מאין באת ולשם אתה הולך

ניתוח רוב הטיעונים בעד האמונה כאן בפורום מעלה, כי נקודת ושורש העניין הוא טענת המאמינים כי נקודת המוצא הבסיסית האולטימטיבית היא האמונה. אם מחמת הרגש, אם מחמת מסורת, אם מחמת כל טיעון שאולי פספסתי.

המגיבים אומרים מפורשות, כל אחד בסגנונו, אך (כמעט) כולם לדבר אחד מכוונים. הדיון מתחיל מכאן ואילך. אין מקום לדון, שלא לומר להוכיח, על מה שלמעלה ולמטה מלפנים ומאחור.

טיעון זה תקפו יפה רק אם נקבל מראש את ההנחה כי כל אחד נולד וחי בסביבה מסוימת בהשגחה פרטית ישירה. כל אחד ואחד במקום שנולד, או לעם אליו נולד. זו האמת שלו ומיניה בל יזוע. מקום שנמצא כאן היה. ניתן לעשות פה ושם "תיקוני גבול" קלים, אך אין לסטות מהשורש.

אם נחשוש ח"ו כי הלידה והמגורים בסביבה פלונית או לעם אלמוני היא מקרית לחלוטין, נשמטה לחלוטין הנחת היסוד הבסיסית.

אז מה קורה כאן בעצם? מאן דהו נולד במקום מסוים, לצורך הדיון בעיה"ק ירושת"ו. הוא מחליט כי לעובדה זאת יש משמעות מרחיקת לכת על דעותיו ומעשיו.

אמרו לי נא, האם אין זו התגלמותה הטהורה של "דת השכונה"?

כאן עומד הדיון כולו על אחת.

האם למקום הולדתי ולאמונה בה מחזיקים הורי מולידי או מאמצי, יש משמעות עמוקה, כזו המשליכה על כל חיי ואמונותיי, או שמא סדנא דארעא חד הוא וכדי ל"הרגיש" או לקבל אמונה, יש לבדוק מה קורה בכל העולם כולו וממילא לבדוק את הדברים בשרשן.

יהי,

לו יהי כדבריך.

מה זה בדיוק "מספיק טובה"? זה מחייב? וולונטרי?

שותפי,

מה פסול מצאת בדף חלק?

וכי אין ההיגיון אומר לבדוק כל דבר משרשו? איזה הוכחה צריך כדי לבדוק דברים מן היסוד?

לבדוק אין פירושו להתעלם.

"הדף החלק" אינו דת אלא תפיסת עולם. אינני מתבייש בה כלל. אין בה שום בשורה ולצערי לא אני זכיתי להיות ממציא הרעיון.

העקרונות טיפה מורכבים יותר מכפי שהנך מציג בציניות.