מאין באת ולשם אתה הולך

מקס,

אנא היה ברור וממוקד.

כתבת,  יש כלל פשוט שכל העומד להישרף כשרוף דמי, ולכן כל החיות הנטרפות ודגים נטרפים הם בעצם מותרים,

אז כל מה שנטרף ממילא מותר לאכילה? גם אם אינו מבויית? אז מדוע הטורפים אסורים? כמעט כל טורף הוא גם נטרף. ומה הסיבה לתנאי של סנפיר וקשקשת? ומדוע גמל, סוס וחמור המבוייתים אסורים?

כתבת, אפי' אם תכחיש את הסיפור אז בכל מקרה כך התורה מתיר זאת,

החיות נצלו על ידי נוח או שלא?

אז מבחינתנו התורה לא נותן סיבה לאכול חיות באמת רק כי הצלנו אותם,

ההצלה זה רק רעיון? אז למה באמת מותר לאכול בשר?

אני מתפלא על שאלתך מה ההבדל בין בשרים לבין בשר וחלב, התורה מקדישה לשון מיוחד להאביל אותנו לבקש מאיתנו רחמים, "לא תבשל גדי (= קטן\תינוקת רוצח אחד,,,,) בחלב אימו ( = של הגדי הקטנה החמודה) למה התורה לא כתבה פשוט וישר לא לאכול חלב ובשר ?

אני שואל אותך מדוע התורה אמרה כך. אתה עונה לי כי כך היא אמרה?

הסיבה הטובה יותר היא כפי שאמרתי שזה בעצם כל קיומם, כי לו האדם לא היה צורך בהם ?! בכלל לא היו שורדים,

לא ידוע על שום דג שלא היה שורד בלעדי האדם. אני גם לא בטוח שיש חיה כלשהי הזקוקה לאדם להישרדותה.

למה הדבר דומה, ראיתי דגי קשקשים שוחים לכיוון הלוויתנים וברור שלפי חוקי הטבע הם ישר נטרפים, אז למה שאני לא אקח במקום הלוויתנים ?

ראיתי גמל נטרף על ידי אריה אז למה שלא אקח במקום האריות?

למה שחז"ל יכנסו לפינה ללא מוצא, למה למה ?? הם פשוט רצו לומר שאין כל המצוות אבסולוטיות ונצחיות, כי אם נקבל את דעת כת ההשקפה שהם נצחיות ואבסולוטיות ?! אז למה חז"ל נכנסו לצרות כאלה ? התשובה היא כדרכי שהם רצו בהחלט לומר שאין זה כך

אני מקבל את הערתך. הייתי צריך להבין שאינך מתכוון שהטעם יתגלה, אלא שהאיסור יתבטל.

אני עוד לא למדתי לפרש טקסטים לפי שיטתך המקורית. לפחות למדתי להבין אחרי שאתה מסביר.

עדיין אני שואל, אז עד מתי? בינתיים אתה נוהג בדיוק לפי הוראות ההשקפה. כך נוהגים כבר מאות שנים. אתה רואה אור בקצה המנהרה או שכל דבריך הם בבחינת דרוש וקבל שכר?

אפרופו פוש,

בזמנו כתבתי לך שבארבעים שנות המדבר לא קיימו ברית מילה. כך שזו לא מסורת רצופה.

דייר,

כתבת, מנין לך שלא היה תיעוד מסודר למה אתה כל זמן מניח שפעם הכול היה פרימיטיבי ולאנשים לא הייתה תודעה היסטורית או חוש ביקורת ועוד ועוד מנין לך כל ההנחות המוקדמות האלה.

בזמן המקרא  לא היה צילום ולא תיעוד מסודר. כתבו בכלל על אבנים. אתה מתווכח על המציאות ?

אנשים רוצים להאמין ולהתלות בדברים אבל אף אחד לא מאמץ לעצמו היסטוריה פיקטיבית.

אנשים בהחלט משפצים את ההיסטוריה. עד עצם היום הזה. הנה גם אתה מאמץ היסטוריה פיקטיבית ללא בדיקה עצמית. אתה סבור כי זו בכלל חוצפה לבדוק.

עם יד על הלב כמה אנשים דתיים אתה מכיר שמפקפקים בסיפור הגולם? אפילו על הגר"א כתבו תלמידיו שהיה יכול לברא גולם בגיל הילדות אך לא ברא בגלל חזון? כמה מפקפקים בסיפורי הדיבוק?

עליהם שאסמוך בלי בקורת?

ומה הבעיה בריבוי מ 70 ל60 ריבוא כשנושאים מספר נשים ולכל אשה בממוצע 6 ילדים. ראה את ריבוי הבדואים בימינו.

אפשר לדון בדוחק.

אזכורים לפסוקי התורה ודיני התורה יש בלי סוף החל מספר יהושוע ועד לעזרא ברציפות.

איך אתה מסביר את דברי הכתוב בעזרא שלא ידעו על התורה?

אז איך אתה יכול לטעון שהעם שמע על התורה לראשונה בימי עזרא?

