פרשנות המקרא: השוואות בין תרבותיות מול בירור מקומי ועצמאי

תוקן על ידי zulas ב- 10/06/2011 22:54:42

אתה מערבב כמה סוגים של שכחות.
אחרי מרד ביתר כשניסו לשכתב את ההלכות, לאחר כשבעים שנות מלחמה סכנה קיומית כשחלק מהם היה גם איסור לימוד תורה, נוצרו הרבה מחלוקות בשחזור. לעומת זאת המחלוקות שבין בית שמאי לבין בית הלל, מלבד מקום אחד (צרת ערוה) עוסקות כולן, מאות מחלוקות, בפרטים של גזרות דרבנן, ובדאוריתא ובעיקרי הדינים  כמעט ולא נפל ביניהם מחלוקת. בית שמאי ובית הלל נוסדו כמאה וששים שנה לפני התאספות תלמידי רבי עקיבא, וכמאתיים שנה לפני חיבור המשנה.
יש נושאים שהיו תלויים במנהגים, והסיבה שהיו צריכים לעשות כמה אפשרויות משום שהתכנסו למקום אחד יוצאי כמה קהילות. ר' אבהו התקין בקיסרי את התקיעות של כל הסוגים, כי הרומאים שלחו לקיסרי יהודים מכל הקהלות והעדות, והתחברו הרבה מנהגים יחד. במקומו כל אחד עשה זאת אחרת ולא חשבו שיש בעיה שבכל מקום התקיעה נשמעת קצת אחרת.
כנ"ל התפלה, היא היתה תלויה במנהג בכל מקום התפללו לפי הבנתם, ביבנה תקנו יח' ברכות, ובימי התלמוד אמרו שהרעיון של יח' ברכות היה קודם אלא שנשכח לאט לאט.
מנצפ"ך היו אלא ששמשו לפעמים באמצע מילה ולפעמים בסוף, כפי שמלמדות גם כתובות עתיקות. וגם שני פסוקים במקרא.

לא הבנתי את משמעות שאלת הסיום שלך 'מה בדיוק כללה המסורת', האם אתה רוצה שאגיד לך מה מסורת מה סברה ומה שחזור, או שאם איני יודע להגיד לך זה אומר שלא היתה מסורת? ונניח ששכחו הרבה דברים, זה אומר שלא היתה שום מסורת? הרי מלבד הנושאים העקרוניים שיש בהם מחלוקת, ישנה הרי הסכמה רחבה מאד על צורת הקריאה של התורה משמעות המצוות ופרטיהם ואופן קיומם. אם היינו מנסים להמציא לבד איך מקיימים את המצוות, לא היינו מגיעים למאות מחלוקות אלא לאלפים.

רציתי רק לומר לגבי המשפט של מקרא ש'אין לתפוס את המקרא וחז"ל בחבילה אחת', שלדעתי הוא טעות. אין לתפוס גם את המקרא בחבילה אחת. אבל המקרא וחז"ל נמצאים על רצף אחד, מתחילת הכתיבה בישראל ועד היום יש רצף של כתיבה, פחות או יותר, מכל הדורות, היתה אמנם תקופונת באמצע הבית השני, שהכתיבה היתה יותר שכיחה אצל כתות פורשות או אצל אנונימיים, ואילו הקונצנזוס העביר בעל פה (בדומה לתקופת הסבוראים), אבל גם מתקופת העל פה נותרו הרבה דברים והלכות שבאו מאוחר יותר. ובכל אופן אפשר גם לומר שאין לתפוס את דברי הימים ואת ישעיהו כחבילה אחת, ברור שלא, אבל יש כאן רצף, כשם שחשוב לנו לדעת איך ירמיהו פירש ענין מסויים בתורה, כך חשוב איך דברי הימים פירש בירמיהו, ואיך חז"ל פירשו בדברי הימים. אין שום חלוקה ענינית איפה שהוא באמצע התקופה, שעד כאן זה מסורת, ומכאן זה ספקולציות.
המסורת עברה באופן טבעי, כטבעו של עולם, שדברים משתכחים, ולפעמים יש נסיונות של שחזור, יש סברות, ויש השפעה של כל חכם ודעתו. אבל בסך הכל טבעו של עולם שיש עדיין הרבה חלקים שכן עברו במסורת בצורה טבעית, והאופן שהבינו את הדברים בצורה חיה מדור לדור, קרוב ככל האפשר להבנה המקורית, הרבה יותר משחזורים שאנו נמציא מדעתנו.

תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 11/06/2011 22:32:52