יהי,
אני מנסה ללכת בראש שלך.
אתה טוען כי רוב העולם מאמין.
מה המשמעות של הליכה אחר הרוב? אחר רוב ההמון? אחר רוב החכמים? אם רוב העולם מאמין בחייזרים, זו סיבה לא לבדוק זאת מתוך בקורת וספקנות? אבל נניח.
רוב העולם מאמין, יותר נכון חש, כי יש אלוהים המפקח על העולם וחפץ בטוב.
הדת היהודית מליאה בהמון מצוות, פולחנים ואיסורים, חלקם חסרי משמעות לחלוטין, בוודאי לדעת הרמב"ם.
הלנצח נעסוק בריטואלים שנועדו לעקור טעויות שהשתכחו מן העולם ממזמן?
האם יש הוכחה כלשהי להסכמתו של אלוהים לכל האמור?
במה היהדות רציונלית יותר מהנצרות לדוגמא?
זו לא חכמה להשוות את היהדות הרמבמית אל מול אמונות ההמון הטפלות של הנצרות.
השוואה הוגנת היא, רמב"ם מול רמב"ם, או באבות מול באבות.
דווקא הנצרות הבסיסית, הרבה יותר רציונלית.
המטרה העיקרית זה לעשות את הישר והטוב וכל השאר טפל.
מזכיר מאד את ימות המשיח של היהדות.
אז יותר רציונלי לחכות למשיח פיזי ש(לא)יבא או לומר משיח הגיע כבר?
למה אתה מתכון באמרך היהדות די הגיונית לנצח, אי מטעם השכונה
האם השכונה בכלל מהווה טעם כלשהו? ראה תגובתי האחרונה בעניין בעמוד הקודם. ומה הכוונה לנצח? אתה תלוי בשכונה שיכולה גם להשתנות, כפי שקרה לא מעט פעמים בהיסטוריה.
אי מטעם ההיסטוריה, שלפחות שני הדתות העיקריות שבעולם ושהזכרת הם בנותיה, ולמה נלך לחיקוי אם יש לנו המקור?
אין כאן שאלה של מקור או חיקוי. גם החרדיות היא בסך הכול מוטציה של יהדות חז"ל. דת הפרושים היא מוטציה של דת התנ"ך. ברמה ההיסטורית הדת פשטה ולבשה צורות שונות. הנצרות על כל פנים היא פרשנות לגיטימית מאד של התנ"ך.
האם באופנה או במותגים עסקינן שעלינו לבחור את "המקור"?
ואם עלינו לבחור במקור זה גם אומר להיות מתנגדים ולא חסידים?
להתעלם מ"גילוי"הקבלה"?
אתה שלהבדיל ממגיבים שונים, חושב בהגיון, חשוב נא האם אין כאן אימוץ ודחיה שרירותיים של דברים שונים וניסיון מאולץ להסבירם בדיעבד כבחירה אולטימטיבית.
אתה טוען שהפולחנים מוצדקים גם מצד עצמם. אתה יכול לומר זאת בכנות על כל הפולחנים? באמת אינך סבור שאין צורך להתאים את הפולחנים לתקופה? התרבות השתנתה באופן כל כך קיצוני וכל הפולחנים לעלם יעמודו.
אנו מכירים כמה גורמים להכרעות בחיינו.
א. הוכחה. עד כה לא נשמעה הוכחה רצינית כאן בפורום לאמיתות היהדות. חלק מהמגיבים טוענים כי אין צורך בהוכחה זו.
ב. נשמעה כאן טענת "חזקה". אני מעתיק מה שכתבתי על כך בעמוד 3.
לגופה של טענת החזקה.
חזקה היא העמדת המצב הקיים. חזקת חי. חזקת בתולה. חזקת טהור. ועוד.
בכל הדוגמאות המצב היה ידוע, לא משוער. אנו מסתפקים אם חל שינוי ואין לנו שום דרך להכריע אנו אומרים העמד דבר על חזקתו.
ההשלכה לאמונה אינה רלוונטית כלל.
העובדה שקבוצה מסוימת מאמינה במשהו לא אומרת כלום. אמונתם יכולה להיות נכונה כמו שהיא יכולה להיות הבל מוחלט.
על זה בדיוק הדיון. מה שייך כאן חזקה בכלל? החזקה גורמת לנו להתנהג על בסיס ידע ודאי שאיננו יודעים אם השתנה או לא. וכי החזקה אומרת שמה שחשבו אתמול בהכרח נכון?
ג. דת השכונה. עיין נא בעמוד הקודם.
עלינו להביט במראה ולשאול את עצמנו האם אנו מאמינים כי... או אנו אומרים את כל "ההסברים" כי אנו מאמינים.
יחי ההבדל בין סיבה לתירוץ
הצדקת המבוקש.