אני טוען? כותב ספר עזרא טוען.

דייר,

כתבת,

על קלף שמעת? הממלכות העתיקות היו מסודרות ומתועדות והתגלו ארכיונים שלמים בערים קדומות.

לא מעט מהחומר המתועד היה חקוק על אבנים. בכל מקרה הכתיבה הייתה עניין נדיר למקצוענים בלבד.

לך תלמד קצת תחכים מהתגובות שלך נראה לי שאתה שבוי בדעות קדומות שכבר מזמן אבד עליהן הכלח.

מפליא לשמוע כי הספקנות היא דעה קדומה.

תביא את הפסוקים מעזרא מעניין לראות על מה אתה מדבר.

נחמיה ח יד.

וַיִּמְצְאוּ, כָּתוּב בַּתּוֹרָה: אֲשֶׁר צִוָּה יְה-וָה בְּיַד-מֹשֶׁה, אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. טו וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ, וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל-עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר--צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי-זַיִת וַעֲלֵי-עֵץ שֶׁמֶן, וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת: לַעֲשֹׂת סֻכֹּת, כַּכָּתוּב. {פ}

טז וַיֵּצְאוּ הָעָם, וַיָּבִיאוּ, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל-גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם, וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים--וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם, וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם. יז וַיַּעֲשׂוּ כָל-הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן-הַשְּׁבִי סֻכּוֹת, וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת--כִּי לֹא-עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן-נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד הַיּוֹם הַהוּא; וַתְּהִי שִׂמְחָה, גְּדוֹלָה מְאֹד.

רוצה עוד? קבל. דברי הימים ב לד

יד וּבְהוֹצִיאָם אֶת-הַכֶּסֶף, הַמּוּבָא בֵּית יְה-וָה--מָצָא חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן, אֶת-סֵפֶר תּוֹרַת-יְה-וָה בְּיַד-מֹשֶׁה. טו וַיַּעַן חִלְקִיָּהוּ, וַיֹּאמֶר אֶל-שָׁפָן הַסּוֹפֵר, סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי, בְּבֵית יְה-וָה; וַיִּתֵּן חִלְקִיָּהוּ אֶת-הַסֵּפֶר, אֶל-שָׁפָן. טז וַיָּבֵא שָׁפָן אֶת-הַסֵּפֶר אֶל-הַמֶּלֶךְ, וַיָּשֶׁב עוֹד אֶת-הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֵאמֹר: כֹּל אֲשֶׁר-נִתַּן בְּיַד-עֲבָדֶיךָ, הֵם עֹשִׂים. יז וַיַּתִּיכוּ, אֶת-הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בְּבֵית-יְה-וָה; וַיִּתְּנוּהוּ, עַל-יַד הַמֻּפְקָדִים, וְעַל-יַד, עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה. יח וַיַּגֵּד שָׁפָן הַסּוֹפֵר, לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר--סֵפֶר נָתַן לִי, חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן; וַיִּקְרָא-בוֹ שָׁפָן, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. יט וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ, אֵת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה--וַיִּקְרַע, אֶת-בְּגָדָיו. כ וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת-חִלְקִיָּהוּ וְאֶת-אֲחִיקָם בֶּן-שָׁפָן וְאֶת-עַבְדּוֹן בֶּן-מִיכָה וְאֵת שָׁפָן הַסּוֹפֵר, וְאֵת עֲשָׂיָה עֶבֶד-הַמֶּלֶךְ--לֵאמֹר. כא לְכוּ דִרְשׁוּ אֶת-יְה-וָה בַּעֲדִי, וּבְעַד הַנִּשְׁאָר בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה, עַל-דִּבְרֵי הַסֵּפֶר, אֲשֶׁר נִמְצָא: כִּי-גְדוֹלָה חֲמַת-יְה-וָה, אֲשֶׁר נִתְּכָה בָנוּ, עַל אֲשֶׁר לֹא-שָׁמְרוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת-דְּבַר יְה-וָה, לַעֲשׂוֹת כְּכָל-הַכָּתוּב עַל-הַסֵּפֶר הַזֶּה.

עוד פעם כשאתה עולה למעלה בסיפורים אתה מגיע לאדם אחד או קבוצה מצומצמת שהפיצה את הסיפור פה אתה מגיע לעם שלם אין פה יחידים או קבוצה מצומצמת.

לא ידוע על עם שלם שראה את הדברים. כך כתוב. תבדיל בין נוכחות של עם שלם באירוע לסיפור על נוכחותו.

הנה ראו עיניך איך מצאו את הספר אחרי נתק רב שנים.

אני לא מאמין לשום אחד מסיפורי הסבתא האלה כי הם לא מבוססים ואין לי שום סיבה להאמין בהם.

איך עולה על דעתך לא להאמין למה שכולם מאמינים? תוכיח שהסיפורים לא נכונים!