד ולא לגלגל את הכדור למגרשו של מי שאינו מתיימר להבין הכול ואינו מתבייש לומר כי איננו יודע הכול.

גם אם הרעיון של אל אחד היה מוזר הוא היה בהחלט מתקדם. בכל אופן במונחים שלנו ובאופן בו אנו בוחנים את הדברים כיום.

מחוללי הרעיון ניסו לתת פתרון לספקנים ולשואלים. ברור שהם פחות התייחסו להמון העם.

אני חוזר שוב. הם בהחלט האמינו בדת ובמצוותיה. הדברים לא נוצרו ביום אחד על ידי איש אחד. הם לא חשבו רק על משיכת מאמינים.

מטפחת,

אם תשים לב לדברי תראה כי חלקם הראשון הוא בסך הכול ניסיון פרשנות היסטורית סוציולוגית ואי אפשר לייחס להם אפילו שמץ של קונספירציה. הם בכלל לא עוסקים בכוונות אלא בתוצאות.

באשר לחלק השני. ההבדל בין השערה לקונספירציה הוא לא רק ברמת הסבירות, אלא גם באופן הצגת ההשערה ובמטרתה.

אישציפור

שמענו עליך.

חאלאס - אתה לא מעניין, למרות כל המילים הדביקות שלך והשימוש הכמעט-אובססיבי שלך בצירוף המקשים Ctrl+B.