האם את/ה משנה דעות? דיון על נכונות לשינוי

"הואיל והזכירו כאן לא פעם את "מופת הכוזרי", כלומר הטענה לפיה יש לסמוך על עדות של רבים, הואיל והם לא יכולים לטעות, ולא ימסרו דבר לא נכון לילדיהם וכו', והשמתמשו בטענה זו לגבי אמיתו הזוהר וכדומה, אציין כי לאו שטראוס, שנחשב בצדק לאחד מגדולי חוקרי מחשבת ישראל בדורות האחרונים, מתייחס לנקודה זו בכוזרי.

הוא שואל שאלה מאוד מעניינת, שחשוב מאוד לעיין בה. הרי מן המפורסמות שספר הכוזרי הוא ספר של וויכוח בין דת ישראל ובין הפילוסופיה היוונית (כפי שניתן להבין משמו המקורי של הספר בערבית), שאמור להוכיח שהדת היא נכונה ואין שום ממש בטענות הפילוסופים.

אם כן, קשה להבין מדוע ריה"ל לא מפגיש במהלך הדיון את "החבר" שמייצג את דת ישראל ובין הפילוסוף ? כל אחד מהם אמנם מדבר בנפרד עם המלך ומציג לפניו את טענותיו, אבל היינו מצפים לכך שריה"ל יפגיש ביניהם והם יתווכחו עד שבסופו של דבר החבר ינצח את הפילוסוף ויוכיח לו שהוא טועה ?

יתר על כן, החבר מצליח לשכנע דווקא את המלך. דמות זו מוצגת בתחילת הספר כאדם בעל תודעה דתית, הוא מחפש את הדת האמיתית, זוכה להתגלות בחלום וכו'. במילים אחרות, מדובר על דמות שמלכחילה קל מאוד לשכנע אותה ולקרב אותה אל הדת, וזאת בניגוד גמור לדמות הפילוסוף 

מה התשובה לכך ? שטראוס כותב שלמעשה בניגוד למה שרגילים לחשוב על ריה"ל, הוא לא היה אדם כה תמים שחשב שקל לגבור על טענות הפילוסופים. הוא ידע היטב שלאמיתו של דבר הטענות וההוכחות שהוא מביא בספרו לא יוכלו לעולם לשכנע פילוסוף אמיתי בעל חוש ביקורתי. הם יכולים לעזור רק לאדם שמלכחילה הינו בעל תודעה דתית, כגון דמות המלך בסיפור, אולם לגבי פילוסוף אמיתי "הם לא מחזיקים מים".

לפיכך כאמור ההחבר והפילוסוף לעולם לא נפגשים ומתכווחים בספר. זהו למעשה רמז חשוב מאוד שריה"ל רוצה לרמוז לנו בין השורות. כמובן שפרשנות זאת רחוקה מאוד ממה שאנו רגילים לחשוב על ריה"ל ועל הכוזרי, אבל לדעתי מדובר על טענה חזקה מאוד" 

רב_צעיר:
 
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=1&topic_id=925785&forum_id=1364  דף 10.

באשכול שבקישור בנושא ערכו של הגיון קולקטיבי ועוד, טיעונים רבים הקשורים לאשכולנו.