שותפי,
אני כתבתי, "הערה סוציולוגית. אני סבור כי רוב גדול של הציבור הדתי חרדי היה נוטש את הדת אילו היה משתכנע כי אתה צודק ובבדיקת לוח חלק אין הוכחה לאמונה".
על כך הגבת, ובעניין הסוציולוגיה: אני סבור שאם רוב הציבור הדתי והחרדי, וכן הציבור החילוני, היה זוכה להכיר את עומק תורתנו הקדושה היה רוקד ברחובות מאושר על הזכות שנפלה בחלקנו.
אז אתה סבור ואני סבור. גם זו "השקפת עולם" מול "דת" ?
אסדר לסעודתא.
טענתי בפתיחת האשכול הייתה דו שלבית. א. על לוח חלק אין הוכחות לאמונה. ב. אם כנים הדברים, כל האמונה היא דת השכונה ולא הגיון.
ניתן לחלוק לחלוטין על טיעון א.
אתה הסכמת לטיעון א. אך תקפת ושללת את רעיון הלוח החלק.
בעקבות זאת הערתי הערה סוציולוגית. אם נקבל את דעתך, שאין הוכחות ליהדות מול הלוח החלק, רוב המאמינים יאבדו את אמונתם.
לא אמרתי שאין הוכחות. אמרתי שרוב המאמינים מבססים את אמונתם על כך שיש הוכחות ולא על דת השכונה, או חזקה דמעיקרא, או כל שום וחניכי דאית להאי דעתא הגורסת שבבחינת לוח חלק אין הוכחות לאמונה.
רוב המאמינים לא מוכנים לקבל כי האמונה נשענת על דת השכונה.
באת וטענת כי אלו היו יודעים העולם עומק התורה היו משתגעים אחריה.
אני מסכים לחלוטין כי אם יש עומק נורא, אזי מי שייחשף אליו ישתכנע.
אבל על דא קמיתווכחנא. האם יש עומק או לא.
לשם השוואה, כדי לחלוק עלי, עליך לטעון כי אינני צודק שעל לוח חלק אין הוכחות לאמונה. ברגע שאתה מסכים כי אכן אין הוכחות על לוח חלק, כל השאלה היא מציאותית. האם רוב המאמינים מסכימים לאמונה שאינה ניתנת להוכחה על דף חלק או לא. אני סבור שלא. אם אתה סבור ההיפך אפשר לבדוק זאת בקלות.
כפי שכתבתי, "אתה "סבור" כי אם הציבור היה זוכה להכיר את עומק תורתנו הקדושה היה רוקד ברחובות מאושר על הזכות שנפלה בחלקנו. זו עמדה סובייקטיבית לחלוטין שאינה ניתנת להוכחה או להפרכה. כידוע לך יש לא מעט אנשים הסבורים ההיפך.
אני טענתי טיעון סוציולוגי הניתן להוכחה או להפרכה. אפשר לחלוק עלי. אפשר לבדוק. אולי תבדוק בסביבתך הקרובה. שאל שאלה פשוטה וישירה. בהנחה כי מי שבודק את הדברים משרשן ללא דעה מוקדמת, יגלה שאין הוכחה לאמיתות הדת, האם הנך ממשיך להאמין.
עכשיו שים לב. אינני טוען כי אין הוכחה. אני אומר כי אנשים שיקבלו את ההנחה שאין הוכחה, יאבדו את אמונתם. אני גם לא טוען כי הם יעזבו את החברה הדתית חרדית.
אם אתה סבור ההיפך, תבדוק".
כדי להיות ברור לגמרי ולא לתת פתח לטיעון שלך, חידדתי מראש עד הסוף, כי אין כאן שום הנחה פילוסופית שנויה במחלוקת.
למרות מבנה המשפט הדומה. אין כל קשר בין הדברים.
ולשלב השני. אני כתבתי, אנשים מאמינים כי הם חושבים שיש הוכחה. בעקבותיהם מאמצים את האמונה, אנשים הטוענים כי השכונה עצמה היא ההוכחה.
אסביר. המאמינים משוכנעים כי יש הוכחות לאמונתם ואז אתה מגיע ואומר אמנם אין הוכחות אבל אני מסתמך על החזקה. אבל היא בעצם נוצרה על ידי אנשים שהיו משוכנעים שיש הוכחות.
על כך הגבת, הנה עוד מעגל מרתק. אנשים כופרים כי הם חושבים שאין עומק בתורה. בעקבותיהם מאמצים את הכפירה אנשים שטוענים שהלוחלק מחוייב שהרי יש הרבה כופרים וכו'. יופי.
אני חושב שכל מי שאינו מאמין חושב בין היתר כי אין עומק בתורה.
אילו היית טוען כי רוב הכופרים מקבלים את טענת החזקה ואינם מקבלים את הלוח החלק ובכל זאת הם מסתמכים על מי שאינו מקבל את טענת החזקה וסומך על הלוח החלק, טענתך היית זהה לשלי.
בפועל כיוון שהכופרים אינם סומכים על חזקה וכן מקבלים לוח חלק הרי שמעבר לדמיון במבנה המשפטי אין שום קשר בין מה שטענתי למה שאתה טוען.
דמיון בצורה אינו מורה על דמיון בתוכן.
